שתי
מדות
פרק
עשירי
מנחות
פט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
וליעבד זהב כל דהו. ולא ליעבד זהב טהור ולפי זה גרסינן
מת"ל בשמן בשמן שני פעמים. חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים
א) צ"ק, ב) זבחים פב. נדה עב:,
יד א ב מיי' פ"ט מהל' מעה"ק
בשמן (ויקרא ז): חד ריבויח](ב) . דחד בשמן צריך לגופיה ואידך בשמן
ג) [הוריות יא: כריתות ה:],
הלכה כ:
לעיל שיהא כולו זהב טהור ואי גרסינן הכא וליעביד
ד) פסחים נט. יומא טו. זבחים
טו ג מיי' פ"ח מהלכות נזירות
חד ריבויא לחוד: הרי הוא ככל המנחות ללוג. דלא מצינו חלות ורקיקין בלא
כל דהו אתי שפיר אע"ג דלא גרסי' לעיל טהור אלא שיהו כולן זהב:
יא:, ה) [לעיל עו: וש"נ],
הלכה א ופ"ט מהל'
שמן: עכשיו שנאמר בשמן בשמן. דלא צריכי כלל: מתחלק לג' מינין. בשוה
חד ריבוי הוא. דחד בשמן קאמר דאיצטריך לגופיה דטעון שמן
ו) [זבחים פח: שבת קב: כתובות
מעה"ק הלכה כג:
פ)
שיתן כביצה לכל מין ומין: כשהוא אומר בשמן ברבוכה שאין ת"ל. שהרי מצינו
קו: תמיד כט. לא:], ז) צ"ק,
טז ד מיי' פ"ו מהלכות איסורי
בכל המנחות ללוג תימה דכי האי
שמן ברבוכה בחביתין דכתיב על מחבת
ח) צ"ל קרבן אשם אחד עשרון
ביאה הל' ג:
בשמן תעשה מורבכת (ויקרא ו): ריבה
יז ה מיי' פי"ב מהלכות מעה"ק
אחד סגי וכי אצטריך וכו'. צ"ק,
גוונא קרי ריבוי אחר ריבוי לעיל
וליעבד זהב כל דהו א] קמ"ל: חצי לוג שמן
ט) צ"ל איין. צ"ק, י) [במדבר טו],
הלכה ה ופי"ז הלכה יד:
שמן ברבוכה. שיתן בה שמן יותר מבשאר
בהקומץ רבה (דף לד.) דתניא מזוזות
לתודה: תניא רבי עקיבא אומר מה תלמוד
כ) [במדבר טו], ל) ויקרא ז,
ו [מיי' פ"ג מהלכות תמידין
המינין: הלכה למשה מסיני. הוא דחציו
מ) [צ"ל בשמן ורקיקי מצות
שומע אני מיעוט מזוזות שתים
הלכה יא]:
❖
לומר בשמן בשמן שני פעמים אילו לא נאמר
לחלות וחציו לרבוכה ולאו מקרא אתי:
משוחים בשמן], נ) שם, ס) נדה
ז [מיי' פ"י שם הלי"ט]:
כשהוא אומר מזוזות בפרשה שניה
ת"ר ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה
סו., ע) במדבר כט, פ) עיין בספר
אלא בשמן אחד הייתי אומר הרי הוא ככל
שאין
ת"ל הוי ריבוי אחר ריבוי:
קרבן אהרן בפ' צו פ' י"א שמאריך
ולוג שמן וגו'. במצורע ט] כתיב לימד על
❖
המנחות ללוג עכשיו שכתב בשמן בשמן הוי
חצי לוג לכל נר ונר. תימה למה
בזה ועי' רש"ק וצ"ק,
רבינו גרשום
עשרון שיהא כל עשרון סלת טעון לוג שמן:
ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא
אפילו מנחה של ששים עשרון אין לה אלא.
