שתי מדות פרק
עשירי מנחות
רבינו גרשום צב:
מסורת הש"ס
הא
ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה באהרן ד) אלא בזקנים.
לרבי שמעון סמיכה בבעלים בעינן. ואהרן לאו בעלים הוא דאי
א) ב)
שמעון אדר' שמעון התם
והאמר (ב) ו]
ג) ד)
קאמר באהרן והכא בזקנים:
משום שמתכפר עם כל ישראל הא אמר ר' שמעון במסכת הוריות
סמיכה בבעלים.
והאמר רבי שמעון סמיכה
פר ושעיר לכל שבט והא דחשיבי זקנים בעלים אע"פ שיש
בבעלים בעינן וטפי עדיפא
והכי קאמר ליה רבי שמעון לרבי יהודה.
ה)
סמיכה בזקנים בשעיר עבודת
פר ושעיר לבית דין בפני עצמן כיון דעל ידיהן נעשה החטא קרי להו
ו) ז)
כוכבים דאינהו הוו בעלים
בעלים: גירסא בעלמא. ל"א
ח)
[טפי] מאהרן אלא תריץ הכי
ט)
ה) ז]
ק)
פירש בקונטרס כלומר דרבי יהודה
הפר וכו' והכי קאמר ליה
ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה
י)
ר"ש לר' יהודה מפר ולא
לית ליה הלכה למשה מסיני בשתי
באהרן אלא בזקנים אמר רב ששת ותסברא
כ) ל) מ)
משמע למעוטי שעיר דפר
ח]
נ) ס)
סמיכות אלא בגירסא בעלמא נקט
צריך לגופיה (אתא) ודאי
דהך קמייתא מתרצתא היא הא א"ר שמעון
ע) פ)
שעיר עבודת כוכבים בעי
להו ויליף להו מקראי וקשה דבפרק
ו)
צ)
סמיכה ואי שמיע לך מרבך
סמיכה בבעלים בעינן אלא א] תריץ הכי הפר
❖
כל המנחות באות מצה פריך
ק)
דלא בעי סמיכה באהרן הוא
פר טעון סמיכה ואין שעירי עבודת כוכבים
דשמיע לך דלא בעי סמיכה
ויהו זבחי שלמי צבור טעונין סמיכה
ביה אלא בזקנים ומעוטא
טעונין סמיכה דברי רבי יהודה רבי שמעון
מק"ו ומשני גמירי שתי סמיכות בצבור
דאהרן לאו מפר נפקא אלא
תורה אור השלם
אומר החי חי טעון סמיכה באהרן ואין שעירי
מהחי כדקאמינא: ואית ספרי
וי"ל דהתם מיירי לר' שמעון דאית ליה
1. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר
דכתיב בהו ומעוטא הוא
גמרא כדאמר נמי בסמוך לרבינא
עבודת כוכבים טעונין סמיכה באהרן אלא
והיינו פירושא אי אמרת כיון
(ג)
ור' יהודה
וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר
דבעו סמיכה בזקנים לאו
ורבי יהודה הוה ממעט זבחי שלמי
יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה לִפנֵי יְיָ
בזקנים והכי קא אמר ליה ר' שמעון לר' יהודה
למה לי למעוטי.
מיעוטא [אלא] רבוייא אפילו
חַטָּאת הוּא: ויקרא ד כד
צבור מהפר עוד פירש לשון אחר
והאמר רבינא
שעירי עבודת כוכבים בעו סמיכה ואי שמיע
2. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבּנוֹ
הכי מעוטא הוא דממעט
גמירי ב' סמיכות בצבור.
גירסא בעלמא קראי אסמכתא בעלמא
להו מאהרן: ור' יהודה
וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזרְקוּ
לך דלא בעו סמיכה באהרן הוא דשמיע לך
למה למעטינהו לשעיר עבודת
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים את הַדָּם
❖
לאוקמי גירסא לסימנא:
כוכבים מקראי מפר ומהחי
ויקרא ג ב
עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
ומיעוטא מהחי הוא ורבי יהודה למה לי
איכא
למיפרך. תימה נילף
והאמר רבינא גמירי שתי
למעטינהו מקרא והא אמר רבינא גמירי שתי
סמיכות בצבור ותו לא וכיון
מהקישא דכל הקרבנות
ט]
גירסא בעלמא.
