הקומץ רבה פרק
שלישי
מנחות
לה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תיתורא
גוייתא לברייתא. (א) שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית
הלכה למשה מסיני. הוא
העור הנכפל למטה
דתפילין
א) שבת כח: סב., ב) [שבת
קע א ב מיי' פ"ג מהלכות
כח:], ג) מגילה כד:, ד) שם
תפילין הל"א סמג עשין
פנימית חיצונה ה]: אבל גוייתא לגוייתא. כגון אם הקדים שמע
שמכסה
פי הבתים והוא בית
מושבו של תפילין
איתא רבא, ה) כופה הרחב
כב טוש"ע או"ח סי' לב סעי'
לוהיה כי יביאך: או ברייתא לברייתא. כגון והיה אם שמוע
ונראה כעין דף של גשר ומשמע מתוך פירוש הקונטרס שהבתים
שלהןשהבתים.צ"ק,ו)הדפנות.
מד:
צ"ק, ז) גי' רש"ק ורש"א הגיה
קעא ג מיי' שם טוש"ע שם
ו] בשמאל קדש בימין של מניח: תיתורא. גשר. לאחר שנתן האגרות
כ]
והתיתורא הכל מעור אחד ואין נוהגין כן. מ"ר:
טוב, ח) שני בתים הסמוכות.
סעי' מב:
מעברתא דתפילין. הוא העור
בבתים ה) דרך הפה הרחב שהבתים
צ"ק, ט) וישלח הס"ד אח"כ
קעב ד מיי' שם הלכה יא
מ"ה דהדר חלים. צ"ק,
טוש"ע שם סעי' מג:
עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן
הנעשה מכפילות
אלא גוייתא לברייתא
וברייתא לגוייתא אבל
י) דתפילין, כ) נ"א ונקראין
קעג ה ו מיי' שם הלכה יד
ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם
העור שהוכפל למטה לכסות פי
גוייתא לגוייתא וברייתא לברייתא לית לן בה
תיתורא. רש"א, ל) שכנגדו
סמג שם טוש"ע או"ח
בבתי האצבעות וחותך מג' הדפנות
הבתים ומכניסים בו הרצועות
דשי"ן כו' הד"א. צ"ק. רש"ק
סי' לג סעי' ג:
א"ל רבא מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא
קעד ז ח מיי' שם הלכה א
הגיה שצ"ל הכל דיבור א' וכצ"ל
מכל אחת מעט והד' נשארת ארוכה
ונקראת מעברתא על שם שצריך
טוש"ע או"ח סי' לב
שכנגדו ואין להוכיח מדקאמ'
לגוייתא דלא דהך דבעי למיחזי אוירא לא קא
וכופלה לאותו אורך ומטילה על
שלא יהו הרצועות קבועות אלא
סעי' לט:
מעברתא דתפילין סתם
חזייא והא דלא קא בעי למיחזי אוירא קא
קעה ט מיי' פ"ד שם הלכה
דמשמע נמי בשל ראש דהא
א]
חודן של ג' הדפנות ותופר חודן
מעבירן ומושכן לכל צד שירצה מאריך
ג:
סתמא קאמר שין של תפילין
חזייא ברייתא לברייתא וגוייתא לגוייתא נמי
של ג' דפנות ו) על רחבו של זה והוא
ראש זה כא] ומקצר ראש זה ובערוך
קעו י כ ל מ מיי' פ"ג שם
הל"מ דבשל ראש איירי כו' ולפי
דעת הרש"א הם שני דיבורים,
הלכה יח סמג עשין כב
הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזיא אוירא
כב] י)
הוא
בית מושבו של תפילין ונראה כעין
ערך מעבר פי' מעברתא
מ) על שי"ן דינו כו' דאין שי"ן
טוש"ע או"ח סי' לג סעי' א
❖
דף של גשר: מעברתא. כשנותן
תיתורא וכן גשרים נקראין מעברתא
דשמאל ודשמאל קא חזיא אוירא דימין אלא
רואה. צ"ק, נ) שם שמניחים.
