כז:
הקומץ
רבה
פרק שלישי מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
להיכל
שאם חיסר ט] [אחת] מהן לא עשה כלום. ח) אין לי אלא מתן שבעה
כולו בארבעים. הקשה ה"ר י"ט
מלפנצו מהא
דתנן
א)
פד א
ב) ג)
בפרק בתרא דתמיד בזמן שכ"ג
נכנס
י] דפרכת הוא דעיכבו שהן מתן שבע מעכבין בכל מקום כגון פרה
ד) ה)
פה ב
א) להשתחות לשם [שלשה] אוחזין בו א' מימינו וא' משמאלו
ואחד אדומה ובהזאה דמצורע והכי מפ' לה בזבחים בפ' ב"ש
ו) ז)
ח)
פו ג
יא] מנין לרבות יב] במזבח
הזהב שאם חיסר פסל אע"ג דשאר ד'
באבנים טובות כו' הגביה לו הפרוכת
נכנס והשתחווה ויצא נכנסו
מתנות דמזבח החיצון לא מעכבין
אחיו הכהנים והשתחוו ויצאו אלמא
פז ד
ט) י)
ב)
(לבית קדשי הקדשים) שרו ותירץ ר"ת
כדאמרי' בשמעתא קמייתא דסנהדרין
שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה כלום:
כ)
וכפר וכפר וכפר אפי' ג' מתנות
דהשתחוואה צורך עבודה היא. מ"ר:
ת"ר שבע הזאות שבפרה שעשאן בין
ל) מ)
פח ה
א
א]
למעוטי דרך משופש. וא"ת
נ) ס)
לז]
ואפי' ב' ואפי' אחת ת"ל כן יעשה
ט)
יג]
❖
שלא לשמן בין שלא מכוונות (אל נכח
ב]
ע)
פט ו
תיפוק ליה מדכתיב
מרבינן י) כל עשיותיו שיעכבו מרישיה
פ) צ) ק)
פני אוהל מועד) פסולות $ ב ושבפנים
דקרא ועשה כ) לפר (ועשה הא)
ואל יבא דמשמע דרך ביאה
ר)
ושבמצורע שלא לשמן פסולות שלא
ש)
ג
ג]
שיטה מקובצת
דרשינן (אלא) לפר לרבות פר יה"כ
כדממעטינן בפ"ב דשבועות
ת)
מכוונות כשרות והתניא גבי פרה שלא לשמן
טמא שנכנס דרך גגין להיכל וי"ל
ובשחיטת קדשים בפרק ב"ש פריך
א)
א] שבע הזאות שבפרה פרש"י
ב)
פסולות שלא מכוונות כשרות אמר רב חסדא
דכתיב חטאת וקשה שהרי
לח]
התם כשפיחת התקרה איירי אבל
למאי הילכתא אי נימא לעכב פשיטא
❖
ג) ד)
בזבחים מצריך קראי לכל
הכא לשנכנס דרך לול שהיה בעליית
חוקה כתיב בה ל) ומשני לה התם
ל"ק הא רבי יהודה הא רבנן דתניא מחוסרי
ד
ד]
החטאות ולא גמר חד מחבריה
בית קדשי הקדשי' שבו היו משלשלין
לשפיכת שירים דלא כתיבי בפר יה"כ
לכך נראה לומר משום דכתיב
כפרה שנכנסו לעזרה בשוגג חייב חטאת
היא עיכובא: ב] תיבות אל
תורה אור השלם
את האומנים בתיבות דרך ביאה
ועוד מילי אחרנייתא יד] כאשר עשה
במזיד ה] ענוש כרת ואין צ"ל טבול יום ושאר
נכח פני אהל מועד נמחק:
לפר לרבות פר כהן משיח שאם
הוא דלכך נעשה א"נ כמו שפירש
1. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל
מ)
ג] שלא מכוונות כשירות אבל
כל הטמאים
וטהורים שנכנסו לפנים
ו] ה
למצוה בעינן מכוונות משום
אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכל עֵת
חיסר אחת ממתנותיו פסל החטאת
בקונטרס כאן שחתר את החומה
דכתיב לפני ה' מיהו עכובא לא
אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרכֶת אֶל
ממחיצתן להיכל כולו בארבעים מבית
לרבות שעירי עבודת כוכבים של
שלפני ולפנים ועשה פתח בדרום או
אשכחן בפ"ק א) ולא נהירא
פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר על הָאָרֹן
לפרכת אל פני הכפרת במיתה רבי יהודה
דהא הויא (מיום כפורים) שלא
ו
וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵראֶה עַל
