שתי
הלחם פרק
אחד עשר מנחות
צה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כמין
כמין כוורת היה לה בתנור. וזה הדפוס שהוא נאפה בו מרובע והיינו
כוורת היה לה בתנור. כוורת עגולה היא כדמוכח בפ"ק
א)
ה א
❖
ב)
כמין תיבה פרוצה שיש לה שוליים רחבים ומרובעים: אימא ופיה
דשבת והכא קתני כמין טבלא מרובעת אלא מנוקב
ג)
ככוורת של קנים שישלוט האור בכולו: מר אמר במסודר ומר אמר
דומה כו'. ד] השוליים עשויין כספינה: כמין דוקרנין. כמין ה] קנים
ד) ה)
ו)
הדוקרנין קנים שיש בהן ענפים הרבה דהוו מפוצלין: נפסל במסעות.
יד]
מוסף רש"י
במסולק ולא פליגי. מסקנא דשמעתא דלא אמרינן אע"פ שנסע
כשנוסעין ישראל במדבר ומפרקים
אהל מועד הוא והא דמסיק ליה בפ'
ז) ח)
בשעת סלוק מסעות.
ו)
המשכן ונושאים השלחן עם הלחם
בתרא דזבחים היינו
מיתיבי כמין כוורת היה לה בתנור ודומה
א
ט)
❖
כדכתיב ועל שלחן הפנים
לענין קדשים קלים דנאכלין בכל מחנה
כמין טבלא מרובעת אימא ופיה דומה כמין
קדשים
יפרשו בגד תכלת מי נפסל לחם
ישראל ולא בעו אהל מועד ומיהו ק'
נפסלין.
טבלא מרובעת תניא כמאן דאמר כמין ספינה
ביוצא או לא: בחנייתו נפסל ביוצא.
דבפרק קדשי קדשים
רוקדת דתניא ארבעה סניפין של זהב היו שם
תורה אור השלם
אם ו] יוצא חוץ לקלעים כדכתיב
מסיק ליה גבי קדשי קדשים דמפרש
מפוצלין מראשיהן כמין דקרנין היו שסומכין
1. וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה
והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו במקום
בשני מקומות קדשים נאכלים קודם
הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת
בהן את הלחם שהוא דומה כמין ספינה
קדוש : ולחם התמיד עליו
שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר
כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ אישׁ
(זבחים ס:)
רוקדת איבעיא להו לחם הפנים נפסל
יהיה. אלמא בקדושתיה קאי: ממקומו.
שיפרקו הלוים המשכן ולא מיפסלי
עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם:
הוגללו הפרוכת.
במדבר ב יז
ז] של שולחן: במסודר. על השלחן:
ביוצא משום דאע"פ שנסע אהל מועד
במסעות או אינו נפסל במסעות רבי יוחנן
2. וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפרְשׂוּ
[במסולק]. שעדיין לא הגיע זמן
טו] ז)
הוא ויש לומר דהתם מיירי (קודם)
ח]
בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עלָיו אֶת
ורבי יהושע בן לוי חד אמר נפסל וחד אמר
הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת ואֶת
❖
לסלק את זה עד ט] שנסעו ומ"מ
שנפרס אהל מועד והמזבח וקלעי
אינו נפסל מאן דאמר נפסל דכתיב כאשר
(תענית כא:)
הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנּסֶךְ
1
ח)
בתוך מחנה הלוים הוא שנושאין אותן
החצר עומדים במקומן וא"ת וכיון
וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהיֶה:
יחנו כן יסעו מה בחנייתו נפסל ביוצא אף
במדבר ד ז
י] עמהן עם המשכן ודגלי מחנה ישראל
שנסתלק המזבח היכי מתאכלן הא"ר
3. וַיְיָ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמם
שיטה מקובצת
בנסיעתו נפסל ביוצא מאן דאמר אינו נפסל
סביב להם: כי לא מפיק ליה. מעזרה
אלעזר התם מזבח שנפגם אין אוכלין
בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדּרֶךְ
דכתיב ולחם התמיד עליו יהיה ואידך נמי
א] במסודר. גליון פ"ה
2
וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאיר
והשתא נמי לא אפקיה ממחנה לויה:
בגינו שירי מנחה ור' ישמעאל ברבי
במסודר על השלחן שעדיין
לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלה:
❖
הא כתיב כאשר יחנו כן יסעו לאידך גיסא
לדגלים.
