הקומץ רבה
פרק
שלישי
מנחות
לד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כשהוא
י] והילכתא כרב ושמואל לחומרא. ז)ומצריך מזוזה לתרוייהו דס"ל כרבי
מ"ר
אומר מזוזות בפרשה שניה שאין ת"ל. משמע קצת
א) ב)
קס א
ג)
יוסי: לול הפתוח מן הבית לעלייה. זהו דרכן יא] ארובה באמצע
דכתיבי מזוזות מלא בב' ווי"ן ולא מזוזת חסר דהא
העלייה ועולין לה מן הבית במעלות ועושין ד' מחיצות סביב המעלות
רבי ישמעאל אית ליה יש אם למסורת בריש סנהדרין גבי
ד) ה)
קסא ב
ו) ז)
לטטפת ומיהו אין ראיה מזה דה"נ אשכחן ר"ע דאית ליה יש אם למקרא
למטה כדי שלא ירד אדם מן העלייה
לבית כי אם ברשות בעליה
ח)
קסב ג
בההיא דלטטפת ובפרק כל שעה
ועושין פתח במחיצות וכן עושין בני
קסג ד
אית ליה יש אם
עליה ד' מחיצות סביב הארובה
אדעתא דגינה הוא דעבידא אביי ורבא עבדי
ט)
למסורת נ) : נאמר כאן כתיבה
למעלה ובהן פתח: אם יש לו ב'
כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל
י) כ)
פתחים. אחד בבית ואחד בעלייה
ל)
ונאמר להלן כתיבה. ופירש בקונטרס
לחומרא והילכתא כרב ושמואל לחומרא
א
א]
מ) נ)
קסד ה
כדפירשתי: אע"ג דרגיל בחד. מינייהו
גבי גט דכתיב וכתב לה ספר
איתמר לול ב] פתוח מן הבית לעלייה אמר רב
טפי דהא דאמרן לעיל הלך אחר
כריתות וקשיא דהא תנן
הונא אם יש לו פתח אחד חייב במזוזה אחת
ב
על עלה של זית ועל קרן של
הרגיל ה"מ כגון תרי בבי ורגיל בחד
ס)
קסה ו
אם יש לו ב' פתחין חייב בשתי מזוזות אמר רב
❖
פרה כותבין כא] ודקאמר ספר
בטילה אידך לגביה אבל תלתא לגבי
פפא שמע מינה מדרב הונא האי אינדרונא
לספירת דברים ונראה לפרש דדריש
חד לא בטלי. ל"א מתשובת הגאונים
ג
ח) הלך אחר הרגיל יב] שהיה רגיל
מכתיבה דפרשת סוטה כב] או מכתיבה
דאית ליה ארבעה באבי חייב בארבע מזוזות
קסו ז
תורה אור השלם
שבני אדם רגילים לצאת ולבא בו
דמשנה תורה שהמלך כותב דכתיב
פשיטא לא צריכא אף על גב ג] דרגיל בחד
❖
1. וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן
ולמעוטיפתחאדרבישאינועשויאלא
וכתב לו את משנה התורה
אמר אמימר האי פיתחא דאקרנא חייב
אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלתּוֹ וַיִּתֵּן
לו לבדו ולאיתויי פתחא דרב הונא
הזאת על ספר והיינו נוהג לדורות
אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיּמִין
במזוזה אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית
שיטה מקובצת
בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְיָ וְנָתְנוּ
שהיה רגיל אף לאחרים אבל ב'
ואם תאמר אדרבה נילף מגט וי"ל
שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הסַּף
ד] ליה פצימין א"ל עדי פצימי רב פפא
פתחים או ג' לחדר אחד וכולן נעשו
דמזוזה וס"ת חובת דורות ומצות כג].
א] תיבות והילכתא כרב
אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית
איקלע לבי מר שמואל חזא ההוא פיתחא
מ"ר: כמה שנאמר להלן כו'.
מלכים ב יב י
ושמואל לחומרא נמחק:
יְיָ:
לביאת כל בני הבית שהיו מרובין
2. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת
ב] לול הפתוח: ג] דרגיל בחד
דלא הוה ליה אלא פצים אחד משמאלא
ותשמיש (א) אחד בחדר ט) תדיר
פירש בקונטרס כלומר וצריכה ליכתב
כו' פירש"י כו'. קשה והיכא
בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
דברים ו ט
שמעינן להא ממילתא דרב
ועבידא ליה מזוזה א"ל כמאן כר"מ אימר
והוצרכו לו פתחים הרבה כולן חייבין
בדיו בין מזוזה בין גט כמה שנאמר
3. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת
הונא הא רב הונא לא איירי
במזוזה ואף על פי יג] שנתמעט
להלן ותימה גדולה פירושו דהא
דאמר ר"מ מימין משמאל מי אמר מאי היא
אלא בפתח אחד למעלה
בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
דברים יא כ
ואחד למטה זה לפני זה
תשמישי) ואינן צריכין עכשיו לכולן אלא
מכשירין גט בסיקרא ובסם
דתניא ביתך ביאתך מן הימין אתה אומר מן
4. וְעָבַר יְיָ לִנְגֹּף את מִצְרַיִם
ושניהן רגילים שהכל נכנסים
לאחד מהן: דאקרנא. בקרן זוית
. מ"ר:
הימין או אינו אלא משמאל ת"ל ביתך מאי
ויוצאים בזה ופי' הר"ם דרב
וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל
וכתבתם אמר קרא כתיבה
של בית: והא אין לה פצימין. מזוזות
הונא איירי בשני פתחים זה
הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזת
תלמודא אמר רבה דרך ביאתך מן הימין
ד
אצל זה ואחד רגיל יותר
וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתח וְלֹא יִתֵּן
אלא ראשי הכתלים: עדי. הרי.
