הקומץ רבה פרק
שלישי מנחות
יט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
במקרא
מקרא. ו] הכהן נדרש לפניו לויצק: ולאחריו. וקמץ משם ז] נ)באצבעו:
נדרש לפניו ולאחריו קא מיפלגי. וא"ת מנלן דבהכי פליגי
א) ב)
א
ג) ד)
ולקח. ולקח (קבלת) הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות
דילמא טעמא דרבנן כדאסיקנא בפ"ק
ה) ו)
וגו': אלא בימין. דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין :
ופרק שני דזבחים דכל מקום שנאמר אצבע או כהונה אינו
ז)
ח ב
❖
(ב) נתינה. מתנת הקרן דמזבח: וכי
נאמרה יד ס) . כלומר וכי
אלא ימין ור"ש בעי תרתי וי"ל דלשון הברייתא משמע משום דקאי
נאמרה אצבע בולקח והלא בונתן הוא
עליה באצבעו כדקתני באצבע ולקח
ח) ט) י)
כ) ל)
אמור : וי"ו. דוהביאה מוסיף על
והא דלא מפרשי רבנן טעמייהו
(ג) ח]
תורה אור השלם
הכהנים מקרא נדרש לפניו ולאחריו וסבר
מ) נ)
ענין ראשון. (ד) ט] ע)[וכ"ת וי"ו דונתן
מדכתיב הכהן משום דאיצטריך הכהן
ר"ש מקרא נדרש לפניו ולאחריו והתניא
1. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת
נמי יהא] מלמד קבלה מנתינה תריץ
בכיהונו ואע"ג דבפ' שני דזבחים
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קרְנֹת מִזְבַּח
א] 1 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על
הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל
קאמר אליבא דר"ש ואלא
ליכא למימר הכי דאי י] כתיב ונתן
יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: ויקרא ד לד
קרנות המזבח באצבעו ולקח מלמד שלא
באצבעו הוי גמירא ולקח מונתן בוי"ו
הכהן ל"ל ומשני הכהן בכיהונו הוא
ס)
2. וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקר לִפְנֵי יְיָ
תהא קבלה אלא בימין באצבעו ונתן מלמד
וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכּהֲנִים
מוסיף על ענין ראשון אבל השתא
הדין דלרבנן איצטריך נמי אלא נטר
ע) פ)
אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הדָּם עַל
שלא תהא נתינה אלא בימין אר"ש וכי
באצבעו הפסיק הענין: ואייא] מה
עד לבסוף דמקשי לר"ש ומשני ליה
הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשׁר פֶּתַח אֹהֶל
ב] נאמר יד בקבלה הואיל ולא נאמר יד
ויקרא א ה
סמיכהפ). (ה) לר"ש פריך וסמך ידו על
והוא הדין לרבנן וא"ת דבפ' השואל
מוֹעֵד:
צ) ק)
3. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר
ראש קרבנו אלמא סמיכה בבעלים אף
פליגי תנאי במקרא
בקבלה קיבל בשמאל כשר ואמר אביי
ר) ש)
הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בּעֲדוֹ
ת)
שחיטה בבעלים ולא באחר. זריקה
נדרש לפני פניו ופריך תנן השואל את
וּבְעַד בֵּיתוֹ וְשָׁחַט אֶת פַּר
במקרא נדרש לפניו ולאחריו קא מיפלגי
א) ב) ג)
הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ:
לא יב] בעינן בבעלים דכהן זורק:
הפרה כו' א) והא שומר חנם דלפני
ג] (ור"ש סבר לאחריו נדרש ולפניו אין נדרש)
ויקרא טז יא
אפשר. שחיטה : לא אפשר.
