הקומץ
רבה פרק
שלישי
מנחות
כו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אשכחן
תא שמע דם שנטמא וזרקו כו'. קשיא לרב שילא דקתני אם זרקו
כו'. ובשר נפקא לן מקרא בפרק כיצד צולין
חלב
א) ב)
נו א ב ג
במזיד לא הורצה: מתני' כמדת רבי אליעזר. דאמר בפרק כיצד
. מ"ר:
נז ד ה
ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת כו'. קמיצה בימין נפקא
צולין דם אע"פ שאין בשר ה"נ קומץ אע"פ שאין שיריים
ג)
נח ו
י] ז) (בשיריה) כשרה להקטיר הקומץ: כמדת רבי יהושע. דאמר
אליבא דרבי שמעון מרבי
לן בפ' קמא בסופו
ד) ה)
אם אין בשר אין דם יא] אם אין
יהודה בריה דרבי חייא ורבי ינאי
ו)
נט ז ח
דם אין בשר: גמ' והוא שנטמאו
ז) ח)
דלית ליה נפקא ליה שפיר בג"ש
ת"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד
❖
ט)
ס ט
כל שיריה. ח)הוא יב] דאמר רבי יהושע
דיד יד כדמוכח לעיל בסוף פ"ק
לא הורצה הכי קאמר דם שנטמא וזרקו א] בין
דפסול להקטיר הקומץ: קס"ד נטמא
. מ"ר:
בשוגג בין במזיד נטמא בשוגג הורצה במזיד
י)
הקטר חלבים ואברים בין
תורה אור השלם
אין. כלומר בנטמאו שיריה הוא
לא הורצה: מתני' נטמאו שיריה נשרפו
כ)
דאמרינן אם נשתייר מקצת שלא
בימין בין בשמאל
ט)
י)
ל) מ)
1. וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל
שיריה אבדו שיריה כמדת ר' אליעזר כשירה
נ) ס)
א
מִזְבַּח יְיָ פֶּתַח אֹהל מוֹעֵד
כשירה. מצי למימר דאתיא כר"ש
נטמא כשרה אפי' לרבי יהושע יג]
ע)
וכמדת רבי יהושע פסולה: גמ' אמר רב
וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיח נִיחֹחַ
אבל אבדו קצת שיריה או נשרפו אמר
כמו דסיפא דקומץ אבל לרבנן בעי
פ)
ויקרא יז ו
לַיְיָ:
❖
2. לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם
והוא שנטמאו כל שיריה אבל מקצת שיריה
רבי יהושע דפסולה הואיל וכולה בעינן
ימין אי נמי אפילו לרבנן איכא
ב
נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדשׁ
קיים מדקא נקיט רב לשון טומאה ולא
לאכשורי הקטר חלבים בשמאל כמו
לא קא סלקא דעתך נטמא אין אבוד ושרוף
ב]
קָדָשִׁים
הִוא כַּחַטָּאת
פ"ק . מ"ר: ❖
נקט נמי לשרוף ואבוד דמתני': מאי
הולכת איברים לכבש דלעיל בסוף
ויקרא ו י
הגהות הב"ח
וְכָאָשָׁם:
לא מאי קסבר אי קסבר שיורא מילתא היא
קסבר. רב אי קסבר שיורא מילתא
(א) רש"י
אפילו אבוד ושרוף נמי אי קסבר שיורא לאו
הקומץ והקטורת ולבונה כו'.
כו': רישייהו. דנטמאו קתני במתני'
שיטה מקובצת
מילתא היא ג] ונטמא מאי טעמא דמרצה ציץ
במתן כלי כו' אלמא היכא
ברישא: כדתניא. יד] רבי יהושע נמי
האי דלא ערבינהו
דקמצו מכלי שנתקדשה
א] שנטמא וזרקו זרקו בין:
אי הכי כל שיריה נמי לעולם קסבר שיורא
❖
מכשר היכא דאיכא שיור אפי' באבוד
דלמא תלת תלת שמעינהו. פ) מ"ר:
ב] קא סלקא דעתיה: ג] היא
מילתא היא ונטמא והוא הדין לאבוד ושרוף
נטמא מ"ט דמרצה ציץ על
ג
ושרוף: זורק הדם כ) . דקרינא ביה
אין
אכילות: ד] נסכים סד"א:
והאי דקאמר נטמא רישייהו נקט כדתני' רבי יהושע אומר כל הזבחים
הבשר והדם : כחצי זית בשר וכחצי
ד
ל)
ה] אמר יהודה ותיבת רבי נמחק:
גליון הש"ס
ו] ביד עובדה: ז] תיובתא
שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם כחצי זית
זית חלב אין זורק. שאין אכילה
גמ' רנב"י אמר הכל מודים
דיהודה בריה דר"ח א"ל אמר
והקטרה מצטרפין: מנחה מאי
בשר וכחצי זית חלב אינו זורק את הדם ובעולה אפי' כחצי זית בשר וכחצי
בקומץ שטעון קידוש.
