צח:
שתי
הלחם
פרק
אחד
עשר
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דוחקין
כמין שני דדי אשה.
ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני דדי אשה. מעשה נס
אלמא בדים ממזרח למערב קיימי ראשן אחד
א)
לט א ב
ב) ג)
היה דארון באמצע קדשי הקדשים היה ולכל צד היה עשר
למערב וראשן אחד
למזרח בתוך הפתח. ושמע מינה רוחבו של
❖
ד)
מ ג
ו] שהיה אורכו של בית: תרי גברי באמתא
אמות ומקום ארון אינו מן המדה כדאיתא בפרק קמא דמגילה
ארון ממזרח למערב
ה)
ו)
ופלגא. אי הוו בדים לאורכו
ואם כן אפילו למאן דאמר שהבדים נשמטים לצד אחד היאך מגיעים
ז] לא היה בין בד לבד אלא ח] אמה
ז)
תורה אור השלם
ומחצה: הקהתים שנים נושאי
עד הפרוכת הא לא היה אורכן עשר
ח)
1. צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין
ארון המקדש שנים. והקימו הלוים
אלא ע"י נס האריכו הבדים עד שהיו
דוחקין ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני
דדי
ט)
שָׁדַי יָלִין:
את המשכן כשהיו רוצים לחנות עד
דוחקין ובולטין ונראין כשני דדי אשה
אשה שנאמר צרור המור דודי לי בין שדי
שיר השירים א יג
1
בואם אלו נושאי הארון: וא"ת. האי
$ לחיבתן של ישראל:
2. וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי
ילין ומנלן דבדיו לפותיא דארון הוו יתבי
ט) מזרח ומערב מונחין. ומתני'
הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת
מימין ומשמאל דפתח קאמר: אם
דילמא לארכו דארון הוו יתבי אמר ר' יהודה
הַמִּשְׁכָּן עַד בֹּאָם:
כן מצינו.
חמש שולחנות בדרום
דתנן אורכן לאורכו של בית
במדבר י כא
תרי גברי באמתא ופלגא לא מסתגי להו ומנא
כרבי: מדכתיב בנר מערבי
3. וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה
שהפתח היה באמצע ההיכל בכותל
❖
י)
וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מיָּמִין
לן דבארבעה הוו דרו להו דכתיב א] 2 ונסעו
לפני ה'. נר שני של שתי מזרחיות
מזרחי ונמצאו חמשה שבשמאל ט] דרך
וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול וַיַּעַשׂ
הקהתים ב] תרי נושאי המקדש נמי תרי תנו
כניסה כולם בדרום: אלא של משה
קרי נר מערבי כדפרישית בפרק כל
מִזְרְקֵי זָהָב מֵאָה:
דברי הימים ב ד ח
גליון הש"ס
באמצע חמשה מימינו. בדרומו וחמשה
קרבנות ומתניתין
רבנן עשרה שולחנות עשה שלמה
המלך
4. וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן
תוס' ד"ה דוחקין וכו'
דתמיד דמצא שתי מזרחיות
משמאלו בצפונו וכולן בצפון ההיכל
מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנרָה
שנאמר 3 ויעש שולחנות עשרה וינח
בהיכל
לחיבתן של ישראל.
נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע
ולקמן מפרש היכי ה) מנחי: תני חדא
דולקות כרבי דאמר מזרח ומערב
חמשה מימין וחמשה משמאל ואם תאמר
הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלחָן
❖
מחצי הבית ולפנים מונחין. כל
מונחין דלמאן דאמר צפון ודרום
תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן:
חמשה מימין הפתח וחמשה משמאל
הפתח
שמות כו לה
השולחנות ואין אחד מהן בחצי מן
מונחין אין שייך מזרחיות:
5. וַיַּעַשׂ אֶת מְנֹרוֹת הַזָּהָב
אם כן מצינו ששולחן בדרום והתורה אמרה
שאמצעי משובח. פי' בקונט'
החיצון לצד הפתח: למר קא חשיב
רבינו גרשום
עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטָם וַיִּתּן בַּהֵיכָל
והשולחן תתן על צלע צפון אלא של משה
4
חָמֵשׁ
מִיָּמִין וְחָמֵשׁ
כו'. שההיכל ששים אמה ארכו
לענין שלשה שקוראין
שמבדיל בין הקדש ובין
מִשְּׂמֹאול:
באמצע חמשה מימינו וחמשה משמאלו תנו
כדכתיב והבית אשר בנה
בתורה דאין פוחתין מעשרה פסוקים
קודש הקדשים שתלוין ע"ג
דברי הימים ב ד ז
6. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת
אמה טרקסין: דילמא לארכו
רבנן עשר מנורות עשה שלמה שנאמר ויעש
המלך שלמה לה' וגו' ומאותן ששים
ואמצעי שקורא ארבעה משובח ועל
5
דארון הוי יתבי. וממאי
בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ
היו עשרים בדביר כדכתיב
זה מייתי הך ברייתא התם בפ"ג
את המנורות הזהב עשר כמשפט ויתן בהיכל
(דאורכו) [דרוחבו] דארון
אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לפְנֵי
לארכו של בית: [אמר רב
י)
דמגילה אבל [קשה] דמייתי
ולפני הדביר עשרים אמה וגו' וההיכל
יְיָ תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם
חמשה מימין וחמשה משמאל ואם תאמר
יהודה] ליכא למימר הכי
לְדֹרֹתֵיכֶם: ויקרא כד ג
י) [נמי] שאר ברייתות דראשון ואחרון
ארבעים כדכתיב ארבעים
7. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ
דלאורכו של ארון [היו]
חמשה מימין הפתח וחמשה משמאל הפתח
י)
משובחים לכך נראה דהך [דהכא]
באמה היה הבית הוא ההיכל לפני
דרחבו של ארון היה אמה
אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרת
אם כן מצינו מנורה בצפון והתורה אמרה ואת
4
וחצי ואי הוו בדיו לאורכו
אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ
מיתני' לגבי שלשה המהלכים בדרך
והשולחנות יושבים בעשרים אמה של
תרי גברי שנושאין הבדים
שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:
המנורה נכח השולחן ג] אלא של משה באמצע
❖
דגדול באמצע כדאמר בפרק אמר
היכל של צד הדביר מאן דתני משליש
באמתא ופלגא לא מסתגי
במדבר ח ב
חמשה מימינה וחמשה משמאלה תני חדא
להו הילכך אורך הבדים
להם הממונה ובמגילה
הבית חשיב כל הששים אמה של
לרוחבו של ארון: ומנא לן
מחצי בית ולפנים היו מונחין ותני חדא
מייתי לה משום דכיון
דביר ושל היכל ומאן דתני מחצי
ד]
דד' גברי דרו. דלא מסתגי
הגהות הב"ח
להו אימא חד גברא מצד זה
דמשובח לשאר דברים טוב שיקרא ד'
הבית ולפנים לא חשיב אלא
משליש הבית ולפנים היו מונחין ולא קשיא
(א) גמ' והכתיב
ושני בדיו א' על כתף ימין
פסוקים: תרי דרי הוו. ומיתרצי
היכל לחודיה: מזרח ומערב
מר קא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל
ואחד על כתף שמאל וכן
(ב) רש"י
לצד אחר: לא ס"ד הקהתים
מונחים. השולחנות ראשן אחד
השתא כולהו פירכי דלמאן דאמר
מר לא קא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי
ודרום
תרי נושאי תרי הא ד' דמצי
למזרח וראשן אחד למערב דהיינו
צפון ודרום אף על גב דכי יהבינן
(ג) ד"ה
למימר ונסעו נושאי המקדש
היכל תנו רבנן מזרח ומערב היו מונחין דברי
❖
מקרא
אורכו לאורכו של בית: מה
חמשה
והקימו שנים את המשכן עד
י]
רבי רבי אלעזר בר' שמעון אומר צפון ודרום
בואם נושאי הארון: אלא
מנורה מזרח ומערב. השלשה קנים
של משה באמצע וכולן מן
מ"ט דרבי גמר ממנורה מה מנורה מזרח ומערב אף הני נמי מזרח ומערב ומנורה
במזרח והשלשה במערב: מדכתיב
שמאל הפתח בצפון:
מוסף רש"י
כמשפט תבנית מנורה של
גופה מנלן מדכתיב בנר מערבי 6 יערוך אותו [אהרן וגו'] לפני ה' מכלל דכולהו
בנר מערבי לפני ה'. דכתיב
ובולטין בפרוכת.
