כו:
הקומץ
רבה
פרק שלישי מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אין
וחישב. כלומר אם חישב עליה כל זמן שהוא בשמאלו לאו מחשבה
הקטרה פחותה מכזית. בפ' כל המנחות באות מצה
א)
סא א
פליגי אביי ורבא וקיימא רבא כרבי יהושע בן לוי דהכא
היא ט] ולאו חיוביה כרת האוכלו שאין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי
ב)
סב ב
ואביי כרבי יוחנן וצ"ע בפ' אלו עוברין דאמר רבי יוחנן
לעבודה ושמאל בלא כלי לר"ש אינו כשרה כדאמרינן לעיל בא
ג)
ד) ה)
סג ג
לעובדה ביד עובדה בימין: פסלתו מתנתו. מה שניתן בשמאלו ושוב
כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף
לאיסור חוץ מאיסורי נזיר
ו)
אין לו תקנה בחזרה: מ"ט משום
שאמרה תורה משרת וכל משרת
ז)
ח) ט)
דבעי לקדושיה בכלי כו' ואספו
זעירי אמר אף שאור בבל תקטירו
א] וחישב עליה בין חוץ
למקומו בין חוץ לזמנו
י)
סד ד
שפסול. עוד להקדישן בכלי דאי לא
כמאן כר' אליעזר דדריש כל אי הכי
פסול ואין בו כרת (ל"א) חישב עליה
כ) ל)
ב]
מ)
סה ה
הוי בעי עוד האי קומץ קידוש כלי
אפילו חמץ בפסח נמי אין הכי נמי
חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו
לא הוה מפסיל דהוה כדם שנשפך
ולאפוקי דאביי והשתא מרבי יוחנן
נ) ס)
סו ו
פיגול וחייבין עליו כרת דברי ר' אלעזר ור"ש
מן הכלי על הרצפה ואספו שכשר
מיהא תקשי דכרבי אליעזר הוי ולא
ע) פ)
וחכ"א כיון שנתנו לשמאל פסלתו מתנתו
צ) ק)
סז ז
א
כדאמרינן במס' יומא בפ' הוציאו לו
מ"ל דלאפוקי מדאביי דהא ר"י קאי
ר) ש)
מ"ט משום דבעי ג] קדושה בכלי וכיון שנתנו
כאביי ג) וי"ל כ] (דאביי) אפילו מ"ד
נשפך מן הכלי על הרצפה
ת) א)
ב) ג)
סח ח
לשמאל נעשה כדם שנשפך מצואר בהמה
ואספו כשר: לא בעו מתן כלי. דאי
דלא דריש כל וכל דריש וצריך עיון
י] בעי לית ליה תקנתא בחזרה
דממשרת דריש מדפריך לקמיה והא
על הרצפה ואספו שפסול מכלל דר"א ור"ש
ב
סט ט
ע י
כדפרישית דהוה ליה כנשפך על הרצפה
משרת להכי הוא דאתא. מ"ר:
לא בעו מתן כלי תיובתא דרב נחמן תיובתא
יש הקטרה בפחות מכזית.
מן הצואר שפסול דנפקא לן כ) מולקח
עא כ ל מ
לרבי יהודה בריה דרבי חייא מסייעא לי' לרבי
❖
בהקטר שומשום בסוף הקומץ
מדם הפר דם מהפר יקבלנו וקידוש
ל)
❖
ינאי לימא תיהוי תיובתא אמר לך רבי ינאי
זוטא מודה דאין דרך הקטרה
קומץ במקום קבלת דם ושמאל בלא
אנא דאמרי כתנא דהקטר ולאו לצדדים
בכך והא דמשמע בכל דוכתי דאין
כלי הרי היא כרצפה דכי אכשר רבי
מוסף רש"י
קתני: הקטיר קומצה פעמים כשרה: אמר
תורה אור השלם
הקטרה בפחות מכזית כדאמר לעיל
שמעון שמאל בקבלה לא הכשיר אלא
כדם שנשפך מצואר
רבי יהושע בן לוי פעמים ולא פעמי פעמים
בכלי: לרבי יהודה מסייע ליה.
דאם לא נשתייר כזית חלב אין זורק
בהמה על הרצפה.
1. וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם
(זבחים כה.)
