כל
המנחות פרק ראשון
מנחות
יג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
למה לי אי למידק מינה הא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול כגון לאכול חצי זית שירים ולאכול חצי זית קומץ דמצטרפין ה) : הא
א)
א א
מרישא שמעת מינה. דלא מצטרפין דקתני רישא דבר שדרכו לאכול אין שאין דרכו לאכול לא: אי לאכול ולהקטיר. כלומר דהוא גופיה
❖
ב ב
אתא לאשמועינן דאין אכילה והקטרה מצטרפין: הא מדוקיא דרישא שמעת מינה. ה] מדדייקינן מרישא דבר שאין דרכו לאכול אם חישב
לאכול חצי זית שירים וחצי זית קומץ למחר לא הויא מחשבה כל שכן ו] דלאכול חצי זית שירים ולהקטיר חצי זית קומץ דאין מצטרפין: דהשתא
ב)
שיטה מקובצת
ומה. אכילות לא מצטרפות הואיל
ג)
הקומץ
וחדא חצי אכילה הויא בקומץ אכילה
ה"נ מצטרפי [לפיגול] אם
הא תו למה לי אי לאכול ולאכול דבר שאין
את המנחה. לעיל בסוף
ד)
תרוייהו חוץ לזמנו אלא
והקטרה מיבעיא דאין מצטרפין:
פרק קמא דייק
דרכו לאכול קמ"ל דמצטרף מרישא (דסיפא)
ה)
א]
שלא הקפיד להאריך כל כך
איצטריך. לאשמועינן דאין אכילה
ו)
כי התם אלא מ"מ מוכח
מדרבי חייא דלא תני או כזית דלא מצי
שמעת מינה (דקתני כחצי זית בחוץ כחצי
ז)
שפיר דמצטרפי וגרסא דהכא
והקטרה מצטרפין: דסד"א התם.
למידק מהכא דהכא לא איצטריך
נמי ודאית: א] דמצטרף
זית למחר פסול הא כחצי זית למחר וכחצי
היכא דחישב לאכול חצי זית שירים
ח)
למיתני או כזית כיון דתנא בפ' קמא:
מרישא שמעת מינה אי
זית למחר פיגול) אי לאכול ולהקטיר (דהיא
ט) י)
לאכול ולהקטיר מדיוקא
קמ"ל דבהאי מודה.
וחצי זית קומץ לא מצטרפין משום
והא דבעי
כ) ל)
דרישא שמעת מינה השתא
גופא קמ"ל) מדיוקא דרישא שמעת מינה
דלאו בכי אורחיה חישב בקומץ אבל
מ)
למימר בסמוך דר' יוסי
מה כו' והשאר נמחק:
נ) ס)
דהשתא מה לאכול ולאכול דבר שאין דרכו
ב] מודה ר"י כלומר אף ר"י
לאכול ולהקטיר דבשירייםו) כי אורחיה
דלא כר"מ דאמר מפגלין בחצי מתיר
ע)
דפליג בסיפא בהא מודה
חישב ז] אימא לצטרף קא משמע לן:
לאכול אמרת לא מצטרף לאכול ולהקטיר
לא דמי דהכא קומץ המנחה חשיב
פ)
ובגמרא מפרש טעמא: ג] ר"י
צ)
אומר פסול ואין בו כרת
עבודה שלמה כיון שאין כיוצא בה
מיבעיא אין לאכול ולהקטיר איצטריכא ליה
הדרן עלך כל המנחות
ק) ר)
מפורש בגמרא טעמא דר"י
בלבונה כדמוכח בכוליה פירקין לקמן
ש)
ס"ד אמינא התם הוא דלא כי אורחיה
משום דאין מתיר מפגל את
דקדוק שפירשו ה"ר מאיר וה"ר
המתיר קומץ ולבונה שניהן
וכך פירש בקונטרס בסמוך:
קמחשב אבל הכא דבהאי כי אורחיה
מתירין השירים לאכול
❖
שמואל בנו זלה"ה:
לכהנים אחרי שנקטרו שניהן
קמחשב ובהאי כי אורחיה קא מחשב
אימא לצטרף קמ"ל:
ח] ז) וקיימא לן דאותן שירים אסורין
אבל בהקטרת זה בלא זה לא
מתאכלי השירים: וחכמים
הדרן עלך כל המנחות
באכילה. ואי הוו מותרים הוי קומץ
אומרים כו'. א) דסבירא להו
מוסף רש"י
מפגל ואי הוו פסולים לגמרי כגון
דמפגל מתיר מפגל ומתניתין
הקומץ את המנחה לאכול שיריה או להקטיר קומצה למחר מודה רבי
ואי לאכול ולהקטיר.
דפרק קמא דקתני הקומץ את
דנטמאו או חישב עליהם לאכלן חוץ
ב] א
המנחה כו' או להקטיר
למקומן תו לא מצי ט] ח) למידק בעיא
יוסי בזה שהוא פיגול וחייבין עליו כרת להקטיר לבונתה למחר
לבונתה סתמא כרבנן: ד] מאי
שנא זו מן הזבח שאם זרק
בפיגול דהא לא קרב המתיר כמצותו
רבי יוסי אומר פסול ואין בו כרת וחכ"א פיגול וחייבין עליו כרת אמרו לו
ב
ג]
(זבחים
את הדם על מנת להקטיר
אבל היכא דחסרי מי אמרינן הואיל
לא:)
ד] מה שינה זה מן הזבח אמר להן שהזבח דמו ובשרו ואימוריו אחד ולבונה
אימורין למחר הוי פיגול
סליק פרק כל המנחות
ואיתנהו קצת לא חשיב פסול וכמו
אע"ג דשניהם מתירין הבשר
אינה מן המנחה: גמ'
למה לי למיתנא מודה רבי יוסי בזו משום דקא בעי
אין מפגלין בחצי מתיר.
דכל כמה דלא מקטרי
שקרב י] מתיר כמצותו דמי ויכול
אימורין לא מתאכלי הבשר:
למיתנא סיפא להקטיר לבונתה למחר ר' יוסי אומר פסול ואין בו כרת מהו
לקובעו בפיגול בהקטרת קומץ שאם
שהזבח כו' שזה אגד בזה
(להלן טז.)
דתימא טעמא דר' יוסי משום דקסבר אין מפגלין בחצי מתיר ואפי' רישא נמי
דכל כמה דלא מזדריק הדם
חישב בשעת הקטרה לאכול שיריים
לא הוי מקטרי האימורין
קמ"ל ומעכב זה את זה: ולבונה
למחר אית בהו פיגול בשיריים או
אינה מן המנחה כלומר אין
דלמא הואיל יא] ואבודיןט) באכילה הוי כמחשב לאכול דבר שאין דרכו לאכול: ולאפקועינהוי) מידי מעילה. דאילו קדשי קדשים מועלין בכל הזבח
אגד זה בזה שאין זה מעכב
קודם זריקה אבל משנזרק הדם יב] אימורים לגבוה והבשר לכהנים ואין מעילה אלא באימורין שהן חלק המזבח והבשר אין בו מעילה וגבי
את זה דאי בעי מקטיר קומץ
ברישא ואי בעי מקטיר
מנחה נמי קודם הקטרה יש יג] מעילה אפי' בשירים ולאחר הקטרה אין מעילה בשירים כדתנן בפרק חטאת העוף המנחות
לבונה ברישא והכי מפרש
מועלין בהן משהוקדשו קרב הקומץ חייבין עליהם משום פיגול ונותר וטמא ואין מועלים בשירים וקא מיבעיא להו מהו דתיהוי הך הקטרה
לה בגמרא: ה] שמעת מינה
דומה לשאר הקטרות למפקע שירים מידי מעילה: אפי' לר' עקיבא דאמר זריקה מועלת. דתנן בשר קדשי קדשים וכו' ר"ע
נמי ודדייקינן: ו] כ"ש
כ)
יד]
לאכול: ז] ישב ובקומץ כי
אומר אין מועלין בו וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא דזריקת דם מועלת ליה לקבוע בפיגול ולהוציאתו מידי מעילה אע"פ שאינה
אורחיה חישב אימא:
מתירתו באכילה: מחמת דבר אחר. שיצאו דבאימורין גופייהו ליכא שום פסול: אפי' לר' אליעזר. דפליג אדרבי עקיבא: מנא אמינא
ח] שייך לדף שלפני זה:
ט] לא מצי למיקבעי בפיגול
לה דתנן הקומץ כו' זה הכלל כו' עד פיגול וחייבים עליו כרת. דאם חישב באחת מן העבודות להקטיר קומצה למחר או כזית מקומצה
ותיבות למידק בעיא נמחק:
למחר או לאכול שיריה למחר או כזית משיריה למחר פיגול וחייבין עליו כרת ותני ר' חייא במתניתיה הקומץ את המנחה לאכול שיריה
י] שקרב המתיר: יא] הואיל
ואסורין באכילה: יב] הדם
למחר פיגול אבל לאכול ל) כזית משיריה למחר פיגול לא קתני מ"ט לא תני כזית משיריה דהא אכתי לא חסרו שירים עד לאחר קמיצה
האימורין: יג] יש בה מעילה:
דאי חסרו קודם קמיצה הויא לה מנחה פסולה ואינה נקמצת כלל ומאי טעמא לא תני או כזית משיריה למחר: לאו כגון דאיתרמי מילתא
יד] הקטרה כשאר הקטרות
לאפוקינהו שירים מידי:
דחסרו שיריים אחר קמיצה וקמו להו אכזית וכיון דבמתן כלי ובהילוך והקטרה לא מיתני מ) או כזית. משיריה למחר דהא כבר חסרו
טו] מפגלין ביה: טז] משום
להו ולא הוי מצי למיתני הריני מוליך או מקטיר לאכול שיריה למחר או כזית משיריה למחר דהא שירים וכזית משירים חדא מילתא היא
דחיסור שירים כו' ר' חייא
ולא איתרמי ליה כזית דהא חסרו להו אחר קמיצה וקמו להו אכזית הלכך בקמיצה נמי לא תני או כזית. הכי גרסינן בקמיצה נמי לא
בחיסור שירים: יז] הוא
נ)
דכתיב במלואים: יח] מהניא
תני או כזית ול"ג בשיריה: הא מני ר' אליעזר היא וכו'. ה"ג וכיון דבקומץ לא מתני ליה או כזית בשירים נמי לא תני או כזית. כלומר
ליוצא רבי עקיבא: יט] שירים
כיון דלא מצי למיתני להקטיר קומצה למחר או כזית מקומצה למחר דמחשבה דכזית קומץ לאו כלום הוא ולא מפגלין הלכך בשירים
טו]
ש"מ כרב הונא דאמר:
כ] אבל הלשון לא משמע הכי
נמי לא תני או כזית באחת מכל ד' העבודות ולא משום טז] דאיסור ס) שירים דהא לא מיירי רבי חייא באיסור ע) שירים והוה ליה למיתנא
ותיבות לרבנן לא אתיא
בקמיצה ובמתן כלי ובהילוך ובהקטרה על מנת לאכול שיריה למחר או כזית משיריה למחר אלא משום דלא מיתני ליה גבי קומץ או
נמחק: כא] דר"ע היא לעולם
אבל יצאת והד"א: כב] ולא
כזית מקומצו למחר הלכך בשירים נמי לא תני או כזית: אמר ליה אביי. הא דלא תני רבי חייא או כזית לאו כדאמרת כגון דחסרו
לתני נפרס והא דקתני נפרס
שירים אלא שירים איתנהו בעינייהו והאי דלא קתני כזית רבי חייא בשירים משום דסבר כר"א דאמר עד שיקריב את כולו הכא נמי
וכו' ולעולם דלא כרב הונא
כך נ"ל להגיה זה הדקדוק כי
כשחישב אכזית לא הוי פיגול עד שיהא מחשב אכוליה קומץ וכיון דבקומץ לא מיתני ליה או כזית בשירים נמי לא תני ולעולם לא חסרו
אינו ברש"י כת"י: כג] מה
השירים ומשום הכי תנא סיפא פיגול וחייבין עליו כרת הואיל ולא חסרו השירים אבל היכא דחסרו אימא לך דלא מהניא להו הקטרה
שנא זו מן הזבח שהשוחטן
למיקבעינהו בפיגול: ור' אליעזר אומר עד שיקריב את כולו. דהואיל וכולו כליל בעינן שיהא הכל קרב הכא נמי סבר לא הוי פיגול
למחר פיגול: כד] חצי מתיר
לא פיגול והך לבונה חצי
עד שיהא מחשב להקטיר כל הקומץ דאי אמר הריני קומץ ע"מ להקטיר כזית מן הקומץ או ע"מ לאכול כזית משיריה למחר לא הוי
מתיר הוא דבין הקטרת קומץ
פיגול: אי ר' אליעזר הוא. הך ברייתא דר' חייא אמאי קתני בה להקטיר קומצה למחר פיגול: היא. דכתיב במילואים אשה הוא
פ)
יז]
ולבונה מתירין השירים:
ואפי' רישא נמי. בחישב
דמשמע שלם: הנך דאיכא גוואי. דלא יצאו והכי נמי הני דלא נטמאו כשירות דמהניא להו זריקה שבדם הזבח (דמלואים): מאן
בהקטרת קומץ עבודת חצי
שמעת ליה דאמר זריקה מועלת ליוצא. דהוי כזבח מעלייא לכל עניינים דמה שנשתייר לפנים כשר לאכול ונוהג בו נמי פיגול דקתני
מתיר הוא ופליג ר"י:
הכא הנך דאיכא גוואי כשרות דזריקה מהניא ליוצא יח]: וקאמר נפרסה לא. דהיינו חסרו שירים יט] אלמא כרב הונא דאמר כי
א)
חסרו שירים אפילו ר"ע מודה דלא מהניא הקטרה לא להתיר ולא למיקבע בפיגול וכ"ש רבי אליעזר: ע"א הוא. בלחם הפנים כתיב.
צ) אבל כ] ק) לרבנן לא אתיא הכי משום דקאמר מאן שמעת ליה דאמר זריקה מועלת ליוצא וכו' ובלחם הפנים ליכא זריקת דם: מי
קתני. בהדיא הא יצאת הנך דאיכא גוואי כשרות למידק דר"ע היא כא]: אבל יצאת לא. אמרינן הנך דאיכא גוואי כשרות אלא כולן פסולות
ור' אליעזר הוא ובדין הוא דאיבעי ליה למיתני יצאת ולא כב] נפרס ר) והא דקתני נפרס וכו' ולעולם לאו כרב הונא אלא כדרבא דאמר
הקטרה מהניא נמי לחיסרון ואליבא דר"ע לחוד: עד כאן הדקדוק שפירש ה"ר שמואל ואביו ה"ר מאיר:
הקומץ. רבי יוסי אומר כו'. טעמא מפרש בגמ': מה כג] שינה זה מן הזבח. ששוחטו ע"מ להקטיר אימוריו למחר פיגול: אינה מן
המנחה. מפרש בגמ' : גמ' אין מפגלין בחצי מתיר. שאם חישב ש) לעבוד למחר עבודת חצי מתיר
כד] הוא דפליג ר' יוסי:
קמ"ל