תמה והדר על
מחבירו. תו"ח: ד] והא לית
הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכם
דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר ה] רב
מזוזות. צריך הוא לדרשה דכתיבה
כלומר אלו ראשי הכתלים הן הן
שמות יב כג
לה פצימין א"ל עדי פצימין:
לִנְגֹּף:
5. וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו
שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה
ה] דימינא עקר ברישא:
פצימין: פצים אחד. שהיה הפתח
תמה דלא מצינו למימר אמר קרא
ו] וחכמים פוטרין מ"ט דר"מ
יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדּבָרִים
דרבא בר עולא אמר מהכא ויקח יהוידע
וכתבתם והדר על מזוזות דה"נ
אצל הזוית וציר הפתח הוא הזוית ואין
1
דתניא שומע אני כו' והשאר
הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב על הַסֵּפֶר
❖
ירמיהו לו יח
נמחק: ז] למזוזה. דברי רבי
בַּדְּיוֹ:
אצלו כלום כ) ואין לו פצים אלא סף
ס) כתיבה דהתם וכתבת על האבנים ולא
הכהן ארון אחד ויקב חור בדלתו ויתן אותו
ישמעאל רבי א) יצחק אומר
שסוגר בו: כר"מ. מפרש לקמן
אמרינן וכתבת והדר על האבנים אלא
אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה' ונתנו
א"צ: ח] הו"א ליכתבא
אאבנא וקשה להר"ם אכתי
הגהות הב"ח
דמחייב מזוזה לבית שאין לו אלא
מכתיבה תמה דריש כדפירש הקונטר'
שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף
תיקשי לן רחמנא אמר על
פצים אחד: מאי היא. מנלן דמימין:
דכתיבה תמה לא שייכא על האבנים
(א) רש"י
מזוזות ואת אמרת גזירה
המובא בית ה' מאי ר"מ דתניא בית שאין לו
בחדר אחד
ביאתך מן הימין. דרך ימין לביאה:
לפי שאינה מתקיימת. מ"ר:
שוה כיון דאמרינן דעל האבן
אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים
(ב) ד"ה
נמי יש כתיבה תמה ע"י
דרך ביאתךיד] . לביאה ולא ליציאה:
לטטפת
מזרח
חקיקה ולמה ליה למימר הכי
פוטרין מאי טעמא דרבנן מזוזות כתיב מ"ט דר' מאיר דתניא מזוזות שומע
ו]
2
מימין בבוא איש בית ה'. כשהיה
וכתיב אצל המזבח
אלא לימא אי לאו גזירה שוה
כבא (ג) ד"ה
הו"א ליקבעה אסיפא דביתא
אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר 3 מזוזות בפרשה שניה שאין תלמוד
אדם נכנס לפתח עזרה מזרחי
אחת
ונראה לומר דודאי משמע
לומר הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מעטו הכתוב
והולך למערב ה"ל אותו ארון מימין
(ד) ד"ה
ליה דאסיפא דביתא לא מצי
כריתות
לאמן ידיו ולכתוב כתיבה
שהיה נתון אצל קיר צפוני של
למזוזה אחת דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך כשהוא אומר על
ז]
4
תמה במחובר לבית ואין עוד
(ב) טו] מזבח מימין בבוא אצל המזבח
המשקוף ועל שתי המזוזות שאין ת"ל שתי מה ת"ל שתי זה בנה אב כל
לקיים על מזוזות וע"כ והדר
❖
אבל
על מזוזות קאמר ומשום הכי
אלמא דרך ימין הויא ביאה. וכל
מקום שנאמר מזוזות אינו אלא אחת עד שיפרט לך הכתוב שתים ת"ר
קאמר סד"א ליכתבא אאבנא
דבר הנתון דרך ביאה צריך ליתנו
אחת תלושה דאיכא כתיבה
וכתבתם יכול יכתבנה על האבנים נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה
מימין: מיעט הכתוב למזוזה .
תמה ואח"כ לקבעו אמזוזות
(ג)
מוסף רש"י
להלן על הספר אף כאן על הספר או כלך לדרך זו נאמר כאן כתיבה ונאמר
לכך אצטריך גזירה שוה
ה
שאם אין בו אלא פצים אחד חייב:
דרך ביאתך מן הימין.