[ב]:
❖
צ"ק,
כ) ותיתורא הוא מקום שמכניסין בו
הרצועה של
תפילין סביב אותו
ל"ש ואמר רב חננאל אמר רב א תיתורא
הרצועה ונקראת מעברתא דתפילין
תיתורא יכפיל הקלף סביב הרצועה
דתפילין הלכה למשה מסיני אמר אביי
שיטה מקובצת
ונראה דלא פירש הערוך כן בשביל
כעין שעושים לפי המכנסים שלא
הגהות הב"ח
מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני
ב
א] תיבת קא נמחק: ב] תפילין
שיהא מעברתא דתפילין ותיתורא
תהא הרצועה
קבועה אלא כשהוא
(א) רש"י ד"ה גווייתא
מרובעות. פ"ה הבתים
א) ואמר אביי ג שי"ן של תפילין הלכה למשה
דתפילין הכל א' כג] דבגמ' חשיב
רוצה מושכה
אילך ואילך ומאריך
לברייתא שנתן והיה כי:
מרובעים והולך לטעמו א)
מסיני וצריך שיגיע חריץ למקום התפר רב
(ב) ד"ה דמתהפכין וכו'
שפי' דהתיתורא מעור אחד
ד
ליה בתרתי אלא משום דמחברי
ראש זה ומקצר ראש זה ולשון
לחוץ ונראה האודם הס"ד
של הבתים עצמן ועוד נראה
דימי מנהרדעא אמר כיון דמנכר לא צריך
אהדדי חשיב להו כחדא וי"מ מעברתא
מעברתא שמעבירה ומושכה לכל צד
ואח"כ מ"ה בתופרן ותיבות
לפרש שצריך שיהיה גם
תפילין מרובעות נמחק:
התפירה מרובעת ויהיה בה
ואמר אביי האי קילפא דתפילין צריך
שירצה: שי"ן של תפילין. לבית ז] חיצונה
רצועה קטנה שמעבירין למעלה
(ג) ד"ה זה שלא כנגד וכו'
דין אלכסון כל אמתא
עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין
על בית תפילין של יד ואין נראה
למיבדקיה דדילמא אית בה ריעותא ובעינא
מפסיק ביניהן הס"ד ואח"כ
בריבוע כו'. גליון: ג] היכא
❖
מ"ה בחדתתא:
בו כעין שי"ן: וצריך שיגיע חריץ.
דמיתלי. ותיבת כי נמחק:
לפסול משום שאינו רואה כל הבית
כתיבה תמה וליכא רב דימי מנהרדעא אמר
ד] חלים עתיקתא. נ"א חלים
שבין בית לבית עד מקום התפר
את האויר חדא דלא שייך אינו
לא צריך קולמוסא בדיק לה א"ר יצחק
חדתא ואינך עתיקא:
למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו
רואה האויר בכי האי גוונא אלא
ה] פנימית חיצונה. אי נמי
לעזי רש"י
רצועות שחורות הלכה למשה מסיני
ה
ב)
הקדים והיה אם שמוע לשמע
תיתורא ח]: כיון דמינכר. חריץ
כי חבר ביתא אחרינא תמן ועוד
גוט"ן [גנ"ץ]. כפפות.
דנעשית פנימית חיצונה
מיתיבי תפילין אין קושרין אותן אלא במינן
למעלה קצת אין צריך להגיע למקום
דשמא דבית החיצון שאינו רואה
דגרזלי"ר [ריגרישילי"ר].
וחיצונה פנימית: ו] אם שמוע
❖
בין ירוקות בין שחורות בין לבנות אדומות לא
לכווץ.
משמאל קדש מימין: ז] לבית
התפר: קילפא. קלף: ריעותא.
האויר פסול לא שייך אלא בתפילין
החיצונה עושין כו' ונראין בו
יעשה מפני גנאי ודבר אחר א"ר יהודה מעשה
נקב: אלא במינן.
של עור ולא של
של ראש ולא בשל יד כמו שיש
כמין שין: ח] תיתורא. וי"מ
חריץ של קמטין של שין
מוסף רש"י
משי ופשתן: אדומות לא יעשה מפני
בתשובות הגאונים ועוד כי הרצועה
בתלמידו של ר"ע שהיה קושר תפיליו
שאין נראה דמסתמא אי
גנאי. שמא יאמרו גרדן הוא ומדם
שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה
בלשונות של תכלת ולא אמר לו דבר איפשר
תיתורא. לאחר שהכניס
אפשר בלאו הכי. תוס':
האגרות בבתים מקצע כל
ט] דלאו מינו הוא: י] תפילין
חטטיו נצבעו והאדימו הרצועות:
כל הבית אלא הבית עצמה מגולה
אותו צדיק ראה תלמידו ולא מיחה בו אמר
הבתים לבד עור בית רביעי
מרובעות. הבתים מרובעים
ודבר אחר. שמא יאמרו אשתו נדה
ימין ושמאל א"כ הבית רואה שפיר
מניח ארוך וכופלו למטה
הס"ד ומה"ד בתופרן:
לו הן לא ראה אותו ואם ראה אותו לא היה
לכסות הבתים וזהו בית
בעל ונצבעו בדם: של תכלת. דלאו
כד]
את האויר לצד המעברתא ולצד
יא] אלא כעין ביצה הס"ד:
מניחו מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר
מושבו של בתים, תיתורא
יב] שכשיכנוס פתאום בפתח:
ט] מינן הוא: מבפנים. אפילו לבנות
ל) שכנגדו. מ"ר:
לשון גשר (התרומה בשם רש"י
יג] בתים קיימת. שלא יהיה
בן הורקנוס שהיה קושר תפיליו בלשונות של
דשי"ן של תפילין הלכה למשה
ודא"ר יצחק שחורות מבחוץ: דמתהפכין
בה נקב: יד] כנגד זה. שני
הובא במחזור ויטרי סי'
תקיב). מעברתא. היינו
בתים: טו] תיבות לא אמרן
ארגמן ולא אמר לו דבר איפשר אותו צדיק
ליה. מה שבפנים (ב) בחוץ ונראה
מסיני. בשל ראש איירי
מאותו עור הנכפל למטה
כו' דפסולין נמחק:
ראה בנו ולא מיחה בו אמרו לו הן לא ראה
האודם: תפילין מרובעות י] בתופרן.
