ל:
הקומץ רבה פרק שלישי מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שלשה
לא יזרקנה לבין הדפין. ו] ולא יכתבנה חוץ לשרטוט הגליון של דף אע"פ
בתוך הדף וב' חוץ לדף. אומר ר"ת דשם צריך שיהא
א)
קכא א
כולו בתוך הדף. מ"ר: רבי יוסי אומר אף תולין את
ב)
שהתרנו לכתוב ב' אותיות חוץ לדף מתיבה בת חמש (א) תיבה שלימה
ג) ד)
לא התרנו: תולה. מגיה בין השיטין: מוחק. בעוד שהכתיבה לחה:
השם ר' יצחק אומר אף מוחק וכותב. גורר היינו לאחר שנתייבשה
ה) ו)
קכב ב
וכותב. השם על המחק אע"פ שאינו הדור כ"כ כגורר: כיצד הוא עושה.
הכתיבה ומוחק היינו בעוד לחה ואינו הדור כל כך ומדקתני ר' יוסי
ז)
אם טעה בשם (ב) : ולימא. רב חננאל
אומר אף תולין ר' יצחק אומר אף
ח)
הלכה כר' יוסי: ולימא. רב יצחק הלכ'
מוחק משמע לכאורה דגורר עדיף
אלא שלש בתוך הדף ושתים חוץ לדף
קכג ג
כר' יצחק: משום. דאיכא תנאי דאפכי
מכולהו ותולה גרע מיניה ומוחק גרע
נזדמנה לו תיבה בת שתי אותיות לא יזרקנה
ט)
א
י)
קכד ד
דרבי יוסי כר' יצחק ור' יצחק כר' יוסי:
מתולה אבל א"א לומר כן אלא ר' יצחק
לבין הדפין א] אלא חוזר וכותב בתחילת
קכה ה
אהייא. איתמר הא דר' חנינא: ואם
אדר' יהודה קאי ולא אדר' יוסי דתולה
כ) ל)
השיטה ב] ב הטועה בשם גורר את מה שכתב
איתא. דאהא א"ר חנינא ז] לימא הוא
ל)
גרע ממוחק כדאמרינן בירושלמי פ"ק
ותולה את מה שגרר וכותב את השם על
נמי למילתיה בהדי הנך אמוראי: בן
דמגילה דא"ר זעירא בר' חננאל בשם
קכו ו ז ח
מקום הגרר דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר
חמש שנים. אבן פקועה קאי: הוא
רב הלכה כמו שהוא אומר מוחק את
אף תולין את השם רבי יצחק אומר אף מוחק
נמי נימא. ח] הך מילתא התם בשחיטת
החול וכותב את השם ותולה את החול
ג
חולין בהדי זעירי: בקולר. ליהרג:
ומיבעיא ליה התם בג' תיבות שיש בהם
וכותב ר"ש שזורי אומר כל השם כולו תולין
ד
קכז ט
יכתבו ויתנו. אע"ג דהוא לא אמר תנו
שם אי שרי לתלות דדלמא דוקא כשיש
מקצתו אין תולין ר"ש בן אלעזר אומר משום
קכח י
❖
דמסתמא גלי דעתיה מדאמר כתבו
בהן תיבות של חול לא מיחזי כי טפל
מ)
ר"מ אין כותבין את השם לא על מקום הגרר
נ)
לשם נתינה קאמר משום דיוצא
למה שבפנים ואיבעיא ליה אפי' בג'
ט]
ולא על מקום המחק ואין תולין אותו כיצד
ס)
ליהרג דלא ניחא ליה דתיפול קמי יבם:
תיבות שכולם שם כגון אל אלקים יי'
ע)
לעזי רש"י
עושה מסלק את היריעה כולה וגונזה איתמר
❖
המפרש. בים (ג) : י] (דמאי היינו)
דכתיב בספר תהלים אי שרי לתלות או
רב חננאל אמר רב הלכה תולין את השם
פאשול"א [פשול"א].
תרומת מעשר. אחד ממאה כדמפרש
לא ור"ת פי' דתולין עדיף מכולהו לר'
❖
שעועית.