ה
לך יהודה: ח] קמצו מכלי ותיבת
עבידתיה. מאי זריקה איתא במנחה:
שלא נמחק: ט] ומקטירו [ודיו]
❖
זית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל ובמנחה אפי' כולה קיימת לא
תיבות שלא בכלי שרת נמחק:
כגופא דזביחא דמיא. טו] דתיהוי
יזרוק מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא מנחת נסכים ד] ס"ד הואיל ובהדי
י] תיבת בשיריה נמחק: יא] אין
במקום בשר כאילו נשתייר בשר קמ"ל
דם ס"א ה"נ אם אין שירים אין
זבח קא אתיא כגופיה דזיבחא דמיא קמ"ל מנהני מילי אמר רבי יוחנן משום
קומץ: יב] דאומר: יג] לרבי
מוסף רש"י
דלא: מנהני מילי. דאם לא נשתייר
יהושע הואיל וכולה בעינא
רבי ישמעאל ומטו בה משום רבי יהושע בן חנניא אמר קרא 1 והקטיר החלב
בשר אלא חלב זורק את הדם: דכתיב
נטמאו שיריה.
קיימא אבל אבדו קצת כו'
לריח ניחוח לה' חלב ואע"פ שאין בשר ואשכחן חלב יותרת ושתי כליות
דפסולה מדקא נקיט רב כו':
והקטיר החלב וגו'. רישיה דקרא הכי
(פסחים עז:) כמדת ר'
יד] כדתניא דרבי יהושע:
מנלן דקתני ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק מנחה הוא דלא יזרוק הא
טז] וזרק הכהן את הדם על מזבח
אליעזר.
טו] דמיא דהא הוי במקום בשר
וכאילו נשתייר: טז] הכי הוא
ה' לפני אהל מועד והקטיר החלב
יותרת ושתי כליות יזרוק מנלן רבי יוחנן דידיה אמר לריח ניחוח כל שאתה
וזרק: יז] כולה קיימת: יח] בימין
וגו' אלמא דמשום חלב זריק ליה
מעלה לריח ניחוח ואיצטריך למכתב חלב ואיצטריך למיכתב לריח ניחוח
(לעיל ט.) כשרה.
כחטאת ס"א דכתיב ולקח הכהן
וגו' ואמרי' כל מקום כו':
לדם: יותרת ושתי הכליות מנלן. דאם
דאי כתב חלב הוה אמינא חלב אין יותרת ושתי כליות לא כתב רחמנא
יט] באצבעו ממש ובימין דכתיב
לא נשתיירו אלא הן זורק את הדם
(שם)
ביה ולקח הכהן מדם החטאת
ריח ניחוח ואי כתב רחמנא לריח ניחוח הוה אמינא אפילו מנחה כתב רחמנא
(פסחים עז:)
דחזינן לעיל דהכי הוא דקתני ובמנחה
באצבעו: כ] בזבחים ולרבי
חלב: מתני' שלא בכלי שרת פסול ורבי שמעון מכשיר הקטיר קומצה
וכמדת ר' יהושע.
ו
שמעון זריקתה כשרה בשמאל
אפילו מ) כולה יז] (כליל) [קיים] כו':
דתניא בהקומץ א) זוטא זרק:
פעמים כשרה: גמ' אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא מאי טעמא דר'
ה]
לריח ניחוח. והקטיר החלב לריח
כא] בעיא אצבע ובאשם מצורע
(לעיל ט.) כל הזבחים.
כתיב ביה על כף הכהן
שמעון אמר קרא 2 קדש קדשים היא כחטאת וכאשם בא לעובדה ביד ו]
ניחוח: כתב רחמנא חלב. דמשמע
שנשתייר
(זבחים קט.)
השמאלית וכדין שמן דין דם
(כחטאת) עובדה בימין כחטאת בכלי עובדה בשמאל כאשם ורבי ינאי אמר
דריח ניחוח לא מרבי אלא דומיא
מהן. (זבחים
האשם ועוד שלא מצינו בשום
דחלב דמגופיה דזבח הוא: מתני'
כה:) כזית בשר.
אשם אצבע וכהונה לא
כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקידה של
או כזית חלב.
בשחיטה ולא בזריקה הס"ד
שלא בכלי שרת. שלא קדש קומץ בכלי
זורק
חרש $ רב נחמן בר יצחק אמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש מיתיבי
ומה"ד בהמיינו: כב] תיובתא
את הדם.