משה. גביעים קנים
לאו לפני ה' ואי סלקא דעתך צפון ודרום כולהו נמי לפני ה' נינהו ור' אלעזר בר'
יערוך אותו אהרן
וכפתורים: מאן דאמר
משליש בית ולפנים קא
וגו' לפני ה' דמשמע אותו לפני
שמעון מאי טעמא גמר מארון מה ארון צפון ודרום אף הני נמי צפון ודרום ורבי
א
חשיב בית קדשי הקדשים
ה' ואין אחר לפני ה' אלמא חד
(יומא נד.) כמין שני דדי
והיכל (בהדי) [בהדדי דהוי]
נמי ליגמר מארון דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים ור' אלעזר בר' שמעון
אשה.
שתין אמה ומעשרים ולפנים
הוא דהוי כלפי מערב לצד בית
ליגמר ממנורה אמר לך מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה אלא הכתיב
ב
(א)
(שם) צפון ודרום.
מפתח ההיכל היו מונחים
קדשי הקדשים אלמא מזרח ומערב
היינו משליש הבית ולפנים:
יערוך אותו אהרן ובניו דמצדד להו אצדודי דתניא 7 אל מול פני המנורה יאירו
ומר לא קא חשיב בית קדשי
מונחים והחיצון של צד מערב קרי
שבעת הנרות מלמד שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי אמר רבי נתן מכאן
הקדשים בהדי היכל משום
ג
ליה נר מערבי דאי בצפון
(יומא נא:) אל מול
הכי אמר מחצי בית ולפנים
שאמצעי משובח בשלמא למ"ד מזרח ומערב היינו דהוו יתיבי עשרה בעשרים
אישתכח דכולהו פי הפתילות
פני המנורה יאירו שבעת
יא] (ב)
דהיינו מעשרים אמה
הנרות.
ולפנים: מזרח ומערב היו
אלא למ"ד צפון ודרום י' בכ' היכי הוו יתבי ותו כהנים היכי הוו עיילי ותו מצינו ה'
שוות למערב: מה ארון צפון
מונחין. אורכן לאורכו של
ודרום. אורכו לרוחבו של בית
שלחנות בדרום ותו שלחן דמשה היכא מנח לי' וליטעמיך למ"ד מזרח ומערב
בית: מדכתב בנר מערבי
ה]
❖
(מגילה כא:)
לפני ה' דכתיב יערוך אותו
כדאמרינן לעיל וכך היה מונח וכך
נמי שלחן דמשה היכא הוה מנח ליה אלא מי סברת חד דרא הוה תרי דרי נינהו
לפני ה': מה ארון צפון
חוץ מחוץ. מנורה
היו בדיו
מונחין:
ודרום. כדאמרן: ואין דנין
חוץ מפנים. מנורות דחוץ
שיטה מקובצת
ושולחן שניהם בהיכל: והכתיב אותו. דמשמע אחד לפני ה' ותו לא: מצדד להו אצדודי. לעולם צפון
מארון דהוי בפנים: דמצדד
ודרום מנחי ואפי' הכי ליכא אלא חד כלפי מערב והיינו אמצעי שפי הפתילה כלפי מערב ושאר הפתילות
להו אצדודי לשאר נרות
א] ונסעו הקהתים. תרי נושאי
כולן מחזירין ראשיהו כלפי
תרי הא ארבעה דמצי למימר
מצודדות פיהן כלפי האמצעי שג' של צד צפון מצודדות כלפי דרום וג' של צד דרום מצודדות כלפי צפון:
נר מערבי והוא לחודיה
ונסעו נושאי המשכן והקימו
אל מול פני המנורה. אמצעי עומד על גופה של מנורה והשאר על הקנים ומשמע (ג) ו)קרא יב] אותן שעל
מכוין לפני ה' ומוטה קמעא
את המשכן עד בוא נושאי
הקנים מצודדות כלפי אותם של מערב: מכאן שאמצעי משובח. לגבי שלש שקורין בספר תורה
יג]
לפני ה' והוא באמצעיתן:
הארון הרגמ"ה: ב] תיבות
בשלמא למאן דאמר מזרח
תרי נמי תרי נמחק:
בשני ובחמישי ואמרינן במסכת מגילה אין פוחתין מעשרה פסוקים וקאמר רבי נתן דאמצעי
ומערב שארכן לאורך הבית
ג] השלחן. על (ירך) [צלע]
משובח וקורא ארבעה והשאר ג' ג': היינו דיתבי י'. עשר שולחנות בעשרים כדאמרן לעיל מחצי הבית
היינו דיתבי עשר שלחנות
המשכן תימנה: ד] מחצי בית.
בעשרים אמה דהוה להו
עי' תוס' לעיל (דף פו ע"ב):
ולפנים מונחים וקסלקא דעתך ראשו של זה בצד ראשו של זה קיימי יד] ואיכא למימר אע"ג דאי
רווחא לאורכא דביתא דהוה
ה] ליה ולמ"ד נמי מזרח
אפשר שישבו עשר שולחנות של עשרים אמה בעשרים אמה מצומצמות שלא יצאו קצת חוץ לעשרים
מ' אמה. אלא למאן דאמר
ומערב שלחן: ו] למערב.
מצפון לדרום דאורכן
שהוא: ז] לאורכו. של ארון:
אמות הפנימיות איכא למימר לא דק כולי האי הא דקתני לעיל מחצי הבית ולפנים: אלא למאן דאמר
לרחבו של בית הא ליכא
ח] אלא. כשיעור רוחב הארון
צפון ודרום. דהיינו לרוחבו של היכל והלא רוחבו אינו אלא עשרים ועשרה שולחנות של עשרים אמה
מצפון לדרום אלא עשרים
והיינו אמתא ופלגא ותרי
ועשרים בעשרים היכי יתבי:
גברי הנושאים בשני הבדים
בעשרים אמה היכי יתבי הא אי אפשר לצמצם שלא יהא ריוח מועט בין שולחן לשולחן: ותו. אי נמי
ותו כהנים היכי עיילי לבית
לא הוי מצי ליכנס הנך שני
מצו יתבי נמצא שמילאו את כל רוחב ההיכל וכהנים ביוה"כ היכי עיילי לפני ולפנים. אי נמי בכל
קדשי הקדשים הא מפסקי
אנשים בין בד לבד אלא ודאי
שבת נכנסין ארבעה כהנים כדקתני במתניתין שנים ליטול שני סדרים הישנים ושנים לסדר שני
שלחנות: שלחן דמשה היכי
ז)
ח)
לאורכו נותנים הבדים והוי
מנח ליה. באמצע: ולמאן
אורך הארון בין בד לבד
הסדרים החדשים ועומדים אלו כנגד אלו טפחו של נוטל בצד טפחו של מסדר ואי כל רוחב ההיכל
דאמר מזרח ומערב שלחן
והיינו שתי אמות:
מלא היכי אזלי כהנים הנוטלין באידך גיסא דשולחנות: ותו מצינו חמשה שולחנות בדרום. וקרא
דמשה היכי מנח ליה אי מנח
ט] שבשמאל. הפתח:
ליה באמצע הרי יגעו
י] דהיינו אורכן: יא] בצפון
כתיב על צלע צפון: ותו שולחן דמשה. דאמרן לעיל באמצע מונח טו] היכי מונח:
ולמאן דאמר
נמי
מזרח ומערב שולחן
בשליש החיצון: מי סברת
ודרום אישתכח דכולהו נרות
דמשה היכא מנח. אישתכח דיתיב הך שלחן כולו בעשרים אמות חיצוניות. והשתא מתרץ לכולהו פירכי: מי סברת. בחד דרא הוו
חד דרא הוה מנח להו
דהיינו פי: יב] דאותן שעל:
לשלחנות תרי שורי נינהו
יג] כלפי אותה: יד] קיימי
בתרי דרי.
הוו יתבי חמשה מינייהו ראשה של זו בצד ראשה של זו ושל משה
יתבי
כולהו עשר ראשה של זו בצד ראשה של זו:
חמש כנגד חמש ושל משה
כולהו: טו] היכא מונח:
אצלן
לפניהם ולא
בשורתן ושורה אחרת של חמשה
אצל אותה
של
משה ולא
בשורתה
ואותם
ה' ראשה
של זו
בצד ראשה של זו:
בין שתי השורות:
למ"ד