דספר. ת"ח. לשון תוס'
להלן כתיבה מה להלן על האבנים אף כאן על האבנים נראה למי דומה דנין
שאין תלמוד לומר שתי. דמיעוט
מהר"פ ואמר מורי דמשמע
ליה דאין לכתוב כתיבה תמה
כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה הנוהגת לדורות ואין דנין כתיבה הנוהגת
מזוזות שתים: טז] להלן כתיבה.
אלא א"כ נוטל האבן לפניו
וכתב לה ספר (ד) :
לדורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות וכמו שנאמר להלן ויאמר להם ברוך
וחוקק בו [בסכין] דאז הוא
5
(חולין קלו.)
הופכה לכל צד שירצה
ולהלן כתיבה. וכתבת על האבנים ל) :
מפיו יקרא אלי את הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו אמר ליה רב
ומתקן האות לרצונו אבל על
ספר כריתות נוהג לדורות. כתיבת
(יומא יא:)
הסף אי אפשר לכתוב כתיבה
אחא בריה דרבא לרב אשי רחמנא אמר על מזוזות ואת אמרת נילף כתיבה
וכתבתם.
תמה וכיון דהכי אי אפשר
אבנים הוראת שעה היתה: יז] שנאמר
כתיבה אמר קרא וכתבתם כתיבה תמה והדר על המזוזות ומאחר דכתיב
כתיבה תמה.
לקיים קרא כדכתיב וכתבתם
2
להלן כו'. כלומר וצריך ליכתוב
(שבת קג:) פשיטא.
על מזוזות ממש ואי לאו
[וכתבתם] האי גזירה שוה למה לי אי לאו גזירה שוה ח] הוה אמינא ליכתבא
גזירה שוה הו"א: ט] לקוצו
בדיו בין במזוזות בין בגט כמו
(לעיל
של יו"ד עיין רשב"א סי'
אאבנא וליקבעה אסיפא קמ"ל: ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו
שנאמר יח] מפיו יקרא אלי וגו' כלומר
קוצו של יוד.
תרי"א: י] כאן מה"ד אדעתא
כט.)
ואפילו כתב אחד מעכבן: פשיטא אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכא אלא
והא נמי
מהאי קרא נפקא דספר בדיו בעינן:
דגינה. לשומרה והס"ד
פשיטא.
ומה"ד לחומרא. ומצריכי
לקוצו של יו"ד והא נמי פשיטא לא נצרכא אלא לאידך דרב יהודה דאמר
רחמנא אמר על מזוזות. דמשמע
ט] ו
שאין גויל מוקף
לתרוייהו מזוזה הס"ד:
כתבם על הסף ממש ולא
מ)
יט]
לה.
רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה:
יא] זהו דרכן. בונין ארובה:
ז
יב] תיבות שהיה רגיל נמחק:
באגרת: כתיבה תמה. ואין
ת"ר יג] ואע"פ שנתמעטה:
כ] כתיבה תמה על העצים ואבנים אלא על הספר: והדר. שימה במזוזות: ג"ש. כתיבה כתיבה: ליכתבא אאבנים. יחקקה
יד] דרך ביאתך. דרך הילוכך
(שם)
הס"ד ומה"ד דכי עקר איניש
בסכין על האבנים דהויא כתיבה תמה: והדר ליקבעה. לאבן אסיפא בצורת הפתח ואיקיים כתיבה תמה והדר על המזוזות:
כו' אלמא ימין בעינא
לטטפת מדאפקיה רחמנא בלשון
ביאה ש"מ דרך ימין לביאה: טו] צפוני של מזרח אלמא כל דבר הנתון דרך ביאה צריך ליתנו מימין כי הכא הס"ד והשאר נמחק: טז] מה"ד נאמר להלן: יז] מה"ד כמו שנאמר להלן (תיבת ובדיו נמחק): יח] כמו שנאמר. להלן ואני כותב על
הספר בדיו ולא בסם ולא בסיקרא הס"ד והשאר נמחק: יט] דמשמע וכתבתם על הסף: כ] ואין. כתיבת דיו תמה: כא] כותבין. אלמא לא בעינן ספר וכדקאמר ספר כו': כב] סוטה. והתם ספר ממש בעינן ולא ע"ג האבנים א"נ מכתיבה דס"ת
דכתיב כתוב זאת זכרון בספר. וגבי ס"ת בעינן אקלף ולא ע"ג אבנים וא"ת בגט נמי אמאי לא בעי ספר קלף ככל הני כיון דכתיב בספר וי"ל דהתם ודאי איצטריך ספר כריתות לכלל ופרט וכלל דרבינא כל דדמי לפרט אליבא דרבי יוסי
הגלילי. ואליבא דרבנן האי ספר כריתות לספירה בעלמא הוא דאתא וא"ת אדרבה נילף מגט ופירש השר מקוצי דנין כתיבה המבוארת כגון מזוזה מכתיבה המבוארת כגון בסוטה וספר המלך ואל יוכיח גט שאינה כתיבה המבוארת ואינה
אלא פירושה בעלמא. תו"ח: כג] ומצות. א"נ ס"ת ומזוזה מפורשת בתורה אבל בגט אין מפורש בתורה מה יכתוב בו:
א)