כל
המנחות פרק
ראשון
מנחות
יב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
פיגול וחייבים עליו כרת. האוכל משירי מנחה דכתיב בחוץ לזמנו
יתירה ופסולה והשתא כיון דבלא אבד פסולה אמאי נקט אבד על
א)
עה א
ב) ג)
עונה תשא וכתיב בנותר ואוכליו עונו ישא מה להלן
מב] כן נראה דבלא אבד כשרה דתרוייהו חזו לה ואבד לאחר קמיצה א) :
ד)
עו ב ג
וחכ"א אחד זה ואחד זה פסול ואין בו כרת. וא"ת היינו ת"ק
כתיב ונכרתה אף כאן האוכלו בכרת והך ג"ש בפ"ק דכריתות
עז ד
עח ה ו
: כל הקומץ או נותן. קומץ יב] או מוליך או מקטיר ע"מ לאכול
וי"ל דאתא למסתם כוותיה דכי האי גוונא משני בפ' המפלת :
ה)
ה"מ יוצא דאיתיה בעיניה כו'. הוה
דבר שדרכו לאכול כגון שיריים או
ו) ז)
עט ז
ח)ט)
מצי למימר ה"מ יוצא מקצתו אבל יוצא
להקטיר דבר שדרכו להקטיר כגון
פיגול וחייבין עליו כרת זה הכלל כל הקומץ
א
פ ח
❖
כולו לא כדאמרינן בפ"ק דמעילה
קומץ חוץ לזמנו כו' אבל אם חישב
[או] נותן בכלי המוליך המקטיר לאכול דבר
י) כ)
א]
ל) מ)
והכא כיצא כולו דמי כיון דאסורין
להקטיר שירים למחר או לאכול קומץ
שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר
נ)
באכילה ומיהו פלוגתא היא התם וא"ת
למחר כשר דבטלה דעתו אצל כל אדם.
חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו
שיטה מקובצת (המשך)
למ"ד יצא כולו לא הא דתניא פרק
בד' עבודות הללו מפגלין במנחה
ס) ע)
פיגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקריב
פ)
שירים חוץ לזמנו זהו שלא
ב) כל שעה נטמא בשר או
דגמרינן מזבחים בהקישא כדאמר
קרב המתיר: כא] בחוץ כזית
המתיר כמצותו כיצד קרב ב המתיר כמצותו
בריש פירקין דאיתקש מנחה
נפסל או שיצא חוץ לקלעי' ר"א אומר
למחר חישב באחת מן
קמץ בשתיקה נתן בכלי ב] והוליך והקטיר חוץ
העבודות ב' מחשבות:
לחטאת יג] ז) ומה היא היקישא גמרי'
יזרוק פי' דיש דם אע"פ שאין בשר ר'
צ)
כב] תיבות שחישב שתיהן
מחשבה דפוסלת במנחה ומינה מה זבח
יהושע אומר לא יזרוק פי' דאם אין
לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו נתן בכלי והוליך
נמחק: כג] אבל בחד עבודה
ק)
נפגל בד' עבודות שחיטה וקבלה
בשר אין דם ומודה ר' יהושע דאם
מודה: כד] שחישב בתחלה:
והקטיר בשתיקה או שקמץ ונתן בכלי והוליך
ר)
כה] אם הקטיר הקומץ. ותימה
הולכה וזריקה כדאמרינן בת"כ ח) אף
זרק הורצה על כרחך ביצא כולו דאי
והקטיר חוץ לזמנו זהו שקרב המתיר כמצותו
תינח אם הקטיר הקומץ לאכול
ש)
מנחה בד' עבודות קמיצה כנגד שחיטה
נשתייר כזית זורק לכתחילה ומדקאמר
שירים למחר אבל אם חישב
כיצד לא קרב המתיר כמצותו קמץ חוץ
ג
להקטיר הקומץ למחר לא שייך
קבלה כנגד מתן כלי והולכה
אם זרק הורצה ש"מ דזריקה מועלת
יד] ט)
למימר הכי לכן נראה דמשום
למקומו נתן בכלי והוליך והקטיר חוץ לזמנו
