שתי
מדות פרק
עשירי
מנחות
פח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אף
את מי אביא תחתיו. ואפשר לשער בחצי לוג.
לדבריכם חצי לוג [ולוג] לא יעשה שרביעית היתה שם. ורבנן
א) ב)
ו א
ואפשר לשער ברביעית.
סברי דלא דמי ש) כמדה של לוג ומחצה לא צריכה אלא לחביתין
ז ב
אלא.
אבל חצי לוג צריך למילי טובא לסוטה ולתודה ולמנורה:
ג)
ח ג
בירוצי
בירוצי מדות נתקדשו. למאן דאמר לא נתקדשו ניחא הא דאמר
ד)
המדות.
ה)
ד
❖
לקמן מותר נסכים לקיץ מזבח
ו)
ז)
ת)
ומפרש רבינו חיים בר ר' יוסי בירוצי
ה)
את מי אביא תחתיו אלא מדה יתירה של לוג
ח)
איכא בינייהו.
מדות דיש להן פדיון ולוקחין ממותר
ומחצה היתה שם שבו היה מודד לחביתי כהן
ט)
רבינו גרשום
י)
נסכים כבשים לעולה ומקיצין אותו אבל
גדול לוג ומחצה בבקר לוג ומחצה בין הערבים
ה] ו)
כ)
ואפשר לשער בחצי לוג
למאן דאמר נתקדשו קשיא הא אין
ג' חצאי לוג בבקר וג'
אמרו לו חצי לוג היתה שם ואפשר לשער בחצי
להם פדיון ויש לומר דמיירי בנסכי
ל)
חצאין בערב ואפשר לשער
לוג אמר להם אף לדבריכם [חצי לוג] ולוג
מ)
א]
ברביעית ששה פעמים היינו
צבור ולב בית דין מתנה עליהן כדמפ'
[שלשה] חצאי לוג אלא
לא יעשה רביעית היתה שם ואפשר לשער
בירושלמי דשקלים ומיהו אם לנו
נ)
מפני מה אינו משער
ס) ע)
ברביעית אלא זה הכלל היה במקדש כלי
בחביתין לא בחצי לוג ולא
מיפסלי בלינה כדאמרינן לקמן דלענין
פ) צ)
ברביעית שזה כלל היה
ז)
הכי לא מתנו ומדמיפסלי בלינה נמי יש
שמשמש מדה זו אינו משמש מדה אחרת:
במקדש וכו': בירוצי מדות.
ק) ר)
הקצף שעל גבי המדה
לדקדק דקסבר בירוצי מדות נתקדשו
(ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות היו בהין
ו]
ש)
כשהיא מלאה יין: איכא
ואם תאמר ונגזור שמא יאמרו מוציאין
ת)
ב] וכו'): מאי איכא בין רבי מאיר לרבי יהודה
בינייהו. לרבי יהודה דאמר
א)
מכלי שרת לחול כדגזרינן התם לר'
ממטה למעלה קסבר בירוצי
אמר ר' יוחנן בירוצי מדות איכא בינייהו למאן א)
ב)
מדות נתקדשו ורביעית
יוסי בלח בדנעקר ולעיל בפ' התודה
ומ"ד ממעלה למטה קסבר בירוצי המדות
ג)
יהב ליה רחמנא למשה
דאמר ממטה למעלה קסבר בירוצי המדות
לא נתקדשו והין יהיב ליה רחמנא למשה
ויש לומר דהכא לא גזרינן
ואמר ליה שיכנסו ברביעית
נתקדשו ורביעית יהיב ליה רחמנא למשה
ד) ה)
ואמר ליה שער.
בירוציה וממנה שער חצי
דאמרינן לנפשייהו בירוצין לא נתקדשו:
לוג ולוג עד ההין וכשאדם
ומאן
ואמר ליה שער דקא עיילי להו בירוצין למאן
דאמר מלמעלה למטה קסבר
מערה שני כלים קטנים
בכלי המחזיק שניהם יכול
דאמר ממעלה למטה קסבר בירוצי מדות לא
מלאים שלא יחסר ולא יותיר.
ו)
לשפוך לאלתר בגדול הכל
הלכך יעשה הין מצומצם וממנו יכוין
נתקדשו והין יהיב ליה רחמנא למשה ואמר
עם הבירוצים בלי המתנה
❖
וכן השני הלכך צריך הגדול
שאר המדות ומאן דאמר רביעית
ח)
ז]
ליה שער בהא דקא נפקי בירוצין אביי אמר
ג]
שיהיה גדול כדי לקבל
ברישא ומרביעית יעשה שאר המדות
השנים עם בירוציהן ולמאן
דכולי עלמא בירוצי המדות איכא למימר
ט)
עד הין ואי אפשר לעולם שלא יהו
דאמר ממעלה למטה קסבר
תורה אור השלם
נתקדשו ואיכא למימר לא נתקדשו והכא
בירוצי המדה לא נתקדשו
שתי מדות קטנות כשמדדו לתוך אחת
1. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת
והין יהיב ליה רחמנא
איכא למימר נתקדשו ואיכא למימר לא
במלאים קא מיפלגי מאן דאמר מלמעלה
גדולה שלא יהו יתירות עליה מפני
למשה ואמר ליה שער ממנה
בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זיִת
נתקדשו כו'. (א) י)
למטה קא סבר מלאים שלא יחסר ושלא
האחרים חצי הין ושלישית
שמות ל כד
הִין:
האופיא הגדולה כשמערין שני כלים
במלאים קמיפלגי.
2. וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ
ההין וכיון דצריך לשפוך
יותיר ומאן דאמר ממטה למעלה מלאים שלא
בתוך כלי אחד אבל כשמודד בהין את
כ) ח]
ממדה גדולה בשתי מדות
מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחד
אינו יכול לשפוך בקטן בבת
אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו
חצי ההין שופך מן ההין לחצי ההין
יחסר אבל יותיר מלאים קרינא ביה אמר מר
אחת עם הבירוצין לפי שזה
וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל
ל)
בנחת אין כאן אופיא כך מוגה בפירושי
רבי שמעון אומר לא היה שם הין שפיר קאמר
כלי גדול וזה קטן וצריך
בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמן:
❖
לשפוך בנחת בהמתנה ולא
ויקרא יד כא
רש"י ועוד יש לפרש דהיינו טעמא
להו ר"ש לרבנן ורבנן הוה הין דעבד משה
היו שם בירוצין והיינו
דמאן דאמר מלמעלה למטה הוי סימן
דקא נפקי להו בירוצין:
לשמן המשחה דכתיב ושמן זית הין מר סבר
ומאן דאמר ממטה למעלה קסבר שלא
1
דכמו שהולך ומחסר ואינו הולך ומוסיף
והכא במלאים קא מיפלגי
הגהות הב"ח
יחסר אבל יותיר.
כיון דלדורות לא הוה צריך לפי שעה הוא
בשניהם מלאים דבמזרק
כך לא יותיר דאפי' נתקדשו בירוצין
(א) רש"י
קאמר היינו כלי לח מאן
דעבדיה ואיגנז ואידך כיון דהוה הוה אמר
א
היינו דיעבד אבל לכתחילה לא יותיר
כדקמפרשינן והכא
דאמר ממעלה למטה קסבר
מלאים דוקא שלא יחסיר
ט]
מר ואת מי אביא תחתיו לא סגיא דלא מעייל
ומאן דאמר מלמטה למעלה הוי סימן
בלילה (ב) ד"ה
ולא יותיר אלא הגדול
כדאמר רבינא גמירי שתי סמיכות בציבור
דכמו שהולך ומוסיף כך יכול להותיר
כב' קטנים ומאן דאמר
ז' מדידות.
הבירוצין: שבע מדידות. פירוש
ממטה למעלה סבר מלאים
הכא נמי גמירי דשבע מדות של לח היו
מתני' רביעית מה
(ב)
י]
שלא יחסיר אבל יותיר
לתוך כלי אחד דשנתות היו בהין וכן
שיעשה הגדול יתר כמעט
במקדש ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות
היתה משמשת.
(ג) ד"ה
כדי שיחזיק ב' הקטנים
פי' במתניתין דלא היתה שם אלא הין
מ) חצי
היו בהין ולית ליה שבע מדות לית ליה ואי
דבב' חצאין יש בהן במעט
וקשיא דבתוספ' תניא אמר ר"א
לוג. רביעית מים
(ד) ד"ה
יותר מהשלם כדאמרינן
בעית אימא מאי שבע מדות שבע מדידות:
למצורע.
לענין ב' שותפים ששיקלו
[ב"ר צדוק] ד' מדות של לח היו במקדש
מתני'
אי
רביעית מה היתה משמשת רביעית
שקל שלם שחייבין בקולבון
ב
❖
ובמתניתין נמי לא קתני שנתות אלא
מצורע
משום הכרע ב' חצאי שקל:
שמן לנזיר.
לפר ואיל וכבש: רביעית מים
מים למצורע ורביעית שמן לנזיר חצי לוג מה
לא סגיא דלא מעייל. הא
אמרן בין למר בין למר
היה משמש חצי לוג מים לסוטה וחצי
למצורע. תימה דבפ' בתרא דנגעים
(ג)
דלדורות לא הוה ביה
מוסף רש"י
תנן כיצד מטהרין את המצורע היה
לוג שמן לתודה ובלוג היה מודד לכל
צורך מאי טעמא מביא
ג
יא] חצי לוג לסוטה.
גמירי שתי סמיכות
תחתיו. כדאמר רבינא גמירי
גמ' רביעית למה נמשחה.
מביא פיילי של חרס חדשה ונותן
המנחות אפילו מנחה של ס' עשרון נותן
בציבור.
וכו'. רביעית מים למצורע
לתוכה חצי לוג מים והגיה הרב רבינו
דאמרינן ושחט את הצפור
לה ס'
לוג ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו
(ד)
האחת אל מים חיים במים
יהודה בן הרב רבינו יום טוב רביעית
מנחה של ס' עשרון אין לה אלא לוגה
שיהו דם צפור ניכר בהם
רש"י כת"י
מים כדתנן הכא ורב רבינו יום טוב
ושיערו היינו רביעית מים:
שנאמ' למנחה ולוג שמן ששה לפר וארבעה
[גמ'] את מי אביא תחתיו.
2
ורביעית שמן לנזיר דנזירות
בר יצחק מפרש דתנאי היא כדאשכחן
בירוצי המדות.
היתה באה שתי ידות
לאיל
ושלשה לכבש שלשה ד] ומחצה
גבי סוטה בפ' היה מביא
כמצה של תודה: חצי לוג
❖
למנורה חצי לוג לכל נר: גמ' יתיב רבי וקא שלשה צריכין שיראו עפר סוטה
ד
ב)
(לעיל סב:)
מים לסוטה כדאמרינן התם
במסכת סוטה היה מביא
[למ"ד] ממטה למעלה.
קשיא ליה רביעית למה נמשחה אי מצורע
ואפר פרה ורוק יבמה משום ר'
פיילי של חרס ובה חצי לוג
קסבר בירוצי המדות
חוץ
ישמעאל אמרו אף דם צפור ומפרש
מים: רביעית למה נמשח
שיטה מקובצת
נתקדשו ורביעית יהיב רחמנא למשה ואמר ליה.
בשמן המשחה אי בשביל
טעמא דר' ישמעאל משום דכתי' וטבל אותם בדם הצפור השחוטה ובמים
שער דעיילי בהו
רביעית מים של מצורע
א] לדבריכם חצי לוג לא
בירוצין.
הבא מים שדם הצפור ניכר בהן וכמה הן רביעית ומסתברא דרבנן
ותיבת ולוג ל"ש: ב] בהין עד
כאן לפר עד כאן לאיל עד
דלא חיישי בעו חצי לוג כדתנן התם גבי סוטה ונותן לתוכו חצי לוג
קסבר לא נתקדשו והין יהיב
כאן לכבש ותיבת וכו' נמחק:
מים מן הכיור רבי יהודה אומר רביעית ואשכחן התם לעיל בגמ'
ליה רחמנא למשה ואמר לו.
ג] תיבת בהא נמחק:
ד] שלשה לוג ומחצה
דילפי' סוטה כלי כלי ממצורע משמע שיש להשוותם וקשה לפירוש זה
למנורה אין בכלל שבע מדות
במלאים קא מיפלגי. נ)
ג) לחשוב גבי דתנן הכא במתני' רביעית מים למצורע וחצי לוג
אלא אגב דחשיב לוגין דפר
לסוטה ועוד בנזיר בפ' שלשה מינין קא חשיב גבי עשר רביעית
ואיל וכבש חשיב נמי
דמנורה. גליון: ה] תיבת
ד) [רביעית] מים למצורע ופריך דלא חשיב רביעית מים לסוטה ומשני
כיצד נמחק: ו] בגדול
דבפלוגתא לא קמיירי אלמא ה) דמצורע לאו פלוגתא היא ושמא אף
והבירוצין ותיבת עם ל"ש:
ז] שממתין: ח] סולת בלולה
דפלוגתא היא לא חשיב לה לפלוגתא ודווקא בסוטה פליגי כדקאמר
קסבר מלאים שלא יחסר אבל. שפיר קאמר להו
מ"ד ממעלה כו' והשאר
במתני' דר' יהודה כשם שממעט בכתב כך ממעט במים דלא היה
ר"ש לרבנן. כדאמר רבינא.
נמחק: ט] לענין שני שותפים
שבע מדידות. מתני' רביעית מים למצורע.
ששוקלין: י] דבור זה ל"ש
ניכר בחצי לוג אבל ו) במצורע אע"ג דלכולי
עלמא הוי ברביעית
ס)
ונמחק: יא] רביעית שמן
פליגי הכי דמר בעי אדמומית דם גמור ומר לא חייש אלא אפי'
הס"ד:
רביעית שמן לנזיר.
נתבטל במים וליכא אלא חזותא בעלמא שיש בו קצת אדמומית:
ע) חצי לוג מים לסוטה.
וחצי לוג שמן לתודה.
אי
פ) צ)
ק) וארבעה לאיל. ושלשה לכבש. בלוג היה מודד. ואפי' מנחה
של ס' עשרון. ר) ששה לפר. גמ'