שתי
מדות פרק
עשירי
מנחות
פח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אף
את מי אביא תחתיו. להשלים שבעה מדות: ואפשר לשער בחצי לוג. שלשה
לדבריכם חצי לוג [ולוג] לא יעשה שרביעית היתה שם. ורבנן
א) צ"ק, ב) ס"א מ"ז וצ"ק
ו א מיי' פ"א מהל' כלי
חצאי לוגין בבוקר ושלשה בערב: ואפשר לשער ברביעית. דד' רביעית הוו
גרסיה ושייך לסיום ברייתא
המקדש הלכה יח:
סברי דלא דמי ש) כמדה של לוג ומחצה לא צריכה אלא לחביתין
ז ב מיי' שם:
ולאו ציון דמתני' היא וכן
לוג: אלא. לפיכך לא היה משער לחביתין בשלשה חצאי לוג ולא לחצי ברביעית
אבל חצי לוג צריך למילי טובא לסוטה ולתודה ולמנורה:
משמע מפירש"י, ג) לעיל סב:
ח ג מיי' שם הלכה יז ופ"ב
דזה הכלל היה במקדש וכו' ור' אלעזר בר ר' צדוק לית ליה זה הכלל: בירוצי
בירוצי מדות נתקדשו. למאן דאמר לא נתקדשו ניחא הא דאמר
לקמן צב:, ד) [לקמן קו:],
מהלכות מעה"ק הלכה ח:
המדות. דכשממלאים את הכלי ביותר נופל
מן המשקה שבתוכו לדופני הכלי
ה) צ"ל עם המשקה לתוכו.
ד [מיי' פ"ג מהלכות תמידין
❖
לקמן (דף צ.) מותר נסכים לקיץ מזבח
אילך ואילך וכשמערין אותו מהרה לתוך כלי
צ"ק, ו) צ"ל רביעית. צ"ק,
הלכה יא]:
ז) צ"ל מערה כלי קטן בכלי
ת)
ומפרש רבינו חיים בר ר' יוסי בירוצי
אחר נופל ה) המשקה בתוכו ואם לאו נופל
את מי אביא תחתיו אלא מדה יתירה של לוג
המחזיק שנים כו'. צ"ק, ח) צ"ל
לארץ: איכא בינייהו. לר' יהודה דאמר
מדות דיש להן פדיון ולוקחין ממותר
ומחצה היתה שם שבו היה מודד לחביתי כהן
שממתין. צ"ק, ט) צ"ל דקאמר
רבינו גרשום
מלמטה למעלה קסבר בירוצי המדות
דקא נפקי. צ"ק, י) צ"ל והכא
נסכים כבשים לעולה ומקיצין אותו אבל
גדול לוג ומחצה בבקר לוג ומחצה בין הערבים
נתקדשו ה] כיצד דרביעית ו) יהיב ליה
במלאים והד"א, כ) צ"ל מלאים
ואפשר לשער בחצי לוג
למאן דאמר נתקדשו קשיא הא אין
סולת מאן דאמר ממעלה כו'.
