יט:
הקומץ רבה פרק שלישי מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
גרש ושמן. הוא דהחזיר בהן הכתוב ומעכבא: ואין דבר אחר
ושמן מעכבי' ואין דבר אחר מעכב משמע דבריו סותרים זה את
א)
ט א
מעכב. ואע"פ שהחזיר בו הכתוב י]:
ואע"ג דתנא ביה קרא כו'.
זה דתלי טעמא בחזרה ולא בה"א יתירא וע"ק אמאי לא מייתי קרא
ב)
בתמיה: מלא קומצויא] . כתיב בחד דוכתא הדר שני בדבוריה
דמסלתה דדרשי' מיניה בפ"ק שאם חיסר כל שהוא י) פסולה
י ב
❖
ג)
כ]
כא]
[שמע מינה] דה"נ מטעם שינה הכתוב קאמר ונראה דהכא
וכתיב בקומצו למידרש מיניה בידו (א) יקמוץ לא יעשה כלי למדת
ד)
קומצו: כפו. ולא כלי הילכך אם
מיירי לענין שיעכבו זה את זה דבעי
ה) ו)
קמץ בכלי פסל: דורות משעה
דשנה עליו הכתוב וסמיך אמסלתה
יב]
מוסף רש"י
גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב
ז) ח)
לא ילפינן. ה"ק חזרה דגרש ושמן
ומשמנה דגבי מנחת העומר כתיב
גופא אמר רב כל מקום שהחזיר לך הכתוב
ט)
כלי הלח.
א
מגרשה ומשמנה ובשאר
הוא דאתאי לעיכובא וכן דוגמתה
מדות היבש.
בתורה מנחה אינו אלא לעכב ושמואל אמר
י)
מנחות כתיב מסלתה ומשמנה וגרשה
שהוחזרו בתורה מנחת דורות אבל
גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב
וימלא כפו לא חזרה היא: לא שנו.
וסלתה הכל סולת ולקמן בפירקין
כ)
ולשמואל אע"ג דתנא ביה קרא לא מעכבא
גבי סולת ושמן מעכבין זה
יג] דאין ט) מקדיש יבש אלא במדת לח
א] ליה אלא כל היכא דתנא ביה קרא ודאי
את זה מייתי מגרשה ומשמנה ומסלתה
כגון הין ולוג דכל מדה לא חזיא ליה
ל)
מעכבא והכא במלא קומצו בקומצו קא
ומשמנה אבל לגבי דמיעוטן מעכב
אלא למילתיה למדות והין ולוג במדת
מ)
יבש ליכא: אבל מזרקות. שהן כלי
את רובן מייתי מסלתה ומשמנה וכן
מיפלגי דתניא מלא קומצו בקומצו שלא יעשה
נ)
ואין כלי לח מקדשות
דם מקדשין סלת יבש ויליף טעמא
גבי עיכובא דנפשיה לא בעי שנה
מדה לקומץ רב סבר הא נמי תנא ביה קרא
את היבש.
❖
מנשיאים אלמא גמר דורות משעה:
לעכב אבל לגבי מעכבין זה את זה
דכתיב ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה
(זבחים פח.) לא
1
מאן תנא בה. כלומר איזה מקרא
בעי שנה לעכב:
שנו.
יד]
ושמואל דורות משעה לא ילפינן ולא יליף
ב]
אלא מדות.
בקומצו שלא יעשה מדה לקומץ.
שנה בה הקרב אותה בני אהרן
טו]
תורה אור השלם
שמואל דורות משעה והתנן כלי הלח
לפני ה': יכול במערב. בקיר
בפ"ק דרשי'
מקדשין את הלח ומדת ג] יבש מקדשין את
1. וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא
מלא קומצו יכול מבורץ ת"ל בקומצו
מערבי של מזבח היינו לפני
טז]
כַפּוֹ מִמֶּנָּה וַיַּקְטֵר על הַמִּזְבֵּחַ
היבש ואין כלי הלח מקדשין את היבש ולא
ה' כנגד פתח ההיכל דהיכל במערב:
תרתי שמעת מינה:
אבל
מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר:
ושמואל אמר דורות משעה
מזרקות.
ויקרא ט יז
מדת יבש מקדשין את הלח ואמר שמואל
ת"ל אל
פני המזבח. ופני המזבח
2. וְקָרְבָּנֹו קַעַרַת כֶּסף אַחַת
לא ילפינן. הא דבעי
זה
דרום שהכבש בדרום:
ל"ש אלא מדות אבל מזרקות מקדשין
(שם)
שְלֹשִים וּמְאָה מִשְקָלָהּ מזְרָק
שניהם מלאים סלת.
