כח:
הקומץ
רבה פרק שלישי
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אכסדרה
אלא. ג] אתי האי לך אי למ"ד בשמעתא קמייתא דמס' יומא לך משלך
תבנית אולם. אף על גב דאולם היה בו ד' מחיצות
א) יומא ג:, ב) סוכה נ: סוטה
צו א ב ג ד מיי' פ"א
יד:, ג) [סוכה שם], ד) ר"ה
מהלכות בית הבחירה
כדתנן במסכת מדות (פ"ד מ"ו) ובריש גמרא דעירובין
אי למ"ד ד] כביכול אם היה אפשר להיפטר צבור בשל יחיד בשלך הייתי
כד. ע"ז מג., ה) [שבת כט:
הלכה יח:
רוצה יותר משלהם ה]: שאני התם. גבי חצוצרות דאמר קרא לך לך
(דף ב.) מייתי לה פתחו של אולם גובהו מ' אמה ורחבו עשרים אמה
וש"נ], ו) [פי' שרחבן יתר על
צז ה ו מיי' שם פ"ז הלכה
י:
עביין ערוך ערך תפוח וגורס
תרי זימני: בעץ. בדיל דמתרגמינן [במדבר לא] אבצא: גסטרון. ו] לייטו"ן.
ל)
גביו ואכסדרה אין לה אלא ג'
וחמש אמלתראות של מילא היו על
צח ז מיי' שם פ"א הלכה
למה הן דומין לתפוחי
ל"א מיט"ל: מאי דעתך. דקאמרת
דפנות כדמוכח בסמוך מפני מה נברא
הברתיים ועי' לקמן סג. על
יט:
הגליון מש"ש], ז) נ"א מכשיר,
צט ח מיי' שם פ"ג הלכה י:
דרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר
העולם בה' מפני שדומה לאכסדרה
שעשה משה כשרים
לו וכשרים לדורות
ח) שלישי. צ"ק, ט) [שמות כה],
ק ט מיי' שם הלכה ט:
בשל ז] בעץ ופסל בשל עץ: א"ל.
ועוד אמרינן בפ' לא יחפור (ב"ב כה.)
חצוצרות כשרות לו ופסולות לדורות חצוצרות
י) והיו בגוף המנורה ד'
י [מיי' שם הלכה ג ועכ"מ
עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח
רב פפא לרב יוסף בין למר
ח]
בהל"א]:
גביעים ותרי כפתורים ותרי
❖
מ"ט אילימא דאמר קרא עשה לך לך ולא
1
קא כ מיי' שם הלכה ג:
פרחים כו' כצ"ל. צ"ק, כ) צ"ל
צפונית אינה מסובבת מ"מ מחמת
ובין למר רבי ורבי יוסי בר"י כללי
וחד כפתור וחד פרח וחד גביע
לדורות אלא מעתה 2 ועשית לך ארון עץ
❖
שפתח אולם רחב וגבוה מאד ולא היו
ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית
אוקימנא. צ"ק, ל) צ"ל מילת,
הכי נמי דלך ולא לדורות אלא אי א) למאן
מוסף רש"י לו דלתות דומה לאכסדרה שנראה
מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה
דאמר לך משלך אי למ"ד כביכול בשלך
כפרוץ בצד אחד. מ"ר:
תיעשה מכל מקום חזר וכלל:
כביכול בשלך אני רוצה.
