הקומץ רבה פרק
שלישי מנחות
לב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ועושה
אמרתי לו רבי מה טעם. אתה עושה אותם פתוחות והלא בתורה
ריוח מלמעלה וריוח מלמטה. מן הצדדים לא פירש ושמא
א) [מתוס' ד"ה רשב"א אומר
א [מיי' פ"ה מהלכות מזוזה
כו' לעיל נא: מוכח דלא
הל"א טוש"ע יו"ד סי' רפח
סתומות הן. אותו ריוח שלאחר ובשעריך [דברים ו] ז] הוא סתום (שמאל של
כיון דכורך מאחד כלפי שמע צריך טו] לכתחילה כדי לגול
היה הגירסא רבי לפניהם],
סעיף א]:
בהיקף כעין ס"ת. מ"ר: והאידנא נהוג עלמא בסתומות.
שיטה) והריוח באמצע השיטה: אמר לי הואיל ובתורה אינן סמוכות.
ב) יבמות קב., ג) שבת עט:,
קלח ב מיי' שם הל"ב טוש"ע
ד) שבת עט:, ה) [דברים
שם סעיף יג:
ז)
הנך שתי פרשיות שזו כתובה בואתחנן [שם] וזו כתובה בוהיה עקבה) לפיכך
פירש בקונטרס דכשיש כתוב בתחילת שיטה ובסוף שיטה והריוח
יא], ו) עושין מתפילין מזוזה
קלט ג מיי' שם הלכה א
ח] אנו עושין פתוחות: מאי לאו
באמצע זו היא סתומה ואנו נוהגין
אם חסרה הס"ד. צ"ק,
טוש"ע יו"ד סי' רצ:
ז) דכשכותבים בתחילת. צ"ק,
קמ ד מיי' פ"א מהל' תפילין
אפתוחות. קאמר רב זה דהלכה
להניח חלק מעט בתחילת שיטה ואחר
(א) ט]
ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה ועושה
א
ח) צריך לשייר שיטה. צ"ק,
וס"ת הל' ח ט סמג עשין
כר"ש: אטבא י] דסיפרי. גלועי"ן
כך מתחיל והיה אם שמוע ושמא גם
פרשיותיה פתוחות אמרתי לו א) רבי מה טעם
ט) מסופה פתוחה מכל הני.
כה טוש"ע יו"ד סי' רעא
צ"ק, י) ועכשיו. צ"ק, כ) [וע'
עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא
זה קרוי סתומה ור"ת מפרש
סעי' ג:
אמר לי הואיל ואין סמוכות מן התורה ואמר
קמא ה מיי' שם טוש"ע
תוס' קדושין ט. ד"ה והלכתא
יכפלו: אית ליה מנהגא. כדמפרש
דכשמסיים מסיים פסוק באמצע שיטה
❖
ותו' גיטין עד: ותוס' ב"ב
או"ח סי' לב סעי' ז:
רב חננאל אמר רב הלכה כר"ש בן אלעזר מאי
אם יבא אליהו כו': מנעל לכתחילה.
ומניח עד סוף שיטה כשיעור
קיד: ותוס' מגילה כט:],
לאו אפתוחות $ לא אריוח וכמה ריוח אמר רב
ל) נ"א בתחילת, מ) נ"א בסוף,
למ"ד אם יבא אליהו ויאמר חולצין
למשפחותיכם זו היא פתוחה ואם לא
נ) [עי' ט"ז יו"ד סי' רצ ס"ק
שיטה מקובצת (המשך)
מנשיא בר יעקב ואמרי לה אמר רב שמואל
במנעל שומעין לו קסבר מנעל השתא
נשתייר בסוף שיטה כשיעור חלק
א' ובנקה"כ], ס) ז' שיטין
ובשל ראש ד' שיטין כצ"ל. צ"ק,
בר יעקב כמלא אטבא א] דסיפרי אמר ליה
פתוחה ואמר הכא דעושין
לכתחילה לא עד שיבא אליהו ויורה
למשפחותיכם מניח שיטה שניה
ע) עיין בספר תפארת שמואל
פרשיותיו סתומה לכך נראה
יא] כו'. למ"ד אם יבא אליהו ויאמר
ומתחיל וכותב בשלישית וזו היא
אביי לרב יוסף ואת לא תסברא דכי אמר רב
דף לא ע"א, פ) דמיפסלן.