דיהודה דאמר בא לעובדה ביד:
שרת דבתחילת מנחה ודאי לא פליגי
הקטר חלבים ואברים ועצים שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין ובין
ז
כג] קמצו מכלי שרת שנתקדשה
דבעיא כלי כדאמרינן בפרק שתי
ותיבת שלא נמחק: כד] לא
בשמאל כשרין ח הקומץ והקטורת והלבונה שהעלן בין ביד בין בכלי
(בכורות לט:
הלחם שאלו את רבי זו מנין
בעינא: כה] יחזיר לימינו
בין בימין בין בשמאל כשרין תיובתא ז] דרבי יהודה בריה דרבי חייא
וכעי"ז זבחים כה:)
כדיהודה בריה דרבי חייא בא
כו': גמ' בא לעובדה ביד.
לעובדה ביד כו':
אמר לך רבי יהודה בריה דרבי חייא לצדדין קתני ביד בימין בכלי בין
הקטרת קומץ שהיא במקום זריקה
א)
בימין בין בשמאל: תא שמע קמצו ח] שלא מכלי שרת וקידשו שלא
ביד שלא קדשו בכלי: עובדה בימין
❖
כחטאת. יח] שהוא עובד נמי זריקתה
בכלי שרת והעלו והקטירו שלא בכלי שרת פסול רבי אלעזר ורבי
(זבחים שם)
באצבע יט] ובימין דכתיב ביה נ) ולקח
שמעון מכשירין במתן כלי אימא ממתן כלי ואילך תא שמע וחכמים
(שם
הכהן מדמה באצבעו ואמרי'
קט.) כחצי זית בשר כחצי
רבינו גרשום
אומרים קומץ טעון כלי שרת כיצד קומצו מכלי שרת ומקדשו בכלי
זית חלב אינו זורק את
כ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא
שרת
ומעלו ומקטירו בכלי שרת ר' שמעון אומר כיון שקמצו מכלי שרת
הדם.
ת"ש כו' וקתני וזרקו בשוגג
ימין אלמא מדאקשה לחטאת ש"מ דלא
(פסחים עט.)
הורצה ובמזיד לא הורצה
מעלו ומקטירו שלא בכלי שרת ודיו אימא כיון שקמצו וקדשו בכלי שרת
ט
ט]
אלמא בזריקתו בשוגג הורצה
בעיא כלי ובלבד שיעבדנו בימין:
במזיד לא הורצה אבל טומאתו
מעלו ומקטירו ודיו תא שמע קמץ בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו בשמאלו
בשמאל כאשם. שזריקתו בכלי ולא ביד
שנטמא משמע בין בשוגג בין
וחישב במזיד ותיובתא דרב שילא
(לעיל ט.) ובעולה.
דאין לך טעון מתנת אצבע אלא חטאת
דאמר דכי זרקו בין בשוגג בין
בלבד דהכי אמרינן בזבחים כ] דלר' שמעון זריקה כשרהס) דתניא זרק בשמאל פסול ור' שמעון מכשיר משום דבשאר זריקת הקרבנות לא
(שם)
במזיד הורצה הכי קאמר דם
כתיב אצבע אלא כהונה ולר' שמעון כהונה בעיא אצבע כא]: בהמיינו. אבנט: מקידה. כלי חרס: הכל מודים בקומץ שטעון קידוש. וכי מכשר ר'
(מעילה טו:)
שנטמא וזרקו כי זרקו בין
ובמנחה וכו' לא יזרוק.
בשוגג בין במזיד אם נטמא
שמעון בהקטר שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר: ועצים. עצי מערכה: תיובתא כב] דרבי יהודה. דאמר ביד
מנחה מאי
בשוגג הורצה אבל אם נטמא
עובדה בימין דהא הכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי והא ודאי ר' שמעון היא דהא מכשר שלא בכלי (א) שרת: קמצו כג] שלא מכלי שרת. שנתקדשה
עבידתה. (פסחים
במזיד לא הורצה והיינו כרב
עט.) מנחת נסכים.
שילא דאמר טומאה בשוגג
בו המנחה: מכשירין במתן כלי. אפי' שלא בכלי שרת תיובתא דרב נחמן דאמר הכל מודים כו': ממתן כלי ואילך. הולכה והקטרה לא כד] בעינן
הורצה כו':
כלי שרת: תא שמע. לרב נחמן: ונתן בשמאלו. בלא כלי יחזיר ע) לימינו כה] [כדאמרינן לעיל בא לעובדה] ביד עובדה בימין: בשמאלו
(לעיל ט:)
וחישב
(מעילה טו:) כגופיה דזיבחא דמיא. (פסחים עט.) (מעילה טו:) יותרת ושתי כליות יזרוק
מנלן. (פסחים עט.) שלא בכלי שרת.
ור"ש מכשיר. (זבחים יא.) מאי טעמא דר' שמעון.
(זבחים כה.) כחטאת וכאשם. (זבחים יא.) בא לעובדה ביד.
לעובדה בכלי. (לעיל י:) בא לעובדה
ביד. עובדה בימין. בא לעובדה בכלי.
(זבחים יא.)