תורה אור השלם
שפודים של ברזל. קרי להו
אני שמעתי, אם היה ציבור
אני רוצה יותר משלהם האי נמי מיבעי ליה
מה הפרט מפורש. זהב [שהוא
יכול להתכפר בשל יחיד משלך
1. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת
שפודים מפני שלא היו
חשוב] אף כל דבר חשוב כגון כסף
להכי שאני התם דאמר קרא לך לך תרי
הייתי רוצה, ואני אומר לפי
כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתם
שדבר קשה הוא לומר
אבל אבר ובעץ לא: א"ל. רב יוסף
בה גביעים כפתורים ופרחים כדאמרי'
וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדה
זימני עשה לך והיו לך תני רב פפא בריה
שהקב"ה קץ בישראל אומר
וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת:
לרב פפא סמי דידך הסר משנתך
לעיל באה זהב באה גביעים כפתורים
דרב חנין קמיה דרב יוסף א] מנורה היתה
כביכול כלומר על כרחינו
במדבר י ב
א
ופרחים. מ"ר: גובהה של מנורה
שאתה שונה דר' יוסי פוסל בשל עץ
2. בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְיָ אֵלי
יאמר כן כאילו אפשר לומר
ז)
באה מן העשת מן הזהב עשאה של כסף
כן, וכן כל כביכול שבהש"ס
פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנים
י"ח טפחים. יש אומרים בשם ר"ת
נמי מכשיר בשל אבר
ורבי
(א) ט]
(יומא ג:). במאי קא
כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי
כשרה של בעץ ושל אבר ושל גיסטרון רבי
ובעץ: ועשית מנורת כלל. דמשמע
דנפקא ליה לסבא מסניפין שאצל
מפלגי, רבי דריש כללי
הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן
פוסל ור' יוסי ברבי יהודה מכשיר של עץ
ופרטי ור"י בר"י דריש
דברים י א
ב
עֵץ:
מכל דבר: של חרס. שהוא פחות מכל
השולחן לצורך לחם הפנים שהיו גובהן
ריבוי ומיעוטי. יש
3. וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טהוֹר
ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה א"ל
ג
הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר
י"ח טפחים והמנורה היתה להאיר
שדורשין את התורה בכלל
מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה
ופרט ויש שדורשין אותה
מאי דעתך א"ל בין מר ובין מר כללי ופרטי
ודם: לא ס"ד. י] דהוי דידך מתרצא
על השולחן ונראה דלא אמר ר"ת דבר
יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ
במדת רבוי ומיעוט, הדורשה
כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמּנָּה
דאמר ר' יוסי פוסל בשל עץ: אין
זה מעולם דהא סניפים כנגד לחם
דרשי מיהו מר סבר מה הפרט מפורש של
בכלל ופרט משמע ליה פרט
שמות כה לא
יִהְיוּ:
הבא אחר הכלל פירושו של
4. וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים
לו זהב. למנורה: תבנית היכל.
הפנים ולקמן בפ' שתי הלחם (דף צו.)
מתכת אף כל של מתכת ומר סבר מה הפרט
כלל הלכך כלל ופרט אין בכלל
מְשֻׁקָּדִים
כַּפְתֹּרֶיהָ
אמרינן דלר' מאיר מקדש שולחן י"ב
למדת אורך ורוחב וקומה שתהא
אלא מה שבפרט ואפילו
מפורש דבר חשוב אף כל דבר חשוב אמר
וּפְרָחֶיהָ: שמות כה לד
דומה לו בשלשתן: אכסדרה. אין לה
טפחים למעלה ולר' יהודה ט"ו לבד
דברים הדומים לפרט אין
5. שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים
ליה סמי דידך מקמי דידי דתניא כלי שרת
ד
ב)
נדונין עמו לפי שהוא
בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר ופֶרַח
מחיצה רביעית וכן אולם: כנגד אולם.
(מרגלי) השולחן אמה וחצי. מ"ר:
פירושו, מהו כלל הכלול
וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים
שעשאן של עץ רבי פוסל ורבי יוסי ברבי
וטפח
יא] שהיה רוחבו [עשרים וגובהו
שבו היה גביע כפתור
למעלה זה שאני אומר לך
בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר ופָרַח
עכשיו ולא יותר, וכי אתי כלל
יהודה מכשיר במאי קא מיפלגי רבי דריש
כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצאִים
ארבעים] כדאמרינן בשמעתא קמייתא
ופרח. יש תימה למה
❖
שני אחר הפרט בא להוסיף
מִן הַמְּנֹרָה: שמות כה לג
כללי ופרטי ורבי יוסי בר' יהודה דריש ריבויי
דעירובין (דף ב.): אבל עושה.
היה משונה משאר גביעים כפתורים
ג)
עליו ודייך אם תוסיף עליו
את הדומים לו הלכך אי אתה
יב] המנורה של חמשה או של ששה
ופרחים שהיה לכל אחד טפח ולג'
ומיעוטי רבי דריש כללי ופרטי ועשית מנורת
3
דן על ידי כלל האחרון אלא
הגהות הב"ח
קנים או של שמנה דאינו דומה
אלו לא היה כי אם טפח. מ"ר:
יג]
כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה המנורה
דברים הדומים לפרט שלא
(א) רש"י ד"ה א"ל רב יוסף
נתרבו מתחילה, והדורשה
למנורת מקדש ששם היה שבעה
אבן
חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא
וכו' ורבי לפי משנתו נמי
בריבוי ומיעוט לא משמע ליה
❖
קנים: ושל שבעה קנים לא יעשה
פרט הבא אחר כלל פירושו
מכשיר:
כעין הפרט מה הפרט מפורש
של מתכת אף כל של מתכת ר' יוסי בר' יהודה
של כלל דנימא אין בכלל אלא
ואפילו של שאר מיני מתכות. שאינו
יד]
דריש ריבויי ומיעוטי ועשית מנורת ריבה זהב טהור מיעט מקשה תיעשה
מה שבפרט, אלא משום
זהב משום דדומה לשל מקדש שאף
דבכלל קמא נתרבה הכל
לעזי רש"י
המנורה חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל ומאי רבי רבי כל מילי
הוא כשר בשאר מיני מתכות: אף
במשמע אתי פרטא בתראה
למעוטי ממשמעותיה, וכי
לייטו"ן [ליטרו"ן]. פליז.
ומאי מיעט מיעט של חרס אדרבה סמי דידך מקמי דידי לא ס"ד דתניא אין לו
של עץ לא יעשה. שהרי הוא כדרך
הדר אתי ריבוי אחריני בהדיה
מיט"ל. מתכת.
זהב מביא אף של כסף של נחשת של ברזל ושל בדיל ושל עופרת רבי יוסי
שעשו מלכי בית חשמונאי טו]:
אהני לרבויי כל מילי דאלו
אישטיין. בדיל.
דברים שהן כעין הפרט לא
פומ"ל [פומי"ל]. גולה
בבעץ. בדיל אשטיי"ן: משמיה
ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ ותניא אידך לא יעשה אדם בית תבנית
ה
ד)
איצטריך דלא אימעיטו להו
(קישוט לפמוט).
דסבא. משום זקן אחד: הרגלים
ממיעוטא, והכי אמר בהדיא
מדרנ"ש [מדירני"ש].
היכל ב] אכסדרה כנגד אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד
❖
בפרק נגמר הדין (סנהדרין
כוסות עשויות עץ מגויד.
טז] והפרח. מתחת שלשה טפחים.
מנורה אבל עושה הוא של חמשה ושל ששה ושל שמנה ושל שבעה לא
ו
דף מה:) גבי כל הנסקלין
פרח ציורין שחוקקים הצורפים זהב
נתלין, דמאן דדריש ריבויי
יעשה ואפילו משאר מיני מתכות ר' יוסי בר רבי יהודה אומר אף של עץ לא
ומיעוטי משמע ליה בריבוי
בעומק במנורות ובכלים: וטפחיים
שיטה מקובצת
יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי אמרו לו משם ראיה שפודים של
ומיעוט לחודיה בלא ריבוי
ה)
חלק. בלא שום צורה הרי ה':
אחרון כל הדומין לפרט
א] יוסף ואמרי לה רב פפא
ברזל היו וחיפום בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של
ז
וטפח שבו. מצד אחד של מנורה
(סוכה נ:). מיעט של חרס.
בריה דרב יוסף קמיה דרב
דע"כ מיעוטא למעוטי אתא
יוסף: ב] אכסדרה כנגד
זהב אמר שמואל משמיה דסבא גובהה של מנורה שמנה עשר טפחים
גביע ומצד שני כפתור פומ"ל ומצד
ח
וזהו הראוי להתמעט יותר
אולם. מתוך פרש"י משמע
יז] שני ח) פרח וזהו אחד מן הגביע
הרגלים והפרח ג' טפחים וטפחיים חלק וטפח שבו גביע וכפתור ופרח וטפחיים
מן הכל (שם). לא יעשה
דמחיצות היה באולם ואינו
אדם בית תבנית היכל.
כן אלא י"א אמות היה לפני
וכפתורים ופרחים שבגוף אמצע של
חלק וטפח כפתור ושני
קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין
בארכו ורחבו ורומו ושעור
ההיכל במזרח שלא היה בהן
מנורה דכתיב ובמנורה ארבעה גביעים
מדת פתחיו, אבל אם נשתנה
שום דבר ולפנים היה חומה
ועולין כנגד גובהה של
מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין
במקצת מותר (עבודה זרה
גבוה מאה אמה וארכה מאה
משוקדים כפתוריה ופרחיה ט) ודרשינן
ממנו אחד אילך ואחד אילך נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפח
מג.). אבל עושה מנורה
אמה מצפון לדרום והיה
לקמן [כט.] כפתוריה תרי ופרחיה תרי
של חמש. נרות ושל ששה
עוברת אותה חומה ט"ו אמה
חלק וטפח כפתור ושני
קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין
ושל שמונה שאינן דומין לשל
לדרום וט"ו לצפון יותר על
לבד אותן (ד') שבכל קנה וקנה
מקדש, ושל שבעה לא יעשה
רוחב ההיכל והתאים
ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפחיים חלק נשתיירו שם ג' טפחים שבהן
וטפחיים חלק הרי ח' וטפח כפתור
שהיא כשל מקדש, ואפילו של
והמסיבות והן בית החליפות
ג' גביעין וכפתור ופרח וגביעין למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים
הרי ט': ושני קנים יוצאים. מן
ט
שאר מיני מתכות שאף היא
מקום לגנוז שם הסכינים
אע"פ שאינה של זהב כשרה
ובאמצע היה פתח גובהו
כפתורים למה הן דומין כמין תפוחי הכרתיים פרחים למה הן דומין כמין
הכפתור אחד אילך כו': שבהןיח]
ו)
במקדש כדילפינן בהקומץ
ארבעים אמה ורוחבו כ'
שלש גביעים כפתור ופרח. י) שלא
רבה מכלל ופרט וכלל אבל
פרחי העמודין ונמצאו גביעין עשרים ושנים כפתורים אחד עשר פרחים
אמות כדאיתא בשמעתא
י
של עץ שרי דאינה כשרה
קמייתא דמסכת עירובין:
היו בגוף המנורה אלא תרי כפתורים
תשעה
גביעים
מעכבין זה את זה כפתורים מעכבין זה את זה פרחים
כ
במקדש דהפרט מפורש
ג] אלא דאתי להכי [האי לך]
ותרי פרחים כדכתיב כפתוריה
מתכת (שם). ואפילו
הס"ד ומה"ד אי למ"ד:
מעכבין
זה את
זה גביעים כפתורים ופרחים מעכבין זה את זה בשלמא
משאר מיני מתכות. לפי
ד] למ"ד כביכול משלך אני
ופרחיה יט] כ)וחד (חד) פרח אוקימנא
גביעים
עשרים ושנים דכתיב ובמנורה ארבעה גביעים וגו' וכתיב
שכיוצא בהן כשירה לפנים
רוצה אם: ה] משלהם והאי
4
בטפח הסמוך לטפחיים חלק
כדתניא ועשית מנורת כלל
פלוגתא בריש מס' יומא:
שלשה
גביעים
משוקדים בקנה האחד כפתור
ופרח וגו' ארבעה דידה
5
זהב פרט מקשה תיעשה חזר
ו] גיסטרון לימפרון ל"א
הראשונים: אלכסנדרים. שנעשה
וכלל מה הפרט מפורש של
ותמני
מיט"ל ותיבת לייטין נמחק:
באלכסנדריא של מצרים וארוכין
מתכת אף כל של מתכת (ראש
ז] בשל אבר ופסל: ח] בין מר
השנה כד:). אף של עץ לא
וקרויים מדרנ"ש: תפוחי הכרתיים. מקום: פרחי העמודים. ציורין שמציירין בעמודים: ונמצאו גביעים כו'. מפרש לקמן:
וצרים הן
ובין מר: ט] ורבי פוסל בשל
יעשה. שכיוצא בה כשירה
אבר מקמי דידי מפני משנתי
תמני שאני שונה דרבי יוסי מכשיר
לפנים דר' יוסי בר' יהודה
דריש ליה לקרא ברבוי ומעוטי מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט חרס והכי מפרש לה במנחות (שם). כדרך שעשו מלכי בית בשל עץ ורבי מכשיר נמי בשל: י] דתהוי דידך מתרצא דאמרת דרבי יוסי: יא] כנגד אולם שיהא דומה לו בשלשתן: יב] עושה הוא
חשמונאי. עשאוה במקדש של עץ לאחר שטימאו יונים את ההיכל ונטלו כל כליו וגברה יד בית חשמונאי ונצחום (עבודה זרה מג.) כשגברה מנורה: יג] שמנה שהרי אינו: יד] שאינו של זהב: טו] חשמונאי למקדש הס"ד: טז] הרגלים מתחת והפרח עליהן שלשה טפחים:
ידם על היונים והוציאום מירושלים וטימאו את המקדש והיו עניים ולא יכלו לעשותה של זהב (ראש השנה כד:). משם ראיה. בתמיה יז] שלישי פרח: יח] שבהן גביעים באותן שלשה טפחים היו ג' גביעים מהנך ארבע דכתיב ובמנורה ארבע גביעים וכפתור אחד ופרח
(סוכה כח.). וחיפום בבעץ. בדיל (ע"ז שם). הרגלים והפרח. הוא הפרח האמור בירך שנאמר (במדבר ח) עד ירכה עד פרחה וטפח
אחד ולא היה בגוף והשאר נמחק: יט] ופרחיה וחד כפתור וחד פרח אוקימנא:
שבו גביע. מהארבעה גביעים. וכפתור ופרח. משני כפתורים ושני פרחים האמורים במנורה עצמה, שנאמר משוקדים כפתוריה
ופרחיה, למדנו שהיה בקנה שני כפתורים ושני פרחים לבד מן הג' כפתורים שהקנים נמשכין מתוכן שנאמר וכפתר תחת שני הקנים וגו' ונמצאו גביעים עשרים ושנים. י"ח לששה קנים ג' לכל א' וא' וארבעה בגופה של מנורה הרי כ"ב כפתורים אחד עשר. ששה
בששת הקנים וג' בגופה של מנורה שהקנים יוצאים מהם וב' עוד נאמרו במנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה, ומיעוט כפתורים שנים, האחד למטה אצל הירך והאחד בג"ט העליונים עם ג' הגביעים פרחים תשעה. ששה לששת הקנים, שנאמר בקנה האחד כפתור ופרח וג'
למנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה ופרחיה ומיעוט פרחים שנים ואחד האמור בפרשת בהעלתך עד ירכה עד פרחה (שמות כה לה). גביע. הן כמין כוסות שעושין מזכוכית ארוכים וקצרים וקורין להם מדרינ"ס ואלו עשויין מזהב ובולטין ויוצאין מכל קנה וקנה כמנין שנתן
בהם הכתוב ולא היו בה אלא לנוי, כפתר. כמין תפוחים עגולין סביב בולטין סביבות הקנה האמצעי כדרך שעושין למנורות שלפני השרים וקורין להם פומל"ש ופרח. ציורין עשויין בה כמין פרחים (שם כה לא). ושני קנים יוצאין ממנו. לכאן ולכאן באלכסון נמשכין ועולין
עד כנגד גובהה של מנורה שהוא קנה האמצעי ויוצאין מתוך קנה האמצעי זה למעלה מזה, התחתון ארוך ושל מעלה קצר הימנו והעליון קצר הימנו לפי שהיה גובה ראשיהן שוה לגובהו של קנה האמצעי שממנו יוצאים הששה קנים. (שם כה לב).