כנגד הולכה והקטרה כנגד זריקה:
ליצא כולו ושמא דרבי יהושע עדיפא
הכי מבעיא ליה אי מקבע
או שקמץ חוץ לזמנו נתן בכלי והוליך והקטיר
בפיגול בהאי הקטרה משום
ובלבד טו] שיהא קרבי) המתיר
מדר"ע א"נ לענין הרצאה שאני לרבי
דכיון דאין השירים נאכלין הוי
חוץ למקומו או שקמץ ג] נתן בכלי והוליך
כמצותו. כאילו היה כשר שלא יהא
יהושע בין לכתחילה בין לדיעבד
כאילו לא קרב המתיר כמצותו:
כו] חוץ לזמנן מי מקבעי:
והקטיר חוץ למקומו זהו שלא קרב המתיר
טז] שום פסול אלא הפיגול אבל אם יש
אפי' ביצא כולו ג) כדאמר בפ' כיצד
ד]
ת)
כז] לאכול דאמר: כח] מידי
צולין אבל לעולם לא מיקבע
שם פסול אחר תו לא פגיל ואין בו כרת
כמצותו מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן
א)
ד
מעילה: כט] שאין לו שעת
ב)
היתר: ל] ליוצא דתנן בשר
כדאמר בפ"ב ירצה כתיב
בפיגול ולא נפיק מידי מעילה היכא
שלא לשמן נתן בכלי והוליך והקטיר חוץ
ג)
קדשי קדשים שיצא לפני זריקת
בפיגול כ) וכתיב בכשר ירצה ל) כהרצאת
דיצא כולו מידי דהוה אחסרון לרב
ד)
לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו נתן בכלי והוליך
דמים רבי אליעזר אומר מועלין
❖
הונא: ותני רבי חייא כו'. ולא תני
ה)
כשר כך הרצאת פיגול שלא יהא בו
בו כאילו לא נזרק הדם דאין
והקטיר שלא לשמן או שקמץ ונתן בכלי
זריקה מועלת ליוצא חוץ
שום פסול אחר: בשתיקה. שלא
או כזית רבי חייא תני בברייתא דידיה
לקלעים למיהוי כדבר שיש לו
והוליך והקטיר שלא לשמן זהו שלא קרב
חישב: או שקמץ ונתן בכלי והוליך
בשיטת משנתינו אלא דלא תני או
מ)
יז]
שעת היתר לכהנים ולמיפק
גליון הש"ס
המתיר כמצותו לאכול כזית בחוץ ה] כזית
מידי אשם מעילות ר"ע אומר
ה
והקטיר. כל אלה חוץ לזמנו זהו שקרב
כזית והכי תני הקומץ את המנחה
גמ' אבל חסרון דאיתא
אין מועלין בו דזריקתו
למחר כזית למחר כזית בחוץ כחצי זית בחוץ
המתיר כמצותו דלא היה בו שום פסול
לאכול שיריה כו' זה הכלל כל הקומץ
בפנים.
מוציאתו מידי מעילה:
❖
לא] שאינה מתירתו באכילה
אחר: או שקמץ ונתן בכלי יח] והוליך
ונותן בכלי והמוליך והמקטיר כו' ועל
כחצי זית למחר כחצי זית למחר כחצי זית
אפילו הכי מועלת: לב] חוץ מן
והקטיר. כל אלה חוץ למקומו כלומר
כרחין הא דמשמע ליה לרבי חייא או
בחוץ פסול ואין בו כרת ו] א"ר יהודה זה הכלל
הקלעים: לג] נפקא מידי
מעילה: לד] חמור מפסול
מוסף רש"י
או קתני אם עשה אחת מאלה על מנת
כזית מיירי בשחסרו שיריים ועמדו על
אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום
חסרון: לה] לפיגול וליציאתו
לאכול שיריים חוץ למקומו וכל הג' חוץ
כך לאו היינו או כזית משירים דרישא
זה הכלל כל הקומץ או
מידי מעילה: לו] לאכול דבר
פיגול וחייבין עליו כרת אם מחשבת המקום
נותן בכלי המוליך וכו'.