פניו לא קתני וליטעמיך שומר שכר
4. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר
יג]
אלא ה"ט דר"ש והביאה וי"ו מוסיף על ענין
ד)
צִוָּה יְיָ לֵאמֹר דַּבּר אֶל בְּנֵי
זריקה בבעלים דכתיב וזרקו בני
דלפניו מי קתני מאי קושיא לימא
ה) ו)
יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פרָה
ראשון וסבר ר"ש וי"ו מוסיף על ענין ראשון
אהרן: נזיר. כתיב ביה זאת תורת
דההיא משנה ר"ש היא דקסבר הכא
אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אין בָּהּ
ד] אלא מעתה דכתיב ושחט את בן הבקר
2
מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ
הנזיר אשר ידור : תנופה
ובפ' ב' דזבחים דמקרא
ז)
במדבר יט ב
עֹל:
❖
והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את
בנזיר. דכתיב ונתן על כפי הנזיר
נדרש לאחריו ולא לפניו וי"ל דהתם
ח)
5. עַל חַøת לֶחֶם חָמֵץ יַקְריב
הדם מקבלה ואילך מצות כהונה מלמד על
יד] לעכב משום דכתיב תורת ואע"ג
ב) [טעמא] דר"ש משום דוי"ו מוסיף על
קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלמָיו:
א
ויקרא ז יג
דלא מעכבא בעלמא כדאמרינן
ענין ראשון כדאמרינן הכא גבי
שחיטה שכשירה בזר אי לר"ש וי"ו מוסיף
6. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע
הגהות הב"ח
(ו) בשמעתא קמייתא טו] דמס' יומא
והביאה וא"ת ואמאי לא אמרינן הכא
בְּיוֹם טָה¢ רָתוֹ וְהוּבָא אֶל
על ענין ראשון שחיטה ה"נ בזר תהא פסולה
(א) גמ' מינים
ויקרא יד ב
הַכֹּהֵן:
שאם עשאה לתנופה שירי מצוה
דקאי אתרוייהו כמו תתננה ואכלה
(ב) רש"י
7. וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכּרָתָהּ
שאני התם דאמר קרא וסמך ושחט מה
מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר
ומכור בפ' כל שעה
מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כּל
סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים אי מה
(ג) ד"ה
לְבֹנָתָהּ אִשֶּׁה לַיְיָ:
❖
וכפר: כן יעשה. על תורת נזרו: תודה.
ובפ' כל הבשר
ובפ"ק
ומקרא אין נדרש
ויקרא ב טז
סמיכה בבעלים $ אף שחיטה בבעלים ההוא
כתיב בה וזאת תורת זבח השלמים
דמסכת ע"ז וגבי נשך ומרבית
לפניו (ד) ד"ה
ומלמד
לא מצית אמרת ק"ו ומה זריקה דעיקר
וגו' אם על תודה יקריבנו וגו'
בפ' איזהו נשך
שלא תהא אלא
מוסף רש"י
כפרה לא בעיא בעלים שחיטה דלאו עיקר
: ד' מינין. חמץ חלות ורקיק
כא] ג)
דלא דמי לתקום והדרת
צ)
(ה) ד"ה
בימין
דכתיב
באצבעו ולקח וכו'
ורבוכה בפרק התודה :
בפ"ק דקדושין ומיהו לא
כפרה לא כ"ש וכי תימא אין דנין אפשר
(ו) ד"ה
באצבעו ונתן.
שלמיו. על זבח תודת שלמיו לרבות
דמי לתתננה ואכלה דתרי מילי נינהו
משאי אפשר גלי רחמנא ביוה"כ ושחט את
בפירקא
3
זבחים ולקמן דף צג
שלמי נזיר לעשרה קבין ירושלמיות
אבל הכא חדא מילתא דבאצבעו
❖
פר החטאת אשר לו מכלל דשחיטה בעלמא
ולרביעית שמן טז] בתודה ק) (בפ'
ד) חדא קאי דכי האי גונא מחלקין
לא בעינן בעלים אמר רב כל מקום שנאמר
התודה): ארבעה שבמצורע. עץ ארז
ה)
אה' מקראות דאין להם הכרע שאת
תורה וחוקה אינו אלא לעכב קא ס"ד תרתי
גליון הש"ס ושני תולעת ואזוב וצפרים: תהיה.