להורות איזה דגל יסע ראשון
יוסי נמי קאמר כל הקדשים שנשחטו
שמות יג כא
לא הגיע כו' עד שסלקוהו
בשבת כו'. וק"ק דהא ע"כ
מה בחנייתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל
ואיזה אמצעי ואיזה אחרון: סילוק
שם פסולין ואפילו קדשים קלים והתם
בשבת לא נסעו משום
מסעות. יא] שהפרוכת נגללות: קדשים
מדמי סילוק מסעות לנפגם מזבח וי"ל
אף בנסיעתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל
הוצאה ומחמר כמו שכתבו
רבינו גרשום
נפסלים ביוצא. שאין להם קלעים
התוס' לקמן ושמא יש לומר
דאתיא כתנא דפליג אר' ישמעאל בר'
ואידך נמי הא כתיב ולחם התמיד עליו יהיה
כמין כוורת היה לה בתנור.
כגון שאותו שבת היה יוה"כ
ואעפ"כ המחנה קדוש וזבין ומצורעין
יוסי ובקונטרס פי' התם דשני מקומות
לחלה והיינו הדפוס ודומה
אלא כי אתא רב דימי אמר א] במסודר דכולי
שלחם הפנים נאכל לערב
משתלחין חוץ ממחיצתן מצורע חוץ
לאו לאחר שנסעו ונסתלק המזבח
כמין טבלא מרובעת. אלמא
במוצאי שבת ולא הספיקו
עלמא לא פליגי אלא כי פליגי במסולק מאן
דהלחם נמי מרובע כמין
לאכול אותם עד שנסעו ויש
למחנה ישראל והיו מהלכים בסוף
קאמר אלא חד מינייהו כדאיתא בעוד
תיבה: מהא לא תקשי אימא
סילוק מסעות בלילה
דאמר נפסל דכתיב כאשר יחנו כן יסעו מה
מחנה כדאמר בברכות את
שהמשכן נטוי כמשפטו וחד לאחר
ופיה של דפוס דומה כמין
כדמוכיח אביי וכן משמע
בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו מיפסל
טבלא. שהיה פיה מרובע
לקמן במתני' חל יוה"כ
והב בסופה ד) וזבין חוץ למחנה לויה:
שפרקוהו קרשיו ויריעותיו ועדיין
מרוחב כדי שיכניס בו הלחם
להיות בשבת החלות
ביוצא למאן דאמר אינו נפסל דכתיב ונסע
אי אהל מועד דווקא הוא. אע"ג
המזבח במקומו וקודם שיעמידו לוים
1
בריוח אבל למטה עשוי
מתחלקות לערב עכ"ל
הדפוס כמין ספינה רוקדת:
הגליון גמרא של קלף: ב] כי
דהוגללו הפרוכת כדקתני לעיל: ה"ג
המשכן דנקט לאו דווקא נקט חדא
אהל מועד אע"פ שנסע אהל מועד הוא
ארבע סניפין. ב' לסדר זה
לא מפיק ליה. פ"ה כי לא
אפילו קדשים נמי לא ליפסלו ביוצא ואי
דלא משכחת לה שיהא המזבח מונח
ואידך נמי הכתיב כאשר יחנו כן יסעו לאידך
וב' לסדר זה: ומפוצלין
מפיק ליה מעזרה וה"נ לא
מראשיהן. כדי לקבל
מפיק ליה ממחנה לויה וקשה
אהל מועד לאו דוקא הוא אפילו לחם
קודם העמדת המשכן שהרי קודם
