שתי מדות
פרק
עשירי
מנחות
צב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
וכפר
נסכי רחלה בכמה.
את מקדש הקודש זה לפני ולפנים אהל מועד זה היכל מזבח
א) ב)
מב א
ג)
כמשמעו. בפ"ק דשבועות פירש בקונטרס דמיירי
ד) ה)
מג ב
בטמא ששימש לפני ולפנים או בהיכל או במזבח ותימה דלא אשכחן
ו)
מד ג
ז)
מה ד
דמכפר שעיר הנעשה בפנים אמשמש בטומאה וכאן פירש בקונטרס
ח)
מו ה
❖
דמיירי בטמא שנכנס לפני ולפנים או
ט)
נגע במזבח וקשה דאמאי בעי קרא
ז] ו) (ג)
נסכי רחלה בכמה א]
ופשטינא ליה ממתני'
י) כ)
הכא אכל חד וחד הא בפ"ב דשבועות
גדי משמש נסכי צאן של גדולים ושל קטנים
ל) מ)
א
מוסף רש"י
נפקא כרת בכולהו מחד קרא
מתני'
של זכרים ושל נקבות חוץ משל אילים:
ח]
נ) ס)
והיורש סומך.
מדכתיב משכן ומקדש אם אינו ענין
ע) פ)
כל קרבנות הצבור אין בהן סמיכה חוץ מן
ב
לטומאה שבחוץ תנהו ענין לטומאה
ומימר.
הפר הבא על כל המצות ושעיר המשתלח רבי
צ) ק) ר)
מתני' היורש סומך.
שבפנים ושמא מאחר דנפקא לן הכא
ש) ת)
שמעון אומר אף שעיר עבודת כוכבים ג כל
❖
בכולהו דמתכפרין לא מיבעי לענין
ומביא נסכים.
א)
(תמורה ב.) גמירי.
קרבנות היחיד טעונין סמיכה חוץ מן הבכור
ומימר.
כרת אלא חד קרא ועוד קשה הא
גמ'
דתניא בפ"ק דשבועות וכפר על
והמעשר והפסח והיורש סומך ומביא נסכים
ד
תורה אור השלם
וזה.
ר)
הקודש מטומאות בני ישראל שיש
גמ'
ה ומימר: ת"ר כל קרבנות הצבור אין בהן
אמר לו.
1. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ
לי בענין הזה להביא שלש טומאות
סמיכה חוץ מפר הבא על כל המצות ושעירי
וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמּזְבֵּחַ
טומאת עבודת כוכבים וגילוי עריות
(לעיל סב:)
יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהנִים וְעַל כָּל עַם
וכפר את
עבודת כוכבים דברי רבי שמעון רבי יהודה
וכפר את מקדש הקדש.
הַקָּהָל יְכַפֵּר: ויקרא טז לג
ושפיכות דמים וקאמר רבי שמעון
מקדש הקדש זה כו'.
2. וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה את
אומר שעירי עבודת כוכבים אין בהן סמיכה
ממקומו הוא ש) מוכרח הוה ליה למימר
יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר לפְנֵי יְיָ
ואת מי אביא תחתיהם שעיר המשתלח לא
זה לפני
וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְני יְיָ:
מהכא דעל כרחך בטומאת הקודש
❖
ולפנים.
ויקרא ד טו
סגיא דלא מעייל אמר רבינא גמירי שתי
הכתוב מדבר ועוד דבסוף הוציאו לו
סמיכות בצבור אמר לו רבי שמעון והלא אין
מייתי לה אמתני' בנשפך
הגהות הב"ח
הדם יביא אחר ויחזור ויזה תחלה
סמיכה אלא בבעלים וזה אהרן ובניו סומכין בו
(א) גמ' בשאר
(שבועות יג:)
בפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב
אמר לו אף זה אהרן ובניו מתכפרין בו א"ר
עבירות
משמע בהדיא דלענין הזאות דריש
(ב) שם וכשם ולר'
ירמיה ואזדו לטעמייהו דתניא 1 וכפר את
ור'
(ג) רש"י
דמזה על בין הבדים ועל הפרוכת
מקדש הקדש זה לפני ולפנים ואת אהל מועד
שמעון אומר.
ועל מזבח הזהב ושירי הדם על יסוד
דאילים (ד) ד"ה
זה היכל מזבח כמשמעו יכפר אלו העזרות
מזבח החיצון וקרי ליה למזבח החיצון
ב] כהנים כמשמען על כל עם הקהל אלו ישראל
עזרות לפי שהיה ת) בעזרה דאיכא עזרת
ורבי שמעון.
החי
(יומא סא.)
