הקומץ רבה פרק
שלישי
מנחות
כח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שבעה
הא דקאי כהן מזרח ומערב ואדי. ואם עמד כהן בפניו למערב ואחוריו
קני מנורה. תימה דלא חשיב גביעים פרחים וכפתורים
א) ב)
א
ג)
למזרח והזה שכך מצותו אפילו אינם מכוונות כנגד הפתח כשרות והא
דמעכבין זה את זה כדאמרינן בגמ' ושמא משום דליתנהו
ד) ה)
צ ב
דתני פסולות דקאי צפון ודרום שלא כמצותו ואדי ב]: והתניא בין שלא בשאר מיני מתכות. מ"ר: דתניא ככר זהב טהור. חמשה זהב
ו)
ז) ח)
ג
לשמן כו' כשרות. אדמצורע קאי: ר' אליעזר דמקיש אשם לחטאתג] .
כתיבי ד' בפרשת ויקחו וחד
בפרשת בהעלותך והכא לא דריש אלא
ט)
ואפילו אשם דמצורע פסול שלא לשמה:
שלשה ושמא אינך תרי חד לגופיה
צא ד
וכי. אשם הלמד בהיקש מחטאת
דמצוה בזהב וחד לכלל ופרט דבסמוך
הא דקאי מזרח ומערב ואדי הא דקאי צפון
א
וצ"ע ע) והשתא קרא קמא ועשית מנורת
דליהוי פסול שלא לשמו חוזר ומלמד
ודרום ואדי אמר מר ושבפנים ושבמצורע
י)
צב ה ו
פ)
זהב אתי לכלל ופרט כדבסמוך
בהיקש על הלוג דליהוי פסול שלא
שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות
כ) ל)
יח] וכדכתב כולה מקשה אחת זהב
לשמו והא קיימא לן בפ' איזהו מקומן
מ)
והתניא בין שלא לשמן בין שלא מכוונות
דאין למידין למד מן
טהור דרשינן באה זהב באה כפתורים
צג ז
כשרות אמר רב יוסף לא קשיא הא רבי
הלמד בקדשים: היקש דחטאת ואשם
גביעים ופרחים דכולה משמע כל
נ) ס)
אליעזר והא רבנן רבי אליעזר דמקיש אשם
דכתיב ז) (בחטאת) כחטאת
המנורה ולהכי פריך נמי ואימא באה
ע)
צד ח ט י
פ)
לחטאת מקיש נמי לוג לאשם רבנן לא מקשי
כאשם תורה אחת להם וקא יליף ר'
זהב באה קנים וה"ה דהוה מצי למפרך
❖
צה כ
❖
אליעזר מה חטאת שלא לשמה פסולה
באה זהב באה יריכה והוה מצי לשנויי
ולרבי אליעזר וכי דבר הלמד בהיקש חוזר
דאפילו רבנן מודו אף אשם נמי פסול:
דלא איקרי מנורה בלא ירך והדר
ומלמד בהיקש אלא אמר רבא הא והא רבנן
תורה אור השלם
היקש דאשם מצורע ולוגו דכתיב
כתיב מלקחיה ומחתותיה זהב טהור
כאן להכשיר (הקרבן) כאן להרצות (שלא
שיטה מקובצת (המשך)
כבש אשם לתנופה וגו' סיפיה
ושמא האי אתא לגופיה דמצוה בזהב
1. וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר
ד]
עלו לבעלים לשום חובה): מתני' שבעה
ב
לאשמו. והא דקתני כשרות
מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה
דקרא ולוג שמן: לרצות. להזות
והדר כתיב ככר זהב טהור דדרשינן
ה] ח)
לרבנן דלא מקשינן אשם
יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ
קני מנורה מעכבין זה את זה שבעה נרותיה
לעלות לשם חובה ולהתיר מצורע
באה זהב באה ככר ובפרשת בהעלותך
לחטאת ואפילו אשם מצורע
כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמּנָּה
מעכבין זה את זה שתי פרשיות שבמזוזה
שלא לשמו כשר וכ"ש הזאת
שמות כה לא
ג
יִהְיוּ:
בקהל ט) פסול שלא ו] לשמן והא דתני
כתיב וזה מעשה המנורה מקשה זהב
2. כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה
לוגו הס"ד ומה"ד ולר"א
מעכבות זו את זו אפילו כתב אחד מעכבן
ד
כשרות להכשיר דהזאותיו כשרות
דרשינן באה זהב באה מקשה וכסדר
א"נ הוי אשמו פסול שלא
אֹתָהּ אֵת כָּל הַכֵּלִים
לשמו הזאות אמאי פסול
שמות כה לט
ד' פרשיות שבתפילין מעכבין זו את זו אפילו
להכשיר שירי הלוג באכילה ז] דשירי
זה שפיר כתיבי אבל בברייתא אין
הָאֵלֶּה:
ה
ו
3. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה
שלא לשמו וכי והד"א:
לוג מצורע נאכלין כדאמרינן בפ' אלו
דורש כסדר. מ"ר:
כתב אחד מעכבן ד' ציציות מעכבות זו את זו
ז
ד] כבש אחד אשם לתנופה
מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכהּ עַד
מקשה דסיפא למאי אתא כו'.
