הקומץ רבה
פרק
שלישי
מנחות
כז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מסלתה
אליבא דמ"ד ו] ח) (על העצים) על בסמוך.
אצל העצים על המזבח:
ומשמנה מגרשה ומשמנה. לגבי עיכובא דנפשיה
א)
עב א
ב)
בפ' שתי הלחם במשנה פליגי ה"נ דכתיב על העצים על
דאם חסר לא בעי שנה הכתוב אבל למעכבין זה את
ג)
עג ב
בסמוך ז]: מתני' מיעוטו מעכב את רובו. שאם חיסר כל שהוא
זה בעי שנה הכתוב כדפרישית לעיל מ"ר:
ד)
עד ג
ארבעה שבמצורע. עץ ארז ואזוב ושני תולעת [וצפורין] אבל
ה)
עה ד ה ו
פסול: היין. שלישית ההין של איל ורביעית ההין לכבש וחצי ההין
ג)
ו) ז)
לפר וכן השמן בין דמנחת נסכים
מים חיים לא חשיב לפי שהיה מערב
ח) ט)
עו ז ח
י)
כשיעור ההין בין בלוג דמנחת
בהם הדם כדכתיב וטבל
ט)
ח]
א] דעל העצים כתיב
כי תיבעי לך אליבא
כ) ל)
נדבה: גמ' מלא קומצו תרי זימני.
אותם בדם תימה דלא חשיב הזאות
דמ"ד על בסמוך מאי ה"נ על בסמוך או
מ) נ)
עז ט י
ס) ע)
בויקרא חד במנחת נדבה וקמץ משם
דמצורע דמעכבות זו את זו וי"ל דתנא
י)
דלמא על העצים דומיא דעל המזבח מה
עח כ
מלא קומצו וחד במנחת חוטא כ)וקמץ
ושייר דהא לא חשיב נמי דפרים ואילים
התם על ממש אף ה"נ על ממש תיקו:
דחג דכתיב בהו כמשפט
הכהן ממנה מלא קומצו חד למצוה
פ)
ל
מתני' הקומץ מיעוטו מעכב את רובו
א
וחד לעכב: שאם חסר כל שהוא
לעכב ואיכא טובא. מ"ר:
עט מ
עשרון מיעוטו מעכב את רובו היין מיעוטו
ולקחתם
ג
ב] ב
פסולה. דסלתה מריבויא דה"א
לקיחה תמה. י"מ
ל)
ט]
מעכב את רובו השמן מיעוטו מעכב את
י]מ)[דריש]: ככה. בנסכים יא] (א) ככה
דביום ב' סגי בחד
ד
צ) ק)
פ נ
יעשה לשור האחד בפרשת שלח לך נ) :
מד' מינים ומברך על נטילת לולב
רובו $ הסולת והשמן מעכבין זה את זה
ה
ר)
פא ס
מסלתה ומשמנה. ומשמע שיהו
כמו אתרוג דשרי חסר ולא בעינן
גמ'
יב]
ו הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה:
ש) ת)
שניהן והדר כתיב נמי מגרשה ומשמנה
תמות אלא ביום ראשון כב] ולדבריהם
פב ע
מ"ט אמר קרא מלא קומצו תרי זימני עשרון
1
ביום שני תיסגי שיטול האחד בשביל
שיהו שניהן שנה הכתוב לעכב:
מיעוטו מעכב את רובו מאי טעמא אמר קרא
פג פ
גרש וסולת חד הוא אלא שגרש
כולם וליתא דבסוף לולב הגזול
יג]
מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה היין
❖
במנחת ביכוריםס) וסלת בשאר מנחות:
ובריש לולב וערבה
מיעוטו מעכב את רובו ככה השמן מיעוטו
על כל לבונתה ואת כל הלבונה. שנה
דרשינן מולקחתם לקיחה לכל אחד
מתני'
מעכב את רובו דמנחת נסכים ככה ג] ומנחת
הכתוב לעכב: יד]
ואחד מדכתיב ולקחתם לשון רבים ולא
ע) במעשה
תורה אור השלם
א)
נדבה אמר קרא ומשמנה שאם חסר כל שהוא
כתיב ולקחת כג] אלא כי היכי דעיקר
יה"כ כתיב חוקה באחרי מות והיתה
ב)
1. וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן
זאת טו] לחוקתעולם וגו' וחוקה
לקיחה קיימא אכולהו יומי הוא הדין
פסולה השמן והסולת מעכבין זה את זה
ג) ד)
הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מלֹא
ה)
עיכובא:הוייה.סלתתהיינה:בלחם
כד]
לקיחה תמה דבעי לקיחת ד' מינים
קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנהּ עַל
מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה הקומץ
ו)
כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הכֹּהֵן
❖
הפנים כתיב מאשי ה' חק עולם
אכולהו יומי ולקיחת כל אחד ואחד
והלבונה מעכבין זה את זה על כל לבונתה
אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה
ואכולהו קאי אסדרים ואבזיכין:
אבל תמות של עצמן וכן לכם למעוטי
אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיְי:
ואת כל הלבונה אשר על המנחה: מתני'
2
מתני' שתי חלות. טז] עצרת פ) :
ויקרא ב ב
שאול וגזול לא בעי אלא ביום ראשון.
2. וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ
הגהות הב"ח
שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה שני כבשי
מ"ר: לא שנו אלא שאין לו אבל יש
ז
שני סדרים. דלחם הפנים: שני מינין
מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנהּ
(א) רש"י
עצרת מעכבין זה את זה ח ב' חלות מעכבות
וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשׁר עַל
שבנזיר. חלות ורקיקין בפרשת נשאצ):
לו אין מעכבין. פי' בהלכות גדולות
כתיב (ב) ד"ה
הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזבֵּחַ
❖
זו את זו שני סדרין מעכבין זה את זה שני
ג' שבפרה אדומה. עץ ארז ואזוב ושני
בהלכות לולב יש לו אין מעכבין דלא
ט
רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ ליְיָ:
ויקרא ו ח
תולעת יז] וצפורין במצורע ק) : שבע
תימא עד דמגבה להו בהדי הדדי לא
בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין
י
3. עַל חַøת לֶחֶם חָמֵץ
הזאות שבפרה. והזה אל נכח פני
נפיק אלא אי מגבה חד חד לחודיה
מעכבין זה את זה ב' מינים שבנזיר ג' שבפרה
גליון הש"ס
כ
ל
יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבח תּוֹדַת
ויקרא ז יג
אהל מועד וגו' ר) : שעל בין הבדים.
שפיר דמי דקי"ל לולב אין צריך אגודה
שְׁלָמָיו:
וד' שבתודה וד' שבלולב וארבע שבמצורע
מ
נ
מתני' הסולת והשמן
4. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת
ביה"כ כדאמרינן במס' יומא :
מ"ר. ור"ת הגיה בספרו ד) ל"ש פירוש
מעכבין.
מעכבין זה את זה ס שבעה הזאות שבפרה
הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָה¢ רָתוֹ
❖
שעל הפרכת ומזבח הזהב. בין
דמעכב' משום תמה אלא שאין לו
וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן:
מעכבות זו את זו ז' הזיות שעל בין הבדים
ע
ויקרא יד ב
דיה"כ ש) בין דפר העלם דבר יח] בין
אבל יש לו תמה הוא אף על פי שלא
5. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם
שעל הפרכת שעל מזבח הזהב מעכבות זו את
מוסף רש"י דפר כהן משיח בויקרא : גמ' כן
חיברו באגודה כדאמרי' לקמן דלא
ת)
הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפּת
זו: גמ' שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה
תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת
יעשה. על תורת נזרו
דרשי רבנן קיחה קיחה ולר' יהודה
על בסמוך.
וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתּם לִפְנֵי
חוקה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה
עיכובא:חוקה.זאתחוקתהתורה:
דדריש ליה קיחה קיחה דלא הויא
יְיָ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמים:
ויקרא כג מ
תהיה. הויא עיכובא: לקיחה תמה.
תמה אלא א"כ אגדו ה) וכולהו פי' דגמ'
הויה שתי חלות הויה שני סדרין חוקה שני
6. הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו
(פסחים סג:)
ארבעתן כאחד: (ב) יט] שלמי א) נזיר.
אפי' לפי' הלכות גדולות נראה דצריך
וכן ישראל בהרצאה
בזיכין חוקה הסדרין והבזיכין חוקה שני
וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדהּ
עד שיהו כולן באגודה
ליו"ד קבין ירושלמיות סלת ולרביעית
לאוגדו כדמסיק עליה זה אלי
הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשׁפְּכֵם
מינים שבנזיר דכתיב כן יעשה ג' שבפרה
אחת.
עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יְיָ שְׁמוֹ:
ו)
שמן כ] כתודה בפ' התודה :
ואנוהו. מ"ר :
עמוס ט ו
חוקה ארבעה שבתודה דאיתקש לנזיר
לא גמרי קיחה קיחה. אע"ג דגמרי
7. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיהִי לִי
שאין לו. ד' מינין דלולב מעכבין:
דכתיב על זבח תודת שלמיו ואמר מר
לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ
3
אבל יש לו אין מעכבין. אפילו לא
קיחה קיחה משדה עפרון בריש
אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ:
שלמיו לרבות שלמי נזיר וארבעה שבמצורע
אגדן כאחד: שנים מהן עושין פירות.