דקאמר במתני' חוץ מפר העלם
הגהות הב"ח
סמיכות בצבור גירסא בעלמא ורבי שמעון
כדדרשינן ביום צוותו זה
דבר ושעיר המשתלח היינו ב'
בכור מעשר ופסח: שכן טעונין
(א) גמ'
סמיכות ולא הוה צריך למעוטי
שעירי עבודת כוכבים דבעיא סמיכה מנלן
בברייתא מקראי ודאי לא היה
י] (ד)
נסכים ותנופת חזה ושוק. וכי תימא
נפקא לן מדתניא וסמך ידו על ראש
(ב) רש"י
ב]
צריך למעוטינהו תו מקרא
1
ר"ש
אלא להכי הדר מעטינהו משום
חטאת ואשם יוכיחו מה לכולהו דמתן
השעיר לרבות שעיר נחשון לסמיכה דברי ר'
ואע"ג דכהנים לא
גרסא בעלמא כדי שיהא לשונך
דמים מרובה למזבח תאמר בהני
עבדו עבודת כוכבים סומך
רגיל דב' סמיכות בצבור ותו
יהודה ר' שמעון אומר לרבות שעירי עבודת
הזקנים על השעיר
דבמתנה אחת:
לא וקראי לסמיכה בעלמא:
כוכבים לסמיכה שהיה ר"ש אומר כל חטאת
(ג) ד"ה
ור"ש דפשיטא לי' שעיר
דעבודת כוכבי' טעונה סמיכה
שנכנס דמה לפנים טעונה סמיכה למה לי ג] למימרא שהיה סימנא בעלמא
יא] ז)
(ד) ד"ה לומר
בזקנים מדתניא וסמך ידו על
ואימא שעיר הנעשה בפנים דומיא דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה
ראש השעיר דכתיב בנשיא
לרבות שעיר נחשון לסמיכה
ידועה ולרבינא דאמר גמירי שתי סמיכות בציבור קראי למה לי איצטריך
(ה) ד"ה
ואי קשיא והתנן כל קרבנות
ופריך
יחיד טעונין סמיכה והאי נמי
הלכתא ואיצטריך קראי דאי מקרא הוה אמינא זבחי שלמי ציבור ד] כי קשיא
ח)
ומשני
קרבן יחיד אפילו הכי אצטריך
(ו) ד"ה
אמתני' דהך פירקא דכל המנחות באות א"ר שמעון שלשה מינין טעונין
יב] ט) ורבי
קרא לרבות שעיר נחשון
❖
לסמיכה דשעה מדורות לא
שמעון.
שלש מצות (א) ליתי בקל וחומר ויהו זבחי שלמי ציבור טעונין סמיכה מקל
ילפינן ור' שמעון אמר לרבות
שעירי עבודת כוכבים לסמיכה
וחומר מה שלמי יחיד שאין טעונין תנופה חיים טעונין סמיכה חיים וכו'
נפקא ליה מדתניא וסמך ידו.
שהיה רבי שמעון אומר וכו'
מוסף רש"י
איצטריך הלכתא ואי מהלכתא (הוה אמינא) לא ידעינן הי נינהו קמשמע
לרבות שעיר נחשון לסמיכה.
ושעירי עבודת כוכבים דמן
ה]
וסמך ידו על ראש השעיר.
נכנס לפנים: לסימנא בעלמא
לן דומיא דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה ידועה: כל קרבנות היחיד
שכל חטאת ואימא לרבות
יג]
(זבחים
שעיר יוה"כ הנעשים בפנים
טעונין סמיכה חוץ מבכור ומעשר ופסח: ת"ר 2 קרבנו ולא הבכור שיכול והלא
שעיר נחשון.
לא ס"ד דומיא דשעיר נשיא
מח:)
דין הוא ומה שלמים שאין קדושתן מרחם טעונין סמיכה בכור שקדושתו
דמכפר על עבודת כוכבים
ור' שמעון
מצוה ידועה דכתיב או הודע
מרחם אינו דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא הבכור קרבנו ולא
(לעיל נה:)
אליו ושעיר עבודת כוכבים
אמר לרבות שעירי עבודת כוכבים.
מכפר ג"כ על עבירת מצוה
מעשר שיכול והלא דין הוא ומה שלמים שאין מקדשין לפניהם ולאחריהם
שהיה רבי שמעון
לרבות
(זבחים שם)
ידועה אבל שעיר הנעשה
אומר וכו'.
טעונין סמיכה מעשר שמקדש לפניו ולאחריו אינו דין שטעון סמיכה
שעירי עכו"ם לסמיכה.