וגו' וסיפא דקרא ולוג אחד
מנחות וזה יהיה לך מקדש
פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּראֶה
שארבעתן מצוה אחת רבי ישמעאל אומר
שמן: ה] לרצות להיות
אֲשֶׁר הֶרְאָה יְיָ אֶת משֶׁה כֵּן
והשתא צריכי כולהו חד
הקדשים מן האש לכל קרבנם
ארבעתן ארבע מצות: גמ' מ"ט הויה כתיב
[עולות]: ו] לשמו: ז] דשירי
עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה:
❖
לרבות לוג שמן של מצורע וכתיב
למצוה וחד לעיכובא לפסול גרוטאות
הלוג דמצורע: ח] היה עשוי
במדבר ח ד
בהו תנו רבנן מנורה היתה באה מן העשת
נר: ט] מעכבות זו את זו:
בתריה בקדש הקדשים תאכלנו בפרשת
וחד באה זהב באה מקשה וחד
י] ושלימה ולהכי מעכבות
ומן הזהב ח עשאה מן הגרוטאות פסולה משאר
מוסף רש"י ויקח קרח: מתני' שבעה קני
למעוטי חצוצרות. מ"ר:
ובתפילין כו' והיו לטוטפות
חצוצרות היו באים מן העשת
מיני מתכות כשרה מאי שנא מן הגרוטאות
ובאותן פרשיות כתיב
מנורה. כדכתיב וששה קנים יוצאין
מן העשת.
וכתבתם על מזוזות לפיכך
❖
פסולה דכתיב מקשה והויה שאר מיני
מצידיה והמנורה עצמה
מן הכסף יט]. תימה
1
(יומא לד:)
הם נכתבות במזוזות:
יא] עיניך לפיכך ארבעתם
שבאמצע היא השביעית כזה י) : שבעה
דבפ' כל הצלמים משמע
מתכות נמי זהב והויה אמר קרא תיעשה
נכתבות בתפילין הס"ד
נרותיה. בראש של קנה וקנה היה ח]
דבאות שלא מן הכסף דבעי רמי בר
לרבות שאר מיני מתכות ואימא לרבות
ומה"ד גמ' מאי טעמא
שיטה מקובצת
אמנורה קאי: יב] העשת
נר אחד כעין בזך ושם נותנין השמן
חמא המשתחוה לבהמה קרניה מהו
גרוטאות לא ס"ד דאמקשה כתיבה הויה
חתיכה נטל ככר אחת ותיבות
א] ה"ג ברוב הספרים גביעיה
והפתילות: שתי פרשיות שבמזוזה.
לחצוצרות ותנן נמי במסכת קינין
עשייתה חתיכה נמחק:
כפתוריה ופרחיה באה זהב
תיעשה נמי אמקשה כתיב מקשה מקשה
שמע והיה אם שמוע : כתב אחד.