קידושין שמא הך דהכא אינה
שמות טו ב
8. וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשׂה
דכתי' זאת תהיה תורת המצורע וד' שבלולב
דאתרוג ותמרים: יהו זקוקים. כלומר
מופנה א"נ קיחה קיחה גמרי לקיחה
4
לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשׂה לּוֹ
כולן יהו כאחד: בהרצאה. כשהן
לקיחה לא גמרי. מ"ר:
ולקחתם לקיחה תמה אמר רב חנן בר רבא
5
וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן ונִסְלַח
❖
ועשה כאשר עשה כו'. ברייתא
ויקרא ד כ
לָהֶם:
מתענין אין נענין עד שיהו כולן באגודה
ל"ש אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין
(סדור רש"י סי'
זו מיתנייא בפרק ב"ש כה]
אחת צדיקים ורשעים ב) דומיא דעושין
רעא, מחז"ו סימן שסד)
מיתיבי ד' מינין שבלולב ב' מהן עושין פירות
שיטה מקובצת
ואין עושים פירות: על הארץ יסדה.
והתם מפרש לה שפיר. מ"ר:
וב' מהם אין עושין פירות העושין פירות יהיו
בזמן שאגודתו ביחד אז יסדה: ועשה
א] תיבות דעל העצים כתיב
זקוקין לשאין עושין ד] ושאין עושין פירות יהיו
זקוקין לעושין פירות ואין אדם
לפר כאשר עשה לפר חטאת. בפר
נמחק: ב] רובו העשרון:
ג] ככה דמנחת: ד] עושין
יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת וכן ישראל בהרצאה עד
העלם דבר כתיב שיעשו לו כאשר
(מחז"ו שם) אגוד.
פירות ושאין: ה] ועשה
שיהו כולן באגודה אחת שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ
עשה לפר כהן משיח שלמעלה
(סוכה
6
כאשר עשה וכיפר: ו] אליבא
יא:) ורבנן לא גמרי
דמ"ד על העצים ס"א דמ"ד
יסדה תנאי היא דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר
הימנו: מה ת"ל. והלא כל מה
קיחה קיחה.
על בסמוך כדכתיב ועליו
שפירש לפר כהן משיח פירש לפר
אגוד כשר שאינו אגוד פסול מאי טעמא דר' יהודה גמר קיחה קיחה מאגודת
מטה מנשה ופלוגתא היא
בפרק שתי הלחם גבי בזיכי
העלם דבר: לכפול בהזיות. לשנות
אזוב מה להלן באגודה אף כאן באגודה ורבנן לא גמרי קיחה קיחה כמאן
לבונה אם מסדרן על
באזהרת הזאת כא] הדם עליו:
המערכה של לחם הפנים
אזלא הא דתניא פ לולב מצוה לאוגדו ואם
לא אגדו כשר כמאן אי כרבי
ממש או בסמוך: ז] בסמוך
שאם
יהודה לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה לעולם רבנן ומאי מצוה
(שם) זה קלי ואנוהו.
נ"א אבל על המזבח לא
קאמר שכשאתה אומר על
משום זה אלי ואנוהו: שבע הזאות שבפרה מעכבות זו את זו חוקה שבע הזאות שעל בין הבדים
7
העצים אתה מקיים על
(שם) ועשה כאשר עשה.
המזבח כשאתה אומר על
ושעל מזבח הזהב ושעל הפרוכת מעכבות זו את זו דיה"כ כתיב חוקה דפר כהן משוח ודפר העלם
המזבח אתה מבטל על
דבר של ציבור ודשעירי עבודת כוכבים כדתניא ועשה לפר כאשר עשה לפר מה ת"ל לכפול בהזאות
העצים ותפיס אותו שמקיים
8
ה]
את עצמו ומקיים חבירו:
שאם ח] כשיעור היין בין לוג:
ט] פסולה מסלתה: י] תיבת דריש ליתא שם: יא] בנסכים כתיב ככה: יב] משמע: יג] מתיבות גרש עד תיבות מנחות ס"א אינו: יד] תיבות
מתני' במעשה כו' אסדרים ואבזיכין נמחק מכאן ושייך לקמן אחר תיבת גמ' קודם ד"ה כן יעשה: טו] זאת להם לחוקת: טז] חלות של
עצרת: יז] תולעת הס"ד ומה"ד ארבע שבתודה חמץ וחלות ורקיקין ורבוכה בפרק התודה הס"ד ומה"ד ארבע שבמצורע עץ ארז ואזוב
ושני תולעת וצפרים הס"ד ומה"ד שבע: יח] דבר של צבור בין דפר כהן משיח כדמפורש בויקרא: יט] לרבות שלמי: כ] שמן שבתודה:
כא] באזהרת הזאות בפר העלם דבר הס"ד: כב] ראשון ולא נהירא דלדבריהם: כג] ולקחת ואינו כן דהתם לא מחלקינן בין יו"ט ראשון
(זבחים לט.)
לשאר ימים: כד] תמה עיין בתוס' ר"פ לולב הגזול: כה] ב"ש (דף מא):