מחר משוקדים ארור וקם וכי תימא
בעיא כדכתיב זאת חוקת התורה (סימן
4
משמע עיכובא: יוה"כ. כתיב והיתה
גמ' אף שחיטה בבעלים.
באצבעו נמי לא יהיה לו הכרע ויש
במקרא נדרש
(זבחים כד.)
❖
לפניו ולאחריו קא מיפלגי.
נת"ץ יקמ"ל) והרי נזיר דלא כתיבא ביה אלא
לחלק ו) משום דאשכחן ונתת על קרנות
לכם לחקת עולם בחדש השביעי וגו'
תורה ואמר רב תנופה בנזיר מעכבא שאני
באחרי מותר): שאר קרבנות כתיב בהו
המזבח באצבעך כדאמרינן בפ' ב'
ב
שיטה מקובצת
תורה. זאת התורה לעולה ולמנחה
דזבחים וצריך עיון במסכת
התם כיון דכתיב כן יעשה כמאן דכתיבא בהו
וגו' : ולא מעכבי. יז] דאמר
תענית ז).) דכתיב אור זרוע
חוקה דמי הרי תודה דלא כתיבא ביה אלא
א] מתיבות ולקח עד תיבת
(שם כד:) ושחט את בן
המזבח נמחק: ב] נאמרה יד
בפ"ק באשם הוא עצמו שלא
לצדיק ולישרי לב שמחה דאמרינן
תורה ותנן ארבעה שבתודה מעכבין זה
(א)
הבקר והקריבו בני אהרן
בקבלה הואיל ולא נאמרה יד:
הוקטרו אימוריו כשר ובמנחה יח] כתיב
צדיקים לאורה וישרים לשמחה ולא
וכו' וזרק ומקבלה ואילך.
ג] מתיבות ור"ש עד אין נדרש
את זה שאני תודה דאיתקש לנזיר דכתיב
וזאת תורת המנחה הקרב וגו'
אמרינן דקיימי אתרוייהו כמו תתננה
נמחק: ד] אלא מעתה ושחט
על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו
את בן הבקר כו' תיבת דכתיב
ואכלה: אלא ה"ט דר"ש והביאה
5
דהיינו הגשה ותנן לא הגיש כשר:
(יומא כז, וכעי"ז זבחים
נמחק וא"ת אמאי לא פריך
לרבות שלמי נזיר והרי מצורע דלא כתיב ביה
הא תורה וחוקה קאמר. יט] משמע
וי"ו מוסיף על ענין ראשון. אפילו
לב.) תנופה בנזיר מעכבא.
הכי לר"ע דשמעינן ליה בפרק
איזהו מקומן [דף מח ע"א]
אלא תורה ותנן ארבעה מינין שבמצורע
תרוייהו כי הדדי שקולין: מנחה
לא ידרוש ר"ש כב] לפניו ולאחריו
(נזיר מו.) על זבח תודת
וי"ו מוסיף על ענין ראשון וכן
כתיבא חוקה. כל זכר בבני אהרן
וי"ו מוסיף דריש וגבי ולקח ונתן לא
מעכבין זה את זה שאני התם כיון דכתיב
שלמיו.
הרבה אחרים וי"ל דלא פריך
אלא לר"ש דמפיק (כהן) מוי"ו
ש)יאכל חק עולם (וגו') : שהחזיר
אמרינן וי"ו מוסיף למילף קבלה
זאת תהיה תורת המצורע כמאן דכתיב ביה
6
(להלן
מוסיף דיציקות ובלילות [בעי
הכתוב. בצו את אהרן מה שכבר
מנתינה בימין כדפי' בקונטרס
עח.) והרי לחם הפנים
כהן] ואע"ג דסברא הוא דלא
חוקה דמי והרי יוה"כ דלא כתיב ביה אלא
דכי כתיבא חוקה אאכילה
בעי כהן כי אם בד' עבודות
אמור בויקרא אינו אלא לעכב:
דבאצבעו מפסיק בין ולקח לונתן
חוקה ותנן שני שעירי יוה"כ מעכבין זה את
כתיבא.
