שתי
הלחם פרק
אחד עשר מנחות
צח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא שנא הכי ולא שנא הכי. כלומר כניסתן דקרנות אי בעי למימר נמי באמה בת חמש לא איכפת לן כיון דכניסת יסוד באמה בת שש
א)
לו א
ב)
לא פש ליה בין קרן לקרן אלא כ"ו וארבעה טפחים שתים מכניסה דסובב ושתים מכניסה דקרנות וכיון דלא הוי אמה לא חשיב לה: חמשין
ג)
לז ב ג
ותמניא. דכולן אמותיו היו בנות ו' חוץ משתי אמותיו (א) מן הרצפה ועד היסוד ואמה גובה של קרן: דיקא נמי. דחיק האמה גובהה ואמה
ד)
ה)
רוחב כניסה מדקרי להאי חיק האמה ולהאי אמה רוחב ושני בדיבוריה: השולחן ארכו י"ב. שמעינן ליה לר' מאיר דאמר לעיל כל האמות
ו)
היו בבינוניות אלמא בינונית היינו בת
ז)
לח ד
❖
שלא יבואו לידי מעילה. לאו
ח)
ששה: ומדקרי ליה בינוניות מכלל
לא שנא הכי ולא שנא הכי מזבח כמה הוי
ט) י)
דאיכא דנפישא מינה. בתמיה: שתי
דוקא דהקדש שוה מנה
חמשין ותמניא פלגיה דמזבח כמה הוי עשרין
אמות. מקלות היו שם שבהן מודדין
מוסף רש"י
שחיללו על שוה פרוטה מחולל אלא
ותשעה מקרנות ועד סובב כמה הוו עשרין
האמות והן ח) [ארכן] אמה: בשושן
שלא היו רוצים ליהנות משל הקדש:
שתי אמות.
ותלתא כמה בציר לפלגיה דמזבח שיתא
חדא לכספא ודהבא. אותה של
הבירה. חדר אחד היה בנוי על
(בכורות לט:)
ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה
בשושן הבירה.
שער המזרחי של עזרה ומצוייר
קרן מזרחית צפונית וסימנך
כ)
אחת כשירה דיקא נמי דכתיב חיק האמה
כתבנית שושן הבירה: של משה.
ל)
מצפון זהב יאתה:
(שם מ.) שתי
❖
מ) נ)
אמות.
אחת של ארבע ואחת של שמונה.
ואמה רוחב שמע מינה וכמה אמה בינונית
בת ששה: כדי שיהו אומנין נוטלין
בקטנה. שהיה גזבר מתנה עם
אמר ר' יוחנן ששה טפחים אמר רבי יוסי בר
חדא נקט והוא הדין בענין
אחר: רואין אותו כאילו אינו.
האומנין כך וכך אמות בנין תבנו
תורה אור השלם
אבין אף אנן נמי תנינא רבי מאיר אומר השלחן
לבדק הבית בכך וכך דמים באמה
תימה הא אין שולחן מקדש יותר
ארכו שנים עשר ורחבו ששה מכלל א] דהויא
1. וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה
של משה ומחזירין לו למדת אמה
מי"ב טפחים ונמצא בזיכין למעלה
אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמר
אמה דנפישא מינה אין והא תנן שתי
ב]
(פסחים פו.) נוטלין
צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר
גדולה שיתירה עליה אצבע כדי
מי"ב וי"ל כגון דמשקע ליה לשביעי
בקטנה.
בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצא
אמות היו בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית
שיוסיפו על תנאם משלהם שלא יפחתו
עד שהוא בתוך הששי ומיירי שעשאו
וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחרִי
צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל
שמות יא ח
אָף:
ונמצאו נהנים מן ההקדש יותר ממה
באותו ענין שיכול לשקע בתוכו:
2. וְיַד יְיָ הָיְתָה אֶל אלִיָּהוּ
קרן מזרחית צפונית יתירה על של משה חצי
שעשו ובאין לידי מעילה: וחדא
דוחקין
וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרץ לִפְנֵי
אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה
לדהבא ולכספא. כשמתנין ו] צורפי
אַחְאָב
עַד
בֹּאֲכָה
שלא יבואו
יִזְרְעֶאלָה: מלכים א יח מו
(בכורות מ.)