היה צריך לקדש השמן בכלי
אותה לרבות מלקחיה
לוג של שמן דבהכי נבללות כדאמר לקמן
שרת: אין לך עבודה שכשרה
למעט מיעטו הכתוב לחצי לוג ריבוי אחר
ומחתותיה והיינו קשיא דר'
תורה אור השלם
א)
(דף קג:) ששים עשרון נבללין בכלי אחד
נחמיה דאמר ר' נחמיה:
ריבוי חד ריבוי הוא אלא אילו לא נאמר בשמן
מערב ועד בוקר אלא זו בלבד.
1. וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ
ליעביד זהב כל דהו לפי נרות
ששים ואחד אין נבללין: שנאמר למנחה.
ולא טהור קמ"ל דצריך [זהב
צריך ליישב הקטרת אברין ותרומת
מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אחָד אָשָׁם
כל עיקר הייתי אומר הרי הוא ככל המנחות
כלומר כמה שתהא המנחה גדולה אין לה
טהור]: מה ת"ל בשמן בשמן
לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעשָּׂרוֹן
הדשן ויש לפרש דלא דמי דהקטרת
אלא לוג שמן י]: מצורע. עשיר שמביא
ללוג עכשיו שנאמר בשמן בשמן הוי ריבוי
חלות מצות בלולות בשמן
סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן למִנְחָה
ז)
[שלש] קרבנות מביא שלשה עשרונות
אברים מתחלת מבעוד יום כדאמר
ורקיקי מצות משוחים בשמן:
ויקרא יד כא
וְלֹג שָׁמֶן:
אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט
2. וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יהְיֶה
חד ריבוי הוא ולא תרי דחד
למנחה הכי נמי בעני דלא מייתי אלא חד
בפרק ר' ישמעאל (לעיל עב.) דחביבה
בשמן צריך לגופיה ואידך
לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל
מיעטו הכתוב לחצי לוג יכול יהא חצי לוג זה
ח) קרבן לאשם יא] בחד עשרון סגי כי
מצוה בשעתה ותרומת הדשן לא
בשמן הוי חד ריבוי: כשהוא
וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ ייִן זֹאת
איצטריך קרא לכדאמרן ללמד על עשרון
מתחלק לשלשת מינין לחלות ולרקיקין
אומר בשמן ברבוכה שאין
עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדשֵׁי
מתחלא משקיעת החמה:
שטעון לוג: ואידך. רבי אליעזר בן יעקב
ת"ל שהרי נאמר שמן ברבוכה
במדבר כח יד
הַשָּׁנָה:
ושיערו
ב] ולרביכה כשהוא אומר בשמן ברביכה
רבנן חצי לוג מאורתא
3. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל
אומר אפי' הכי איצטריך לגופיה ס"ד וכו':
בחביתין דכתיב על מחבת
בשמן תעשה מורבכת. הלכה
שאין ת"ל ריבה שמן לרביכה הא כיצד מביא
ועד צפרא. ואם
הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין:
לגמרי. זבח בלא מנחה כלל לא אשכחן
א
למשה מסיני היא דמתחלק
שמות ל כד
ולא מצית למימר דלהכי איצטריך: ורבנן.