ג' חצאי לוג בבקר וג'
רחמנא למשה מסיני ואמר ליה שער
אמרו לו חצי לוג היתה שם ואפשר לשער בחצי
להם פדיון ויש לומר דמיירי בנסכי
צ"ק, ל) צ"ל לח כתיב וה"ה
חצאין בערב ואפשר לשער
ברביעית את האחרים וימדוד שני רביעית
לוג אמר להם אף לדבריכם [חצי לוג] ולוג
בשאר כלים. צ"ק, מ) צ"ל
א)
א]
ברביעית ששה פעמים היינו
צבור ולב בית דין מתנה עליהן כדמפ'
ויעשה מהם חצי לוג ושוב לוג וכו' עד הין
למעלה רביעית וחצי לוג דהיינו
[שלשה] חצאי לוג אלא
לא יעשה רביעית היתה שם ואפשר לשער
בירושלמי דשקלים ומיהו אם לנו
ושער אותו הין כ"כ גדול שיכנסו בירוצין
וכו'. צ"ק, נ) במדבר ז,
מפני מה אינו משער
ס) ויקרא יד, ע) לעיל עח.,
ברביעית אלא זה הכלל היה במקדש כלי
בחביתין לא בחצי לוג ולא
של כל אלו מדות דבירוצין נתקדשו וכשאדם
מיפסלי בלינה כדאמרינן לקמן דלענין
פ) לקמן פט., צ) כאן צ"ל ד"ה
ברביעית שזה כלל היה
ז) מערה שני כלים קטנים בכלי המחזיק
הכי לא מתנו ומדמיפסלי בלינה נמי יש
שמשמש מדה זו אינו משמש מדה אחרת:
בלוג וד"ה ואפילו וד"ה ששה
במקדש וכו': בירוצי מדות.
שניהם יכול לשופכו לאלתר כולו בגדול
לפר, ק) במדבר טו, ר) לקמן
הקצף שעל גבי המדה
לדקדק דקסבר בירוצי מדות נתקדשו
ב) (ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות היו בהין
ו]
עם הבירוצין וכן השני הלכך צריך
קג:, ש) צ"ל דמדה. צ"ק,
כשהיא מלאה יין: איכא
ואם תאמר ונגזור שמא יאמרו מוציאין
ת) צ"ל ר' חייא בר יוסף. צ"ק
ב] וכו'): מאי איכא בין רבי מאיר לרבי יהודה
בינייהו. לרבי יהודה דאמר
הגדול המקבל שניהם להיות גדול כל כך
ועיין לקמן, א) צ"ל במדת הלח
מכלי שרת לחול כדגזרינן התם לר'
ממטה למעלה קסבר בירוצי
שיקבל אותם ואת בירוציהם הילכך נתקדשו:
אמר ר' יוחנן בירוצי מדות איכא בינייהו למאן א)
דנעקר כו'. צ"ק, ב) צ"ל גבי
מדות נתקדשו ורביעית
יוסי בלח בדנעקר ולעיל בפ' התודה
ומ"ד ממעלה למטה קסבר בירוצי המדות
שלשה. צ"ק, ג) צ"ל דהכא
יהב ליה רחמנא למשה
דאמר ממטה למעלה קסבר בירוצי המדות
לא נתקדשו והין יהיב ליה רחמנא למשה
(דף עט:) ויש לומר דהכא לא גזרינן
במתני' חשיב רביעית מים.
ואמר ליה שיכנסו ברביעית
נתקדשו ורביעית יהיב ליה רחמנא למשה
צ"ק, ד) צ"ק, ה) צ"ל דבמצורע
ואמר ליה שער. ממנו את האחרים חצי ההין
בירוציה וממנה שער חצי
דאמרינן לנפשייהו בירוצין לא נתקדשו:
לאו פלוגתא היא ודוקא בסוטה
לוג ולוג עד ההין וכשאדם
ושלישית ההין ורביעית ההין וכיון דצריך
ומאן
ואמר ליה שער דקא עיילי להו בירוצין למאן
דאמר מלמעלה למטה קסבר
פליגי כדקאמר במתני' ר'
מערה שני כלים קטנים
לשפוך ממדה גדולה לחלקם לשני כלים אין
יהודה אומר ברביעית כשם
בכלי המחזיק שניהם יכול
דאמר ממעלה למטה קסבר בירוצי מדות לא
מלאים שלא יחסר ולא יותיר.