זה הוא שאמרו כשהוא חי קולו
באה גביעיה כפתוריה
יג] דבר המנבח תיבת מוכה
כ)
ל)
לעכב זהב זהב נמי לעכב האי מאי אי אמרת
ל"ש: יד] יותר מלזהב דכתיב
ופרחיה וקשה לר"י דהתם
אות אחת ט] מעכבין מ)זו את זו דכתיב
אחד וכשהוא מת קולו שבעה קרניו
זהב טהור תעשה המנורה
לא כתיב זהב אלא הראשון
בשלמא מן הגרוטאות פסולה משאר מיני
וכתבתם כתיבה תמה ושלימה
לחצוצרות ומהך שמעתין אין קשה כל
דכתיב ועשית מנורת זהב
יריכה כו' ממנה יהיו כו'
הס"ד ומה"ד תעשה נמי א)
טהור מקשה תעשה המנורה
מתכות כשרה היינו זהב זהב מקשה
מקשה
י] ובתפילין כתיב הויה והיו
כך דהכא בשל משה שלא היו כשרות
משמע מ"מ אמקשה כתיב
יריכה וקנה גביעיה כפתוריה
לדרשא אלא אי אמרת מן הגרוטאות כשרה
לטוטפות: ד' פרשיות שבתפילין.
לדורות כדבסמוך אבל קשה דבמסכת
ופרחיה ממנה יהיו וההוא
תעשה סמיך למקשה יותר
מאל זהב הס"ד ומה"ד
איצטריך לכלל ופרט וכלל
שמע והיה אם שמוע
תמיד תנן ושתי חצוצרות של
משאר מיני מתכות פסולה זהב זהב מקשה
ומשני מקשה מקשה דויקחו:
ונ"ל דה"ג כפתוריהם
קדש לי כל בכור והיה כי
כסף בידם משמע דאף לדורות של
מקשה מאי דרשת ביה מאי דרשא דתניא
טו] ומקשה דבהעלותך
וקנותם ממנה יהיו כולה
ותיבת מקשה נמחק:
מקשה אחת זהב טהור באה
יביאך שבצידה דבכולהו כתיב
כסף ותירץ ר"ת דשתי חצוצרות היו
ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים
2
טז] לקמן נ"א וארבעה מקשה
זהב באה גביעיה וכפתוריה
ולטוטפות או ולזכרון בין עיניך יא]:
לכהנים בשל כסף והלוים של קרני
כתיבי (וארבעה) [וחמשה]
ופרחיה ואע"ג דלא כתיב
האלה ט באה זהב באה ככר אינה באה זהב
גמ' הויה כתיב בהו. כפתוריהם
בהמה לכלי שיר ועוד דחצוצרות
זהב כתיבי (שלשה) [שנים]
בהאי קרא לא גביעיה ולא
אינה באה ככר א] גביעיה כפתוריה ופרחיה
בויקחו לי תרומה (ואחד)
פרחיה אפ"ה כיון דכתיב
1
וקנותם ממנה יהיו : מן
דקינים ודע"ז היינו שופר כדאמרינן
[ושנים] בפ' בהעלותך וכי
כפתורי' מסתמא דרשינן
באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים
י
העשת. עשייתה חתיכה שלמה
בסוף במה מדליקין
יב]
אמרינן דמן הגרוטאות
באה זהב באה גביעיה
פסולות הוי תרי מקשה חד
כפתוריה ופרחיה והכי
אינה באה זהב אינה באה גביעים כפתורים
ובלולב הגזול דאישתני
ומכה בקורנס עד שיצאו ממנה כל
למצוה וחד לעכב ואידך תרי
מידרשי כולהו קראי ועשית
כליה: מן הגרוטאות.
זהב שבור:
שמייהו חצוצרתא שיפורא שיפורא
ופרחים ואימא נמי באה זהב באה קנים
לדרשא דלקמן וכי אמרינן
מנורת זהב טהור לכלל ופרט
נמי דמשאר מתכות כשרה
וכלל כדלקמן. שני. ככר זהב
מקשה. משמע חתיכה אחת כדמתרגמינן
חצוצרתא ובסוף במה מדליקין איכא
אינה באה זהב אינה באה קנים ההוא פמוט
הוה חד זהב לגופא ואידך
טהור יעשה אותה באה זהב
נגידנ) משוך שנמשך הכל מחתיכה אחת.
ברייתא כ] דקרא לחצוצרות שופר ומיהו
לדרשא דלקמן: יז] תיבות
באה ככר. שלישי. כפתוריהם
מיקרי 3 וזה מעשה המנורה מקשה זהב באה
אלא לדידך [זהב זהב]
וקנותם ממנה יהיו כולה
מקשה משמע דבר יג] המוכה ונהלם
קשה דבמסכת ע"ז מיירי
זהב באה מקשה אינה באה זהב אינה באה
מקשה מקשה למה לי נמחק:
מקשה אחת זהב טהור לומר
במכשירי קרבן כדקאמר התם ועל
כדכתיב וארכבתיה דא לדא
אינה באה זהב שהביאה
באה זהב באה גביעיה
מקשה מקשה דסיפא למאי אתא למעוטי
נקשן: משאר מתכות נמי. תיפסל
משאר מיני מתכות [אינה
כפתוריה ופרחיה ואע"ג
הקרבן לא היו תוקעים בשופר אלא
צריכה] תיבות אינה באה
דגביעיה ופרחיה לא כתיב
חצוצרות דתניא כ חצוצרות היו באים מן
דהא כתיב זהב טהור וכתיב הויה
בחצוצרות כדכתיב ותקעתם
גביעים ל"ש: יח] כדבסמוך
בהאי קרא כדפי'. רביעי.
העשת מן הכסף עשאם מן הגרוטאות כשרים
לעכב: אמר קרא תיעשה. המנורה
בחצוצרות על עולותיכם וגו'. מ"ר:
וכדכתיב: יט] הכסף משמע
מלקוחיה ומחתותיה זהב
דחצוצרות של כסף היה
טהור לאשמועינן דאף
משאר מיני מתכות פסולים ומאי שנא משאר
משמע תיעשה מ"מ לרבות שאר
אכסדרה ואפילו עיכובא כתיב בהו
הכלים האלו שלא היו מן
מתכות: ואימא לרבות גרוטאות.
מיני מתכות פסולים דכתיב כסף והויה מן
הגרוטאות נמי מקשה והויה
כדאיתא לעיל ותימה:
העשת של מנורה היו זהב
כ] ברייתא דקרי תיבת דקרא
טהור. חמישי. בפרשת
דכתיב מקשה והדר תיעשה מ"מ:
מיעט רחמנא גבי מנורה מקשה היא היא ולא
חצוצרות תנו רבנן כל הכלים
נמחק:
בהעלותך וזה מעשה המנורה
אמקשה כתיבה הויה.
הויה סמוכה
מקשה זהב לומר באה זהב
שעשה
א)
באה מקשה וד' מקשה כתיבי
למקשה יותר מלזהב יד]: ומשני מקשה
ב' בפרשת תרומה וב'
מקשה כתיב. תרי זימני בויקחו לי תרומה לעכב: וקפריך זהב זהב נמי. תרי זימני כתיב ואימא לעכב: ומשני האי מאי אי אמרת בשלמא
בפרשת בהעלותך והכי
מדרשי חד למצוה כו':
דגרוטאות פסולות ושאר מתכות כשרות. דאמרינן מקשה מקשה דויקחו לי תרומה לעכב: היינו. דאיצטריך זהב זהב דויקחו לי תרומה ומקשה טו] מקשה
ב] ואדי והזה: ג] לחטאת.
דבהעלותך לדרשה אחריתי דשמעינן מינה נמי דמשאר מיני מתכות נמי כשירה כדדרשינן טז] ס)לקמן : באה זהב באה ככר שאינה באה זהב.
בפ"ק דזבחים (דף י ע"א וב')
שהביאה משאר מיני מתכות אינה צריכה לבא ככר אלא או פחות או יותר. אלמא משאר מיני מתכות שמעינן דכשרה אלא לדידך זהב
דאמר אשם שלא לשמו פסול
יז]
ה"נ הזאות דלוג שמן
מקשה למה לי: אינה באה גביעין. אינה צריכה לבא גביעים כפתורים ופרחים: פמוט. מנורה קטנה: וזה מעשה המנורה.
זהב מקשה
דמצורע שלא לשמן פסול
מקשה. דסיפא עד
ירכה ועד פרחה מקשה היא: כסף
והויה. שתי חצוצרות
דבהעלותך:
כסף מקשה תעשה אותם והיו לך וגו' :
דמקיש לוגו של מצורע
אלא