משתייר מן השמן בתקופת תמוז לא
חצי לוג שמן וחוציהו [חציו] לחלות ולרקיקין
4. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדבֵּר
א)
בשוה לג' מינין ולא בעיא
דלית להו האי סברא דאפי' מנחה של ס'
קרא: ואפילו מנחה של ס'
חיישינן ובירושלמי אמרינן דבימות
לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדשׁ יִהְיֶה
וחציו לרביכה אמר לו ר' אלעזר בן עזריה
עשרון אין לה אלא לוג אחד: האי
עשרונים כדתנן בפ' המנחות
זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם: שמות ל לא
הקיץ היו עושין פתילה גסה ובימות
5. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת
יב]
והנסכים מתנדב אדם מנחה
עקיבא אם אתה מרבה כל היום כולו בשמן
למנחה . צריך דכל מנחה אינה פחותה
ב)
החורף פתילה דקה ומיהו כששיערו
של ס' עשרון כו' עשרון סולת
אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרךְ אֹתוֹ
מעשרון: יג] ששה. לוגין יין ושמן לפר
בשמן איני שומע לך אלא חצי לוג שמן
ב
אחד בלול בשמן למנחה ולוג
אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בּקֶר
מתחילה שיערו בפתילה בינונית:
דכתיב (במדבר כח) חצי ההין יהיה לפר
שמן גבי מצורע עני כתיב:
לִפְנֵי יְיָ חֻקַּת עוֹלָם לדֹרֹתָם
לתודה ג ורביעית שמן לנזיר ד ואחד עשר יום
אין
ושמן דכתיב (שם טו) בלול בשמן חצי ההין
עניות במקום עשירות. ואף
לגמרי לא אשכחן. זבח בלא
מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
❖
שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני: בלוג
מנחה: ואידך תרתי שמעת
וארבעה לוגין יין ושמן לאיל דכתיב (שם
שמות כז כא
על פי שיכול לשער בשמן של
מינה בין מנחה גדולה של ס'
כח) ושלישית ההין לאיל והוא הדין לשמן: זה
היה מודד: ת"ר במצורע עני כתיב
חול מ"מ אין עניות במקום עשירות:
ג]
בין מנחה קטנה של עשרון:
בגמטריא תריסר הוי.
ואי קשיא לך אימא
שלשה ומחצה למנורה אין
הגהות הב"ח
בללן
עשרון בלול ולוג לימד על עשרון שטעון
(א) 1
תריסר רביעית הא לא קשיא דלא אשכחן
מכלל ז' מדות אלא אגב
(א) גמ' ת"ר במצורע עני כתיב
אומרים אפי' מנחה של ששים
לוג דברי חכמים רבי נחמיה ורבי ד] אליעזר
מדאורייתא מדה פחותה מלוג להכי אמרי'
דחשיב לוגין דפר ואיל וכבש
ועשרון וגו' בלול וגו' לימד:
חשיב נמי דמנורה: אין לך
י"ב לוג: שכשר מערב ועד בקר. שתהא
עשרונים אין לה אלא לוגה שנאמר למנחה ולוג שמן ורבי נחמיה ור' אליעזר
1
(ב) רש"י ד"ה חד ריבוי הוא
עבודה שכשרה מערב עד
❖
כשרה אחר תמיד בין הערבים ואחר כל
דחד:
בקר ולא ביום אלא זו:
(בן יעקב) האי עשרון בלול ולוג מאי עבדי ליה ההוא לגופיה ה] דקא אמר
העבודות אלא זו: ושיערו חכמים חצי לוג
אית דאמר מלמעלה למטה
רחמנא לייתי חד עשרון ואידך לגופיה לא צריך מדגלי רחמנא גבי
מאורתא. והיכי שיערו איכא דאמרי
שיערו שבתחלה נתנו לוג
מוסף רש"י מלמעלה למטה שיערו שבתחלה נתנו
יד]
וודאי שנשתייר בבקר ובלילה
מצורע ו] ג' קרבנות וג' עשרונות הכא דחד קרבן חד עשרון ואידך איצטריך
השני פיחתו עד ששיערו הדבר
שמן בנר ונשתייר בבקר ובלילה השני
בשמן בשמן. גבי רבוכה של
שאין צריך יותר מחצי לוג
סלקא דעתך אמינא הואיל וחס רחמנא עליה לאתויי בדלות אימא לא ליבעי
