כט:
הקומץ רבה פרק שלישי
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
זיל
איפסיקא ליה כרעא דה"י. בתפילין: וי"ו דויהרג. כל בכור יא] ח)
אייתי ינוקא דלא חכים ולא טפש כו'. מעשה היה בגט שהיה
א)
קז א
אירע במקום נקב ונראה כמין יו"ד: דלא חכים. דאי חכים מבין
דלי"ת של כדת משה קטנה כמעט כמו יו"ד והביא רבי אליהו
ב) ג)
שמחרף הוא לומר יהרג כלפי מעלה ואומר ויהרג: לא טפש. שאם
ינוקא דלא חכים ולא טיפש וקרא בו כדת והכשירו מהך דשמעתין.
ד)
קח ב
מ"ר: ואי לא יהרג הוא ופסול. יש
טפש אינו יודע לקרות אלא אות שלימה: כתרים. כגון התגין דס"ת:
לדקדק מכאן דכתיב ויהרג
ה)
קט ג
חסר בלא וי"ו. מ"ר: שעטנז גץ.
מי מעכב על ידך. מה שכתבת שאתה
ו)
ז)
צריך להוסיף עוד עליהם כתרים:
יש מפרשים ג' זיונים השנים לצד
איפסיקא ליה כרעא
דה"י דהעם בניקבא
ח)
שהגיע לדבר. שצריך טעם: נתיישבה
שמאל אחד מלמעלה ואחד מלמטה
אתא לקמיה דר' אבא א"ל אם משתייר בו
ט)
א] א
דעתו. של משה הואיל ומשמו אומר
קי ד
והאחד לצד ימין כזה שעטנ"ז
כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול:
י) כ)
אע"פ שעדיין לא קיבלה: במקולין.
ג"ץ ל) ובפי' שבת כתיבת יד מ)
קיא ה ו ז
ראמי בר תמרי דהוא ב] חמוה דרמי בר דיקולי
רבי' ש"י צייר אחד מימין ואחד
יב] מקום הקצבין שוקלין בשרו כדאמר
ל)
איפסיקא ליה כרעא דוי"ו דויהרג בניקבא
מ)
משמאל ואחד מלמעלה כזה
בברכות שסרקו בשרו
❖
נ)
אתא לקמיה דרבי זירא א"ל זיל אייתי ינוקא
במסרקות יג] ברזל: שלשה זיונין.
עוד פי' שיש שעושין שלשתן
דלא חכים ולא טפש אי קרי ליה ויהרג
מ"ר.
ג' תגין קטנים בכל אחת בשין יד] ט)רגל
למעלה כזה
ב
ס)
שיטה מקובצת
❖
נ)
השמאלית וכן בעין בראש הרגל
כתיב בשימושא רבה דמשמע
כשר אי לא יהרג הוא ופסול אמר רב יהודה
הפנימי וכן כולם ואותם ג' תגין אחד
טט דלטטפות צריכה ג' ג'
א] אם נשתייר: ב] דהוא רמי
אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו
בר דיקולי: ג] שמונה. ס"א
נוטה לימין ואחד נוטה לשמאל ואחד
זיונין ור"ת כתב בתיקון ס"ת שלו
להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות
עשר: ד] תיבת אחד נמחק:
תורה אור השלם
למעלה: שעטנז גץ. והוא הדין
שהוא שיבוש. מ"ר:
טו]
ה] תיבת ובא נמחק: ו] חזור
אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו
1. בִּטְחוּ בַיְיָ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ
דחטריה לגגיה דחי"ת. פי'
לאחורך: ז] שלשה שלשה
לצדיק כפופה ולנון פשוטה: דווקני.
זיונין: ח] תיבות דבי רב
יְיָ צוּר עוֹלָמִים:
אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות
שמדקדקים לעשות כתב מיושר: חטרי
בקונטרס שהגביה
ישעיהו כו ד
נמחק: ט] בהקב"ה הוה לו
ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל
2. אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם
ותיב' הרי נמחק: י] חוזר בו
לגגיה דחית. לגגו של חית עושין למעלה
רגל שמאלו של ח' עד למעלה כזה
אני קושר לו כתר: יא] בכור.
וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם
קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו
כעין חוטר כזה כלומר הקב"ה
ס) ור"ת פירש באמצע גגו של
בתפילין בפרשת והיה כי
עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ
יביאך האחרון שבקדש לי כל
בראשית ב ד
רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך
חית גבוה מעט כמו חטרתא
חי שוכן ברומו של עולם. חי"ת
וְשָׁמָיִם:
3. אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ
בכור הס"ד ומה"ד בניקבא.
היינו חי: ותלו כרעיה דה"י. רגל
דגמלא דבאמצע כזה ולפי'
וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע
ג]
במשך רגלו של וי"ו אירע:
וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן:
❖
יב] במקולין במקום:
משלי ג לד
הקונטרס לא יתיישב כל כך
הפנימי של ה"י תלוי באויר ואינו דבוק
מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר
יג] במסרקות של ברזל:
לגגו: הוה לו מחסה. דהיינו טז] הכי
הא דאמרינן בסוף הבונה
ד] אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן
יד] בשין בראש רגל:
כגון שנטלו לגגו של
משמע על שבטחו ביי' עדי עד הוו
טו] ואחד נוטה למעלה:
מוסף רש"י
הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר
חית ועשאו שני זיינין: ומאי טעמא
טז] דהיינו דהכי: יז] ואויר.
להם ביה יי' מחסה צור מעוז לעולמים:
שיושב וקושר כתרים
נ"א ועפר: יח] יוצא.
ה] ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של
אחת בה"י ואחת ביו"ד. חלק את שמו
אית ליה תגא. פי' בקונטרס
לאותיות.
בברייתא דשמואל מצאתי
עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י
העולם דומה לאכסדרה שאין
בסוף ה"י כזה
והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן
ורבינו תם
לה אלא שלשה זויות
אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר
מפרש בתחילה
כזה
טיפין נעשו מים ואש יז] ואויר וכל
והעולם הזה אין לו אלא ג'
זויות לפי שמרוח צפונית אין
כמו תגא דד' בעירובין
העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה:
לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני
(כאן)
לו זויות הס"ד ומה"ד מעיילי
שדומה לאכסדרה. שפתוח מתחתיו:
ובסוטה וכפירוש הקונטרס
שכרו אמר לו חזור ו] [לאחורך] חזר לאחוריו
ליה בפתח: יט] יליץ אותו
הקב"ה יליץ אותו כלומר:
שכל הרוצה לצאת. ממנו לתרבות
נראה שהכתר לצד פתח התשובה
ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו
כ] ודף יתקן והוא שכתוב
רעה יוצא יח]: מעלין ליה. בפתח
ותגא דקוף כיוצא בו דאמר בפ' הבונה
רובא דספרא שפיר שרוב כל
רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך
(שבת פט.) ומ"ס תליא
העליון בין רגל שבתוכו לגגו: ולעיילו
מ"ט מהדר תגא דקוף
דף ודף כתוב בלא טעות
עלה במחשבה לפני אמר רבא שבעה
כרעיה.
ג
שאין יותר משמונה או ששה
בהך. פתח התחתון דנפיק ביה: לא
לגבי רי"ש אמר הקב"ה רשע אם
ליעול בהך.
טעות בכל דף ודף אז: כא] דף
אותיות צריכות ז] שלשה זיונין ואלו הן
מסתייעא מילתא. דהבא ליטהר בעי
אתה חוזר בך אני אעשה לך כתר
שלמה הס"ד ומה"ד אי אית
מסייעין אותו.
כמותי. מ"ר: ותניא תיובתא.
בההוא: כב] אע"פ שיש בכל
שעטנ"ז ג"ץ אמר רב אשי חזינא להו לספרי
סיוע מפני יצר הרע הלכך עבדי ליה
הוא יליץ.
שאר הדפין הרבה טעיות
דווקני דבי רב דחטרי להו לגגיה דחי"ת
סיוע פתח י) יתירא: הוא יליץ כ) .
בחדא לאו תיובתא גמורה היא אלא
ד
ח]
הס"ד:
דבדוחק מיתרצא. מ"ר: תנא אם
ואם לענוים.
יט] (אותו) כלומר פותח לו להיות לץ:
ותלו ליה לכרעיה דה"י חטרי להו לגגיה
יתן
מסייעין אותו. אלמא בעי סיוע:
יש בו דף אחד כו'. ודוקא מעיקרא
חן.
דחי"ת כלומר חי הוא ברומו של עולם ותלו
(שבת קד.) כיון שבא אדם
אית ליה תגא. לה"י כתר קטן בסוף
דאי יכול לתקן במה שיחזור ויכתוב
ליה לכרעיה דה"י כדבעא מיניה רבי יהודה
לטמא.
גגו דה"י: מעשיהם אין דומין כו'.
דף שלם אמאי יגנז. מ"ר:
פותחין לו.
נשיאה מר' אמי מאי דכתיב 1 בטחו ביי'
וכבודו של זה גדול משל זה משום הכי
אבל
עדי עד כי ביה יי' צור עולמים אמר ליה כל
ראשיהם כפופים דמתבייש מחבירו:
אם ללצים הוא
התולה בטחונו בהקב"ה הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא אמר ליה
ט]
תרתי מילי אמר רב בספרים. בהלכות
יליץ.
אנא הכי קא קשיא לי מאי שנא דכתיב ביה ולא כתיב יה כדדרש ר' יהודה
ספרי תורה. ולקמן אמרינן אידך
אם
מילתא דרב: מצלת על כולן. שאפילו
בר ר' אילעאי אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחד בה"י ואחד ביו"ד ואיני
לענוים.
טעיות בכל דף ודף כ] אז מצלת עליהם
יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י אם העולם הזה ביו"ד והעולם
(יומא לח:) והוא דכתיב
הך דף שלימה כא] ומתקן: אי בההוא
רובא דספרא שפיר.
הבא בה"י כשהוא אומר 2 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי
דף שלימה שלשה טעיות מאי.
בהבראם אלא בה"י בראם [הוי אומר העולם הזה בה"י והעולם הבא ביו"ד]
מצלת או אין מצלת מי אמרינן
ומפני מה נברא העולם הזה בה"י מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת
(רש"י שעל
שלימה בלי טעות או דלמא שלימה
הרי"ף הלכות ס"ת) אבל
יצא ומ"ט תליא כרעיה דאי הדר בתשובה מעיילי ליה וליעייל בהך לא
מד' טעיות אבל שלש לא איכפת
יתירות.
מסתייעא מילתא כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ללצים הוא
לן: הואיל ואתיהב. רשות לתקוני
3
יליץ ולענוים יתן חן בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ומ"ט אית
ס"ת שיש ג' טעיות בכל דף מתקן
(שם)
להך דף בת ג' ומצלת על כולם
ליה תאגא אמר הקב"ה אם חוזר [בו] אני קושר לו קשר מפני מה נברא
י]
אף על פי שיש כב] ד' בכל שאר
העולם הבא ביו"ד מפני שצדיקים שבו מועטים ומפני מה כפוף ראשו
מפני
הדפין: וה"מ. דאמרינן ד' יגנז כגון
שצדיקים שבו כפוף ראשיהם מפני מעשיהן שאינן דומין זה לזה אמר רב יוסף
חסרות שחסרו ממנו אותיות:
הני תרתי מילי אמר רב בספרים ותניא תיובתיה חדא הא דאמר רב ס"ת
אבל
שיש בו שתי טעיות בכל דף ודף יתקן שלש יגנז ותניא תיובתיה ה שלש יתקן
ארבע יגנז תנא אם יש בו דף אחת שלימה מצלת על כולו: א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב ו והוא
דכתיב רוביה דספרא שפיר א"ל אביי לרב יוסף אי אית בההוא דף שלש טעיות מאי א"ל הואיל ואיתיהיב
אבל יתירות ז לית לן בה חסירות מ"ט לא אמר רב כהנא משום דמיחזי כמנומר:
לאיתקוני מיתקן וה"מ חסירות
אגרא חמוה דרבי אבא הוה
ליה יתירות בסיפריה
אתא לקמיה דרבי
אבא
א"ל לא אמרן
אלא בחסירות
אבל