והאי לאו מד' עבודות הוא
אאכילה כתיבא. הילכך לאו לעיכובא
דה"ל למכתב ולקח הכהן ונתן מן הדם
ואפי' הכי מפיק מוא"ו כהן
זה אלא או תורה או חוקה והרי שאר קרבנות
(להלן
אתא: לחם הפנים. ואכלוהו במקום
וא"כ סבר יותר וי"ו מוסיף מכל
באצבעו וא"ת בפ' ב' דזבחים
כז.) שני סדרים.
אינך תנאי ופריך משום הכי
דכתיב בהו תורה ולא מעכבי תורה בעיא
❖
דא"ר אלעזר בן שמוע כל מקום
קדוש כי קדש קדשים הוא לו מאשי
(שם כז.)
לר"ש דוקא דלימא שחיטה בזר
חוקה וחוקה לא בעיא תורה והא תורה וחוקה
ה' חק עולם וגו' : ושאני
שנאמר אצבע בנתינה שינה בנתינה
פסולה. תו"ח: ובתוס' אחרות
תירצו דלא פריך בעלמא דהכא
קא אמר ה"ק אף על גב דכתיב תורה אי כתיבא
התם. גבי מנחה להכי לא הויא
פסול בקבלה כשר והיכן נאמרה
פריך (ממילי) [מילי] דכהן
שיטה מקובצת (המשך)
חוקה דידה עיכובא משום דכתיב
אצבע בנתינה דכתיב ולקחת מדם
חוקה אין ואי לא לא והרי מנחה דכתיב בה
ממילי דכהן: ה] שאני התם
דכתיב מגרשה ומשמנה. אבל
נזיר והשאר נמחק: יד] הנזיר א)
מגרשה ומשמנה מדמצי למכתב
הפר ונתת על קרנות המזבח
חוקה ואמר רב כל מקום שהחזיר הכתוב
מסלתה לא דריש הכא דאצטריך
והניף מעכב משום: טו] קמייתא
מגרש ומשמן וכתיב מגרשה ומשמנה
באצבעך וקסבר מקרא נדרש לפניו
שאם חיסר הסולת שהוא פסול:
דיומא: טז] שמן. בפ' התודה
בתורת מנחה אינו אלא לעכב החזיר
ו] מקרא הכהנים: ז] וקמץ
ותיבת בתודה נמחק: יז] מעכבי
שמע מינה ה"ק גרשה שלם ושמנה
ולא לפני פניו ולאחריו לימא וי"ו מוסיף
אין לא החזיר לא שאני התם דכי כתיבא
משם הס"ד ומה"ד באצבעו
דאמרי': יח] ובמנחה נמי כתיב:
שלם שאם חסר כל שהוא פסול
על ענין ראשון ושמא ר"א בר ר"ש
ולקח. קבלה ולקח הכהן מדם:
יט] קאמר דמשמע: כ] לאו דוקא
חוקה אאכילה כתיבא והרי לחם הפנים
ח] אמור: הס"ד ומה"ד מקרא
הס"ד: כא] נשך הא לא דמי:
ומדאיצטריך למיכתב להכי שמע
לית ליה וי"ו מוסיף על ענין ראשון
נדרש לפניו ולאחריו פליגי.
כב] ר"ש וא"ו וא"ו מוסיף כו'
דכי כתיבא חוקה אאכילה כתיבא ותנן שני
מינה חוקה דידה לאו כ] ת) חוקה:
א"נ לא דריש וי"ו מוסיף כדי לדרוש
דת"ק סבר אצבעו נדרש לפניו
ותיבות לפניו ולאחריו ליתא.