רבה בר בר חנה א"ר יצחק בר שמואל הלכה
בפ' עגלה ערופה :
יוסי ולא גריס אף תולין ומאן דפסיק
הגהות הב"ח
מוחק וכותב ולימא מר הלכה כמר ומר
ה"ג תרומת מעשר של דמאי שחזרה
הלכה תולין קסבר דוקא תולין ולא
(א) רש"י
שיטה מקובצת
למקומה ר"ש שזורי אומר אף בחול
מוחק וכותב וכן פוסק ר"ת אבל א"א
הלכה כמר משום דאפכי להו אמר רבין בר
אבל
(ב) ד"ה
שואלו ואוכלו על פיו. רישא דהך מתני'
א] אלא חוזר כו' ק"ק
לומר כן כדמוכח בירושלמי דתולין גרע
חיננא אמר עולא א"ר חנינא הלכה כר"ש
לימא
לפרש"י מאי חוזר וכותב לא
הכי איתא במס' דמאי הלוקח פירות
ומיהו קשה אי גרסי' במילתיה דר' יוסי
מר
שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר"ש
הוי ליה למימר חוזר כיון
(ג) ד"ה
ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח
אף תולין דהא ר"י נמי מודה דתולין
שלא התחיל בסוף מהשיטה
שזורי הלכה כמותו אהייא אילימא אהא ר"ש
אלא כותב בראש השיטה
ולא עשרן דמאי שואלו בשבת ואוכל על
כדאי' במס' סופרים פ"ב דקתני טעה
של דמאי היינו
ופי' הרב"ר אליעזר מגרמיזא
שזורי אומר כל השם כולו תולין מקצתו אין
❖
פיו ולמוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר
את כל השם יתלנו בין השיטין דברי ר"י
כגון שנזדמנה לו תיבה של
תולין והא איתמר עלה אמר רב חננאל אמר
ה' אותיות כגון אברהם והוא
תרומת מעשר של דמאי שחזרה כו'.
ר"מ אומר מוחק משלפניו וכותב את
כתב אבר וניתותר הם אף על
רב הלכה תולין את השם ורבה בר בר חנה
וה"פ בשבת שאין לו מה יאכל דאינו
השם על מה שמחק והיה נראה לומר
פי שאמרנו שתי אותיות
מוסף רש"י
כותב לחוץ הכא כיון שהם
יכול לתרום בשבת והקילו חכמים אצלו
דבהא פליגי דמר סבר תולין עדיף ומר
אמר רב יצחק בר שמואל הלכה מוחק וכותב
גורר את מה שכתב.
תיבה אחת בפני עצמה לא
משום עונג שבת הואיל ודמאי דרבנן
סבר מוחק עדיף ומיהו אין לחוש אי
ואם איתא הוא נמי לימא אלא אהא ר"ש
יזרקנה אלא חוזר וכותב
ותולה.
אברהם כולו בראש השיטה.
ורוב עמי הארץ מעשרין הן שואלו לע"ה
פליגא ברייתא דמסכת סופרים אהא
שזורי אומר אפי' בן ג] חמש שנים וחורש
תו"ח: ב] הטועה בשם בתקון
אם עשרן ואוכלן על פיו תרומת מעשר
דשמעתין דעל כרחין אליבא דר"מ פליגי
סופרים שלא יכתוב אפי'
בשדה שחיטת אמו מטהרתו הא איתמר עלה
של דמאי שחזרה למקומה דעכשיו אין
דקתני הכא ר"ש בן אלעזר אומר משום
אות אחת של שם חוץ
ר"מ אין כותבין את השם לא על מקום זעירי א"ר חנינא הלכה כר"ש שזורי ואם
ה
לשירטוט וכיון שהתחיל
ד]
לה תקנה דכיון דנקרא עליה שם תרומה
לכתוב באותיות השם אפי'
איתא הוא נמי לימא אלא אהא בראשונה היו
מדמעת ואוסרת את החולין בזו אמר
הגרר ולא על מקום המחק ואין תולין
המלך שואל בשלומו לא
יפסוק עד שיגמור כל השם
אומרים ו היוצא בקולר ואמר כתבו גט
ר"ש שזורי דאף בחול סומך על המוכר
את השם כיצד עושה מסלק את היריעה
ורבי יצחק אומר
וצריך לגמור כל השם
לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף
משום הפסד חולין ושואלו אם הפריש
כולה וגונזה. מ"ר:
אף מוחק.