דטוב שלא יניח ריוח בסוף
❖
רש"ק, צ) צ"ל רב,
אין חולצין במנעל שומעין לו מכלל
פתוחה וסתומה כל שכותב בתחילת
שיטה אחר ובשעריך כדי
אריוח והא רב אית ליה מנהגא והאידנא נהוג
$
שיעור. ושיעור ריוח אויר
יב] עד שיבא אליהו ויאמר לא תחלצו
שיטה וסוף שיטה ומניח חלק באמצע
עלמא ב] בסתומות ב)דאמר רבה אמר רב כהנא
פרשה י"א כשיעור לכתוב
במנעל חולצין כו' : תפילין
כדי לכתוב בו שם שתי אותיות או
(ב)
בו למשפחותיכם כו' וי"א
הגהות הב"ח
אמר רב אם יבא אליהו ויאמר ג] חולצין
כדי לכתוב ג' אותיות והר"י
קדושתן חמורה ממזוזה שיש בהן ד'
יותר וזו היא סתומה סדורה כל שכותב
(א) רש"י ד"ה מאי לאו וכו'
מאורליינ"ש מצא במסכת
במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין
פרשיות: הכא סתומות. בס"ת והכא
והולך השיטה עד חציה או עד
רב דהלכה כצ"ל ותיבת זה
סופרים ישן כמו בסדר
שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל ורב יוסף
נמחק: (ב) ד"ה למ"ד אם
הקדמונים איזה פתוחה כל
פתוחות במזוזה אלא ש"מ במזוזה נמי
שלישיתה ומניחה ומתחיל לכתוב
וכו' חולצין כו' הס"ד ואח"כ
שמניח באמצע השיטה.
אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר
סתומות הן: ודילמא להשלים.
בשיטה שתחתיה כנגד הנחה של
מ"ה מקדושה חמורה
תוס' אחרות: ג] חולצין
❖
תפילין:
במנעל. מנעל הוא מעור
אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין
דילמא הא דדייקינן הא מורידין
שיטה העליונה וזו היא סדורה זה מצא
דק ואיכא למגזר אטו מנעל
ו)עושין יג] שאם חסרה מתפילין מזוזה:
ר"ת בסידור קדמונים ובמסכת
בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם
המרופט שאינו חופה הרגל:
קלף. כותבין עליו במקום בשר כו'.
ד] מנעל לכתחילה כו'
סופרים מצא איזו היא פתוחה כל
גליון הש"ס
בסנדל ואמרינן מאי בינייהו מנעל לכתחילה
ד]
אע"ג דללישנא בתרא מותר
אלמא תפילין אי אפשר לעשות מזוזה
שלא התחיל בראש השיטה ואיזו היא
גמ' לא אריוח. כעין זה
איכא בינייהו אלא לאו שמע מינה אריוח ש"מ
לכתחילה לחלוץ במנעל עד
דהא על הקלף נכתבו: ומשני
סתומה כל שהניח באמצע שיטה
פסחים דף יג ע"א תענית יח
שיבא אליהו מ"מ טוב
רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לעשותן
ע"א: שם והאידנא נהוג
ב
לחזור אחר סנדל מעור עבה.
למצוה. מצות תפילין על הקלף ומזוזה
וכמה יניח בראש שיטה ויהא נקראת
עלמא בסתומות. עיין
תוס' אחרות: ה] להשלים.
סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ומאי
❖
אדוכסוסטוס אבל אם שינה אין בכך
פתוחה כדי לכתוב שם של ג' אותיות
תשובות מהרי"ק שורש נד:
כגון שכתב בסוף דף של
פתוחות דקאמר רשב"א אף פתוחות לימא
ס"ת (מקצת) פרשת שמע
כלום הילכך אם מורידין עושין: והתניא
גמר כל הפרשה בסוף הדף ח) ושייר
והוא מסיימה בגליון ועושה
מסייע ליה כיוצא בו ספר תורה שבלה
יד] שינה פסול. ומשני בתפילין קמיירי
שיטה אחת מלמעלה ואם שייר מלמטה
ג
ג)
פרשה סתומה וכותב והיה
לעזי רש"י
אם שמוע. תו"ח: ו] אידי
דאם
כדי לכתוב שם של ג' אותיות מתחיל
ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי
גלועי"ן [גלואו"ן]. עץ
ואידי בתפילין והא דכתב
❖
מלמעלה ועוד בירושלמי בפ"ק דמגילה
שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הא מורידין עושין אמאי הכא
סדוק.
אדוכסוסטוס במקום בשר.
וה"ה במקום שיער אלא
קאמר בהדיא דפתוחה מראשה פתוחה
סתומות והכא פתוחות דלמא ה] להשלים הא מורידין עושין והתניא הלכה
ד)
רבותא נקט דאע"ג דעיקר
ט) מתוך
כל הני קשה אמנהג דידן
מצות כתיבת תפילין הוא
מוסף רש"י
למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס קלף במקום בשר
דשבקינן חלק בראש שיטה ואח"כ
אקלף במקום בשר אבל על
דוכסוסטוס במקום שער למצוה והתניא שינה פסול בתפילין והתניא שינה בין
כיוצא בו. רישא דברייתא
ד
ה
דוכסוסטוס פסול אף במקום
מתחילין והיה אם שמוע והש"ס
תפילין של יד עושין אותן של
בשר וכ"ש במקום שיער
בזה ובין בזה פסול ו] אידי ואידי בתפילין והא דכתבינהו אקלף במקום שער והא
קאמר דהאידנא נהוג עלמא
ראש ואותן של ראש אין
דעיקר מצות כתיבת תפילין
דכתבינהו
עושין אותן של יד לפי שאין
במקום בשר הוא וא"ת אמאי
בסתומות ושמא סמכינן אההיא
מורידין וכו' (שבת עט:).
לא קאמר אמזוזה שינה
דירושלמי דפליג אש"ס דידן דמסקינן הכא כי אמר רב אריוח ולא אפתוחות והתם פסיק רב בהדיא כמ"ד פתוחות והכי איתא התם מזוזה
ס"ת שבלה. אין מחתכין
בזה ובזה פסול אדוכסוסטוס
ממנה יריעה שפרשיות שמע
במקום בשר ואקלף במקום
אית תנא תני פתוחות ואית תנא תני סתומות שמואל בר שילת בשם רב הלכה כדברי מי שאומר פתוחה שאין זה מקומה פתוחה מראשה
והיה אם שמוע בתוכה
שיער נמי פסול ומשכחת
❖
פתוחה פתוחה מסופה פתוחה פתוחה מכאן ומכאן סתומה ודבר תימה הוא דלפי הירושל' משמע לכאורה דאם מסיים פרשה באמצע
לקובעה במזוזה (שם).
לה דאם מורידין עושין כגון
שנכתבו אקלף ובמקום בשר
שיטה ואחר כך מתחיל לכתוב באמצע שיטה שתחתיה שזו היא נקראת סתומה ואיך יתכן זה מי גרע מפתוחה מראשה לחוד או פתוחה
ואומר הר"ר יוסף דאין זה
מסופה לחוד ונראה לפרש דקאי לפרושי מילתיה דרב דהא דאמר הלכה כדברי מי שאמר פתוחה כגון שיעשה פתוחה מראשה או פתוחה
סברא כיון דפסלינן מזוזה
שיטה מקובצת
מסופה או פתוחה באמצע ומכאן ומכאן סתומה והאי מכאן ומכאן דקאמר אסתומה דבתר הכי קאי ולא אפתוחה דקמיה דההיא פתוחה
אדוכסוסטוס במקום בשר
להכשיר אקלף במקום בשר
א] אטבא דספרי ואות י'
באמצע איקרי ואע"ג דבעלמא מקרי סתומה כי ה"ג לא חיישינן גבי מזוזה דכיון דטעם משום דאין זה מקומה ומתיישב בכך דלא קשיא
דאדרבה עיקר מצות כתיבת
נמחק. פרש"י עץ סדוק
ההיא דירושלמי אש"ס שלנו אליבא דרב. מ"ר: מנעל לכתחילה איכא בינייהו. אע"ג דקי"ל (ב"ב דף קיד:) רבה ורב יוסף הלכה
מזוזה במקום שיער ועוד
כו' וזהו כדי אחיזת גודל
אומר רבינו נתנאל דשינה
ואצבע וזהו למעלה ולמטה
כרבה בר משדה ענין ומחצה ולרבה אין חולצין במנעל לכתחילה י) עכשיו נוהגין לחלוץ במנעל לפי שאין אנו בקיאין בסנדל אי נמי במילתא
בזה ובזה פסול משמע בג'
אבל מן הצד לא מצינו
דקאמרי משמיה דאחריני אפשר דהלכה כרב יוסף כ). מ"ר: דילמא להשלים. פירש בקונטרס שאם חסרה מזוזה שיטה אחת אי לאו
מקומות שינה חד בזה תרי
שיעור הריוח ושמא כיון
בזה [הרי] תלת ובמזוזה
דכורך מאחד כלפי שמע
דאין מורידין היו נוטלין שיטה אחת מס"ת ותופרין במזוזה והא דאמרינן בירושלמי בפ"ק דמגילה דתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא על
לא משכחת להפסיל שלישי
צריך בראשו כדי לגול היקף
עור אחד ההיא בשלא תפר העורות זה בזה טז] ויש עוד לפרש להשלים כגון יז] דפרשת שמע ל) בסוף עמוד והוסיף פרשת והיה אם שמוע
תוס' אחרות. וז"ל תו"ח
ולפי מה שנהגו העולם עתה
בגליון שלמטה או פרשת והיה אם שמוע מ) בתחלת עמוד והוסיף שמע בגיליון שלמעלה.יח] נ) מ"ר: הא מורידין עושין. אע"ג דנוהגין
אידי ואידי אתפילין. וא"ת
לכתוב שדי מבחוץ כנגד
לישני אידי ואידי במזוזה
האויר שלפני והיה ונוקבין
בתפילין של יד ס) ד' שיטין ובשל ראש ז' שיטין ובמזוזה כ"ה שיטין אם שינה לא פסול. מ"ר: ע) תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס.
ופי' הר"ר יוסף דכיון דשינוי
הסף לקרותו מבחוץ [נראה
אחד כשר במזוזה משמע
שאין צריך] דאי כדי לגול
ושניהן פסולין אגויל וס"ת כשירה אגויל כדמוכח בפרק המוציא יין (שבת דף עט:) ותימה דלא חשיב ליה בהדי אין בין ספרים לתפילין
ליה דכל השינוים כשרים בה
היקף א"כ יהיה מכוסה
ומזוזות בפ"ק דמגילה (דף ח:) ויש לפרש דלא איירי בדבר שכתובין בו כדאשכחן (שם דף ז:) גבי אין בין שבת ליום הכיפורים דלא חשיב
עי"מ דכיון דמקום המובחר
מאותו היקף ושמא יחתוך
פ)
אכילה וגבי אין בין יום טוב לשבת דלא חשיב סקילה אי נמי משום דתפילין ומזוזות לאו מחד טעמא מיפסלן אגויל ולא דמו לאשורית
במזוזה כשהיא נכתבת על
הקלף מאותו מקום. תוס'
דהוי מחד טעמא משום דכתיב והיו. מ"ר: אידי ואידי בתפילין הא דכתבינהו אקלף במקום שיער והא דכתבינהו אדוכסוסטוס במקום
דוכסוסטוס ואמת הוא שאף
אחרות: ב] בסתומה. פרש"י
[על] (כל) הקלף כשר אין
כתב בתחילת [השיטה]
בשר. פירוש אף במקום בשר וה"ה במקום שיער דלא הכשיר תפילין אלא על הקלף וקשה דלא משני אלא אידי ואידי במזוזה והוי
לנו לפסול מקום שיער בקלף
ובסוף שיטה והחלק באמצע
במזוזה והר"ר נתנאל פי'
וכן מנהג קדמונים והיכא
השתא שינה בזה ובזה מענין אחד דמזוזה כשירה אשניהם ולא מיפסל כלל אלא מחמת שינוי מקום דלמאי דמוקי לה אתפילין מיפסלי
דשינה בזה ובזה משמע
שנזדמן לו שגמר השיטה
אדוכסוסטוס מתרי טעמי חדא דדינם אקלף וחדא דדין דוכסוסטוס אשיער והוא שינה וכתב במקום בשר וכענין זה קשה בפרק המוציא
שלשה פסולים וזה לא נמצא
בסוף הפרשה ולא נשאר
אלא בתפילין ולא הבנתי.
מקום בשיטה להניח חלק
יין (שבת דף עט:) דמשני התם איפכא אידי ואידי אמזוזה גבי הא דאמר צ) רבא התם דוכסוסטוס הרי הוא כקלף וכותבין עליו תפילין
ע"כ: ז] ובשעריך. סתום צד
ולהתחיל פרשה אחרת יגמור
והא תניא תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס למצוה והא תניא שינה בזה ובזה פסול אידי ואידי אמזוזה הא דכתב אקלף במקום שיער
שמאל של שיטה תיבת הוא
כל השיטה באותה פרשה
ל"ש: ח] לפיכך אני עושה
ויניח חלק בתחילת שיטה
והא דכתב אדוכסוסטוס במקום בשר והשתא קשיא דה"ל לשנויי אידי ואידי אתפילין דכשירין אשניהם והוי שינוייא מענין אחד כענין
אותן פתוחות: ט] תיבת זה
שתחתיה בצד ימין ויתחיל
שפירש כאן ופירש שם הר"ר יוסף דמדלא תירץ כן נראה דתפילין אם שינה לכתוב בקלף במקום שיער לא פסל כמו שלא פסל אם שינה ממצותן
נמחק: י] אטבא דספרי אות
פרשה אחרת באמצע השיטה
וכתב אדוכסוסטוס ובענין זה נוכל לתרץ בשמעתין דלכך לא תירץ אידי ואידי אמזוזה דכיון דכשירה כששינה מצוותה וכתבה אקלף ה"ה
י' נמחק: יא] ויורה. כן
ופתוחה זה שמניח חלק
שחולצין במנעל ותיבת וכו'
בסוף השיטה בצד שמאל
דכשירה כשכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר ועוד יש לתרץ דלא הוי מצי לשנויי הכא אידי ואידי אמזוזה יט] דכל כמה דלא אשמעינן דמזוזה
נמחק: יב] מכלל. דעד שיבא
ואינו מתחיל פרשה אחרת
כשירה משניהם לא שייך למיתני שינה בזה ובזה פסול אבל כל דין תפילין כבר אשמעינן ובענין זה יש לתרץ בפרק המוציא יין (שם). מ"ר:
אליהו וכו' חולצין בו הס"ד:
באותה שיטה אלא מתחיל
יג] עושין. לא לעשות מזוזה
בראש השיטה ממש ואם
הא כולה מס"ת דלעולם פתוחות
נזדמן לו וגמר השיטה בסוף
בעינן אבל אם חסרה מזוזה שיטה אחת אי לאו דאין מורידין היו נוטלין שיטה אחת מס"ת ותיפרה במזוזה ומשלימין וקא פריך הא
הפרשה יניח שיטה שלימה חלק ויתחיל בראש השיטה שלישית סדורה כו' עד מתחיל מלמעלה [הוא בתוס' ולכן לא העתיק] לפיכך
מורידין עושין מתפילין מזוזה הס"ד: יד] והתניא. אם שינה: טו] צריך בתחילה: טז] העורות זה בזה. אבל תפר לית לן בה: יז] כגון.
הנהיג ר"ת בפתוחה להניח ריוח בסוף שיטה ובראש שיטה שניה כדי לקיים שניהם ומיהו לפי זה קשה למנהג שלנו שאנו מניחין
אם גמר פרשת שמע בסוף עמוד: יח] בגליון שלמעלה. אם לאו דאין מורידין עושין: יט] אידי ואידי אמזוזה. כל כמה אות ד' נמחק:
ריוח במזוזה בסוף שיטה אחר ובשעריך ואין אנו מתחילין והיה בראש שיטה שניה אלא מניחין ריוח קצת ולפי דברי ר"ת קרי