יכול לשפוך בבת אחת עם הבירוצים לפי
וכו'. צ"ק, ו) צ"ל במצורע לכולי
לשפוך לאלתר בגדול הכל
הלכך יעשה הין מצומצם וממנו יכוין
נתקדשו והין יהיב ליה רחמנא למשה ואמר
עלמא הוי רביעית ופליגי בהכי
שזה כלי גדול וזה כלי קטן וצריך לשפוך
עם הבירוצים בלי המתנה
❖
דמר בעי כו'. צ"ק,
וכן השני הלכך צריך הגדול
שאר המדות ומאן דאמר רביעית
ח)
ז]
על יד ומתוך שממעטין נחסרין
ליה שער בהא דקא נפקי בירוצין אביי אמר
ג]
שיהיה גדול כדי לקבל
ברישא ומרביעית יעשה שאר המדות
הבירוצין מה שצף על הכלי כל שעה ולא
השנים עם בירוציהן ולמאן
דכולי עלמא בירוצי המדות איכא למימר
ט)
היו שם בירוצין והיינו דנפקי בירוצין
עד הין ואי אפשר לעולם שלא יהו
דאמר ממעלה למטה קסבר
תורה אור השלם
נתקדשו ואיכא למימר לא נתקדשו והכא
וכיון דלא הוו התם בירוצין לא נתקדשו:
בירוצי המדה לא נתקדשו
שתי מדות קטנות כשמדדו לתוך אחת
1. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת
והין יהיב ליה רחמנא
איכא למימר נתקדשו ואיכא למימר לא
במלאים קא מיפלגי מאן דאמר מלמעלה
גדולה שלא יהו יתירות עליה מפני
למשה ואמר ליה שער ממנה
בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זיִת
נתקדשו כו'. (א) כדמפרשינן התם י):
למטה קא סבר מלאים שלא יחסר ושלא
האחרים חצי הין ושלישית
שמות ל כד
הִין:
האופיא הגדולה כשמערין שני כלים
במלאים קמיפלגי. דכתיב (במדבר ז)
2. וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ
ההין וכיון דצריך לשפוך
יותיר ומאן דאמר ממטה למעלה מלאים שלא
בתוך כלי אחד אבל כשמודד בהין את
שניהם כ) מלאים סלת ח] וה"ה בשאר כלי
ממדה גדולה בשתי מדות
מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחד
אינו יכול לשפוך בקטן בבת
אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו
חצי ההין שופך מן ההין לחצי ההין
[לח] מאן דאמר ממעלה למטה קסבר מלאים
יחסר אבל יותיר מלאים קרינא ביה אמר מר
אחת עם הבירוצין לפי שזה
וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל
דווקא דהאי קרא במזרק שהוא כלי לח ל)
בנחת אין כאן אופיא כך מוגה בפירושי
רבי שמעון אומר לא היה שם הין שפיר קאמר
כלי גדול וזה קטן וצריך
בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמן:
❖
שלא יחסר ולא יותיר אלא ההין מחלק
לשפוך בנחת בהמתנה ולא
ויקרא יד כא
רש"י ועוד יש לפרש דהיינו טעמא
להו ר"ש לרבנן ורבנן הוה הין דעבד משה
בתוך שני חצאי ההין מצומצמים וכן כולם:
היו שם בירוצין והיינו
דמאן דאמר מלמעלה למטה הוי סימן
דקא נפקי להו בירוצין:
לשמן המשחה דכתיב ושמן זית הין מר סבר
ומאן דאמר ממטה למעלה קסבר שלא
1
דכמו שהולך ומחסר ואינו הולך ומוסיף