לזמנו לא קרב הקומץ כמצותו: מנחת
כדפי' בקונטרס דא"כ הוה ליה מנחה
שדרכו לאכול ולהקטיר דבר
קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת
שדרכו להקטיר קאי נמי מה
חוטא יט] וקנאות. יש בהן עוד פסול
שחסרה קודם קמיצה ופסולה בקומץ
דתנא במחשב לאכול שירים או
וחכמי' אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת: גמ'
ו
אחר המוציאן מידי פיגול כגון שלא
ותו לא מיקבע בפיגול אלא משום דזה
כזית משירים או: לז] על כזית
(להלן יג:) ובלבד
אחר הקמיצה ומחשב בהני ג'
איבעיא להו ז לדברי האומר שירים שחסרו
לשמן דאמרינן בריש פירקין
הכלל דסיפא קאי אכל מה דתנא ברישא
שיקריב המתיר כמצותו.
עבודות ואמר: לח] שירים
בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן
כ] דפסולה אם קומצו שלא נ)לשמן לא
וברישא תנא או כזית א"כ נותן בכלי
למחר. ספרים אחרים ומש"ה
לא תני ר' חייא או כזית משום
קרב המתיר כמצותו ואין בשירים כרת:
ומוליך ומקטיר עליה נמי קאי ובכזית
וקיימא לן דאותן שירים אסורים באכילה
דהוי לצדדין שהרי במחשב
כזית בחוץ כא] וכזית למחר. חישב
משירים מיתוקם שפיר בשחסרו שיריים
ז] מהו דתיהני להו הקטרה למיקבעינהו בפיגול
להקטיר הקומץ או כזית מן
(זבחים כט:) אמר ר' יהודה.
הקומץ למחר לא מצינו לפרושי
ד)
באחת העבודות ב' מחשבות חוץ לזמנו
דהא מקטיר קומץ עליהן אבל כזית
ולפקינהו מידי מעילה אמר רב הונא אפילו
ח
ביה כגון שחסר הקומץ ועמד
מקטיר קומצה לא מיתוקם כשחסר
וחוץ למקומו. ועד השתא איירי בשתי
על כזית וחישב להקטיר אותו
לר"ע דאמר זריקה מועלת ליוצא ה"מ יוצא
קומץ ועמד על כזית דאי חסר קומץ
עבודות שחישב באחת חוץ לזמנו
כזית המשוייר למחר דבהכי לא
דאיתיה בעיניה ופסול מחמת דבר אחר הוא
מהניא ביה מחשבה אי חסר
בשעת מחשבה כבר נפסלה המנחה
ובאחת חוץ למקומו והשתא מיירי
הקומץ ולא מיפגלא המנחה
אבל חסרון דפסולא דגופיה הוא לא מהני ליה
שחישב בשתיהן בעבודה אחת.
ותו לא מיפגלא ומשמע ליה לרבי
(שם)
ס)
כב]
בההיא מחשבה וכיון דלא מצי
וקימ"ל דאותן שיריים
לפרושי או כזית דהקטר קומץ
הקטרה אמר ליה רבא אדרבה אפי' לר"א
ולרבי יהודה הוא דאיצטריך דלא תימא
חייא דמאי דמיתוקם מג] כזית
אסורים באכילה.
במחשבה דהני ג' עבודות
ה) משיריה מיירי בחסר ועמד על כזית
שחישב שתיהן בשתי עבודות הוא
דאמר אין זריקה מועלת ליוצא ה"מ יוצא
כשחסר הקומץ ועמד על כזית
❖
(לעיל ט:)
וחישב על כזית המשוייר
מש"ה
דפליג ר' יהודה דבתר קמייתא אזלינן
דליתיה בפנים אבל חסרון דאיתיה בפנים
$
להקטיר למחר כמו דמצי
אבל כג] ע) (בההיא) [בחדא] עבודה
לפרושי או כזית משיריה
ח] מהניא ליה הקטרה אמר רבא מנא אמינא
לה דתנן ט] הקומץ את המנחה
דבההוא משמע ליה כגון
שיטה מקובצת
מודה קמ"ל והכי מפרש בזבחים בפ'
לאכול שיריה בחוץ או כזית משיריה בחוץ ותני רבי חייא הקומץ את
שחסרו השירים אחר הקמיצה
שני : כזית למחר כזית
פ)
א] והנותן בכלי והמוליך
ועמדו על כזית וחישב על כזית
המנחה ולא תני או כזית י] מ"ט לא תני או כזית לאו כגון שחסרו שירים
בחוץ. אע"פ שחישב כד] תחילה חוץ
והמקטיר לאכול: ב] בכלי
המשוייר לאכול למחר ומשום
דלא מצי לפרושי לתרווייהו
והילך והקטיר חוץ לזמנו כו'
וקמו להו אכזית וכיון דבמתן כלי יא] בהילוך ובהקטרה לא מתני ליה
לזמנו הוציאתו שניה מידי כרת. רבי
נתן בכלי והילך והקטיר:
בחד גוונא לא תני ר' חייא או
או
יהודה פליג את"ק בין בעבודה אחת
ג] שקמץ ונתן: ד] תיבות זהו
כזית כלל ואף על גב במחשב
בין בשתי עבודות: גמ' מהו דתהני להו הקטרה למיקבעינהו בפיגול. כגון כה] אם הקטיר הקומץ ע"מ לאכול הני שירים חוץ כו] לזמנו
עבודת קמיצה הוה מצי למיתני
שלא קרב המתיר כמצותו
נמחק: ה] כזית למחר. עי'
או כזית משיריה ולא ג)
מקבעי בפיגול בהך הקטרה כבהקטרה מעליא הואיל וברשות מקטיר או דלמא כיון דאין שיריים נאכלים ה"ל כמחשב לאכול למחר דבר שאין
(זבחים דף לא) ברש"י: ו] אמר
במחשב להקטיר קומצה או
כזית מקומצה כגון שחסרו
ר' יהודה (שם דף כט:): ז] מהו
דרכו לאכול כז] כדאמר לקמן דלא מהניא מחשבתו: אי נמי לאפוקינהו כח] ממעילה. אם הקטירו כדרכו בשתיקה מי אמרינן כיון
דתהני (ע"ש דף כז בתוס'):
ועמדו על כזית שהרי לא
דניתן רשות להקטירו הויא הקטרה מעליא ומפקא לשירים מידי מעילה כהקטרה מעליית' דאמר במס' מעילה בפ' חטאת העוף המנחות
ח] מהניא ליה הקטרה. וא"ת
מהניא מחשבה בהכי לפגל
משום דהוי ליה מנחה שחסרה
מאי שנא א) דאין השירים
מועלין בהן משהוקדשו קרב הקומץ חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא ואין מעילה בשיריים כו' דה"ל שעת היתר לכהנים וכל שיש לו שעת
נאכלים היה מהניא הקטרה
קודם קמיצה דפסולה להקטיר
היתר לכהנים אין בו מעילה בפ"ק דמעילה או דלמא כיון דסוף סוף אין שיריים נאכלין הוו להו דבר שאין לו כט] היתר לכהנים ולא נפקי
לפגולי מאי שנא מהא דאמרינן
וא"כ לא מיפגלא במחשבה
אפ"ה כיון דבמחשבה דמתן
(בזבחים דף כז.) דזריקה דלא
ממעילה: אפילו ר"ע דאמר. בפ"ק דמעילה זריקה מועלת ליוצא ל] חוץ לקלעים למיהוי כדבר שיש לו היתר לכהנים ולמיפק מידי אשם
מכשרא בשר לא מפגלא וי"ל
כלי והילוך והקטרה לא מצי
מעילותצ) ק)(ר"ע אומר אין מועלין בו) דזריקתו הוציאתו מידי מעילה אע"פ שאינה לא] מתרת באכילה אעפ"כ מועלת לו להוציאו מידי מעילה: מחמת
דלא דמי דהכא מיירי
למיתני או כזית דהוי לצדדין
דבר אחר. אויר ירושלים פוסלו שיצא מן הקלעים: לא מהניא ליה הקטרה. ולא נפקא ממעילה: ר"א ס"ל דפסול יוצא חמור מחסרון:
כדפירשתי במחשב בעבודת
כשהקטרה היא כתיקונה אלא
ר)
לב]
לג]
לד]
קמיצה נמי לא תני או כזית
שהריעותא היא בחסרון
מנא אמינא לה. דמהניא להו הקטרה לפיגול וליציאת לה] מעילה: ותני רבי חייא. למתני' ש) ולא תני או כזית לא בקומץ ולא בשירים לא בפגול
אע"ג דהכא לא הוי לצדדין
השירים אבל התם מיירי שלא
ולא בפסול: מ"ט לא תני או כזית. משירים למחר: לאו. משום דמאן דקתני או כזית משמע ליה דכי הדר תני הנותן בכלי והמוליך והמקטיר
כדפי' אבל תנא דידן דתני או
היה הזריקה כתיקונה וע"י
כזית לא מקפיד [אי] הפי' דאו
קלקול הזריקה אין הבשר
לאכול דבר כו' לו] או להקטיר קומצה או כזית מקומצה למחר: כגון שחסרו שירים. ועמדו על כזית לז] ואמר הריני נותן בכלי ומוליך ומקטיר
כזית [הוי] לצדדין ומפרשינן
נאכלת כגון חישב בשחיטה
ע"מ לאכול כזית של לח] שירים למחר ואע"ג דמחשבת קמיצה ליכא למימר שכבר חסרו דא"כ ה"ל מנחה שחסרה קודם קמיצה ופסולה ותו
כגון שחסרו ועמדו על כזית
ע"מ לזרוק למחר מה שצריך
למעלה למטה או איפכא א"נ
היכא דמצינא לפרושי ליה כגון
לא מקבעה בפיגול אפילו הכי מחשבת מתן כלי והילוך והקטרה הואיל ואפילו חסרו לט] מותר להקטיר הקומץ מוקי לה בשכבר חסרו
זרק דמים הניתנים למטה
במחשב באחת מג' עבודות
לאחר קמיצה אפילו הכי הן מ] פיגול והאי דלא תני ליה רבי חייא לאו [משום] דלא סבירא ליה [הכי] דלא פליג עליה מא] דרבי
לאכול כזית משיריה למחר
למעלה או איפכא וכוון באותו
זריקה לאכול מן הבשר למחר
דהקטרה מהניא היכא שחסרו
מתניתין ת) בכה"ג דבמתן כלי ובהילוך ובהקטרה לא מתני ליה
דסתמא דמתניתין רבי היא אלא משום דלא מצי לאוקומי לכולה
או להקטיר מן האימורים למחר
שיריה אחר הקמיצה כך נמצא
או ברש"י ישן של כתיבת יד:
בהא קאמר דלא מיפגלא כך
פרש"י בזבחים ב): ט] תיבות הקומץ את המנחה נמחק: י] עיין בהשמטות שבסוף המסכת: יא] כלי ובהילוך: יב] נותן קומץ בכלי:
לט] ואפי' חסרו (נותן) [מותר] להקטיר את הקומץ מוקי לה כו' אפ"ה הוי: מ] פיגול דהכי חשיב בהן הריני קומץ ע"מ שאם יחסרו השירים
יג] לחטאת ומההיא היקישא: יד] שחיטה ומתן כלי כנגד קבלה: טו] ובלבד שיקריב המתיר הקומץ ותיבות שיהא קרב נמחק: טז] שם פסול ויעמדו על כזית למחר ובמוליך ונותן בכלי ומקטיר נמי כגון שחסרו שיריה ועמדו על כזית ואמר הריני נותן בכלי ומוליך ומקטיר ע"מ
לאכול כזית שירים למחר ותיבת הכי נמחק: מא] דרבי דסתמה למתניתין דהא רבי הוה ותיבות דמתני' דרבי הוא נמחק: מב] כן נראה
אחר אלא הפיגול כו' תו לא מפגל ואין בו כרת: יז] והילך והקטיר נוסחא אחרינא וחישב באחד מהם לאכול שירים חוץ לזמנו: יח] בכלי
והילך והקטיר: יט] חוטא ומנחת קנאות: כ] דפסולות אם קומצו שלא לשמן ושלשת שאר העבודות חוץ לזמנו או או אפילו הראשון חוץ
כלשון שני שהפריש לה שני קמצים כשרה. מהר"פ: מג] רמאי דמיתוקם בשחסר ועמד על כזית והשאר נמחק:
לזמנו והשאר שלא לשמן הוציאו מידי פיגול הס"ד ומה"ד או שקמץ או נתן בכלי או הלך או הקטיר שלא לשמן והשאר ע"מ לאכול
א) ב) ג)