ציבור כדכתיב בפרשת שלח לך נ) וכי
בצפון ונכנס ולא נכנס בפתח שבמזרח
ויקרא טז ב
לשמה וחטאת קרייה רחמנא
הַכַּפֹּרֶת:
אומר כל היכל כולו ומבית לפרכת בארבעים
תשגו וגו' טו] בעבודת כוכבים מדבר
שיהיו פניו למערב ועוד פי' בקונטרס
2. וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תּחַת
אע"ג שאינו חטאת א"נ [גבי
יו"כ] כתיב בה היא חוקה וי"ל
ואל פני הכפרת במיתה במאי קא מיפלגי
ואותן שעירים טעונין הזייה על
א"נ נכנס בפתח מזרח וצדד באלכסון
הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמּה מִבֵּית
מדכתיב בפרה אל נוכח והכא
לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת
הפרכת ועל מזבח הזהב דדרשי' בת"כס)
והלך בצדדין לא מיחייב דלפני בעינן
בהאי קרא ויאמר יי' אל משה דבר אל אהרן
לא כתיב נוכח ש"מ דמכוונות
1
וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לכֶם בֵּין
לא מעכבי. תו"ח: ד] הא רבי
דהאי חטאת לרבות שעירי עבודת
שיהו פניו אל פני מזרחיים של כפורת
הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקּ¢ דָשׁים:
אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית
שמות כו לג
יהודה הא רבנן פ"ה לר"י דאמר
כוכבים: טז] הזאות דפרה. שלא לשמן
אבל בזבחים בפרק התערובות
3. וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהן מִדָּמָהּ
לפרוכת אל פני הכפורת אשר על הארון ולא
אל פני הכפורת דוקא דבמיתה
ג)
מפרש (התוספות) דרך משופש
פסולות דכתיב ביה חטאת היא :
ע)
יז]
ומבית לפרוכת לאו דוקא ה"נ
בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נכַח פְּנֵי
ימות רבנן סברי אל הקודש בלא יבא מבית
אל נכח לאו דוקא הלכך כשרות
אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע
שלא מכוונות. שלא כוון כנגד פתחו
כגון דרך לול שהיה אחורי בית הכפרת
במדבר יט ד
וקשה מה ענין זה אצל זה
פְּעָמִים:
לפרכת ואל פני הכפרת בלא ימות ור' יהודה
של היכל פסולות דכתיב בה חוקה
כדאמרי' בסוף איזהו מקומן
פ)
יח]
4. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדשׁ
והא טעמא דר"י דאל פני
סבר אל הקודש ומבית לפרכת בלא יבא ואל
הכפורת דוקא במיתה כדמפרש
וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמּזְבֵּחַ
ואל נכח: ושבפנים. כגון דיה"כ ופר
שנים לפרבר וה"ר יעקב מאורלינ"ש
תלמודא אי ס"ד כדקאמר רבנן
יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהנִים וְעַל כָּל עַם
❖
פני הכפרת בלא ימות מ"ט דרבנן אי ס"ד
הקשה מההיא דס"פ התערובת
כהן משיח ופר העלם דבר ושעירי
הַקָּהָל יְכַפֵּר: ויקרא טז לג
לכתוב רחמנא אל הקודש
ומבית לפרוכת כו' אבל אל
עבודת כוכבים: ושבמצורע. בשער
גבי דם שנכנס לפנים
כדקאמר ר' יהודה לכתוב רחמנא אל הקודש
נוכח אין כאן ייתור להשמיענו
נקנור (א) משמן של מצורע יט]: שלא
דאמרי' יאמר אל הקדש ואל יאמר
ואל פני הכפרת ולא בעי מבית לפרכת ואנא
דבעינן מכוונות ועוד מה ענין
הגהות הב"ח
(מענות) [מכוונות] דמשמע אל
לשמן פסולות. שבפנים חטאת נינהו כ].