ור' יוחנן אמר פעמים ואפילו פעמי פעמים
דאמרכשעובדהבידבעינןימיןהכא
את הדם הכא היינו טעמא משום
וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּני אֶרֶץ
ג
קומץ מאימתי מתיר
הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עלָה
נמי קתני יחזיר לימינו: לרבי ינאי
דיש קומץ פחות משני זיתים וחצי
מאי בינייהו א"ר זירא יש קומץ פחות משני
שירים באכילה.
קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר
לימא תיהוי תיובתא. דאמר אפילו
הַכִּבְשָׁן: בראשית יט כח
קומץ מרבין בפרק כל המנחות באות
זיתים ויש הקטרה פחותה מכזית איכא
משמשלה בו את האור.
2. צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו
מצה ובריש אלו עוברין
בהמיינו וכל שכן בשמאל והכא קתני
בינייהו ריב"ל סבר ד אין קומץ פחות משני
לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה
יחזיר לימינו: דאמר כתנא דהקטר.
(סוטה טו.) אין לי.
מדכתיב כל שאור. מ"ר:
הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל
זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית ורבי יוחנן
ה
תורת העולה ריבה. אכתי דרשינן
הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלה עַד
דקתני לעיל
הקטר חלבים ואברים
הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּח תּוּקַד
סבר יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה
מינה בפ' יוצא דופן
כו' ומכשר עבודת קומץ בשמאל
ויקרא ו ב
בּוֹ:
3. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד
ד] פחותה מכזית: איתמר קומץ מאימתי
ואפילו ביד: ולאו לצדדין קתני.
תורה אחת לכל העולין שאם עלו
אלא דברים שדרכן
וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ על בְּשָׂרוֹ
מתיר שירים באכילה רבי חנינא אומר
כדתרצה רבי יהודה בריה דרבי חייא
לא ירדו. מ"ר:
ליקרב בלילה.
וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר
קומץ מאימתי מתיר את השיריי'
לעיל : פעמים. חציו בראשונה וחציו
תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה על
משמשלה בו את האור רבי יוחנן אמר
הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל
❖
בשניה ולא פעמי פעמים יא]: משני
לאכילה. הוה מצי למינקט
משתצית בו את האור ברובו אמר ליה רב
ויקרא ו ג
ו
הַמִּזְבֵּחַ:
זיתים. הלכך האי דנקיט מתניתין
אימורים דכמה דלא מיקטרי
יהודה
לרבה בר רב ה] יצחק אסברה לך
דברים שדרכן ליקרב
אימורים לא מישתרי בשר באכילה אלא
פעמים דוקא נקט שתהא בכל הקטרה
ביום.
הגהות הב"ח
טעמא דר' יוחנן אמר קרא 1 והנה עלה קיטור
משום דכי נטמאו או שאבדו מישתרי
כזית ולא פחות דאין הקטרה בפחות
הארץ כקיטור הכבשן אין כבשן מעלה
(א) רש"י אם
❖
מכזית: ורבי יוחנן אמר יש קומץ
בשר לא פסיקא ליה אבל קומץ פסיקא
מעלן
קיטור עד שתצית האור ברובו אמר ליה
ליה. מ"ר: אלא עם בא השמש
בפחות משני זיתים. ואפילו הכי קתני
רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידיך אמר
מתניתין פעמים כשרה יב]: מאימתי
כו'. מקומץ ולבונה לא קשה היאך הם
שיטה מקובצת (המשך)
רב עמרם תניא אין לי אלא דברים שדרכן
מתיר מ) כו'. דכתיב קדש קדשים
כא]
קריבין אחר התמיד דשמא כיון
ז
מכזית וא"ת לדבריו אמאי
מאשי ה'נ) אין להן חלק אלא לאחר אשי
שנקמצו קודם הוי כאברים שנתותרו
ליקרב בלילה כגון אברים ופדרים שמעלן
אמרינן אם חישב להקטיר
ה' בת"כ ס) : משמשלה. במקצתה: אין
שהתירתן הקמיצה ומנחת כהנים וכהן
ומקטירן מבוא השמש ומתעכלין והולכין כל
פחות מכזית בחוץ [אינו]
זאת
חייב כיון דיש הקטרה פחות
כבשן מעלה קיטור כו'. ובקומץ נמי
משיח אף על פי שאין בהם קמיצה יש
הלילה כולה דברים שדרכן ליקרב ביום כגון
ח
תורת העולה ריבה.
מכזית וי"ל דגלי ביה קרא
כתיב ע) והקטיר הלכך בעינן קיטור:
בהם קידוש כלי כדאמרינן
כדאיתא בריש פרקין [דף יז
הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים
אמריתלמידיך.תלמידיךאומריםמשמיה
דכל דבר שאין לו מתירין משקידש
ע"ב] מה אכילה בכזית אף
ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים שמעלן
הקטרה בכזית מיהו תימה
ט
דרב עמרם: אין לי. אעל יג] מזבח
בכלי חשיב כב] כמתירין. מ"ר:
הא דתנן ומייתי לה שלהי
ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת.
ומקטירן מבוא השמש והא אמרת דרכן
כל הלילה פ) קאי: מבוא השמש. אחר
(תמורה יד. עפ"י
פ"ק [דף יב ע"ב] קומץ
שיטמ"ק שם) אשר תאכל
ולבונה וקטורת כו' שאם
ליקרב ביום אלא עם בא השמש שמתעכלין
מהעולה לא ממעט עיכולי קומץ ולבונה
יד] שבא צ) השמש: קומץ ולבונה
האש.
הקריב מאחד מהן כזית
כיון דאיתנהו על מזבח החיצון אבל
וכל הקרבנות דרכן ק) ליקרב ביום
והולכין כל הלילה מנין ת"ל זאת תורת
בחוץ חייב ואמאי בעינן כזית
2
ואפילו פחות מכזית לחייב
דנפקא לן מביום צוותור) בת"כש) ולא יצא
קטורת על מזבח הפנימי. מ"ר:
העולה ריבה והא עם בא השמש לא משכחת
עליה בחוץ כיון דיש הקטרה
מאותו כלל אלא אברי עולה שהתירן
מסלתה
פחותה מכזית וי"ל דהא
לה שתצית האור ברובו לא קשיא כאן לקלוט
נמי מפיק ליה מקרא בפרק
הכתוב בלילה דכתיב על
(זבחים
כאן להתיר רבי אלעזר מתני לה מבוא השמש ומוקים לה בפוקעין וכן כי
פג:)
השוחט והמעלה לעשות
מוקדה וגו': אברים ופדרים דדרכן
אותו כשהוא שלם דהיינו
אתא רב דימי אמר רבי ינאי בפוקעין ומי אמר רבי ינאי הכי והא א"ר
עיכולי
כזית ולא כשהוא חסר. תוס'
ליקרב בלילה מהאי קרא גופיה נפקא
עולה.
(זבחים דף קז ע"ב): ה] נחמן
ינאי י קטרת שפקעה מעל גבי המזבח אפילו קרטין שבה אין מחזירין
בתורת כהנים ת) : עם בא השמש.
תיבת יצחק נמחק: ו] מניומי
אותן ותני רב חנינא בר מניומי בדבי ר"א בן יעקב אשר תאכל האש
קודם ביאת השמש. ואי קשיא הא קיימא
(יומא
ו]
3
ברבי: ז] סמי מכאן תיבת
❖
מה:)
מיכן נמחק: ח] בעי הכי בעי
את העולה על המזבח עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי
לןא) מנחתם ונסכיהם בלילה והכא תני
ר' אלעזר: ט] היא לחיוביה
ומנחת נסכים ביום תריץ הא מותיב
קטרת סמי ז] מיכן קטרת א"ר אסי כי פשיט רבי אלעזר במנחות בעי
כרת האוכלו כו' שראוי
לעבודה ובשמאל בלא כלי
שיטה מקובצת
לה בפ"ב דמסכת תמורה
הכי (בעי ר' אלעזר) קומץ שסידרו וסידר עליו את המערכה מהו דרך
ח]
כו' כשירה לעבודת קומץ
ומשני כאן בנסכים הבאין עם הזבח
א] וחישב עליה. פ"ה כלומר
כדאמרינן לעיל בא לעובדה
הקטרה בכך או אין דרך הקטרה בכך כ תיקו: בעי חזקיה אברין שסידרן
אם חישב עליה כל זמן
ביד עובדה בימין כחטאת
כאן בנסכים הבאין בפני עצמן:
וסידר עליהן את המערכה מהו על העצים אמר רחמנא דוקא על העצים
שהיא בשמאלו משמע דקאי
הס"ד: י] הוי בעי מתן
והא
עם בא השמש לא משכחת
(א) טו]
אהא דקאמר קמץ בימינו
כלי לית: יא] פעמים שלשה
או דלמא כיון
דכתיב קרא אחרינא אשר תאכל האש את העולה על
ונתן בשמאלו א"כ ע"כ הא
או ארבעה פעמים הס"ד
דיצית האור ברובו. קודם שקיעת
דפסיל היינו מטעם מחשבה
ומה"ד מאי בינייהו במאי
המזבח אי בעי הכי עביד אי בעי הכי עביד ל תיקו: בעי רבי יצחק נפחא
החמה ואי לא חשיב הקטרה עד שתצית
דאילו מטעם שמאל ר"ש
פליגי ומאי טעמיה הס"ד
אברין שסידרן בצידי המערכה מהו אליבא דמ"ד על ממש לא תיבעי לך
האור ברובו איפסלו להו בשקיעת
מכשיר שלא בהילוך וקשיא
ומה"ד רבי יהושע סבר אין
מ
אמאי פסול כיון דאינו
קומץ פחות משני זיתים ואין
דעל
החמה: לקלוט. שתהא מזבח קולטו
נתפש בפיגול הא אמרינן
הקטרה פחות מכזית כו'
שלא יפסל בלינה הויא משמשלה בו
לעיל בפ"ק [דף ה ע"א]
הס"ד ומה"ד משני זיתים:
יב] כשירה אלמא יש הקטרה
מנחת העומר שקמצה שלא
האור: להתיר. טז] שיריה לא הוי הקטרה עד שתצית בו האור ברובו: ר' אלעזר מתני לה. כדקתני לעיל בקומץ ולבונה שמעלן מבוא השמש יז]: בפוקעין.
בפחות מכזית הלכך אפילו
לשמה כשרה דאין מחשבה
בקומץ ולבונה הקופצין מתוך האור ונופלים מעלין אותן כל הלילה: אפי' קרטין. שלמים וחשובין שבה: אין מחזירין.
ולעיל קתני קטרת ומוקי לה
ג' וד' נמי הס"ד ומה"ד קומץ
פוסלת אלא בדבר הראוי
מאימתי מתיר שירים דהא
לעבודה ועוד במאי מחשב
איהו בפוקעין: תאכל. קרי ביה תעוכל: עיכולי. ב) פוקעין: יח] כי
פשיט. כשהיה שונה: על המזבח. יט] תחת העצים: בצידי המערכה.
כתיב והנותרת וגו' קדש
אי בהולכה בשמאל הא תנן
אצל קדשים מאשי ה': יג] אין לי
בפ"ק דזבחים [דף יג ע"א]
אעל המזבח: יד] אחר שיבא:
ור"ש מכשיר בהילוך לכך
טו] הא כמשמען עם: טז] להתיר השירים: יז] השמש ודקשיא לך הא אמרת דרכן ליקרב ביום מוקי לה להא דתני מעלה מבא השמש
נראה לפרש בשמאל וחישב עליו פסול ואין בו כרת האוכלו פירוש קמץ בשמאלו דבשמאלו קאי אקומץ דלא תפיס ביה פיגול כיון דיש
בפוקעין: יח] פוקעין הס"ד ומה"ד סמי מכאן מההיא דקתני מעלן ומקטיר מבא השמש לא קתני בהדייהו קטורת: יט] המזבח משמע סמוך
בו פסול אחר דבעינן שיהא קרב כל המתיר כמצותו בלא שום פסול אחר כדתנן בשלהי פ"ק ומיהו פסול הוי משום דעביד בשמאל.
למזבח: כ] וי"ל דסבר ר' יוחנן דאפי' מאן דלא: כא] התמיד הא אמרינן עליה השלם כל הקרבנות כולן מכאן שאין מקטירין [שום] דבר אחר
תו"ח: לשון תוס' אחרות בשמאל וחישב עליו כו' פ"ה דאין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה ומיהו מהניא מחשבה לפסול
תמיד של בין הערבים דבשלמא אברים ופדרים לא קשיא כדמוקי לה בפסח שני באברים ופדרים שניתותרו כלומר שנשחט הזבח ונזרק
ולא נהירא דהא אמרינן לעיל גבי מנחת העומר דכשירה לפי שאין מחשבה אלא בדבר הראוי לעבודה ואפילו כשרה נמי הוי ונראה
הדם קודם התמיד דבהא לא הזהיר הכתוב שלא להקטיר: כב] כמתירין וכיון שקידש בכלי קודם התמיד הוי כקמיצה דשאר מנחות:
לפרש דפסולה מפני שעשה הקטרה בשמאל. תו"ח: ב] כרת. בימינו [חישב עליה וכו'] ותיבות ל"א נמחק: ג] דבעי לקדושיה: ד] פחותה