ז
בטבילה אחת בדיו שלא
ולימא מר הלכה כמר. בפרק כל
יפסיק בינתים לטבול
מעשר קודם שמכרו לו ואוכל על פיו
המפרש והיוצא בשיירא ר"ש שזורי אומר
רבי יוסי אומר אף
הקולמוס בדיו ואם פסק הדיו
הגט ובסוף
דנמצאת שלא חלה ע"ז שם יא] תרומת
תולה.
ח אף המסוכן אי נמי אהא תרומת מעשר של
שבקולמוס השם לא יטבול
אלא מסלק
הקולמוס בדיו שבכלי אלא
מעשר דכבר נפטר: פול המצרי. מין
מגילה בתרי דוכתי ובקידושין
דמאי שחזרה למקומה ר"ש שזורי אומר אף
את היריעה.
יטבול באותיות של חול
קטנית ושמן פאשול"א: שזרעו לזרע.
פ' האומר פריך כי האי גוונא
יב]
שכתב ואם טעה ודילג לא
(רש"י שעל
ט בחול שואלו ואוכלו על פיו והא איתמר עלה
הרי"ף הלכות ס"ת) ולימא מר
וצריך ליתן טעם בשאר דוכתי דלא
דאם זרעו לירק הוה אזיל מעשר דידיה
יגיה בין הדפין לפי שלא
הלכה כמר.
א"ר יוחנן הלכה כר"ש שזורי במסוכן
יהיה הכתיבה נקראת
פריך.יג] מ) מ"ר: תרומת מעשר
בתר לקיטה כדמפרש בר"ה
כהלכתה כסדר דהויין להו
ובתרומת מעשר של דמאי ואם איתא הוא
של דמאי שחזרה למקומה כו'. משנה
אבל מיני קטנית בתר השרשה אזלי:
משום דאפכי להו.
שלא כסדרן אלא מוטב
שיכתוב בין שיטה לשיטה
נמי לימא אלא אהא רבי יוסי בן כיפר אומר
צובר גורנו לתוכו. כלומר מערבן יפה
היא במס' דמאי וקתני רישא
ויהיו נקראין יותר כסדרן. אם
ויתרום: ונמצא. חדש שבתוך התרומה
הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על
משום ר"ש שזורי פול המצרי שזרעו לזרע
(גיטין כח.) היוצא
דילג בסוף השיטה ממש אין
בקולר.
לחוש להגיה בין דף לדף
מתקן את החדש הנשאר וישן
המעשרות ושכח ולא עישרן נ) (דמאי)
מקצתו השריש לפני ר"ה ומקצתו אחר ר"ה
(חולין עה:)
דהוי להו שפיר נקראין
שואלו בשבת ואוכלן על פיו ולמוצאי
שבתרומה מתקן את הישן הנשאר:
(רשב"ם ב"ב קמו:) ואמר
כסדרן ובלבד שלא יגיה בו
אין תורמין ה] מזה על זה י לפי שאין תורמין
כתבו.
שיטין זו למעלה מזו ושנינו
שבת לא יאכל עד שיעשר תרומת
נמדדת
ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן
בירושלמי הטועה בשיטה
מעשר של דמאי שחזרה למקומה כו'
גורר שיטה וכותב שתים
על החדש כיצד יעשה צובר גרנו לתוכו ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבו
(חולין עה:)
שתים גורר שתים וכותב
ופי' בקונטרס בשבת הקילו משום כבוד
ארבע שלשה לא יגרור אלא
על החדש שבו ומן הישן שבו על הישן שבו הא איתמר עלה אמר רבי שמואל
שבת הואיל ודמאי דרבנן הוא דרוב ע"ה
(ב"ב שם) והמפרש.
מסלק היריעה כולה וגונזה.
בר נחמני אמר רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון שזורי ואם איתא הוא נמי
(חולין שם) והיוצא
מעשרין הן וטעם זה הוא בירושלמי
ונמצא בתקון סופרים טוב
בשיירא. אף
לעשות ע' שיטין בדף כנגד
לימא אלא אמר רב פפא אשידה רב נחמן בר יצחק אמר איין רב פפא אמר
במס' דמאי ועוד מפרש שם טעם אחר
המסוכן. (חולין
ע' זקנים וי"א מ"ב כנגד מ"ב
אשידה
אימת שבת על עם הארץ וזה לשון
שם)
מסעות שעשאו ישראל
ממצרים עד שנכנסו לארץ
הירושלמי חברייא משמיה דר' חנינא מפני כבוד השבת התירו ואם מפני כבוד השבת למה לי שואלו ע"י עילה רב ביבי בשם ר' חנינא אימת שבת
והם כתובים באלה מסעי ויש
(ב"ב שם)
על ע"ה והוא אומר אמת פי' משום דשבת קובעת למעשר יד] אימת שבת עליו ופריך בדא תנינן חשכה מוצ"ש לא יאכל עד שיעשר מפני ס) אחר שאין
היוצא בקולר. ואמר
נזהרין שלא לכתוב השם
כתבו גט לאשתי.
בסוף השיטה: ג] אפי' בן
שבת עליו באימה תני שאלו בחול לא יאכל בשבת מ"ד אימת שבת עליו ניחא מ"ד משום כבוד שבת אפי' שאלו בחול יאכל בשבת ומשני לא אמרו
הרי אלו יכתבו
ארבעה וחמש שנים וחורש
אלא בשוגג ולא במזיד וטעמא דר"ש שזורי מפרש התם משום דאימת דימוע עליו והוא אומר אמת פי' מאחר שהופרשה. מ"ר: הא איתמר
ויתנו.
עם אמו בשדה: ד] עלה אמר
זעירי: ה] אין תורמין
עלה א"ר יוחנן הלכה כר"ש שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי. ברוב ספרים גרס ר' יונתן ולא ר' יוחנן כאן ובפ' בהמה המקשה
ומעשרין מזה: ו] הדפין לא:
ובפ' אע"פ וכן מוכח שם בפ' אע"פ דמייתי לה אפלוגתא דרב ור' יונתן דאומדנא וקשה דבסמוך גבי ההיא דפול המצרי קא פסיק
המפרש. והיוצא
ז] חנינא הוא נמי לימא
בשיירא. אף
רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן הלכה כר"ש שזורי ובפ' בהמה המקשה מוכח דדוקא במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי הוא דקאמר דהלכה
למילתא: ח] להך מילתא:
המסוכן. (גיטין
ט] דלשם נתינה: י] תיבות
כמותו ולא באחריני גבי ההיא בן פקועה דרב אדא בר חנן דא"ל רב אשי זיל שחטיה ופריך והא"ר חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא
יג:) אף המסוכן.
דמאי היינו נמחק: יא] שם
עוד אלא כל מקום ששנה ר"ש שזורי כו' ומשני אנא כי הא סבירא לי דאמר רבי יונתן הלכה כר"ש שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי
תרומה דכבר נפטר:
יב] קטנית ושמו: יג] פריך.
אבל באחריני לא ויש לדחות ובספר רבינו גרשום כתיב בההיא דפול המצרי ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל וכן בספרים ישנים.טו] ע) מ"ר:
(כתובות נה.)
ושמא לא פריך רק במשניות
שידה תרומת מעשר של דמאי
או ברייתות ידועות ובהא
שחזרה למקומה.
קים ליה דידועות היתה:
יד] קובעת למעשר ואם אימת שבת עליו ותיבת ופריך נמחק: טו] ישנים שהרי בפ"ק דר"ה מותיב משמואל דאמר לכל אין בילה חוץ אף בחול שואלו.
(חולין עה:) ואוכלו על פיו.
מיין ושמן אשמואל דהכא דאמר הלכה כר"ש שזורי דאמר צובר גורנו לתוכו אלמא ס"ל יש בילה אפי' בשאר פירות:
(כתובות נה:) פול המצרי.
אין תורמין מזה. כיצד יעשה. צובר גרנו לתוכו.
(ראש השנה יג:)