זהב לעשות טבלא בת חמש או בת
על של משה אצבע ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה כדי שיהו האומנין
לידי מעילה.
3. וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל
א
עשר באמה של משה עושין אותה
שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ
נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה ותרתי למה לי
מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא
למדת האמה היתרה עליה חצי אצבע
חדא לכספא ודהבא וחדא לבניינא תנן התם שער המזרח עליו שושן הבירה
יִתֹּם פִּרְיוֹ לָח¢ דָשָׁיו יבַכֵּר כִּי
ולא באותה שיתירה עליה אצבע לפי
(שם)
מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה
צורה מאי טעמא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן
ותרתי למה לי.
יוֹצְאִים וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאכָל
שאומנות יקרה היא ואין טוב להפסידן
וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה:
באו וחד אמר כדי שתהא אימת מלכות עליהן א"ר ינאי לעולם תהא אימת
כל כך: צורה. מצויירת: כדי שידעו.
(שם) לכספא
יחזקאל מז יב
ודהבא.
4. וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ
מלכות עליך שנא' וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ואילו
1
ויראו מהיכן באו ויתנו הודאה למלכותט)
אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת
לדידיה לא קא"ל ר' יוחנן אמר מהכא שנאמר ויד ה' היתה אל אליהו וישנס
שהוציאם משם: שתהא אימת מלכות.
2
שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה החַלָּה
(שם)
ויקרא כד ה
פרס עליהם ולא ימרדו בהם: ואילו
הָאֶחָת:
מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה: ועלהו לתרופה רב חסדא ורב
3
לבניינא.
5. וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת
לדידיה לא אמר ליה. ותרד אלי
יצחק בר אבדימי חד אמר להתיר פה שלמעלה וחד אמר להתיר פה שלמטה
לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה ללֶּחֶם
(שם)
והשתחוית לי ואע"ג דמסקנא הכי
לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיְיָ:
איתמר חזקיה אמר להתיר פה אלמים בר קפרא אמר להתיר פה עקרות תנו
ואילו לדידיה לא קא"ל.
ויקרא כד ז
הוה ויקם פרעה לילה : וירץ
6. וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן
רבנן אילו נאמר 4 ולקחת סלת ואפית אותה שתים עשרה חלות ושמת אותם
לפני אחאב. אליהו לפני אחאב
(ב) ז]
הָעֵדוּת וְסַכֹּתָ עַל הָאָרן אֶת
שתים מערכות ולא נאמר שש הייתי אומר אחת של ארבע ואחת של שמונה
שמות מ ג
הַפָּרֹכֶת:
שהיה רוכב על סוסו משום כבודו
7. וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ
לכך נאמר שש ואילו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים
שאין דרך מלכים ללכת יחידי: ועלהו
(זבחים
רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדשׁ עַל
קב.) וירץ לפני אחאב.
עשרה הייתי אומר שלש של שש שש לכך נאמר שתים עשרה ואילו נאמר
פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ
לתרופה. גבי מעיין שעתיד לצאת
הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם
❖
שתים עשרה חלות ומערכות ולא נאמר שתים ושש הייתי אומר שלשה של
מבית קדשי הקדשים קאי. ועל
מלכים א ח ח
הַזֶּה:
(שם) להתיר פה
(ג) שפת הנחל יעלה מזה ומזה כל [עץ]
ארבע ארבע לכך נאמר שתים ושש הא עד שלא יאמרו ג' מקראות הללו לא
ג]
של מעלה.