פחתו עד ששיערו הדבר שלא היה צריך
תודה במנחות בפ' ב' מדות
אפילו לליל הארוך מאן דאמר
מינה כלל ואידך לגמרי לא אשכחן ורבנן האי למנחה ולוג שמן מאי
יותר מחצי לוג אפילו בליל ארוך וכן נותן
דכתיב והקריב על זבח התודה
ז]
מלמעלה למטה שיערו קסבר
וכתיב תלתא בשמן, ותניא אילו
אפילו בליל קצר ומה שנשתייר בבוקר זורק
אין עניות במקום עשירות
עבדי ליה ההוא למתנדב מנחה שלא ה יפחות מדבר הטעון לוג ומאי ניהו
נאמר בשמן הייתי אומר כל
ולא חששו על מה שנשתייר
לחוץ. ואיכא דאמר בקיץ היה עושה פתילה עבה
המנחות ללוג ת"ל בשמן בשמן
בשחרית מן הלוג שאין ראוי
עשרון ואידך
תרתי שמעת מינה: ששה לפר ארבעה לאיל שלשה לכבש:
ובחורף הוה פתילה דקה כדי שיכלה בקיץ
דחלות ורקיקין, הוי ריבוי אחר
לכלום וה"ה הכי איבעי ליה
מנלן דכתיב
ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר הין תריסר לוגי הויין דכתיב
נמי בבקר. ולמ"ד ממטה למעלה שבתחלה
ריבוי למעט לחצי לוג איני
2
לשוויי בכל לילה בנר יותר
נתנו רביעית ועמדו שם וראו שאין סיפוק
שומע לך. ללמד דבר זה מן
מחצי לוג הרשות בידו ומאן
3 שמן זית הין וכתיב 4 שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם ג) זה בגימטריא
המקרא שהלכה למשה מסיני על
דאמר ממטה למעלה שיערו
ושוב הוסיפו עד חצי לוג: מאן דאמר
פה היא שבין נדה לנדה. בין
תריסר הויין:
שלשה ומחצה למנורה חצי לוג לכל נר: מנא הני מילי דתנו
שבתחלה נתנו פחות מחצי
ד)
ממטה למעלה התורה חסה על ממונן של
סוף נדה לתחילת נדה משכלו
לוג ודאי שעדיין צריך עד
ישראל. שאילו היה נותנין בו לוג לכתחלה
רבנן מערב עד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב עד
ו
5
ימי נדה אינה חוזרת להיות נדה
שיכוונו שאין צריך יותר מחצי
ומה שמשייר למחר היו שופכין לחוץ איכא
לישב לראייה אחת ששה והוא
לוג וכיון דמעיקרא שיערו הכי
בקר דבר אחר מערב עד בקר אין לך עבודה שכשירה מערב עד בקר
עד שיכלו י"א יום (נדה עב:).
ממטה למעלה ש"מ משום
חסרון: אין עניות במקום עשירות. אין
אלא זו בלבד ושיערו חכמים חצי לוג מאורתא ועד צפרא איכא
חוששין במה ששופך לחוץ: מתני' מערבין
מערב עד בוקר. בנרות כתיב
דהתורה חסה על ממונן של
יערוך אותו אהרן ובניו מערב
ישראל ואינו רשאי ליתן בנר
נסכי פרים. האי טו] מיין ט) ושמן קאמר והכי
דאמרי מלמעלה למטה שיערו ואיכא דאמרי ממטה למעלה שיערו מאן
עד בקר תן לה. למנורה מדת
יותר מחצי לוג: מערבין נסכי
קאמר מערבין מיין נסכי פרים ביין נסכי
שמן כדי שתהא דולקת כל
פרים האי נסכי משמן ומנחה
דאמר ממטה למעלה שיערו התורה ה) חסה על ממונן של ישראל ומאן
הלילה ושיערו חכמים חצי לוג
אילים ואע"ג דלפר אית ליה שלשה עשרון
ויין הכל ביחד קרי נסכין
דאמר ממעלה למטה שיערו אין עניות במקום עשירות: מתני' מערבין
לכל נר ונר ויש בו כדי להדליק
והכי קאמר מערבין נסכי פרים
ז
ו)
סלת וחצי ההין יין ושמן ולאיל ב' עשרון
כל הלילה של תקופת טבת ואם
בנכסי אילים אע"פ דלפר אית
סלת ושלישית ההין יין וכן שמן אעפ"כ
נסכי פרים בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים של יחיד בשל ציבור
יותיר בקצרה יותיר (יומא טו.).