והנותנה מ) אם אין דינו להיות פוסלת
עושה בליטה כפולה חוץ
טז] מקולקל הוא. ל"א מגונה
לבתים שמכניס בתוכה
קריעה בחדש יותר מבישן:
בתפירתן. ישמור את ריבוען שלא
דנמצא דאין בית רואה את האויר
אותו ואם ראה אותו לא היה מניחו קתני
הרצועות ומושכות אילך
יז] דמיתלי בשלחא:
ימשוך חוט התפירה יותר מדאי שלא
דלא דמי לטולה תפלה של ראש ועושה
ואילך עוברת (שם). שי"ן
מיהא בין ירוקות בין שחורות ובין לבנות לא
יח] וכוויץ במקומו:
של תפילין. שעשויה מעור
יט] תיבות אע"ג דהדר כו'
יכווצו ויקצר רחבו שקורין דגרזלי"ר:
אותה של יד. מ"ר:
קשיא כאן מבפנים כאן מבחוץ אי מבפנים
ו
החיצון עצמו, קומט בו ג'
למקומו נמחק: כ] ואין
שי"ן של תפילין הלכה למשה
ובאלכסונן. שיהא ריבוען מכוון
קמטין כעין שי"ן משדי,
נוהגין כן. ור"י מפרש
מאי גנאי ודבר אחר איכא זימנין דמתהפכין
והדלי"ת והיו"ד עשוין בקשר
ארכו כרחבו כדי שיהא להם אותו
מסיני. כתב בשימושא רבה
תיתורא זה עור אחר כפול
ליה תנא ב] תפילין מרובעות הלכה למשה
שקושר הרצועה אחת לצפון
ואינו מעור הבתים אלא עור
ז
ג)
כה]
אלכסון שאמרו חכמים (סוכה דף ח.)
דתפילין צורה דשי"ן דימינא ג'
ואחת למזרח כמין ד' ורצועה
אחר הוא וחציו העליון נקוב
מסיני אמר רב פפא בתפרן ובאלכסונן
ח
ד)
כל אמתא בריבועא אמתא ותרי
רישי ודשמאלא ד' רישי ואי אפיך
קטנה מאוד תלויה בה ואין
הוא להוציא הבתים דרך
בה אלא כפיפה כמין יו"ד
אותו הנקב וחציו השני הוא
לימא מסייע ליה העושה תפילתו עגולה
חומשי באלכסונא ולא יהא ארכו יתר
לית לן בה עוד כתוב נ) בו שמניחין
ט
וכופאה בעוד העור לח והיא
למטה וחופה פי הבתים
על קלף הפרשיות קלף חלק אחד
על רחבו שאפי' יש להו זויות פסולין:
סכנה ואין בה מצוה אמר רב פפא מתני'
כפופה לעולם (שבת סב.
מלמטה לפיכך נקרא תיתורא
וכעי"ז שבת כח:). בתפרן
לפי שהוא כעין דף של גשר
תפילתו עגולה. בית מושב תפילין
וכורכו בו ושמא בשל יד קאמר אם
דעבידא כי אמגוזא אמר רב הונא תפילין כל
ובאלכסונן. כשהוא תופר
למטה מהבתים וכן נהגו
עגול שאין להם בית מושב אלא
כתבו בד' עורות כדאמרינן לעיל
בית מושבן צריך ליזהר שלא
העולם: כא] ומקצר ראש זה.
זמן שפני טבלא קיימת כשירות רב חסדא אמר
יקלקל ריבוען במשיכת חוט
וי"מ זהו רצועה הנתונה על
יא] כמין דופן ביצה: סכנה. יב] שכשיכנס
וצריך לדבק עוד כתוב שם אמר
נפסקו שתים כשירות שלש פסולות אמר רבא
התפירה, וצריך שיהא להן
י
הבית של יד ומכסה ראש
בפתח ויכה ראשו באיסקופה שלא
אביי כתבינהו אגויל שפיר דמי וכן
אלכסון כהלכתו שתהא
הבית מבחוץ וגם צד ימין
הא דאמרת שתים כשירות לא אמרן אלא זה
כ
מרובע אצבע ברוחב ובאורך
יכנסו התפילין בראשו: ואין בה מצוה.
וצד שמאל של בית מכוסה
הלכה וזה א"א דבהדיא אמרינן בפ'
שהיא אצבע ושני חומשין
בו באותו עור קטן. תוס'
שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה פסולות וזה
דמרובעות הלכה למשה מסיני:
המוציא יין (שבת דף עט:) תפילין
באלכסון (מגילה כד:).
אחרות: כב] [מעברתא]
כנגד זה נמי לא אמרן אלא בחדתתא אבל
כאמגוזא. שעור בית מושבם חדוד
ל
אגויל מי כתבינן עוד כתוב בתקון
דתפילין הוא תיתורא כו'
מעברתא. ונקראין תיתורא
בעתיקתא לית לן בה אמר ליה אביי לרב יוסף
ביותר אבל עגול כעגיל וכטבעת
תפילין שעושה אותם רחבים ב'
ובתפילין מקום שמכניסין בו
אימא דכשירה שהרי יש להם [בית]
אצבעות ואי עבדינהו טפי שפיר דמי
ז)
היכי דמיין חדתתא והיכי דמיין עתיקתא אמר
הרצועה נקראת מעברתא:
כג] תיבות דבגמ' כו' חשיב
מושב: טבלא. זהו עור של בתים יג]:
ואי פחית לא מיפסיל בהכי ובריש
ליה כל
היכא כי מיתלי ביה בשלחא
מ
ג]
להו כחדא ל"ש: כד] ולצד
שתים.
שני דפנות בשני בתים:
המוצא תפילין
(עירובין דף צה:)
שכנגדו. ואין להוכיח
חלים עתיקתא ואידך חדתתא
והדר ד]
מדקאמר תפילין סתם
זה שלא כנגד זה. כגון שנפסק בית
פירשתי טעם דומיא דציץ. מ"ר:
וא"נ
דמשמע נמי בשל ראש בשין
קולמוסא בדיק ליה.
וכן
ראשון ובית ג' ואחד שלם ביניהם
דהא סתמא קאמר שין של
תפילין הלכה למשה מסיני:
זה כנגד זה יד] ח) [בתים הסמוכות]. ל"א זה כנגד
זה בתוך אויר
נקב
הלכה וה"נ אמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיט:) כל
כה] דימינא. של ימין וכן נהגו
חריץ אחד נפסק דופן בית זה ודופן בית שכנגדו זה שלא כנגד
שהדיו עובר עליו אינו נקב. מ"ר:
העולם שין דארבע רישי צד
רצועות שחורות. יש שעושין בתים של תפילין מקלף
לבן
זה שנפסק זה באויר אחד וזה באויר אחר שאין קרע רואה
קדיש ותלתא צד שמע מאי
טעמא דבעינן שנראה שינין
את חבירו שהבית מפסיק ביניהן (ג) : טו] לא אמרן. ב' בתים
דלא בעי' שחורות אלא רצועות. מ"ר:
שיש בעור תפילין שני
תפילין מרובעות. יש שאין מרבעין אלא במקום מושבן
הסמוכים דפסולים: בחדתתא. ונפסקו ודאי עור מקולקל הוא :
טז]
פעמים שדי מאי טעמא ארבע
רישי דהוו שין ד' אויר כמו
דמתלייז] בשילחא. כשאוחז בעור ומפשט: והדר חלים. כשמניחן
ושמא צריך הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן
שין של לוחות. תו"ח:
חוזר וכווץ יח]: שילחא. עור כמו (ויקרא א) והפשיט וישלח ט) :
כו] מרובעות
דבוקות וכן בית של יד וקצת היה נראה דלא בעי
כו] מרובעות. והעולם רגילים
לעשות הכל מרובעים ואפי'
יט] (אף ע"ג
דהדר)
חלים. לשון חיבור שמחבר
הקמט למקומו:
אלא בתופרן
ובאלכסונן כמו שמפרש רב פפא.
מ"ר:
גוף התפילין למעלה מן
א"נ
פוק
הבתים. תו"ח:
א) אולי חסר כאן איזה תיבות וצ"ע.