(עלה) מאכל והיה פריו למאכל ועלהו
למדנו הא כיצד נותן שתים מערכות של שש שש ואם נתן אחת של ארבע
הגהות הב"ח
ב
להתיר פה שלמטה.
לתרופה. ואיידי דאיירי בפלוגתא דרב
ואחת של שמונה לא יצא שתים של שבע שבע רבי אומר רואין את העליונה
(א) רש"י
חסדא ורב יצחק נקט לה הכא וקדריש
דהיינו
(סנהדרין ק.)
כאילו אינה והא בעינן 5 ונתת על אמר ליה רב חסדא לרב המנונא ואמרי לה
(ב) ד"ה
איתמר חזקיה.
נוטריקון לתרופה: להתיר פה
רץ (ג) ד"ה
(שם) על
רב המנונא לרב חסדא רבי לטעמיה דאמר על בסמוך דתניא רבי אומר ונתת על
שלמעלה. פה אלמים שכל אלם
בסמוך.
המערכת לבונה זכה על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש
ג
האוכל ממנו נרפא: פה שלמטה.
על שפתו
כשהוא
(ד) ד"ה
אומר על הארון את
כשהוא אומר וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך: כל הכלים
❖
פה רחם של עקרות: חזקיה ובר
6
הפרוכת.
הכי
קפרא ח] מפרשא מילתייהו טפי
שבמקדש וכו': תנו רבנן כל הכלים שבמקדש ארכן לארכו של בית חוץ
ד
ואילו נאמר שתים
והיא היא:
מארון שארכו לרחבו של בית וכך היה מונח וכך היה בדיו מונחין מאי קאמר
הוי אומר
רבינו גרשום
מערכות שש המערכת ולא נאמר
על בסמוך.
הכי קאמר כך היה מונח ד] מדבדיו כך היה מונחין ובדיו מנלן דתניא
לא שנא הכי ולא שנא הכי
שתים עשרה: הייתי אומר שלש של
ויאריכו הבדים יכול לא היו נוגעין בפרוכת תלמוד לומר ויראו אי ויראו
(לעיל
לא שנא בגובהה ולא שנא
7
שש. דשתים
מערכות הרי תרין
סב.) וסכות על הארון.
בכניסה הויא בת ה'
יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין תלמוד לומר לא יראו החוצה הא כיצד
ה]
7
ונשתיירו בהכניסה ב'
שש המערכת
הוי מערכת שלישית.
דוחקין
טפחים טפח מיכן וטפח
❖
ובספרים דכתב בהו שלש של שלש
(סוטה לז.)
מיכן וכיון דהני ד' דיסוד
הכי משמע אילו לא נאמר שתים עשרה אלא שתים מערכות שש הוי משמע שתים מערכות של שלש ואם תרצה להוסיף שלישית
י)
ט]
ודקרנות לא הויא אמתא לא
קא חשיב ליה (לא) במתני'
סגי בג' חלות: לכך נאמר שתים עשרה. דמשמע ותו לא: ואילו נאמר שתים עשרה ולא נאמר שתים ושש. אלא ונתת אותם
דהמזבח היה וכו' (ולא קרא
שיטה מקובצת
מערכות המערכת על השולחן הייתי אומר שלש של ד' ד': והא בעינן ונתת על. המערכת לבונה וכי יהיב לה על השביעית איכא
הארון וגו'): כמה הוי גבוה
המזבח חמשין ותמניא
א] מכלל. דאיכא: ב] אין.
חציצה: פרוכת מחיצה הוא וקרי ליה על: כ) כל הכלים. כגון שלחנות אורכן י] לאורכן של בית ממזרח למערב: כך היה מונח.