רבי זירא למילף בפ"ק
אֶחָד כֶּסֶף שִבְעִים שֶקל בְּשֶקֶל
דכתיב שניהם מלאים סלת שאני התם
2
הַקֹדֶש שְנֵיהֶם מְלֵאִים סלֶת
מוימלא כפו ממנה דכל מקום שנא' כפו
דתנא בה קרא תריסר זימנין א"ל רב כהנא
בְּלוּלָה בַשֶמֶן לְמִנְחָה:
אינו אלא ימין לא מתוקמא מילתיה
(לעיל ח:)
במדבר ז יג
ורב אסי לרב והרי הגשה דתנא בה קרא
(במדבר ז' ועי' רש"ש ח:) לפני
3. וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרב
במסקנא והא דמסיק רבא יד יד
ד'.
אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לפְנֵי יְיָ אֶל פְּנֵי
ולא מעכבא ד] מאן תנא ביה דכתיב 3 זאת
לקמיצה דיליף וימלא כפו מיד דמצורע
(זבחים
ויקרא ו ז
הַמִּזְבֵּחַ:
סג:) יכול במערב.
4. כֹּל תְּרוּמֹת הַקּ¢ דָשִׁים אֲשֶׁר
תורת המנחה הקרב אותה ה] בני אהרן לפני
לענין קמיצה ולדורות שמא כיון דשאר
יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאל לַיְיָ נָתַתִּי לְךָ
ה' ההוא לקבוע לה מקום הוא דאתא דתניא
גזירות שוות דאזן ורגל לדורות עבדינן
וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתּךָ לְחָק
עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא
נמי הך והא דא"ר אלעזר בזבחים
לפני ה' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח אי
לִפְנֵי יְיָ לְךָ וּלְזַרעֲךָ אִתָּךְ:
❖
בפרק קדשי קדשים מזבח
אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא
במדבר יח יט
שנפגם אין אוכלין בגינו שירי
כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד
ב
מנחה שנא' ואכלוה אצל המזבח וכי
הגהות הב"ח
חודה של קרן ודיו רבי אליעזר אומר יכול
כנגד חודה של קרן. בפ' ב' דסוטה
אצל המזבח אכלוה כו' שאני התם
יגישנה למערבה של קרן (או) לדרומה
(א) רש"י
ו]
❖
פריך מאי יז] דיו: למערבה
דאשכחן כיוצא בה קדשי דורות דדריש
קומץ אבל
של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שתי
לדרומה. כאן וכאן: כוליה מזבח בצפון.
התם לעיל מזבח שנפגם כל קדשים
כנגד
מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו
עזרה קאי ופתח היכל באמצע עזרה
שנשחטו שם פסולין שנאמר וזבחת
חודה.
שיטה מקובצת (המשך)
ואחד מקיים עצמו ומבטל את חבירו מניחין
וכיון דכל המזבח בחצי עזרה עומד
עליו כו' אבל אין לפרש דלא יליף
לפני ה' להכי תיפוק לי משום
יח] בו בצפון אישתכח דקיר דרומית של
הכא דורות משעה משום דנתחנך
את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין
דכתיב כחטאת וכאשם מה
מזבח כלה לפני פתח יט] (אהל)
אהרן כל ז' ימי המלואים ועשה
את שמקיים עצמו ומקיים חבירו שכשאתה
חטאת ואשם טעונה יסוד אף
הגשת מנחה טעונה יסוד ורוח
ההיכל ונקרא דרומו של מזבח לפני ה':
קמיצה בכפו דא"כ מאי קפריך מהא
אומר לפני ה' במערב בטלתה אל פני המזבח
(סוטה יד:) ודיו.
דרומית לא היה בו יסוד אלא
ברית אמה הסמוכה למערבית וצריך
כ)
דאמר שמואל אבל מזרקות מקדשים
בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה' והיכא קיימתה
דכתיב שניהם מלאים סולת ועוד
לומר דמ"מ אצטריך לפני ה'
אמר רב אשי ז] קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי מתקיף לה ח] רב הונא
(זבחים
לאשמועינן שהיה צריך להגישו
אמרינן בזבחים בפרק טבול יום
סג:) ר' אליעזר אומר.
ממש סמוך להקרן כדי לקיים
הרי מלח דלא תנא ביה קרא ומעכבא ביה דתניא ברית מלח עולם הוא שתהא
ט]
4
גבי אנינות שאמר לו אהרן
לפני ה' בכל מה שיוכל
ולהקריבו לקרן דרומית
ברית
למשה אם שמעת בקדשי שעה שהותרה
מערבית ממש אבל ת"ק סבר
אנינות לא שמעת בקדשי דורות ומיהו שמא התם כך נאמר לו בפירוש דאי לאו הכי קשיא ליה לרב דיליף ל) שעה מדורות והא דבעי קרא בפרק
דמזבח ממוצע היה וקאי ל"ב
או לדרומה של קרן אמרת.