המקרא לפני פניו: גלי רחמנא
סדרים מעכבין זה
את זה שני בזיכין
גרש
לולקח ולאחריו לונתן ור"ש
עי' תוס' [ד"ה וי"ו לא דריש]
סבר אין נדרש לפניו: ט] ראשון.
לקמן [דף נא ע"ב]: כג] מעכבא
גבי פרו של אהרן כו'. משמע הכא
מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה אלא כל היכא דכתיבא
וילמוד עליון דיציקה מתחתון
בנזיר. לשון מהר"פ וה"ה דמצי
דלר"ש שחיטת פרו בזר פסולה ואף
דקמיצה ואי קשיא ונתן אמאי
לאתויי הא דתנן בסוף נגעים
אאכילה אכולא מילתא כתיבא שאני התם ה] דאמר קרא 7 מגרשה ומשמנה
לא קאמר וי"ו מוסיף על ענין
[פי"ד מ"י] שירי מצוה [הן
ע"ג דמסקינן בפרק קמא דזבחים
גרש
בין שנתן ובין שלא נתן כפר]
ראשון וילמד קבלה מנתינה
לר"ש שחיטה לאו עבודה
ומעלה עליו הכתוב כאילו
והשאר נמחק: י] דאי. הוה
היא ל"ק מידי כדפי' בפ"ק : ואמר רב תנופה מעכבא בנזיר.כג] ממתני' הוה מצי לאקשויי דתנן ב' מינין שבנזיר
לא כפר וכפר וכן ממתניתין
כתיב ונתן באצבעו ודאי הוי
דלקמן בפרקין ב' מינין וכו'.
גמיר: יא] ואי לר"ש וי"ו
מעכבין זה את זה אלא ניחא ליה לאקשויי דרב אדרב א"נ משום דאפילו תנופה שהיא שירי מצוה ח) בשאר קרבנות מעכבת בנזיר:
דהקריבו מוסיף על ענין ראשון
ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר. לקמן איתא בפ' התודה : תורה בעיא חוקה וחוקה לא בעיא תורה. אומר ר"ת
א)
נימא נמי שחיטה בזר פסולה.
הס"ד ומה"ד סמיכה בזר דכתיב
דכל מקום דאמרי' חוקה עיכובא לא ממשמעותא אלא מג"ש ילפינן לה בריש פרק ב' דזבחים דאמרי' אשכחן מחוסר
וסמך ידו על ראש קרבנו
בגדים פירוש דאם עבד חילל שתויי יין מנלן אתיא חוקה חוקה ממחוסר בגדים דמעכב כדיליף התם לעיל אף שתויי יין לעכב ואם
אלמא סמיכה בבעלים הס"ד
ומה"ד אף שחיטה בבעלי' ולא
ממשמעותא הוא ל"ל למילף ג"ש ומיהו מעיקרא ודאי הוה בעי למימר בשמעתין ממשמעותא דהוה בעי תורה וחוקה:
באחר הס"ד: יב] לא בעיא
חוקה לא בעיא תורה. וא"ת ותורה למאי אתא דכה"ג פריך בפ"ק גבי אצבע לא בעיא כהונה דפריך אלא כהן ל"ל וי"ל דתורה
בעלים דכהן זורק דכתיב וזרקו
אתא לשום דרשה: ושאני התם דאמר קרא מגרשה ומשמנה. פירש בקונטרס דמצי למיכתב מגרש ומשמן וכתב
בני אהרן: יג] אפשר שחיטה
בבעלים הס"ד ואח"כ מה"ד
מגרשה
ומשמנה שמע מינה הכי אמר רחמנא מגרשה שלם משמנה
שלם שאם חיסר כל שהוא פסול ובסמוך
דאמר שמואל גרש
ושמן