דאמה התחתונה בגובהה
דתנן: ג] לכך נאמר שתים
מנ"ל ל) מדכך היו בדיו מונחים ממזרח למערב כדאמר בהך ברייתא לקמן מכלל דאורך הארון מצפון לדרום ורוחבו ממזרח למערב דבדים
ואמה דקרנות נמי בגובהה
ושש. גליון תימה לכתוב
באמה בת ה' כדאמר:
שתים עשרה חלות שש
בפותיא דארון קיימי כדאמרינן לקמן : ובדיו מנלן. דממזרח למערב: יא] בפרוכת. פרוכת היתה פרוסה בפתח בית קדשי קדשים לצניעות
מקרנות ועד סובב. כ"ג
המערכת וי"ל דהוי אמינא
בעלמא ולא משום מחיצה דהא אמה טרקסין הואי במקדש ראשון. מ)וכ"ת לוקמה במקדש ב' דהוי פרוכת יב] ליכא למימר (ד) דבמקדש שני לא הוה
טפחים דאמה דקרנות
מערכה אחת של שש ושתים
גבוהה ה'. ומסובב ועד
של שלש שלש עכ"ל
ארון ובדים דיאשיהו גנזו במס' יומא ועוד דקרא במקדש ראשון כתיב: נ)דוחקין ובולטין בפרוכת. לפי שהיה הארון כנגד הפתח כדאמרי'
החוט שיתא דהוו אמתא
הגליון: ד] מדכך היו בדיו
במגילה ארון שעשה משה כשמונח בדביר היה לו עשר אמות ריוח ממנו לכותל לכל צד והדביר היה עשרים על עשרים ומקום ארון אינו
היינו דתנן אם עשאה לעולת
מונחים ובדיו: ה] ויוצאין.
ממעט בדביר דבנס היה עומד אלמא באמצע הדביר קאי והפתח נמי היה באמצע בכותל מזרחי והיו הבדים בולטין בפרוכת שבפתח:
העוף למטה מכ"ג אפי' אמה
לחוץ: ו] כשמתנין. עם
אחת כשירה: דיקא נמי
צורפי זהב: ז] אליהו. רץ:
כמין ח] מפרשי: ט] של. שש עשה
כדאמרן (דאמר) דאמה
רוחב כניסה (ולא) וחיק האמה (אלא) בגובהה קאמר כדאמרן: אף אנן נמי תנינא דר' מאיר דאמר כל האמות היו בינונית חוץ
ואם: י] אורכן. לאורכו: יא] למערב. הא בעינן: יב] פרוכת. הא ליכא:
מדמזבח דתנן ר' מאיר אמר השלחן וכו': מדקאמר בינונית מכלל דאיכא נפישא מינה. ב' מדות של אמות. ב' קנים: היו בשושן
הבירה. זה שער מזרחי שעליו שושן הבירה מצויירת: אחת היתה זקופה באותה לשכה על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן וכו': בשמתנין עמהן לעשות המלאכה מתנין כך וכך אמות במדה קטנה של ו' והן מחזרין מלאכתן במדה גדולה: ותרתי. יתירות
עליה למה לי: חדא. יתירה הקטנה למלאכת כסף וזהב. ויתירה הגדולה של אצבע לבנינא של חומות: כדי שידעו מהיכן באו. שיכירו בניסין שעשה להן הקב"ה שמשם עלו כשנתן להן כורש רשות לעלות ולבנות הבית: שתהא אימת מלכות. שיזכרו שהן משועבדין:
חזקיה ובר קפרא מפרשי דרב חסדא ורב יצחק: אילו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה הייתי אומר שלש מערכות של שש שש. שתים מערכות שש המערכת זו מערכה שלישית שלשה לכך נאמר היינו שלש מקראות: והא בעינן על
המערכת ממש שלא יהא דבר חוצץ בין הבזיכין ללחם גמור: על בסמוך ע"ג השלחן עצמו באותן שתי טפחי' ואויר שבין הסדרים: מדכך היו בדיו מונחים לאורכו של בית מזרח ומערב ש"מ דארון לרוחבו של בית היה אורכו: ולא היו נוגעין בפרוכת.