אמות כנגד (מ') [ל"ב] אמות
נגמר הדין דלדורות ירייה וסקילה ולא יליף מסיני לא דמי להכא דדילמא אעבירה דסיני מיחייב תרתי ולא בשאר עבירות
כל מקום שאתה
של חלל ההיכל וכתליו א"כ לא
והא דבעי בפ"ק דסנהדרין שור סיני בכמה ילפינן שעה מדורות או לא התם גלוי מילתא בעלמא תדע דלבסוף יליף לה מדכתיב
מוצא וכו'.
היה הדרומי כלל לפני ה' לפיכך
היה צריך לת"ק להגישו ממש
אם בהמה אם איש כו' ומנלן דאיש סיני בכ"ג אי לאו דיליף מדורות והא דילפינן לקמן בסוף התודה פסח דורות מפסח
כנגד חודו של קרן והיינו שפיר
מצרים ואפילו מאן דפליג לא פליג אלא משום דאין דנין אפשר משאי אפשר שאני התם דפסח מפסח שייך למילף טפי וצריך לדקדק לשמואל
לפני ה' שהרי חודו היה נידון
והיכא קיימתה.
כמו מערבית ממש: ח] רבי אויא
דקסבר הכא מדה לקומץ לא פסל משום דלא יליף דורות משעה הא תנא בפ"ק קמץ ועלה בידו גרגיר מלח או קורט של לבונה
קסבר
הרי: ט] תיבת ביה נמחק:
פסל מפני שאמרו הקומץ החסר והיתר פסול ומהאי קרא גופיה דריש ליה התם בגמרא מדכתיב מלא קומצו בקומצו ולא מצינו ששנה
האי תנא. כוליה
י] הכתוב. כדמפרש לקמן במלא
מזבח בצפון קאי.
אי לאו מוימלא כפו ואי בלא שנה הכתוב מסתבר לן שעיכב א"כ גם לענין מדה לקומץ נמי מעכב כיון דתרוייהו מהאי קרא נפקי:
קומצו בקומצו קא מפלגי
כלי הלח מקדשין את הלח. פירשתי בפ"ק : דתנא ביה קרא תריסר זימני. אין להקשות אדרבה ליהוו שני כתובין הבאין
דשמואל דורות משעה לא
ילפינן והכי קאמר חזרה דגרש
ההוא
לקבוע לה מקום. וא"ת קביעות מקום שמעי' מקרא דהקריב ואייתר ליה והגישה לומר דשנה
כאחד ואין מלמדין:
ושמן הוא דאתאי לעיכובא וכן
דוגמתה שהוחזרו בתורה מנחת
הכתוב לעכב וי"ל אי מהקריב הוה אמינא על הכבש סמוך למזבח ולא על המזבח ממש כדאשכחן והקריב הכהן את הכל המזבחה דאמרינן
דורות אבל וימלא כפו לא חזרה
כנגד
בפ"ק זו הולכת איברים לכבש:
חודו של קרן ודיו. בפ"ב דסוטה דייק מאי ודיו ומשני ס"ד תיבעי הגשה
היא. הס"ד ומה"ד ואע"ג:
❖
(סוטה יד:)
יא] מלא קומצו. בקומצו. תרי
מ) כמנחה גופה פי' שיסירנה מן הכלי ויגיש הסולת עצמו למזבח ובריש נדה גבי כל הנשים דיין שעתן אין מדקדק מאי דיין וי"ל
קראי כתיבי מלא קומצו כתיב:
דהתם שייך שפיר למיתני דיין לאפוקי מהלל וחכמים: למערבה של קרן לדרומה של קרן. פי' בקונטרס כאן וכאן וקשיא א"כ מאי
יב] ד"ה דורות משעה נמחק
מכאן ושייך לעיל (ועמ"ש
שיטה מקובצת
מקיים עצמו ומבטל חבירו והלא מגישה כאן וכאן ובזבחים פ' קדשי קדשים גרסי' בספרים או לדרומה של קרן פירוש לאיזה רוח
באות י): יג] לא שנו דכלי לח
שירצה והשתא ניחא דתופסין את שמקיים עצמו וחבירו ואם מגישה ברוח מערבית סמוך לקרן נמצא מבטל פני המזבח דהיינו דרום כדאמרינן
א] תיבת ליה נמחק: ב] ושמואל
אין מקדשין יבש אלא במדת כו'
בזבחים על ירך המזבח צפונה כאדם ששוכב דיריכו בצפון וראשו בדרום ואם מגישה ברוח דרום סמוך לקרן מערבית נמצא מקיים