יכפר אלו הלוים הושוו כולן לכפרה אחת
כהנים ועזרת ישראל דקדושתם שוה
זה היכל.
(שם) מזבח כמשמעו.
ליחשב מחנה שכינה ואע"ג דכולהו
שמתכפרין בשעיר המשתלח דברי רבי
ז) ט]
(א)
דכתיב וסמך אהרן את שתי
אמר לך מאי הושוו
הזאות כבר כתיבי ואפילו עיכובא
יהודה רבי שמעון אומר כשם שדם שעיר
ידיו על ראש השעיר החי
דבני כפרה נינהו.
אלא בזקנים דגמר מעיני
א)
דרשינן מוכלה בפרק ב' דשבועות
הנעשה בפנים מכפר על ישראל על טומאת
ח)
עיני מפר העלם דבר של
(שם)
אם כילה כיפר ואם לא כילה
צבור
מקדש וקדשיו כך דם הפר מכפר על הכהנים
י] אחד ישראל אחד כהן
❖
לא כיפר איצטריך האי קרא דלא תימא
משיח ואחד כהנים.
על טומאת מקדש וקדשיו כשם שוידוי של
(ב)
הני מילי אהרן להכי כתב רחמנא וכפר
מה בין ישראל
שעיר המשתלח מכפר על ישראל בשאר
הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא
לכהנים וכו' זו דברי רבי יהודה רבי שמעון
רבינו גרשום
עבירות כך וידוי של פר מכפר על הכהנים
אומר וכו': תנו רבנן וסמכו זקני העדה
כדדרשינן בתורת כהנים וכתיב
(חולין קלא:)
נסכי רחלה בכמה יין צריכה
את ידיהם על ראש הפר.
בשאר עבירות ור' שמעון הא ודאי הושוו אין
בתריה וכפר את מקדש הקודש:
יכפר אלו העזרות.
היה רוצה לנסותנו אם היינו
ואין שעירי
הושוו כולן לכפרה אחת שמתכפרין
מפרישים בין גדולה לקטנה:
הושוו דבני כפרה נינהו מיהו כל חד וחד
ואמרי' ליה מתני' היא במס'
עבודת כוכבים טעונים סמיכה.
בשעיר המשתלח. אבל
שקלים ארבע חותמות היו
מכפר ג] בדנפשיה לרבי יהודה טומאת מקדש
ט)
במקדש וכתוב עליהן עגל זכר
בשעיר הנעשה בפנים לא הושוו דאין
י) (ד) כ)
וקדשיו ישראל מכפרי בדם שעיר הנעשה
(שם) הושוו כולן לכפרה
גדי כו' גדי משמש עם נסכי
כהנים מתכפרים כדדרשינן בפ"ק
אחת שמתכפרין בשעיר
צאן בין גדולה בין קטנה
בפנים וכהנים בפר של אהרן בשאר עבירות
המשתלח.
בין זכרים בין נקבות נסכיהן
דשבועות דכתיב אשר לעם
אלא באהרן.
אלו ואלו מכפרי בוידוי שעיר המשתלח ולרבי
שוה חוץ משל אילים. מי
ל)
ואם תאמר ולוים במה מתכפרים אי
שהוא מבקש נסכים הולך אצל
החי.
שמעון בשאר עבירות נמי כהנים בוידוי דפר
בשעיר הנעשה בפנים אשר לעם
יוחנן שהוא הי' ממונה על
החותמות: ושעירי ע"ז דיליף
מתכפרי כדקתני ד] אחד ישראל ואחד כהנים
כתיב ואיכא למאן דאמר בפרק הזרוע
מעיני מעיני מפר העלם דבר
רש"י כת"י
לוים לא איקרו עם ואי בפרו
ואחד כהן משיח מה בין ישראל לכהנים
היינו פר הבא על כל המצות:
מתני' היא.
(שבועות שם)
א"ל ר' יהודה אף זה אהרן
של אהרן ביתו כתיב דהיינו כהנים ויש
ולכהן משיח אלא שדם הפר מכפר על הכהנים
ובניו מתכפרין. בו עם הצבור
לומר דמתכפרין בשעיר הנעשה
נסכי צאן.
וסמיכה בבעלים היא: וכפר
על טומאת מקדש וקדשיו ה] [זו דברי ר' יהודה]
את מקדש הקדש זה היה
בפנים מאחר דכתיב יכפר אלו הלוים
ור' שמעון אומר כשם שדם השעיר הנעשה
אחר שגמר כל ההזאות והיה
דאשמועינן קרא דמתכפרין:
נוטל מדם השעיר הנעשה
בפנים מכפר על ישראל כך דם הפר מכפר
ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין
בפנים ומדם הפר ומכפר
על טומאת מקדש וקדשיו
על הכהנים כשם שוידויו של שעיר המשתלח
סמיכה. ואיצטריך קרא
בין דלפני לפנים בין דהיכל
מ)
מכפר על ישראל כך וידויו של פר מכפר על
למעוטי דלא תילף מפר העלם דבר
בין דעזרות כהנים והקהל
(יומא שם) ר' שמעון
והלוים הושוו שמתכפרים
הכהנים ת"ר וסמכו זקני העדה את ידיהם
של צבור דזה צבור והאי צבור אי נמי
ו] 2
אומר כשם שדם שעיר
בשעיר המשתלח בשאר עברות
מתני'
משום דר' שמעון מרבי להו בסמוך
פר הבא על
הנעשה בפנים מכפר על
על ראש הפר פר טעון סמיכה ואין שעירי
וכיון דמתכפרין בו הכהנים
ישראל על טומאת מקדש
כל המצות.
הויא סמיכה בבעלים (והינו)
מדכתיב וסמך ידו על
עבודת כוכבים טעונין סמיכה דברי ר' יהודה
וקדשיו.
ואזדא ר' יהודה לטעמיה ורבי
ראש השעיר ור' יהודה מוקי לה
שמעון לטעמיה דאמר אין
נ)
ושעיר עכו"מ.
ר' שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים ואין
(שבועות שם) כך דם הפר.
מתכפרין בו ולא הויא סמיכה
ס)
לרבות שעיר נחשון ואיפכא לא
היורש
שעירי עבודת כוכבים טעון סמיכה בזקנים אלא
בבעלים: ור' שמעון הא ודאי
סומך.
מסתברא ליה למימר דמהחי ממעט
(יומא
קתני ברייתא דהושוו כלומר
ומימר.
באהרן ורמינהו החי החי טעון סמיכה ואין
שם)
שמתכפרין בשעיר: לא הושוו.
שעיר נחשון ומהשעיר ירבה שעירי
דבני כפרה וכל חד וחד
שעירי עבודת
כוכבים טעונין סמיכה דברי
גמ'
עבודת כוכבים משום דמהשעיר דכתי'
בדנפשיה כהנים בפר וישראל
גמירי שתי סמיכות בצבור.
ר' יהודה ר"ש אומר
חי טעון סמיכה באהרן
(שבועות שם)
גבי נשיא אית לן לרבויי טפי נמי
בשעיר כדקתני בשבועות אחד
וזה. אהרן
הא ודאי הושוו.
כהנים ואחד ישראל ואחד
ואין
שעיר נשיא כמו שעיר דנחשון ולי
כהן משיח מתכפרין בשאר
ובניו סומכים. ע)
יא]
נראה דלהכי ליכא למימר חי
הושוו דבני
עבירות בשעיר המשתלח מה
פ)
כפרה נינהו.
בין ישראל לכהנים וכו' זה
אף זה.
למעט [שעיר] נחשון משום
דאי אמרת בשלמא לרבות שפיר אלא
דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר
לטעמייהו.
אי אמרת למעט לשתוק קרא מיניה דשעה מדורות לא ילפינן כדאמר
כו': החי וסמך אהרן את ידיו
מיהו כל חד וחד
על ראש השעיר החי היינו
פ' כל המנחות באות מצה גבי מנחת שמיני ללבונה:
וכפר את מקדש הקדש.
מכפר בדנפשיה.
שעיר המשתלח וקשיא דר'
❖
צ) זה לפני ולפנים.
הא
(שם)
מזבח.
הושוו כולן.
ק)
שיטה מקובצת
ר' שמעון אומר.
א] בכמה ואמרינן ליה מתניתין
היא גדי: ב] ועל הכהנים
ור"ש. הא ודאי הושוו.
כמשמען ועל: ג] בדנפשיה.
לר' יהודה כו'
פירוש לרבי יהודה. זה הפי'
אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משיח. אלא
הוא מרבנן סבוראי: ד] כדקתני
שדם הפר מכפר על הכהנים. ת"ר הפר. החי.
[בשבועות]: ה] מקדש וקדשיו
ר"ש אומר והשאר נמחק:
ו] ת"ר פר טעון סמיכה כו' והשאר נמחק: ז] שאין נסכיו שוין לנסכין דהני שהאיל היה טעון שלישית ההין לעשרון: ח] ונותן לו מעות על: ט] דהושוו כולם שמתכפרים: י] הפר כדקתני בשבועות: יא] למימר איפכא (אי) משום דאי אמרת
בשלמא לרבות שעיר נחשון ניחא אלא כו' ותיבות חי למעט שעיר נחשון שפיר ל"ש ונמחק: