הקומץ רבה פרק
שלישי
מנחות
לא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שידה
נמדדת מבפנים. (א) דאמרינן התם ח) כוורת הקש וכוורת הקנים ובור
שמאי אומרים נמדדת בפנים כו'. בפ' כירה
דתנן בית
א) ב)
קכט א ב
ג)
ושם פי' בקונטרס דשידה היא מרכבת נשים
ספינה אלכסנדרית ושידה תיבה ומגדל שמחזיקים מ' סאה בלח
ד)
שהן כוריים ביבש יצאו מתורת כלי ו] ואין מקבלין טומאה: השידה וקשה דא"כ למה לי מדידה דבמיוחדים למדרס לא בעינן מיטלטל מלא
קל ג ד
נמדדת מבפנים. אם מחזיק חללה כוריים טהורה: מבחוץ. עובי
וריקן דאפי' פשוטי כלי עץ המיוחדים למדרס מיטמא מדרס כדמוכח
הנסרים נמדד עמה דרואין ז] אילו
בבכורות בפ' על אלו מומין
היה חלל מבפנים היה משלים לכוריים:
דאמרינן בהנך דחזו למדרסות דלא
אשידה דתנן [השידה] ב"ש אומרים נמדדת
ה)
קלא ה
עובי הרגלים. הרגלים עבים יותר מן
איתקוש לשק ועוד קשה כיון דמיטמא
מבפנים ובית הלל אומרים מבחוץ ומודים
ו)
א
א]
הנסרים: לבזבז. מסגרת סביב
ז)
מדרס מיטמא טמא מת כדתניא בפ'
❖
אלו ואלו שאין עובי הרגלים ועובי הלבזבזין
ח)
לפיהם: וביניהם. אותו אויר שבין
בא סימן כל המיטמא
ט) י)
נמדד ב] ר' יוסי אומר מודים שעובי הרגלים
הרגלים מתחת אין נמדד דלא אמרי'
מדרס מיטמא טמא מת אלמה תנן
כ)
ועובי הלבזבזין נמדד וביניהן אין נמדד ר"ש
שיטה מקובצת
במס' כלים דשידה מצלת
רואין כאילו שולים יורדין עד סוף
ל) מ)
שזורי אומר ב אם היו רגלים גבוהות טפח אין
הרגלים: טפח. מקום חשוב הוא:
באהל המת ובפ' כירה
א] מבפנים את חללה שאם
ביניהן נמדד ואם לאו ביניהן נמדד רב נחמן
חללה מחזקת מ' סאה
שמן תחילה לעולם. בין שנטמא באב
מייתי לה בגמרא (ואין ניאותין) וכן
[טהורה]. מבחוץ משלשלין
הטומאה או בראשון או בשני הוי איהו
מוכח בנזיר בפרק כהן גדול
בר יצחק אמר איין דתנן רבי מאיר אומר
נ)
כל השידה בתוך כלי גדול
❖
ראשון דקי"ל כל
דאינה עשויה למרכבת אדם דאמרינן
מלא מים ואם היא מפלת מן
ג שמן תחלה לעולם וחכ"א אף ד הדבש ר"ש
המים מ' סאה טהורה ואם
הפוסל את התרומה מטמא משקין
הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה
שזורי אומר אף היין מכלל דת"ק סבר יין לא
לאו [טמאה]: ב] נמדד עמה
להיות תחילה ושמן משקה : יין
ומגדל כו' וקאמר התם כיון דלא שכיחא
(ב)
ר' יוסי אומר אלו ואלו מודין
הגהות הב"ח
אימא רבי שמעון שזורי אומר יין תניא אמר
כו'. קשה למורי הר"ר
לא. בתמיה. דיין מי איכא למ"ד לאו
לא גזרו ביה רבנן משמע דלא שכיחא
ח]
(א) רש"י
שמואל היאך אפשר דמודה
ג] ר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין
משקה הוא: אלא אימא ר"ש שזורי
ליכנס בה ונראה לפרש דעשויה להניח
ב"ש דעובי רגלים נמדדין
ובאתי ושאלתי את רבי טרפון ואמר לי לך $קח
(ב) ד"ה
(בהא) [עמה] הא אמר
אומר יין. ולא שמן ודבש דלא הוו
בה כלים ומיהו קשה מספינה פרק ר"ע
הוא (ג) ד"ה
נמדדת מבפנים ומצא
לך מן השוק ועשר עליו קסבר דאורייתא
משקין ואהך קא"ר חנינא הלכה כר"ש:
במסכת שבת דתניא רבי
ד]
בה
בפירושים ישנים במסכת
והוה (ד) בא"ד
שבת [דלר' יוסי] לא נחלקו
ברובא בטל ורוב עמי הארץ מעשרים הן
נתערב לי טבל. דמאי בחולין ולא יכול
חנינא אומר נלמדנה משק מה שק
הטבל
ב"ש וב"ה: ג] ר"ש שזורי
להפריש ממנו מפני חולין המעורבין
מיטלטל מלא וריקן כו' ואמאי הא
והוה ליה כתורם מן הפטור על הפטור ולימא
(ה) בא"ד
עיין שו"ת מהר"מ סי' א':
❖
ומשני
ד] קסבר רוב עמי הארץ
בו ואע"ג דדמאי לא מיחייב מדאוריי'
עשויה למדרס שנכנסים בה בני אדם
ליה לך קח מן העובד כוכבים קסבר אין
ה] ה
מעשרין הן והשאר נמחק:
במעשר אפילו הכי הואיל ומיחייב
וי"ל דאיירי בספינות גדולות שעיקרן
קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע
ה] קסבר אין קנין כו' וא"ת
מדרבנן הוה ליה מן חולין הפטור על
עשויות לתת לתוכן פרקמטיא ולא
כיון דס"ל אין קנין אלמא
גליון הש"ס
מיד מעשר והוה ליה מן החיוב על הפטור
ס"ל דמירוח העכו"ם פוטר
טבל החייב: קח מן השוק. דמאי מעם
דמיא למדרס ועוד נראה דאפי' עיקרו
גמ' קח לך מן השוק.
דדריש דיגונך ולא דיגון
איכא דאמרי אמר ליה לך קח מן העובד
ט)
אתי להעביר בני אדם מעיר לעיר
הארץ דהוי נמי פטור מדאורייתא על
עכו"מ וא"כ אמאי לא א"ל
תוס' ד"ה קסבר
כוכבים קסבר יש קנין לעובד כוכבים
קח מפירות שמירחו עכו"מ
הפטור דאורייתא ט]: ולימא קח מן
וכן שידה למרכבת נשים לא חשיב
כו' דמ"מ דמי.
[דפטור] מדאורייתא וחייב
בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר והוה ליה
העובד כוכבים.
דפטור מדאורייתא
מדרס כיון דלא עבידא להיות נשען
מדרבנן כי האי וי"ל דלא דמי
❖
להני כל כך כמו אלו דמייתי
וחייב מדרבנן: אין רוב עמי הארץ
עליה אלא ללכת ממקום למקום מידי
מן הפטור על הפטור ולימא ליה קח מהשוק
דה"נ המ"ל ולימא ליה קח
מעשרין. אלא מספקינן (ג) בהו
דהוה אלוקטמין טהורין בפ' במה אשה
קסבר אין רוב עמי הארץ מעשרין שלח ליה
מפירות שנזרעו בעציץ
שאינו נקוב דאינו חייב
יב]
מוסף רש"י
י] מחצה על מחצה הילכך איכא למימר
יוצאה פירש אשקינ"ש
רב יימר בר שלמיא לרב פפא הא דאמר רבין
[אלא] מדרבנן ולא פריך
המעורב נתעשר וזה לא נתעשר אי
בלעז שהולכים עליהן בימות הגשמים
מבחוץ.
מיניה משום דלא דמי ה"נ
בר חיננא אמר עולא א"ר חנינא הלכה כר"ש
נמי איפכא כך שמעתי וקשיא לי א"כ
ולא דמי לעגלה של קטן [בסוף פרק
אמרינן במירוח העכו"ם
שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי
וא"ת אמאי לא א"ל יצבור
שני] דביצה דטמאה מדרס
כשלוקחהמןהעובדכוכבי'נמישמאע"ה
גורנו לתוכו ולעשר מיניה
שמעון שזורי הלכה כמותו אף בנתערב ליה
ומיהו ר"ח פירש אלוקטמים מקינ"ש
זה שמכר פירות הללו לא עשרן
(ד)
וביה כדאמרי' לעיל וי"ל
[דאה"נ] אלא שלא היה
טבל בחולין אמר ליה אין אמר רב אשי אמר
גדולות שהולכין עליהן הליצנים לחידוש
והוה ליה מן פטור על החיוב. ונראה
אין קנין
(שבת מד:)
רוצה להפריש עליו אלא
לי מר זוטרא קשי בה ר' חנינא מסורא פשיטא
ואין טמאין מדרס כיון דאין עשויות
בעיני שהטבל הזה טבל גמור היה
ביד עכו"ם להפקיע מיד
כשיעור הטבל שהיה מעורב
מעשר.
ואם היה צובר גורנו לתוכו
מי
להנאת מדרס מידי דהוה אסולם
וכיון שנתערב בחולין בטל דמדאוריית'
היה צריך להפריש מכל
דממעט בפרשת ויהי ביום השמיני סולם וקולב וניחותיה ומנורה מדכתי'
חד בתרי בטיל והוה ליה פטור מדאורייתא ורבנן הוא דאחמור ביה
המעורב כאילו היה כולו
[טבל גמור] ונמצא מפסיד
מכל כלי עץ ולא כתיב כל כלי עץ ומדאינה מטמא במת אינה
ואמור טבל אסור במשהו והצריכו להפריש עליו תרומה ומיהו מיניה וביה
להרבות בתרומה ליתן לכהן:
מטמא מדרס דכל המטמא במדרס מטמא טמא מת כדתנן בפ' בא סימן
לא דחולין מתוקנין נפטרו לגמרי ואפי' חיובא דרבנן ליכא וא"ל צא וקח
(גיטין מז.)
ו] כלי ואין מטלטלין מלא
והיינו טעמא משום דאינו עשוי להנאת מדרס אלא לירד בו
מן השוק ועשר עליו לפי חשבון טבל שבו קסבר רוב עמי הארץ מעשרין
וריקם כשק ואין: ז] דרואין
כאילו היה חלל משלים
ולעלות. מ"ר: אימא ר"ש שזורי אומר יין. פי' יין דווקא ולא שמן
הן והוה ליה פטור מדאורייתא וחייב מדרבנן כי האי ונימא ליה קח מן
לכוריים: ח] למ"ד דלאו:
ודבש והקשה ר"ת דהכא פסקינן כר"ש שזורי ובכל דוכתא משמע סתמא
העובד כוכבים דפטור נמי מדאורייתא דקס"ד יש קנין [לעובד כוכבים
ט] מדאורייתא דרוב ע"ה
מעשרין והו"ל מן הפטור
להפקיע] כו' וחייב (ה) מדרבנן קסבר אין קנין לעובד כוכבים. א"ד כו'
דהש"ס דשמן חשיב משקה בפ"ק דשבת גבי מפני מה בוצרין
מדאורייתא הס"ד ואח"כ
קסבר אין רוב עמי הארץ מעשרין ושמא זה שמכרו לא עישר והוה ליה
בטהרה ואין מוסקין בטהרה ובמסכת מכשירין י) (ר"ע) דחשיב
מה"ד ולימא ליה קח: י] בהו
כמחצה: יא] מדאורייתא דקא
חייב מדאורייתא וטבל המעורב בה פטור מדאורייתא יא]: קשי. פריך:
בשבעה משקין יין ושמן ובפ' חבית גבי מוהל השמן
בטל: יב] יוצאה (דף ס"ו)
ובפ"ק דפסחים גבי הוסיף ר"ע מימיהן של כהנים לא
מי
שהן ותיבת פירש נמחק:
יג] רישא הרוטב והחלב
נמנעו מלהדליק שמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת ומוקי לה בנר של מתכת דהויא אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ודייק קסבר ר"ע
והגריסין בזמן שהן משקה
טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא כו' מאי איריא בטמא מת אפי' בראשון ושני נמי תחילה הוי דתנן כל הפוסל את התרומה מטמא משקין
טופח הרי הן תחילה פי'
דהוו משקה קרשו: יד] תיבות
להיות תחילה והשתא מאי קושיא לימא דר"ע סבר כר"ש שזורי דלא חשיב שמן משקה אלא אוכל ומיהו מר"ע אינה קושיא דשמעינן ליה דחשיב שמן
וסבר יש קנין לעכו"ם דאינו
משקה במסכת מכשירין ומייתי ליה במס' שבת בריש פרק חבית חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון כו' וקאמר סלי זיתים וענבים
פוטר נמחק: טו] וצ"ע אי
יג]
יוכיחו כו' אבל מסתמא דהש"ס קשה כמו שפירשתי ותירץ ר"ת דהכא מיירי בקרוש כדקתני רישא השמן והחלב של גריסין בזמן שהם לחים הרי
מירוח עיין ר"ש בסוף פ"ק
דפיאה:
הן ראשונים פי' דהוו משקין קרשו הרי הן שניים ויש ספרים שרישא זו כתובה בהן והדר קתני ר"מ אומר שמן תחילה לעולם אפי' קרוש והשתא ניחא
הא דנקט לעולם וכן דבש דחכמים ויין דר"ש שזורי כולה בקרוש איירי. כ) מ"ר: קסבר אין קנין ל) (מחייב). וא"ת והא מיפטר משעת מירוח
העובד כוכבים ואין לומר דקסבר אינו פוטר דלא אשכחן תנא דאית ליה תרתי מירוח העובד כוכבים אינו פוטר ואין קנין דא"כ דגנך במאי
מוקים ליה דר"מ אשכחן דאית ליה מירוח העובד כוכבים דאינו פוטר יד] מ) (וסבר יש קנין לעובד כוכבים דאינו פוטר) לקמן בפרק רבי ישמעאל
אבל קסבר יש קנין בספ"ק דע"ז ורבי יהודה אית ליה יש קנין בפ' השואל ואית ליה נמי מירוח העובד כוכבים
[אינו] פוטר לקמן בפ' ר' ישמעאל וי"ל $ דמ"מ דמי לחיוב כי היכי דלא א"ל קח מעציץ שאינו נקוב או מתבואת חוצה לארץ ועוד כל לקוח דרבנן
הוא כדדרשינן תבואת זרעך ולא לקוח בפ' השוכר את הפועלים ומיהו הר"ר יצחק בהר"ר מאיר מפרש הני מילי בשלקחו עד שלא
נתמרח ואפשר שלא היה מצוי ומיהו ר"ת מפרש דאדרבה בממורח הוא דמיפטר לקוח טו] וצריך עיון אי מירוח העובד כוכבים פוטר אפילו מדרבנן
בתבואה דעובד כוכבים דאמרינן בפ"ק דבכורות הלוקח טבלים ממורחים מן העובד כוכבים כו' דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובד
כוכבים כו' והא דגזרינן משום בעלי כיסין בעובד כוכבים שלקח מישראל נ) . מ"ר:
מי