גיסא מה בחנייתו ב] כי לא מפיק ליה לא
הקנים: כמין דוקרנין. כעין
דמה יש לנו לדמות עזרה
הפנים נמי ליפסול: אלא כי אתא
שיחנו בני קהת נושאי המזבחות היו
קנין שמתפרדין מלמעלה:
למחנה לויה ונראה דה"פ אף
מיפסיל אף בנסיעתו כי לא מפיק ליה לא
רבין אמר. אהל מועד לאו דווקא
חונין בני גרשון ובני מררי נושאי
נפסל במסעות. כשהיו
נסיעתו כי לא מפיק ממחנה
מיפסיל ואידך נמי הא כתיב ונסע אהל מועד
ישראל נוסעים ממקום
לויה לא מפסיל דמחנה לויה
דלדגלים הוא דאתא ומר דמכשיר
המשכן ומקימין אותו טז] ט) אבל בנסיעתן
למקום היו נושאין את
אקרי אהל מועד בשעת מסע
ההוא לדגלים הוא דאתא ואידך ממחנה
1
יז]
שהיו מורידין המשכן תחלה ונושאין
במסודר דכתיב לחם תמיד עליו יהיה
השלחן עם הלחם שעליו:
דכתיב ונסע אהל מועד מחנה
חד אמר נפסל. דכיון דנסעו
לוים אלמא דקרוי אהל מועד
הלוים בתוך המחנות נפקא מיתיבי בשעת
ומר דפסיל במסולק: ש"מ. מדקתני
בני גרשון ובני מררי אחר דגל ראשון
ממקומן הוה ליה חוץ
לפי שאהל מועד בתוכו:
סילוק מסעות קדשים נפסלין ביוצא וזבין
קדשים נפסלים משום פסול יוצא: יש
ובני קהת אחר דגל שני כדי שיהו
ממחיצתו: חד אמר אינו
ג] מצפרא:
נפסל [אם] הוא (ו)במקומו
חדושי רגמ"ה
סילוק מסעות בלילה. שאם היה נעלה
קודמין בני גרשון בחנייתן ומעמידין
ומצורעין משתלחין חוץ למחיצתן מאי לאו
(הוא) על השלחן: מה
נפסל במסעות. כשהיו
הענן בלילה היו נוסעים מיד ולא היו
את המשכן לפני בא בני קהת כדכתיב
בחניית המשכן נפסל ביוצא.
אפילו לחם הפנים לא בר מלחם הפנים מה
ישראל נוסעים ממקום
חוץ ממקומו: אף בנסיעתו
למקום היו נושאים את
ממתינין עד הבקר: אימת מידלו.
יח]
אחר מסע בני יהודה
נפשך אי אהל מועד דוקא הוא אפילו קדשים
[כי לא יצא] ממקומו לא
השלחן וגם הלחם: חד אמר
קלעים: בלילה לא מצו עקרי. דכתיב
והורד המשכן ואחר שני דגלים כתיב
מיפסיל ע"ג השלחן:
נפסל במסעות. דכיון שנסעו
נמי אי אהל מועד לאו דוקא הוא אפילו לחם
במסודר. שעדין ע"ג השלחן
יומם ברישא והדר לילה קמ"ל:
ונסעו הקהתים נושאי המקדש
ממקומן הוא יוצא לחוץ
הפנים נמי אלא כי אתא רבין אמר מר אמר
לא מיפסיל אע"ג דנסעו: כי
ממחיצתו: וחד אמר אינו
ורמינהי. יב] דקתני וזבין ומצורעין
דהיינו ארון ומזבחות וכלי שרת והקימו
פליגי במסולק. שאם
נפסל. הלחם אם הוא
במסודר ומר אמר במסולק ולא פליגי אמר
משתלחין: בפסח הבא בטומאה.