ליה ג' עשרון סלת וחצי הין
מערבים זה בזה משום דשניהם בלילתן שוה
של
מדתה חצי לוג לכל נר ונר כך
שמן וכן יין ולאיל ב' עשרון
דלתרוייהו איכא שני לוגין לעשרון דבאיל
שיערו חכמים לילי תקופת טבת
ושלישית הין שמן וכן יין
י)
כ)
טז]
שלא תכבה כל הלילה, ובתמוז
אעפ"כ מערבין נסכיהן זה
כתיב שלישית ההין לאיל דהיינו ד' לוגין וה"ה לשמן [וכתיב שני עשרונים ובפרים כתיב חצי הין דהיינו ששה לוגין וה"ה שמן] וכתיב שלשה עשרונים לפר דהיינו ב'
ובניסן ובתשרי אם תדליק שליש
בזה דזה וזה בלילתן עבה
לוגין לעשרון וכיון דבלילתן שוה משום הכי מערבין נסכיהן: ומערבין נמי נסכי כבשים בנסכי כבשים. כגון יז] בנסכי מוספין משום דתרוייהו בלילתן רכה דבשניהן יש
היום לא איכפת לן (זבחים יא:).
דלכל הוי שני לוגין שמן
ג' לוגין שמן לעשרון דכתיב (שם כח) ועשרון לכבש וכתיב (שם) ורביעית ההין לכבש יין דהיינו ג' לוגין וכן שמן וכן נמי מערבין נסכי כבשים של יחיד בנסכי כבשים של צבור
אין לך עבודה שכשירה.
לעשרון ומערבין נמי נסכי
רש"י כת"י
כלומר אין לך עבודת יום כשירה
כבשים בנסכי כבשים כמו
אחר הדלקתן דדריש הכי אותו
נסכי תמידין במוספין שזה
כל דהו. [אינו מזוקק] קמ"ל: בשמן בשמן. גבי תודה ל) חלות בלולות בשמן מצות משוחות בשמן מ): חד ריבויי הוא. [ושמן] קמא איצטריך [דטעון] שמן ככל המנחות:
מערב ועד בקר ולא אחר מערב
וזה בלילתן רכה ג' לוגין
אלא אימא אילו לא נאמר בשמן כל [עיקר הייתי] אומר. דלא גרע משאר מנחות: יכול יהא מתחלק [חצי לוג]. השמן לכל מין ומין [מלבד] שבחמץ לא היה
עד בקר (יומא שם)
אין לך
שמן לעשרון וכן נסכי כבשים
נותן: כשהוא אומר בשמן ברבוכה. דכתיב נ) והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסלת מרבכת חלות בלולות בשמן. ועד השתא
עבודה מעבודות שהן אמורות
של יחיד בנסכי כבשים של
הוה דריש בשמן קמא והשתא דריש שמן דסיפא דקרא: איני שומע לך. דלהוי ריבוי אחר ריבוי דחד איצטריך לגופיה: אלא חצי לוג שמן לתודה. (לכולה) [לכל
ביום כגון עבודות הדם וקמצו
צבור וכן מערבין נסכי כבש
המינין]: (ושליש) [ורביעית] השמן. לכל [לחמי נזיר]: וי"א יום שבין נדה לנדה. שבין סוף נדה לתחלת נדה שלאחר שכלו שבעת ימי נדה שהאשה נדה שוב אינה
וקטרת שכשרין מהדלקת נרות
ואילך שזו מאוחרת לכולן (זבחים
א) אולי צ"ל דר' נחמיה אדר'
מתחלת להיות נדה עד י"א יום ואפי' אם ראתה דם זיבה היא ואם אינה רואה באותן י"א יום אלא יום אחד או (או) ב' ימים רצופין או אפי' שלשה ימים שאינם
שם). התורה חסה על ממונן
נחמיה דאמר לעיל דנרותיה לא
רצופין כגון יום טמא ויום טהור הויא שומרת יום כנגד יום וטובלת ליום המחרת ואם שלשה ימים ראתה רצופים הויא (זיבה) [זבה] ובעיא ספירה שבעה וקרבן אבל
❖
של ישראל. דכתיב (ויקרא
היתה בא מן הככר.