והכא במלאים קא מיפלגי
הגהות הב"ח
יחסר אבל יותיר. שיעשה הגדול שיעור
כיון דלדורות לא הוה צריך לפי שעה הוא
בשניהם מלאים דבמזרק
כך לא יותיר דאפי' נתקדשו בירוצין
שני קטנים דבשני חצאין יש בו יותר כל
(א) רש"י ד"ה איכא למימר
קאמר היינו כלי לח מאן
דעבדיה ואיגנז ואידך כיון דהוה הוה אמר
א
היינו דיעבד אבל לכתחילה לא יותיר
וכו' כדקמפרשינן והכא
שהוא מבשלם כדאמרי' (שקלים פ"א ה"ד)
דאמר ממעלה למטה קסבר
במלאים וכו' וה"ה בשאר
מלאים דוקא שלא יחסיר
ט]
מר ואת מי אביא תחתיו לא סגיא דלא מעייל
לענין שנים ששוקלין שקל שלם ביניהן
ומאן דאמר מלמטה למעלה הוי סימן
בלילה הס"ד: (ב) ד"ה
ולא יותיר אלא הגדול
שחייבין בקלבון משום הכרע דשני חצאי
כדאמר רבינא גמירי שתי סמיכות בציבור
דכמו שהולך ומוסיף כך יכול להותיר
רביעית השתא קחשיב כצ"ל
ג)
כב' קטנים ומאן דאמר
שקל: ז' מדידות. אבל אפשר לעשות כולם
הבירוצין: שבע מדידות. פירוש
ותיבות מה היתה משמשת
ממטה למעלה סבר מלאים
הכא נמי גמירי דשבע מדות של לח היו
בכלי אחד: מתני' רביעית מה
(ב)
י]
נמחק ודיבור זה עם ד"ה חצי
שלא יחסיר אבל יותיר
לתוך כלי אחד דשנתות היו בהין וכן
לוג צ"ל לסוף דף פז קודם
שיעשה הגדול יתר כמעט
במקדש ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות
היתה משמשת. השתא קחשיב ממטה
ד"ה רבי יהודה: (ג) ד"ה שמן
כדי שיחזיק ב' הקטנים
פי' במתניתין דלא היתה שם אלא הין
מ) למעלה (דכתיב בה מים חיים): חצי
היו בהין ולית ליה שבע מדות לית ליה ואי
לנזיר וכו' רביעית לוג. נ"ב
דבב' חצאין יש בהן במעט
וקשיא דבתוספ' (פ"י) תניא אמר ר"א
לוג. דהיינו ב' רביעיות: רביעית מים
ע"ל דף עח ע"א: (ד) ד"ה
יותר מהשלם כדאמרינן
בעית אימא מאי שבע מדות שבע מדידות:
למצורע. דכתיב (ויקרא יד) על מים חיים
רביעית למה וכו' המשחה
לענין ב' שותפים ששיקלו
[ב"ר צדוק] ד' מדות של לח היו במקדש
מתני'
הס"ד ואח"כ מה"ד אי
רביעית מה היתה משמשת רביעית
שקל שלם שחייבין בקולבון
ב
במים שיהא דם צפור ניכר בהן שיערו
❖
ובמתניתין נמי לא קתני שנתות אלא
מצורע אם בשביל:
משום הכרע ב' חצאי שקל:
חכמים רביעית: שמן לנזיר. משום דנזיר
לפר ואיל וכבש: רביעית מים
מים למצורע ורביעית שמן לנזיר חצי לוג מה
לא סגיא דלא מעייל. הא
היתה באה ב' ידות כמצה שבתודה חלות
אמרן בין למר בין למר
היה משמש חצי לוג מים לסוטה וחצי
למצורע. תימה דבפ' בתרא דנגעים
ורקיקין ולא הוה צריך אלא (ג) רביעית
דלדורות לא הוה ביה
מוסף רש"י
תנן כיצד מטהרין את המצורע היה
לוג שמן לתודה ובלוג היה מודד לכל
צורך א) מאי טעמא מביא
ג
יא] לוג: חצי לוג לסוטה. הלכתא
גמירי שתי סמיכות
תחתיו. כדאמר רבינא גמירי
גמירי לה: גמ' רביעית למה נמשחה.
מביא פיילי של חרס חדשה ונותן
המנחות אפילו מנחה של ס' עשרון נותן
ד)
בציבור. גמירי מסיני ב'
וכו'. רביעית מים למצורע
שכל כלי המקדש נמשחו בשמן
לתוכה חצי לוג מים והגיה הרב רבינו
סמיכות בצבור, פר העלם
דאמרינן ושחט את הצפור
לה ס'
לוג ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו
המשחה (ד) : אם בשביל רביעית מים למצורע:
דבר של צבור דכתיב (ויקרא
האחת אל מים חיים במים
יהודה בן הרב רבינו יום טוב רביעית
מנחה של ס' עשרון אין לה אלא לוגה
ד) וסמכו זקני העדה, ושעיר
שיהו דם צפור ניכר בהם
רש"י כת"י
מים כדתנן הכא ורב רבינו יום טוב
המשתלח דכתיב (שם טז)
ושיערו היינו רביעית מים:
שנאמ' למנחה ולוג שמן ששה לפר וארבעה
[גמ'] את מי אביא תחתיו. להשלים שבע מדות:
2
וסמך אהרן את שתי ידיו וגו'
ורביעית שמן לנזיר דנזירות
בר יצחק מפרש דתנאי היא כדאשכחן
שתי סמיכות מצבור הוא ותו
בירוצי המדות. (המלא גודש) כשמודדין יין
היתה באה שתי ידות
לאיל
ושלשה לכבש שלשה ד] ומחצה
גבי סוטה בפ' היה מביא (דף טז: ושם)
ליכא שום סמיכה בצבור
כמצה של תודה: חצי לוג
וממלא כלי ביותר יש בו בירוצין ואם מיד
❖
למנורה חצי לוג לכל נר: גמ' יתיב רבי וקא שלשה צריכין שיראו עפר סוטה
ד
ב)
(לעיל סב:).
מים לסוטה כדאמרינן התם
מערה בכלי גדול נמצאו בירוצין בתוכו ואם לאו
במסכת סוטה היה מביא
נופל לארץ מאליהן: [למ"ד] ממטה למעלה.
קשיא ליה רביעית למה נמשחה אי מצורע
ואפר פרה ורוק יבמה משום ר'
פיילי של חרס ובה חצי לוג
דחשיב רביעית בראשון: קסבר בירוצי המדות
חוץ
ישמעאל אמרו אף דם צפור ומפרש
מים: רביעית למה נמשח
שיטה מקובצת
נתקדשו ורביעית יהיב רחמנא למשה ואמר ליה.
בשמן המשחה אי בשביל
טעמא דר' ישמעאל משום דכתי' וטבל אותם בדם הצפור השחוטה ובמים
[משתי] אלה עשה חצי לוג ומשתי חצי לוג [לוג] וכן [עד] הין: שער דעיילי בהו
רביעית מים של מצורע
א] לדבריכם חצי לוג לא
בירוצין. שיהא החצי לוג גדול שיכנסו בו שתי רביעיות ובירוציהן דבסתמא הכי
הבא מים שדם הצפור ניכר בהן וכמה הן רביעית ומסתברא דרבנן
ותיבת ולוג ל"ש: ב] בהין עד
הוא שהמערה כלי קטן של רביעית לתוך כלי גדול כגון חצי לוג בירוציה נופלין
א) אולי צ"ל ולמאי צריך להביא
כאן לפר עד כאן לאיל עד
דלא חיישי בעו חצי לוג כדתנן התם גבי סוטה ונותן לתוכו חצי לוג
לתוכה ואינן נשפכין לארץ: ור"מ דחשיב הין ברישא קסבר לא נתקדשו והין יהיב
תחתיו וכו'.
כאן לכבש ותיבת וכו' נמחק:
מים מן הכיור רבי יהודה אומר רביעית ואשכחן התם לעיל בגמ'
ליה רחמנא למשה ואמר לו. לעשות ממנו חצי ההין ושלישית ההין וכן הדרך
ג] תיבת בהא נמחק:
ד] שלשה לוג ומחצה
דילפי' סוטה כלי כלי ממצורע משמע שיש להשוותם וקשה לפירוש זה
שהמערה כלי גדול כגון הין למלאות כלי קטן כגון חצי ההין בירוציהן נשפכין
למנורה אין בכלל שבע מדות
לארץ אלמא ה"ק ליה שער דיפקו הבירוצין: במלאים קא מיפלגי. [דכתיב] נ)
ג) לחשוב גבי דתנן הכא במתני' רביעית מים למצורע וחצי לוג
אלא אגב דחשיב לוגין דפר
שניהם מלאים סולת וה"ה לכל המדות דקרא. מאן דחשיב הין ברישא קסבר מלאים
לסוטה ועוד בנזיר בפ' שלשה מינין (דף לח.) קא חשיב גבי עשר רביעית
ואיל וכבש חשיב נמי
שלא יחסר ושלא יותיר הלכך יעשה הין מצומצם וממנו יכוין שאר המדות [למדת]
דמנורה. גליון: ה] תיבת
ד) [רביעית] מים למצורע ופריך דלא חשיב רביעית מים לסוטה ומשני
הין דאי אפשר לעולם שלא יהיו שתי מדות קטנות כשמודדו לתוך אחת גדולה
כיצד נמחק: ו] בגדול
יתירות עליה (מפניא) [מפני] האופיא הגדולה כשמערין שני כלים בתוך כלי אחד
דבפלוגתא לא קמיירי אלמא ה) דמצורע לאו פלוגתא היא ושמא אף
והבירוצין ותיבת עם ל"ש:
אבל כשמודדין בהין את חצי ההין שופך מן ההין לחצי ההין בנחת אין כאן אופיא:
ז] שממתין: ח] סולת בלולה
דפלוגתא היא לא חשיב לה לפלוגתא ודווקא בסוטה פליגי כדקאמר
קסבר מלאים שלא יחסר אבל. אם הותיר מלאים קרינן ביה: שפיר קאמר להו
מ"ד ממעלה כו' והשאר
במתני' דר' יהודה כשם שממעט בכתב כך ממעט במים דלא היה
ר"ש לרבנן. וכי מה היה ההין משמש: כדאמר רבינא. לקמן בהאי פירקא [צב:]:
נמחק: ט] לענין שני שותפים
שבע מדידות. בתוך כלי אחד דשנתות היו בהין: מתני' רביעית מים למצורע.
ששוקלין: י] דבור זה ל"ש
ניכר בחצי לוג אבל ו) במצורע אע"ג דלכולי
עלמא הוי ברביעית
ס)
ונמחק: יא] רביעית שמן
כדכתיב ושחט את הצפור האחת אל כלי חרס וגו' ואמרי' במס' (נזיר) [סוטה]
פליגי הכי דמר בעי אדמומית דם גמור ומר לא חייש אלא אפי'
הס"ד:
(דף ט"ז ע"ב) מים שדם צפור ניכר בהם וכמה הם רביעית: רביעית שמן לנזיר.
נתבטל במים וליכא אלא חזותא בעלמא שיש בו קצת אדמומית:
כדאמר בפ' התודה ע) ללחם נזיר: חצי לוג מים לסוטה. כדאמרי' במסכת סוטה
(דף ט"ו ע"ב) חצי לוג מים היה ממלא מן הכיור: וחצי לוג שמן לתודה.
אי
מפורש נמי בהאי פירקא פ) צ) ששה לוגין לפר דהיינו חצי ההין כדכתיב בלול בשמן
חצי ההין גבי מנחת נסכים בפרשת שלח לך ק): וארבעה לאיל. דהיינו שלישית ההין: ושלשה לכבש. רביעית ההין דהין י"ב לוגין: בלוג היה מודד. שמן לכל המנחות: ואפי' מנחה
של ס' עשרון. והא דנקט ס' עשרון דס' עשרון מתנדב אדם בכלי אחד וטפי מהכי לא כדמפרש בפ' המנחות והנסכים ר): ששה לפר. ששה לוגין יין לנסכי הפר והוא הדין לשמן: גמ'