בני גרשון המשכן עד בואם של בני
ה)
סלקוהו מן השלחן בשעת
במקומו על השלחן: כי
נסיעה וכרכוהו בבגד תכלת
פליגי במסולק. [אם] סלקוהו
אביי ש"מ יש סילוק מסעות בלילה דאי
כגון שרוב ציבור טמאים כדאמר
קהת ועוד אי בששינו את הסדר
שעליו ובפרוכת והוליכוהו:
מן השלחן [בשעת] נסיעה
איש נדחה לפסח
מוקמת לה היכי שחטו קרבנם קודם
סלקא דעתך אין סילוק מסעות בלילה אימת
אע"ג שנסע כיון דעדיין הוא
וכרכהו [בבגד] תכלת שעליו
כרוך בין הפרכת אהל מועד
בפרכת והוליכוהו: אע"פ
שני ולא ציבור וטומאת מת הותרה
שיעמידו המשכן הא אמרן באיזהו
מדלי ג] לצפרא מאי איריא משום יוצא תיפוק
[הוא] ולא מפסל ביוצא: מה
שנסע אהל מועד הוא. כיון
להם כדכתיב טמא
מקומן שלמים ששחטן
חנייתו כי לא מפיק ליה חוץ
דעדיין הוא כרוך בין
לי דאיפסיל ליה בלינה פשיטא 3 ללכת יומם
ליריעות לא מפסיל: ואידך
הפרוכת אהל מועד הוא ולא
יג] נפש אבל לא זיבה וצרעת
קודם שיעמידו הלוים את המשכן
ולילה כתיב מהו דתימא הני מילי היכא
דפסיל והכתיב ונסע אהל
מפסל בלינה: ההוא לדגלים
ורבי
פסולין ואי גרסינן לה מיתוקמא
מועד דמשמע אף על גב
הוא דאתא. שיהא אהל מועד
דעקור ביממא אבל היכא דלא עקור ביממא
דנסע אהל מועד הוא ההוא
באמצע הדגלים בין דגל
בששינו את הסדר וההיא דאיזהו
(דנסע) לדגלים הוא דאתא.
ראובן לדגל אפרים: סילוק
בליליא לא מצו עקרי קא משמע לן ורמינהי הוגללו הפרוכת הותרו הזבין
מקומן שלמים דווקא קאמר ומשום
שיהא אהל מועד באמצע
מסעות. היינו סלוק אהל
ומצורעין ליכנס לשם אמר רב אשי לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן דתניא
דכתיב בהו ושחטו פתח אהל מועד ולא
הדגלים בין דגל ראובן לדגל
מועד: קדשים. שהיו
אפרים: סילוק מסעות. היינו
[נשארים] נפסלים משום
רבי
יליף שאר קדשים מינייהו עכ"ל
סילוק אהל מועד: קדשים
יוצא: זבים ומצורעים
והא דתנן גבי תמיד לא היה
שהיו שם נפסלין משום
משתלחים חוץ למחנה.
יוצא וזבין ומצורעין
כלומר שלא היו ראוין ליכנס
השוחט שוחט עד שישמע קול שער גדול שנפתח למצוה בעלמא וא"ת ולעיל אמאי איצטריך לשנויי ההוא לדגלים הוא דאתא לימא לקדשים
משתלחין חוץ למחיצה.
באותו מקום שהיה בו אהל
קלים הוא דאתא כדמוכח בפרק בתרא דזבחים וי"ל דא"כ לא הוה ליה למתלייה באהל מועד ואם תאמר ולוקמה בקדשי קדשים
כלומר שאין ראוין להכנס
מועד מפני שהוא קדוש:
וכגון שהמזבח והקלעים במקומן וי"ל דמשמע ליה ונסע אהל מועד שנסתלק הכל אפילו המזבח: שמע מינה יש סילוק מסעות בלילה.