ד)
פנימית ומשני לא נצרכה אלא לדרך
ז] אמינא היכל מיחייב מבית לפרכת מבעיא
(א) רש"י
נכח דוקא לענין אלפני הכפורת
של מצורע לקמיהצ) מוקי' לה (ב) להתיר
משופש ופריך והא הבאה כתיב ביה
לשמו (ב) ד"ה
אי קאי [עליה] ולא ימות ולא
מבית הפרכת דכתב רחמנא למה לי ש"מ
דפסולות
שלא עלו לו לשם חובה להכשירו
אלמא ממעטינן דרך משופש מדכתיב
קאי אל הקדש מבית לפרוכת
במיתה ור' יהודה אי כתב רחמנא אל הקודש
(ג) ד"ה
ועוד דאדרבה אנו רואין היפך
בקדשים: שלא מכוונות. כא] בין מזרח
ביה הבאה ויש לחלק בין הבאת
אע"ג דכתיב
הדברים דרבנן אית להו אל
ולא כתב מבית לפרכת הוה אמינא מאי
(ד) ד"ה
למערב כשרות דלא כתיב בהו אל
דם להבאת גוף אדם. מ"ר:
(ג)
פני דוקא דמאל פני ממעטי
דרך משופש דסבירא להו הא
קודש מבית לפרכת אבל היכל לאו נמי לא
נכח: הא רבי יהודה הא רבנן.
שבעה
מבית לפרוכת ואל
דרבי אליעזר בן יעקב ור"י לית
ורבנן ההוא לא מצית אמרת דהיכל כולו איקרי קודש שנאמר והבדילה
בסיפא דמילתא מפרש לה: ענוש
2
ליה האי טעמא דמוקי אל פני
מבית לפרוכת
הכפורת למידרשה בלא ימות
כרת. דכל זמן שלא הביא כפרתו
❖
הפרכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים ורבי יהודה מ"ט אי ס"ד כדקא
דהא
ולא אל הקודש אמבית לפרוכת
לא יצא מידי טומאתו כב] נפקא לן
אמרי רבנן לכתוב רחמנא אל הקודש ומבית לפרכת ולא בעי אל פני הכפרת
לכך נראה לי דרבי יהודה נמי
אית ליה הא דראב"י ומשמע
מקראי דתניא ק) איש (איש) אשר
ואנא אמינא מבית לפרוכת במיתה אל פני הכפרת מיבעיא אל פני הכפרת
ליה לרבי יהודה דלא אצטריך
גליון הש"ס
יטמא ולא יתחטא בדמים
ליתורא להכי דממשמעותיה
דכתב רחמנא למה לי ש"מ אל פני הכפרת במיתה מבית לפרכת באזהרה
גמ' ושבפנים ושבמצורע.
כלומר אם מאותן טמאים הוא
דאל פני נפקא והשתא ניחא
ורבנן ה"נ דלא צריך והאי דכתב רחמנא אל פני הכפרת למעוטי ח] דרך
דקא תלי לר' יהודה מדאל
❖
שצריכין דמים ולא הביאם ונכנס
כג]
פני הכפורת דוקא דמשמע ליה
משופש כדתנא דבי ר"א בן יעקב אל פני הכפרת קדמה זה בנה אב כל מקום
למקדש ונכרתה אתה אומר בדמים
כנגד אל פני הכפורת אל נכח
פני אהל מועד שכמו שמיעט
שנאמר פני אינו אלא פני קדים ורבי יהודה לימא קרא פני מאי אל ש"מ אל
או כד] לא נתחטא במי נדה כשהוא
דרך משופש ממשמעות פני כך
שיטה מקובצת (המשך)
אומר מי נדה לא זורק עליו הרי מים
דוקא ורבנן אל לאו דוקא ורבי יהודה דאמר אל פני הכפרת דוקא והזה
ימעט שלא (מענות) [מכוונות]
3
ממשמעות פני אבל לרבנן
הכי כיון דחד גופא נינהו ואי
אמורין הא מה כה] ת"ל ולא יתחטא
אל נכח נמי דוקא ורבנן מדהתם לאו דוקא ה"נ לאו דוקא מתקיף לה רב
דאצטריך להו ייתורא להכי לית
אפשר להכניסם לפני ולפנים
בדמים כו] להביא ר)את המחוסר כפרה
להו פני דוקא כמו כן אל
עד שיכניסנו להיכל אלמא לא
יוסף לרבי יהודה מדאל דוקא (אל נכח) נמי דוקא אלא דמקדש שני דלא
נכח פני לאו דוקא. נ"ל ברוך:
שייך למימר בא זה ולימד על
ואין צ"ל טבול יום דנפקא לן כז] התםש)