לאחר י"א יום אם רואה דם נדה היא ואם רואה יום ראשון שומרת ששה ימים והוא ואם כל ז' ראתה ופוסקת לערב טובלת מיד ואינה צריכה ספירה שבעה וקרבן
יד) וצוה הכהן ופנו את הבית,
מן התורה אבל בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואה טיפת דם כחרדל יושבת עליו שבעה נקיים ס) ולאחר כמה שנים קבלו עליהן דבר זה: ועשרון. סולת
שלא יטמאו כלי חרס שבתוכו
אחד בלול בשמן למנחה ולוג שמן. במצורע עני כתיב ודרשי ליה מר כי טעמיה ומר כי טעמיה: למנחה. ואפי' גדולה: לגמרי לא אשכחן. דלפטור מקרבן עשיר
שאין להם טהרה במקוה
שיטה מקובצת
(ר"ה
וכיון דקרבן עשיר ג' עשרונות עני מיהא חד בעיא: אין לך עבודה שכשרה. משקיעת החמה ואילך עד בוקר: אלא זו בלבד. הדלקת נרות: מלמעלה למטה
כז. יומא לט. חולין מט:
שיערו. למעלה מחצי לוג אי בעי לייתי אבל למטה לא אייתי דאין עניות במקום עשירות: מלמעלה למטה שיערו. כששיערו מדת חצי לוג לכל נר כך עשו בתחילה
בארוכה). אין עניות במקום
א] דהו. ס"א א) ואפילו מתכות:
הביאו לוג שלם לנסות ודלק כל הלילה וגם היום וחזר ליל שני והביאו שני שלישי לוג ועדיין דלק יותר מאור הבקר וכן עשו כמה לילות עד שהביאו חצי לוג ודלק
עשירות. לא עשו דבר בצמצום
ב] ולרבוכה כשהוא אומר בשמן
כשיעור הלילה ולא נסו מלמטה למעלה דאין עניות במקום עשירות: ומ"ד מלמטה למעלה שיערו. בתחלה רביעית הלוג ולא דלק אלא חצי הלילה ליל שני הוסיפו
אלא הכל מתחלתן דיים והותר
ברבוכה שאין כו' שמן לרבוכה
(שבת קב:).
וכן כמה לילות עד ששיערו חצי לוג ללילה אבל מלמעלה למטה לא לפי שמה דניתותר בנר אין לו תקנה אלא לשפוך והתורה חסה על ממונם של ישראל:
הא כיצד כו' וחוציהו חציו
מתני' מערבין נסכי פרים. מנחת נסכי פרים במנחת נסכי אילים לפי שבלילת שתיהן שוה שני לוגין לעשרון דקתני לעיל [פח.] ששה לוגין לפר וסולת הוו
לחלות כו' וחציו לרבוכה:
ג] תיבות במצורע עני כתיב
להו שלשה עשרונים כדכתיב [במדבר טו] והקריב על בן הבקר (קרבן) [מנחה] סולת ג' עשרונים לפר (בלולות) [בלול] בשמן חצי ההין דהיינו ששה לוגין ולאיל
נמחק: ד] אלעזר בן יעקב
ד' לוגין וסולת שני עשרונים לאיל: נסכי כבשים. ג' לוגין לעשרון דכתיב ע) עשרון אחד לכבש האחד וכתיב [שמות כט] בלול בשמן כתית רביעית ההין דהיינו ג' לוגין:
אומרים כו' ור' נחמיה ור'
אלעזר בן יעקב האי: ה] לגופיה
מאי קאמר אות ד' נמחק: ו] מצורע עשיר: ז] ליבעי מנחה: ח] ריבוי הוא: ט] במצורע עני: י] שמן ואידך לא איצטריך מדמצורע עשיר שמביא שלש והד"א: יא] לאשם עשרון אחד סגי ותיבת בחד נמחק: יב] למנחה מאי עבדי ליה: יג] מעשרון
הס"ד ומה"ד תרתי ש"מ דבין מנחה גדולה של ס' ובין מנחה קטנה של עשרון אין לה אלא לוג: יד] נתנו לוג: טו] תיבת האי נמחק: טז] לוגין לעשרון: יז] כגון נסכי תמידין בנסכי:
א) נראה דהס"א לא גרס זהב כל דהוא רק וליעבד כל דהו ועי' בתוספות ד"ה וליעבד: