הקומץ את המנחה
פרק שני מנחות
יז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הקומץ
חריפי דפומבדיתא. מפרש בפ"ק דסנהדרין עיפה ואבימי
את המנחה כו'. משום דבעי למתני ר"א פוסל
איצטריך
א) ב)
כז א ב ג ד
ג)
בני רחבה דפומבדיתא: הקטרה מפגלת הקטרה. הקטיר קומץ
דלגופיה לא איצטריך דממתני' דפ"ק שמעינן
ד)
א ה
❖
ע"מ להקטיר לבונה יג] י)לאחר זמן פיגול ואע"ג דאין מתיר מפגל את
דקתני לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ
ה) ו)
ב ו ז
ז) ח)
המתיר. ולא דמי לשוחט את הכבש לאכול מחבירו למחר כדמפרש
למקומו פסול חוץ לזמנו פיגול הא לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר
ט)
לקמן דהתם לא איקבעו בחד מנא
דבר שאין דרכו להקטיר כשר דליכא
י)
שיטה מקובצת (המשך)
כ)
הכא איקבעו בחד מנא: מאי לאו
למימר מדיוקא לא שמעינן כשר אלא
חריפי דפומבדיתא הקטרה מפגלת הקטרה
לבונה [למחר] שהקמיצה
הקטרה דומיא. דקומץ ונותן בכלי:
דלא הוי פיגול אבל פסול הוי דבסוף
ואפילו לרבנן דאמרי אין מפגלין בחצי מתיר
[חשב להקטיר] הקטרה
מה הנך בין. חישב לאכול שירים
ל)
פ"ק משמע דאפילו כשר
דלבונה א) וע"ד שהיה כבר
ה"מ היכא דחישב א] ביה בשירים ולבונה
מ)
בכלי אמר קודם קמיצה.
למחר בין חישב להקטיר לבונה
שמעינן מינה גבי האי דדייק טעמא
נ) ס)
תו"ח: ו] ותקילא לי ככולי:
במילתא קיימא אבל הכא דחישב לה בלבונה
פיגל יד]: קומץ לאו מתיר דלבונה הוא.
דלאכול ולהקטיר כו' ועל כרחך מדיוקא
ז] תיבת ולבונה נמחק:
כמה דחישב ביה בכוליה מתיר דמי אמר דחוץ למקומו שמעינן דכשר:
ע)
ח] תיבת אתא נמחק:
טו] דאמרן לעיל דאינה בעיכוב
ט] דפשטה אות א' נמחק:
רבא ב] אף אנן נמי תנינא זה הכלל כל
❖
שאין
מנחה: א"ל אביי. לרב מנשיא: עני
אכילה והקטרה מצטרפין.
י] לאכול כחצי זית ולהקטיר
הקומץ ונותן בכלי והמוליך והמקטיר לאכול
כחצי זית. וקשה לתירוץ
מרי. ענני אדוני: משמיה דרב.
בסוף פ"ק מוקי
הקונטרס הא תינח לאביי
לה ר' ירמיה כר"א ואביי מוקי לה
כלומר אמרה רב חסדא להא מילתא
דבר שדרכו לאכול
ולהקטיר דבר שדרכו
אלא לר' ירמיה דמוקי משנה
תורה אור השלם
כרבנן: מדאפקינהו רחמנא
משמיה דרב: מ"ט. שניהם כשרין:
דפ"ק כר' אליעזר מאי איכא
להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ
1. וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר
למימר וי"ל דאי ממתני'
כחד דמו. כ) מפגל להקטרה דלבונה
בלשון אכילה. תימה תינח ע) דאכילת
לזמנו פגול וחייבין עליו כרת מאי לאו
דפ"ק הוה אמינא סתם
זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישׁי
כה]
דמי. וה"מ לר"מ ולרבנן אבל לר'
מזבח לאדם אבל (אכילת) אדם
טז]
ואח"כ מחלוקת הוא ואין
לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא
הקטרה דומיא דהנך מה הנך בין לאכול בין
הלכה כסתם לכך הדר
יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהנֶּפֶשׁ
יוסי דבריש פירקין אין מתיר מפגל
לאכילת מזבח מנלן דדומיא דהכי אמר
יז]
וסתמיה בהך פרקין אחר
הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשּׂא:
להקטיר ג] אף הקטרה בין לאכול בין להקטיר
❖
את המתיר ולא מפגלא הקטרת קומץ
בהקומץ זוטא (לעיל דף טו.) לחם איקרי
ויקרא ז יח
המחלוקת ולמידק הא לאכול
לא הנך בין לאכול בין להקטיר הקטרה לאכול
ולאכול דבר שאין דרכו
להקטרת לבונה: אבלע לי. הטעימני
תודה תודה לא איקרי לחם ויש לומר
לאכול מצטרפים ומיהו קשה
אין להקטיר לא יתיב רב מנשיא בר גדא קמיה
ולמדני: ותקילא לי. ושקולה לי כלומר
כו] דבפשטי' דקרא קיימי שני האכילות
דמשמע דטעמא דר' אליעזר
הגהות הב"ח
משום גזירה ובגמרא מפיק
דאביי ויתיב וקא אמר משמיה דרב חסדא
חביבה עלי: ה"ג הקטיר קומץ להקטיר
אבשר זבח תודת שלמיו וקצת קשה
(א) רש"י
ליה מקרא וצריך עיון. תו"ח.
❖
זו לבונה לאכול שירים ולא גרסי' ולאכול.
דמזה לא משנו רבנן מידי:
אין הקטרה מפגלת הקטרה ואפילו לר"מ
א
ובתוס' אחרות פ"ה לא
נהירא דהא איכא מ"ד
יח] וזה פירושו הקטיר קומץ על מנת
דלא
דאמר מפגלין בחצי מתיר ה"מ היכא דחישב
בגמרא דרבי [אליעזר] אפי'
להקטיר לבונה למחר וע"מ לאכול
בהו בשירים דקומץ מתיר דידהו אבל הכא דקומץ לאו מתיר דלבונה הוא לא
כרת מחייב ומקראי יליף ליה
מוסף רש"י
שירים למחר: מאי קמ"ל. קא ס"ד
ולפי זה לא שייך האי טעמא
מצי מפגל ביה א"ל אביי עני מרי משמיה דרב א"ל אין איתמר נמי אמר רב
כל הקומץ ונותן בכלי
וי"ל דמ"מ לר"א אצטריך
דמשום חדא מהנך מחשבות מפגלא
והמוליך והמקטיר וכו'.
דסד"א כיון דאמר ר"א
חסדא אמר רב אין הקטרה מפגלת הקטרה אמר רב יעקב בר ד] אידי משמיה
וחד מינייהו אשמעינן ופיגול משום
יט]
מחשבין מאכילת אדם
דאביי אף אנן נמי תנינא שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר הוא פיגול
למזבח ומאכילת מזבח
מחשבת להקטיר לבונה למחר הוא ולא
לאדם מהו דתימא נגזור
וחבירו כשר לאכול מחבירו למחר שניהם כשרין מ"ט לאו משום דכיון דלאו
משום לאכול שירים דאין מפגלין בחצי
(לעיל יב.) עני מרי.
לאכול כחצי זית ולהקטיר
(להלן פא. כת"י)
כחצי זית אטו לאכול חצי
מתיר:לימאהקטירקומץלהקטירלבונ'.
מתיר דידיה הוא לא מצי מפגל ביה לא התם הוא דלא איקבע בחד מנא
סליק פרק הקומץ את
זית שירים וחצי זית קומץ.
ולא לימא לאכול שירים כיון דההיא
אבל הכא דאיקבע בחד מנא כי חד דמו אמר רב המנונא הא מילתא אבלע
המנחה
ומיהו קשה הא תינח לאביי
ה]
הקומץ את המנחה
דמוקי משנה דפ"ק כרבנן
מחשבה לא מהניא למה לי מחשבה
ל)
לי רבי חנינא ותקילא לי ו] ככוליה תלמודאי הקטיר בקומץ להקטיר לבונה
לאכול דבר שאין דרכו
וכו' ונראה לפרש משום
(א) בהדי קמייתא ואי פיגול משום
לאכול.
פלוגתא דר"א אצטריך
ז] (ולבונה) לאכול שירים למחר פגול מאי קמ"ל אי הקטרה מפגלת הקטרה קמ"ל
(זבחים לה.)
לאכול שירים הוא דמפגלין בחצי מתיר
למתני רישא שאינו בפ"ק
לימא הקטיר קומץ להקטיר לבונה אי מפגלין בחצי מתיר קמ"ל לימא
שאין אכילה והקטרה
ואגב דתני דבר שאין דרכו
אבל להקטיר לבונה לא מהניא למה
מצטרפין.
לאכול משום פלוגתא דר"א
הקטיר קומץ לאכול שירים למחר אי תרוייהו (אתא) קמ"ל לימא הקטיר
ח]
לי לצרפה כ] בחדא מ) : ואי תרוייהו
תני נמי כחצי זית:
(שם כט:) בשתי
יא] מאכילת אדם לאדם
קומץ להקטיר לבונה ולאכול שירים למחר אמר רב אדא בר אהבה לעולם
קמ"ל. כא] ואי נ) לאכול קאמר שלא
אכילות הכתוב מדבר.
ומאכילת מזבח למזבח:
קסבר אין הקטרה מפגלת הקטרה ואין מפגלין בחצי מתיר ושאני הכא
חישב אלא באחת מהן: לימא להקטיר
יב] תיבת להקטרה נמחק:
יג] להקטיר לבונה למחר
לבונה ולאכול שירים. דמשמע תרתי
דפשטא ליה מחשבה בכולה מנחה תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא
ט] ג
(שם
ותיבות לאחר זמן ליתא:
מילי הקטיר קומץ להקטיר לבונה או
כח:) אחד אכילת אדם
הקטיר קומץ לאכול שירים לדברי הכל פגול והא מיפלג פליגי אלא
אימא
יד] פיגל קומץ הוא סוף
וכו'.