בפנים לא מכפר אלא על שיש
בה ידיעה בתחלה ואין בה
תלמוד לומר קרבנו ולא מעשר קרבנו ולא פסח שיכול והלא דין הוא ומה
ידיעה בסוף ולרבינא דאמר
למה לי.
שלמים שאינו בעמוד והבא טעונין סמיכה פסח שהוא בעמוד והבא אינו
גמירי בין לר' יהודה בין לר"ש
סימנא בעלמא.
דאמר לר' יהודה למה
דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא פסח איכא למיפרך מה
(ה)
ליה למעוטינהו מקראי ולר'
שמעון למה ליה לרבוינהו
לשלמים שכן טעונין נסכים ותנופת חזה ושוק קראי אסמכתא בעלמא אלא
מקראי הא גמירי ב' סמיכות
קראי
ותו לא: איצטריך הלכתא
לא ס"ד דומיא
ואצטריך קרא דאי מקרא
דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה
הוה אמינא זבחי שלמי צבור
❖
ידועה.
ולרבינא דאמר גמירי וכו'. (ו)
(שם)
טעונין סמיכה מק"ו כדאמר
בפ' כל המנחות ומה זבחי
שלמי יחיד שאין טעונין תנופה
יד]
חיים וטעונין סמיכה וכו' להכי
שיטה מקובצת
דאי מקרא.
איצטריך הלכתא למעוטינהו:
אית דמפרשי גרסא בעלמא
א] אלא הכי קתני הפר: ב] נפקא
לא ידעינן הי נינהו.
הוא דקא גמיר ולאו הלכתא
ליה: ג] תיבת למימרא נמחק:
טו]
גמירי ליה האי דקאמר ר"ש
ד] זבחי שלמי צבור א) איצטריך
במתני' אף שעירי ע"ז לאו
הלכתא ואי כו' והשאר נמחק:
משום דקסבר דג' סמיכות
ה] ניהו אות נ' נמחק ס"א היינו:
בצבור אלא קסבר שעירי
ו] והאמר ר' שמעון: ז] סמיכה
טז]
עבודת כוכבים טעונין סמיכה
באהרן אלא תיבת ביה נמחק:
קרבנו
כמו פר העלם דבר ושעיר
ח] מהחי כדקאמרינא: ט] לא
רש"י כת"י
המשתלח דכתיב בהו סמיכה
צריך היה: י] שתהא לשונו:
ר' שמעון. י) סמיכה בבעלים בעינן.
בפירוש ולעולם ב' סמיכות
יא] דהא דגמירי: יב] בבעלים לא
ואי שמיע לך דלא בעי [סמיכה] באהרן.
בעי בצבור עצמן ולא בכהנים:
איצטריך: יג] לך הא תנן:
כ) ורבי יהודה למה
היורש סומך על קרבן אביו
יד] שמעון סמיכה בעינן:
אחר שמת אביו ומביא נסכים
לי למעטינהו. מקרא.
טו] קמ"ל קרא דהשעיר:
שהיה אביו חייב להביא
טז] סמיכה ופר העלם דבר כו'
גירסא בעלמא.
עליו. ומימר שיכול להמיר
ושעיר המשתלח דכתיב בהו
מנ"ל.
קרבן אביו כאביו. ת"ל קרבנו
סמיכה בפירוש:
וסמך ידו על ראש השעיר. לרבות שעיר נחשון לסמיכה.
למעוטי בכור פסח ומעשר
א)
שהללו באין חובה ולא על
ל) כל חטאת שנכנס דמה לפנים. טעונה סמיכה. מ)
חטא: מעשר שמקדיש לפניו
נ) למה לי למימר שהיה.
ולאחריו כדאמרן קרא לעשירי
ס)
כו': איכא למיפרך דאפילו
סימנא בעלמא. אימא לרבות שעיר הנעשה בפנים.
לא מיעט רחמנא מקרבנו לא
דמכפר על עבירות שיש בה ידיעה.
ילפי משלמים דמה לשלמים
ע)
פ)
שכן טעון תנופת חזה ושוק.
קראי למה לי.
ודאי לא צריכי קרא אלא
צ)
מקל וחומר. לא ידענא אידך מה
אסמיכת בעלים ואלא עיקר
היא. קמ"ל.
[קרבנו].
מעשר מקדש לפניו ולאחריו.
איכא למיפרך.