הוו ארון וכפורת ה"נ דלא עביד הזאות אמר רבה בר עולא אמר קרא וכפר
ה] ענוש כרת פרש"י דנפקא
זה בחד גופא ואי כפרש"י לא
4
מעוד טומאתו בו ושאר כל הטמאין
לן בספרי כו' ור"ש בר שמשון
היה אמר ר"י בא זה ולימד על
את מקדש הקודש מקום המקודש לקודש רבא אמר הא והא רבנן
שחייבין: וטהורין שנכנסו לפנים
מפרש שאין אנו צריכין לזה
זה לכך צ"ל דאפשר דמחייב
הא
שהרי בתלמוד שלנו דריש ליה
משום ביאה דבית לפרוכת
ממחיצתן. י"א אמה מקום דריסת
מטמא יהיה לרבות טבול יום
ולא מחייב אביאה דהיכל כגון
רגלי ישראל: להיכל כו'. אם נכנסו שם: בארבעים. מכות משום דכתיב ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו' : מבית לפרכת. לפני
כח]
עוד טומאתו בו לרבות מחוסרי
אם נכנס להיכל לצורך כגון
כפורים: ו] וטהורים שנכנסו
לדישון מזבח הפנימי והמנורה
ולפנים ששם כט] ארון. ואל פני הכפרת נמי היינו מבית לפרכת אלא שהלך עד לפני הארון (ד) ל] בארבעים: אל פני הכפורת. שהלך עד
או הטבת הנרות דאין זה ביאה
לפנים כו' פ"ה מקום דריסת
לפני הארון במיתה : מבעיא. הא היכל בכלל מבית לפרכת דלא נכנס לשם אלא דרך היכל ומשעת ביאת היכל קם ליה במלקות: לאו
לא]
ריקנית ולא מחייב והכא ה"פ
רגלי ישראל דהיינו י"א אמה
ולא נהירא דהא לא הוי אלא
אהיכל שאינו קדוש כל כך
נמי לא. אפילו לאו נמי ליכא: בין הקדש. היינו לב] היכל: אל פני הכפרת מבעיא. דמיחייב מיתה הא משעה שנכנס מבית לפרכת
מעלה מדרבנן שהרי בשחיטת
כמו מבית לפרוכת מחייב מבית
מיחייב מיתה ויש בכלל מבית לפרכת פני הכפרת: למעוטי דרך משופש. כגון לג] משובש שחתר החומה של לפני ולפנים ועשה פתח
הפסח נתמלאת כל העזרה
לפרוכת דקדיש טפי מבעיא.
כלה אנשים וכן זקני ירושלים
ע"כ: ח] דרך משופש ללשון
בדרום או בצפון ונכנס ולא נכנס בפתח שבמזרח שיהא פניו למערב. א"נ נכנס בפתח לד] וצידד באלכסון והלך לצדדין לא מיחייב דאל פני
ראשון שבקונטרס קשה מפ"ב
סובבים את המזבח ולולביהם
בעינן שיהו לה] פנים אל פנים מזרחי של כפרת. משופש כמו משובש דפי"א ובי"ת מתחלפין דכתיב ת) נשפה וכתיב
דשבועות [דף יז ע"ב] וללשון
בידיהם וכן לקמן מגביהין
את השולחן ואומר להם ראו
שני ניחא א"נ י"ל ללשון
נשבה בו: זה בנה אב. לו] הקישה אב ומלמד לכל פני שבתורה דקדים הן כי היכי דבהאי פני כתיב קדמה. והשתא מפרש להאי דאמרן
ראשון כגון שהיה בדרום או
כו' ואמר ר' שמשון מקוצי
לעיל הא ר"י הא רבנן: לרבי יהודה דאמר אל פני הכפרת דוקא. דבמיתה ומבית לפרכת לאו דוקא ה"נ אל נוכח דוקא
בצפון פתח קבוע ונכנס דרך
דפרושי קא מפרש טהורים
הלכך שלא מכוונות פסולות ולרבנן מדאל פני לאו דוקא ה"נ אל נכח לאו דוקא הלכך כשרות: על נמי דוקא. בתמיה. כלומר
שנכנסו לפנים ממחיצתם דהיינו
שם דהיינו שפיר דרך ביאה
ואשמועינן אל פני הכפורת דלא
ההיכל. תו"ח: ז] אמינא. אהיכל
על פני הכפרת דיה"כ נמי מי הוי דוקא דאי דוקא הוא מקדש שני דלא הוי ארון וכפרת דאמרינן במסכת יומא דיאשיהו גנזו
מחייב בה: ט] חיסר מהן לא
מיחייב אמבית לפרוכת מבעיא.
המקודש לקדש. ארון. על מקום הארון מזה אפילו ליכא ארון:
ה"נ דלא מזה והא אמרינן במסכת יומא דמזה: מקום
פ"ה שהרי אי אפשר ליכנס
עשה כלום ופיגל. ותיבות אין
לי אלא ליתא שם: י] דפרוכת
במבית לפרוכת בלא היכל וא"כ
הא הוא דמעכבות שהן מתן כו'
מכניסת היכל מחייב ובתר הכי
פי' הו"א מאי קדש מבית לפרוכת בא זה ולימד על זה (כחד גופא שאין אנו יכולין למצוא זה בלא זה) [ולא נהירא
כגון הזאות פרה אדומה ובהזאות דמצורע והכי מפרש לה בפרק ב"ש הס"ד: יא] גליון בכאן לא כתוב בכל הספרים והיא בתורת
כהנים: יב] לרבות מתן ארבע במזבח: יג] ואפילו אחת הס"ד ומה"ד ת"ל כן יעשה מרבויא דקרא מרבינן כל עשיותיו שיעכבו הס"ד
דהא בחד גופא לא אמרי' בא זה ולימד על זה] והכי איתא [קדושין דף ד' ע"א] ויצאה חנם אלו ימי (נערות) [בגרות]
ומה"ד ועשה לפר הא דרשינן אלא: יד] אחרנייתא כדמפרש התם כאשר: טו] וגו' ובעבודת: טז] שבע הזאות: יז] חטאת היא וחטאת
אין כסף אלו ימי (בגרות) [נערות] ופריך ולכתוב רחמנא כו' ומשני אמר רבה בא זה ולימד על זה מידי דהוה אתושב
ושכיר כו' ופריך אביי מי דמי התם חד גופא כו' ונראה לפרש דודאי מצינא לאשכוחי שיתחייב מבית לפרוכת בלא היכל
ששינה שלא לשמה פסולה: יח] של היכל שהיה עומד בהר המשחה ומתכוון כנגד פתח ההיכל פסולות דכתיב בה חוקה ואל נכח פני
כגון שנכנס להיכל להיטיב הנרות או להקטיר דלא מחייב אלא בביאה ריקנית ואח"כ נכנס מבית לפרוכת והשתא לא הוי
אהל מועד הס"ד ומה"ד ושבפנים כגון פר ושעיר דיוה"כ: יט] מצורע מזה ז' הזאות כנגד בית קדשי הקדשים וכן מצותה מדכתיב והזה
מן השמן באצבעו לפני ה' בת"כ: כ] נינהו לענין קדשים וכפרתה: כא] מכוונות נ"א כנגד בית קדשי הקדשים כשרות משום דלא כתיב
חד גופא ולעיל הקשה אהיכל מחייב אמבית לפרוכת שהוא קדוש יותר מבעיא. חו"ח: לשון תוס' אחרות אהיכל מחייב
פ"ה שהרי אי אפשר כו' ולא נהירא דא"כ היכא קאמר דכתיב שניהם דבא זה ולימד על זה והלא בזבחים [דף פ"ג ע"ג]
בהו: כב] טומאתו ונפקא לן מקראי בספרי: כג] שצריכין כפרה דמים: כד] או אינו אלא: כה] מה אני מקיים ולא יתחטא: כו] בדמים
משמע דלא אמרינן בא זה ולימד על זה אלא בשני גופין כגון תושב ושכיר דאמרי' התם וכל חטאת אשר יובא מדמה אל
הס"ד ומה"ד להביא: כז] לן נמי התם: כח] להיכל כולו ותיבת כו' נמחק: כט] ששם הארון: ל] לפני הארון במיתה דכתיב ולא ימות כי
הקדש פנימה ומפרש אל הקדש זה היכל פנימה זה לפני ולפנים ופריך ולכתוב רחמנא אל הקדש ולא פנימה ומשני בא זה
בענן אראה וגו' הס"ד ומה"ד מבית לפרוכת אם נכנס שם ולא הלך עד פני הכפורת בארבעים: לא] במיתה מבית לפרוכת מבעיא הא:
ולימד על זה (דאי כתב כו') מידי דהוה אתושב ושכיר כו' א"ל אביי מי דמי התם תושב ושכיר תרי גופי נינהו כו' אבל
לב] היינו נמי היכל: לג] תיבת משובש נמחק: לד] בפתח מזרח וצידד: לה] שיהו פניו אל פני: לו] אב. זה בנה הקדוש ברוך הוא [אב]
ותיבת הקישה נמחק: לז] וא"ת למה לי טעמא דאל פני הכפורת תיפוק: לח] התם מיירי כשפיחת התקרה אבל הכא מיירי לכשנכנס:
הכא חד גופא דאי אפשר ליכנס הדמים לפני ולפנים אא"כ יכניסם קודם להיכל
ואי
כתב רחמנא היכל לא שייך
למימר
א)