לא יליף דורות משעה. ומצי
לא חזיא אלא למלתיה והין ולוג
למיעבד לשמואל מדה לקומץ
וכו': יד] מה"ד מאי תנא:
שניהם שגם זה לפני ה' דכוליה מזבח בצפון והיכל ממוצע באמצע עזרה ונמצא י' אמות פתחו של היכל ה' בצפון וה' בדרום ונמצא
ולרב נמי אי לאו דתנא ביה קרא
טו] אותה. היינו הגשה ולא
דרומו של מזבח לפני הפתח ואינו יכול להתרחק מהקרן דלא קרינא ביה לפני ה' כיון דיש קרוב ממנו וסימן לדבר קני מנורה דמזרח
מעכב כדתנן במתניתין לא
הוי אמינא דמצי למיעבד מדה
הגיש כשירה הס"ד ומה"ד
לקומץ ותימה מאי שנא מהא
ומערב מונחים ולא קרינא לפני ה' אלא בנר הסמוך אע"ג דכולן סדורות ברוח אחת זו אחר זו ומיהו נר שני של ב' נרות מזרחיות קרי
הקרב אותה בני: טז] דהיינו:
דאמרינן בפ"ק [דף יא ע"א] אי
הרי
מלח דלא תנא ביה קרא. במסקנא משני כיון דכתיב ביה ברית כמאן
נר מערבי כמו שאפרש לקמן בפרק כל קרבנות :
יז] מאי. ודיו: יח] עומד מצד
(בקומצו) [מלא קומצו] יכול
צפון אשתכח: יט] לפני פתח
אפי' מבורץ ופשוט דאפי' פסול
דתנא ביה קרא דמי והשתא ס"ד דמדקאמר אמר רב כל מקום שהחזיר משמע שלא מצא עיכוב נ) אחר אלא במנחות דתניא ברית
היכל. היינו דרומו של מזבח
הוי ולא בעינא תנא ביה קרא
מלח עולם הוא ר"ת גריס מלח ברית והוא קרא דכתיב בפרשת ויקרא לא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך אבל ברית מלח
לפני ה': כ] תיבות שמע מינה
וצריך לומר דיש סברא לפסול
ליתא: כא] קאמר. גליון ואין
מבורץ בקומץ טפי ממדה
עולם הוא לא כתיב גבי קרבנות אלא גבי כב] מתנות כהונה ואם תמצי לומר דדרשינן מדאפקיה רחמנא בלשון מלח א"כ
לומר דה"נ הוי טעמא משום
לקומץ דהכא: ג] ומדת היבש
אשכחן דשנה הכתוב במלח לעכב וכן לקמן בברייתא דהאומר הרי עלי מנחה שכתוב בסיפרא תלמוד לומר ברית מלח עולם
דשנה בהו קרא וסמיך
מקדשין כו' ולא מדת היבש
הוא ולהלן הוא אומר מאת בני ישראל ברית עולם גריס
נמי ר"ת מלח ברית דקרא דולא תשבית דריש לה בת"כ:
אמסולתה ומשמנה דגבי מנחת
מקדשין: ד] מעכבת מאי תנא
העומר כתיב מגרשה ומשמנה
בה: ה] אותה. וגו' ותנן לא
אימא וגרש וסולת הכל אחד ולא
הגיש כשר ותיבות בני אהרן
נהירא דלקמן בפרקין גבי סולת דמיעוטו מעכב את רובו לא מייתי אלא קרא דמסולתה כו' לכן נראה דגבי עיכובא דנפשיה לא בעי שינה
לפני ה' נמחק: ו] תיבת או נמחק: ז] קא סבר האי תנא. רבי אליעזר כולו מזבח בצפון קאי ומתחיל דרומו של מזבח כנגד החמש אמות
לעכב אבל לגבי מעכבין זה את זה בעי שינה לעכב ונראה דהכא מיירי לענין שיעכבו זה את זה וסמיך אמסולתה ומשמנה: תו"ח:
צפונית של פתח ההיכל והוי שפיר בדרום נמי לפני ה' לפי שהיה כל רוח הדרומי כנגד אמצעו של פתח היכל ומיהו כדי לקיים
כב] מתנות כהונה. גליון לומר שברית מתנות כהונה קיים לעולם כמלח ולא קאי ברית אמלח כלל. תו"ח:
לפני ה' ממש היה מגישו לסוף קרן דרומית מערבית ומסיים בת"כ מילתי' דר"א הא כיצד מגישו לקרן דרומית מערבית וא"ת למה לי