דיבור ומה"ד לאו מתיר:
לאכול שירים למחר: כב] דפשטא לה
לדברי הכל פסול ולימא ה"ז פגול ור"מ היא תנא דברי הכל אתניוה
פיגול
ד
טו] דאמר לעיל אינה:
❖
מחשבה בכולה מנחה. ואע"ג דלא
(שם)
טז] דלבונה וה"מ ותיבת דמי
בפסול מיחלף ליה הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה:
מפגל בחדא מינייהו השתא דחשיב
נמחק: יז] לר' יוסי דאמר
בריש: יח] ולאכול והכי
הדרן עלך הקומץ את המנחה
בתרוייהו מפגלא: הא מיפלג פליגי.
פירושו: יט] והי מינייהו
שיטה מקובצת
דלרבנן אין מפגלין בחצי מתיר:
אשמועינן אי הקטרה מפגלת
הקומץ את המנחה לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר
הקטרה אשמועינן ופיגול:
א] דחישב בהו: ב] אף אנן
ולימא. ליה רב יצחק לתנא דלא
ה
נמי תנינא. לא הוי ממש כמו
כ] לצרפה בהדי הס"ד:
לשנייה ולוקמא כדקתני פיגול: ור"מ
דבר שדרכו
שאין דרכו להקטיר כשר ר"א פוסל לאכול
ההיא דלעיל דע"כ הקטרה
כא] קמ"ל לאכול:
ו
כב] דפשטה: כג] דרכו
לאכול לא מתוקם אלא כר"מ
היא. ואמאי שני מילתיה ותירץ ליה
לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית כשר י] לאכול ז כחצי
דאמר מפגלין בחצי מתיר
לאכול למחר ולאכול דבר
פסול: תנא דברי הכל אתניוה.
הלכך
זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין: גמ' א"ר
ולא מייתי תנינא אלא
שדרכו לאכול כו' פחות
מכזית כשר לאכול כחצי זית
לאפוקי מהני דלקמיה דאמרי
איכא למימר דפסול אתנייה והא דתנא
אסי א"ר יוחנן מ"ט דר"א אמר קרא ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו
דאפי' לר"מ אין הקטרה
ולהקטיר כחצי זית כשר הא
1
פיגול משום דאיחלף ליה פיגול בפסול:
מפגלת הקטרה. תו"ח: ג] אף
משנה יתירה כו' ולהקטיר
בשתי אכילות הכתוב מדבר אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח
ה"ז בדברי הכל לא מיחלף ליה. הלכך אי
כחצי זית: כד] תיבת כגון
הקטרה בין לאכול בין
להקטיר. ע"כ לא אתיא כר'
ליתא: כה] תיבת אכילת
לומר לך כשם שמחשבין באכילת אדם כך מחשבין באכילת מזבח
הוה אתנייה ה"ז לא הוה אמר דברי הכל:
יוסי דלר' יוסי אין מתיר
ליתא: כו] וי"ל דפשטיה:
וכשם שמחשבין מאכילת אדם לאכילת אדם ומאכילת מזבח לאכילת מזבח
מפגל את המתיר. תו"ח:
הדרן עלך הקומץ זוטא
א)
ד] יעקב בר אבא: ה] אבל
כך מחשבין מאכילת אדם יא] למזבח ומאכילת מזבח לאדם מ"ט מדאפקינהו
הכא דאיקבע בחד מנא כו'
הקומץ
רבה. לאכול דבר שאין
רחמנא יב] להקטרה בלשון אכילה ורבנן האי דאפקינהו רחמנא בלשון אכילה
משמע דלרבנן דאמרי אין
הקטרה מפגלת הקטרה לא
דרכו לאכול כג] וכו' דבר
דלא
סבירא להו האי טעמא
שדרכו לאכול פחות מכזית כשר.
הא
ותימה דלעיל קאמרי רבנן
דפליגי הכי לרבי יוסי בריש
משנה יתירא דהא תנן בפ"ק לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית כשר אלא לר"א איצטריך דאע"ג דפסל ר' אליעזר במחשבה שלא כדרכו דגזר
פרקין [דף יג ע"ב] וצ"ל
גמ'
אטו כדרכו ופסל מדרבנן הכא לא גזר פחות מכזית אטו כזית: כשם שמחשבין מאכילת אדם לאדם ומאכילת מזבח למזבח. כשם שפוסלת
דהיינו דוקא בקומץ להקטיר
מחשבה בדבר אכילת אדם כד] כגון שירים אם חישב עליהן לאדם למחר: מאכילת מזבח. כגון קומץ אם חישב עליו למחר ס)למזבח פוסלת כך פוסלת
מחשבת