באותו מקום שהיה בו אהל
אימת מדלי מצפרא. כלומר
מועד מפני שהיה קדוש:
אימת מסלקו מצפרא: תיפוק
פי' בקונטרס מדקתני קדשים נפסלין דאי אין סילוק מסעות בלילה אימת מידלו קלעים בצפרא מאי איריא משום יוצא תיפוק לי דאיפסיל
מאי לאו דמאי קדשים
לי דאיפסול בלינה. דבצפרא
נפסלין אפילו לחם הפנים
אכתי לא עבדא בה קרבנות
ליה בלינה תימה דלמא נפקא מינה היכא דנסעו באמצע היום דקדשים שנשחטו היום נפסלין משום יוצא ולא משום לינה ונראה לפרש דקאי
קאמר: אי אהל מועד דוקא
והני קרבנות הוי ביה
אפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי דאיירי בלחם הפנים ומסקינן דמסולק נפסל במסעות ועל כרחיך בשבת לא היו נוסעין דאפילו
דאע"ג שנסע אהל מועד
מאתמול ואי לא מדלי אלא
יט]
לא היו תחומין מדאורייתא לא היו יכולין ליסע משום איסור הוצאה ואיסור מחמר להכי דייק דאי אין סילוק מסעות בלילה תיפסול
הוא אפילו קדשים נמי לא
מצפרא הוה בהנהו קדשים
ליפסלו: אלא כי אתא רבין
נמי פסול לינה אלא מדלא
הלחם בלינה ואי הוה אמרינן דבשום פעם לא היו נוסעין אלא או בתחלת היום או בתחלת הלילה הוה מצינו למימר דדייק מברייתא שפיר:
אמר ר' יוחנן ור' יהושע בן
איירי בפסול לינה ש"מ [יש]
אין
לוי [לא פליגי] מאן דמכשר
סילוק מסעות בלילה. (עכ"ל
אמר במסודר ומאן דפסל
הרגמ"ה): ד] כו' אבל:
אמר במסולק ולא פליגי והא ברייתא דאמרה דקדשים נפסלין דמשמע אפילו לחם נמי במסולק קאמר: אימת מדלי. כלומר אימת
ה] קנים שיש בהן ענפים הרבה דהיינו מפוצלין: ו] אם היה: ז] על השלחן תיבת של נמחק: ח] תיבת במסולק ל"ש ונמחק: ט] שנסעו
מסלקי: מצפרא תפוק לי דאיפסול בלינה. דבצפרא אכתי לא עבוד ביה קרבנות והני קדשים דהוו ביה מדאתמול הוו ואי לא מדלי
כ"ע לא פליגי דלא איפסל דהא כתיב לחם הפנים תמיד כי פליגי במסולק שסלקוה בשבת וסדרו אחר ולא הספיקו לאכול אותם עד
אלא מצפרא הוה בהנהו קדשים נמי פסול לינה אלא מדלא איירי מפסול לינה ש"מ יש סילוק מסעות בלילה: פשיטא דכתיב ללכת
שנסעו: י] אותן כהנים עמהם על השלחן ודגלי: יא] שהפרוכת נגלל: יב] ורמינהי להא: יג] טמא לנפש: יד] פליגי ממסקנא דשמעתא
יומם ולילה דבליליא נמי מסלקי: מהו דתימא הני מילי דאימתי אזלי בליליא כגון דעקור המסעות ביממא וכו': הוגללו הפרוכות.
[משמע]: טו] קודם שנפרק אהל מועד מכל וכל: טז] תיבת אבל נמחק: יז] תחלה ונוסעין תיבת ונושאין נמחק: יח] מסע דגל: יט] בלילה
שנסעו ממקום למקום: הותרו זבין ומצורעין ליכנס לשם וקשיא ההוא דזבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצה:
תיפוק ליה דאיפסל: