שתי
הלחם
פרק
אחד עשר מנחות
צט.
מסורת הש"ס
תורה אור
חמשה ראשה של זו בצד ראשה של זו אי אפשר לצמצם חמש שולחנות
למ"ד
מזרח ומערב הכי יתבי 9 ולמאן
דאמר
צפון
א]
א) ב)
1. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל
הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְיָ את
של עשר אמות בעשר אמות אפ"ה ל) כיון דטפי ליה טפח לא הוי לא
ודרום יתבי הכי:8
ג)
מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשּׁלְחָן
בשלמא למ"ד צפון ודרום
חשיב והא דתניא בפ' אמר להן הממונה שולחן בצפון
ד)
אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים
מלכים א ז מח
שפיר. ב] דאע"ג דלא אפשר
שלא
משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ומנורה בדרום משוכה מן הכותל
זָהָב:
2. וּמַקְטִרִים לַיהֹוָה עֹלוֹת
יהא מקצת מן השולחן בדרום
שתי אמות ומחצה ומזבח ממוצע ועומד
ה)
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בּעֶרֶב
דאי אפשר לצמצם
באמצע ומשוך קימעא כלפי חוץ משום
בשלמא למאן
דאמר
צפון ודרום שפיר אלא
וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת
לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר
שולחנות של עשר אמות בעשר
דכתיב ואת המנורה נכח השולחן
ג]
למאן דאמר מזרח ומערב מכדי שלחן כמה
וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ
אמות אפ"ה דמאי דטפי טפח
דבעינן דחזו אהדדי יש ליישבו אפי'
(ג)
ד] ז)
לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כּי
משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ואמה
ו)
שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמרֶת
לא הוי לא חשיב ליה: אלא למ"ד
כמ"ד צפון ודרום מונחין ואשולחן
ז)
דידיה ושתי אמות ומחצה דביני ביני ואמה (א)
יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עזַבְתֶּם
מזרח ומערב.
ה] הוא האורך
דמשה קאי אבל שולחנות דשלמה
ח) ט)
אֹתוֹ: דברי הימים ב יג א
ושתי אמות ומחצה דביני ביני ואמה דידיה
י) כ)
3. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל
סמוכות לכותל מ) והא דתניא בפרק
והרוחב מצפון לדרום מכדי שורה
ל)
הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים
אישתכח דקאכיל שולחן פלגא דאמתא בדרום
הוציאו לו בין המזבח
הצפונית כמה מרוחקת מכותל צפוני
מ) נ)
וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאת
מי סברת שלחן דמשה בהדייהו הוה יתיב לא
למנורה היה מהלך דברי רבי יהודה
שתי אמות ומחצה שיהו ו] כהנים
הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם
הַפָּנִים:
הנושאים שני סדרים יכולים להלך
רבי מאיר אומר בין שולחן למזבח
דמידלי ליה ומנח ליה ומיתתי להו לדידהו
ס)
דברי הימים ב ד יט
4. וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם
זה בצד זה כדאמרינן במתני' דשנים
אע"ג דרבי מאיר סבירא ליה צפון
ח)
פורתא כתלמיד היושב לפני רבו ת"ר עשרה
ע)
לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְני
היו מסדרין בבת אחת ולהילוך שני
ודרום מונחים כדמסיק התם ניחא
שלחנות עשה שלמה ולא היו מסדרין אלא
הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר:
בני אדם בעינן שתי אמות ומחצה
דיכול להלך בין שולחן למזבח דשולחנות
דברי הימים ב ד כ
על של משה שנאמר ואת השלחן אשר עליו
1
פ)
5. וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכּן
כדאמרינן לעיל גבי בדי ארון
שלמה קיימי בתרי דרי ושולחן דמשה
(ד)
וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיּשֶׂם אֶת
לחם הפנים זהב עשר מנורות עשה שלמה
ושלחן רוחב אמה ושתי אמות ומחצה
בין שתי השורות שתי אמות ומחצה
קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחיו
ולא היו מדליקין אלא בשל משה שנא' (את)
2
וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו:
בין שורה צפונית לשלחן של משה ואמה
ממנו לשורה החיצונה ושתי אמות
שמות מ יח
מנורת הזהב ונרותיה לבער בערב רבי אלעזר
דידיה ושתי אמות ומחצה בינו לשורה
ומחצה ממנו לשורה הפנימית ומשוך
6. אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים
צ)
בן שמוע אומר על כולם היו מסדרין שנאמר
דרומית ואמה רוחב השולחנות הרי
מכותל צפוני שתי אמות ומחצה
הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ
ק)
אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי
❖
עשר אמות ומחצה אישתכח דקאכיל
והמזבח היה בין שולחן דמשה למנורה
את השולחנות ועליהם לחם הפנים ובכולן
3
לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְריבֻם לִפְנֵי יְיָ
פלגא באמתא דדרוםט). אכל תפס. ולמ"ד
דמשה אלא שמשוך קימעא כלפי חוץ
וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבנֵי
היו מדליקין שנאמר 4 את המנורות ונרותיהם
במדבר יז ג
יִשְׂרָאֵל:
צפון ודרום ליכא למיפרך הכי דלדידיה
ומזבח הזהב היה אמה על אמה נמצא
7. וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת
לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור ר'
הגהות הב"ח
הוי רוחבו ממזרח למערב ושורה
מקום פנוי הרבה שהיה יכול להלך
הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל
יוסי בר' יהודה אומר לא היו מסדרין אלא על
(א) גמ' דידיה
הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר
מערבית משוכה מכותל מערבי שתי
בין המזבח לשולחנות וצריך ליישב
שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן:
של משה
אלא מה אני מקיים ואת
הסוגיא דשקלים דמייתי
אמות ומחצה ואמה רוחב דשולחן ושתי
דידה וב' אמות ומחצה
דברים י ב
❖
דביני ביני ואמה דידיה
השלחנות (ב) אשר עליהם לחם הפנים זהב
התם בפרק שלש עשרה שופרות
אמות ומחצה בינו ובין השלחן
של
(ב) שם
אלו שלשה שלחנות שהיו במקדש שנים
משה כו': ז] דמשה בהדייהו
פלוגתא דרבי ור' אלעזר בר שמעון
ועליהם
רבינו גרשום
הוה יתיב. באמצע ממש
דהכא ומתנייא התם נ) איפכא לרבי
שהיו באולם מבפנים לפתח הבית אחד של
דליבעי שתי ח] י) (אמות)
אלעזר בר שמעון מזרח ומערב ולרבי
(ג) רש"י
כסף ואחד של זהב על של כסף נותן לחם
בשלמא למאן דאמר אורכו
מ"מ
כלפי צפון מדרום הפתח
הפרשות של שתי אמות
צפון ודרום והדר קא אמר מ"ד
הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו
י"ל אפי' (ד) ד"ה
קיימי והוו תרי דרי שפיר
ומחצה: לא דמידלו ליה ומנח
מזרח ומערב כולן ראויין לשירות
דאית להו רווחא סגיא אלא
שמעלין בקודש ולא מורידין אחד של זהב
ואמה דידיה שהיה
ליה כו'. שלא יהא
ונראה דהיינו כר' אלעזר בן שמוע
למאן דאמר מזרח ומערב
כ)
ט]
❖
בפנים שעליו לחם הפנים תמיד ומנא לן
שאורכן לרחבו של בית
מונח ביניהם ממש אלא
דבסמוך דאמר על כולם היו מסדרים
ורחבן מצפון לדרום מכדי
דאין מורידין אמר רבי דאמר קרא ויקם משה
5
משוך לצד מערב וראשו מכוון כנגד
ומאן דאמר צפון ודרום נמצא שולחן
שלחן כמה משוך מן הכותל
השורה הסמוכה לכותל
את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו
מוסף רש"י אויר שבין שתי השורות דהשתא ליכא
בצפון ומנורה בדרום ס) דוקא על של
צפון שתי אמות ומחצה.
ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו ומנלן דמעלין
אלא חדא הפרשה: כתלמיד היושב
משה מסדרן פי' כרבי יוסי בר יהודה
משוך מן הכותל שתי
לכך משוך כך כדי מקום
אמות ומחצה.
הילוך שני כהנים זה בצד
לפני רבו. נמוך הימנו כך אותם
דבסמוך דעל של שלמה אין יכול לסדר
אמר רבי אחא בר יעקב דאמר קרא את
6
זה המכניסין עומדין בצפון
של שלמה נמוכין משל משה דבית
כיון שראש השורה סמוכה לכותל
ופניהם בדרום והמוצ' וכו'
מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם
ותרי גברי לא מסתגי להו
המקדש היה משופע ולצד מערב
צפוני בדוחק והדר קתני השולחן היה
רקועי פחים ציפוי למזבח כי הקריבום לפני
ברווחא אלא בתרי ופלגא.
י] מגביה יותר: ומיתתי יא] ליה
נתון מחצי הבית ולפנים משוך מן
ואמה דידיה. דרחבו של
ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל בתחילה
פורתא. מושיבם לצד מזרח במקום
ע)
שלחן: ושתי אמות ומחצה
הקרן שתי אמות ומנורה בדרום
תשמישי מזבח ועכשיו גופו של מזבח אשר
שבין שורה הראשונה
7
נמוך: את השלחן. לשון יחיד: על כולן
ומזבח הזהב היה נתון בתוך הבית
לשלחן של משה. ואמה
שברת ושמתם בארון תני רב יוסף מלמד
היו מסדרין. פעמים בזה פעמים
חולק את הבית מחצי הבית ולפנים
דידיה דרחבו של שלחן
(יומא לג:) על
משה הרי ז' אמות: ושתי
שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון מכאן
בזה: שנים שהיו באולם מבפנים.
משוך קימעא כלפי חוץ וכולהו משליש
פתח הבית.
אמות ומחצה שבינו לשורה
אצל פתח ההיכל אחד של כסף ואחד
הבית ולפנים אי אפשר ליישב אותה
לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו
השנית ואמה דידיה. של
רחב השלחנות של שורה
של זהב. והאי דקרי הכא כסף
ברייתא אלא כמ"ד מזרח ומערב
שאין נוהגין בו מנהג
בזיון (סימ"ן ביט"ל
שני' הרי י' אמות ומחצה:
ובמתניתין שייש משום דשייש לבן
מונחים משוך מן הקרן היינו מן
אשתכח דקא אכיל דרא
סר"ח ושכ"ח) אמר
ריש לקיש פעמים
השנית פלגא דאמתא
ככסף: בכניסתו. כשמגיעין לפתח
הכותל שתים ומחצה היה משוך אלא
שביטולה
ממחציתו של היכל של צד
מניחין אותו עליו ועומדין לפוש:
שדילג הסופר ומחצה והא דקאמר
דרום והוי שלחן בדרום:
(להלן
ומשום הכי קא בעי ב' אמות
ועל של זהב ביציאתו. ושם היה מונח עד שיוקטרו הבזיכין כדקתני
ברישא דברייתא מחצי הבית ובסיפא משליש כדשנינן לעיל דברישא
ע"ב) אשר שברת.
ומחצה בין כל שורה ושורה
מתני' : שמעלין בקודש. כגון בכניסתו מניחו על של כסף וכשמגיע
לא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל ובסיפא קא חשיב בית קדשי
כדי שיכול לסדר הלחם
הקדשים בהדי היכל: כמה משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה.
להיכל מסדר על של משה שמצופה זהב הרי עלייה ולא מורידין לכך
(ב"ב יד:)
באיזה שלחן שירצה: מי
שברי לוחות מונחים
סברת דשלחן דמשה
ביציאתו מניחו על של זהב: ויקם משה את המשכן וגו'. מדרישיה
כדתניא ביומא פרק אמר להן הממונה ובקונטרס פירש
בארון.
בהדיהו בין ב' השורות הוה
וסיפיה דקרא בלשון הקמה דאפי' בצחות הלשון לא הורד שמע
הטעם שיהיו שני הכהנים הנושאים שני הסדרין יכולין להלך זה
קאי דקא חשבת דאכיל
בצד זה: מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון. בפרק
פלגא דאמה בדרום. לא
מיניה אין מורידין ואי נמי דלא סייעוהו אחיו הכהנים בהקמת
מחמת אונסו.
דמדלי ליה השלחן של משה
קמא דבבא בתרא אמרינן והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה
העמודים והאדנים ש"מ אין מורידין לפיכך לא נתעסקו בו אחרים.
חוץ מב' השורות למעלה
❖
(ברכות ח:)
לצד מערבי שכלפי בית
ועוביין ג' ואם כל אחת בפני עצמה היתה ששה על ששה אי אפשר
ל"א מעיקרא ויקם משה את המשכן דהיינו יריעות
קדשי הקדשים היה גבוה
ליישבן בארון זו אצל זו כ"ד טפחים לארבעתן וארכו של ארון לר"מ
שבתחילה פורס היריעות ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים
הקרקע יותר מן ההיכל
ומיתתי להו לדידהו. לב'
אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן: אשר שברת ושמתם
שיטה מקובצת
חמש עשרה טפחים באמת בת ששה ולר' יהודה י"ב טפחים ומחצה
השורות כלפי מזרח פורתא
בארון. שישים השברים בארון:
דאמרינן באמה בת חמשה דאמתים וחצי ארכו וצ"ל שהיו שברי
ומקרבן זו אצל זו שלא יהא
א] ומערב יתבי הכי: ב] שפיר
פ)
לוחות תחת השלימות ובירושלמי דשקלים בפ' י"ג שופרות
שביטולה
ביניהן אלא שתי אמות
יתבי: ג] לצמצם דחמש
ומחצה ולא יהו אוכלות
[שולחנות]: ד] אפ"ה כיון
משמע דאורכן ששה ורוחבן שלשה ומונחות צ) אורכן לארכו של ארון
ויכול ליישב ארבעתן זו אצל זו ברחבן והכי נמי איתא בפרק בתרא
בדרום כלל והוי ב' השורות
(דאפילו) [דטפי]: ה] ומערב
דתענית ירושלמי והש"ס שלנו נמי דקאמר בב"ב ארכן ששה ורחבן ששה מצית למימר דמיירי בין שתיהן כשהיו זו אצל זו לרחבן
למטה ושלחן של משה
הוי תיבת הוא נמחק: ו] שיהו
למעלה כתלמיד היושב לפני
שני: ז] כו' הס"ד ומה"ד מי
והא דקאמר
כמה
לוחות אוכלות
בארון
י"ב טפחים
היינו
בין
לוחות
ושברי לוחות
כשהיו מונחות זו אצל זו ק) ארכן לארכו של ארון:
רבו: ועל כולן היו מסדרין.
סברת שלחן דמשה: ח] תיבת
יכול על איזה שירצה: דאמר קרא
אמות נמחק: ט] שלא היה:
ויקם משה את המשכן. אית דמתפרשי שהוא עצמו התחילו להקימו והוא הקימו כלו ולא אחר:
י] מערב. גבוה: יא] ומיתתי. להו: