לה:
הקומץ
רבה פרק
שלישי
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
פוק
א"נ כל היכי דמיתלי במתנא. כשאוחז אדם ברצועה התלויה בהן
חזי מה עמא דבר. פי' בקונטרס להחמיר ור"ת מפרש להקל כי
א)
קעז א ב
ב)
ההיא דפ"ק דעירובין גבי הילמי ולחיים וכן בפרק
ואתו תפילין אבתריה ואינן נתקין חדתא ואידך שנתקין עתיקא. ל"א
ג)
שלשה שאכלו . מ"ר: וכמה שיעורייהו. ק) לכאורה אתיא אבתריה שמתפשט העור הויא ג] חדתתא: קשירה תמה.
ד)
ה) ו)
קעח ג
שתהא הקשירה נאה ואם יש ד] קשר אחר ברצועה לבד מקשר שקושרין
בתפילין של ראש איירי דמר פשיט שדי להו על כתפיו לאחוריו ומר
ז)
בראש תו לא הויא קשירה יפה. לשון
מתלית להו אבל הערוך פי' בערך
קעט ד
ח) ט)
אחר קשירה תמה רצועה שלימה ולא
צרדה דכתב בילמדנו בסוף בא אל
וא"נ כל היכי דכי מיתלי ביה במתנא אתייה
קשורה: ועייליה לתפירה לגאו.
פרעה ושיעור רצועה של יד עד
אבתריה חדתתא ואידך עתיקתא אביי
י)
קפ ה ו
א]
שלא יראה ויהא כשלימה: מה עמא
כ)
אצבע צרדה ומאי צרדה אמצעי
הוה יתיב קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה
דבר. וכיון דאין נוהגין כן לא תעשה:
פי' היא אצבע ארוכה ועוד הביא
ל)
ז
דתפילי א"ל מהו למיקטריה א"ל וקשרתם
גרדומי רצועות. מה שתולה מן
ר)
בערוך דתניא בתוספתא איזוהי אצבע
מ)
כתיב שתהא קשירה תמה א"ל רב אחא
קפא ח
א
צרדה זו אצבע גדולה של ימין ובקונט'
הרצועות לאחר שנתקשרו בראש אם
נ)
בריה דרב יוסף לרב אשי מהו למיתפריה
פי' דהיא אצבע הסמוכה לגודל ור"א
נפסק מאותן שירים ונשתיירו גרדומין
ס)
קפב ט
ועייליה לתפירה לגאו
אמר ב] פוק חזי מה
קליר יסד כפי' הערוך בסילוק של
כשירין. גרדומין היינו שיריםי): שיעור
ב
ע)
❖
תכלת מפרש בפרק התכלת
פרשת שקלים גיא וכל עפרה בצרדה
עמא דבר אמר רב
פפא גרדומי רצועות
פ)
ושיעור אזוב מפרש בפ"ק
הכילו פי' משום דכתיב וכל
כשירות ולאו מילתא היא מדאמרי בני רבי
צ)
דסוכה כ) : גרדומים.
בשליש עפר הארץ והיינו אצבע אמצעי
ק)
חייא גרדומי תכלת
וגרדומי אזוב ג כשירין
שיטה מקובצת
(שירי) שיריהן: מכלל דאית להו
שהוא שלישי ובפ"ק דיומא
ל)
התם הוא דתשמישי מצוה נינהו אבל הכא
א] אביי. כתב הרשב"א סי'
שיעורא. לתליית הרצועות לבר
דאמרינן גבי כ"ג שמכין לפניו באצבע
מ)
תתשכ"ז איתא בירושל'.
דתשמישי קדושה נינהו לא מכלל דאית להו
הקשר מדמני ה] להו שירים לגרדומין:
צרדה הדבר ידוע שא"א להשמיע קול
ר)
[פ"א דמס' מגילה] רבי זירא
שיעורא וכמה שיעורייהו אמר רמי בר חמא
ש)
איפסיק ליה גידא דרצועתא
מחוי כפוף. ו] [אורך הרצועה תהא
אלא כשמכה באמצעי ולפי' זה ש) דחזי
ת)
פי' שנפסקה ותפרה א)
אמר ר"ל עד אצבע צרדה רב כהנא מחוי
ד
פשוט היינו מגודל עד אמה וכפוף
עודפת על הקשר] כמה שיכול לפשוט
בגידין מהו למיתפריה ושרי
א)
הדר ואפסקא תניינית ושרייה
כפוף רב אשי מחוי פשוט רבה קטר להו
מאצבע עד אמה: פשוט. כמה שיכול
מאצבע עד אמה ובערוך פי' בערך
ולא מן אולפנה פי' ולא מן
❖
לפשוט מגודל ועד אצבע דלגבי
כף דכפוף היינו מעיקר גודל עד ראש
ופשיט ושדי להו רב אחא בר יעקב קטר
הקבלה דלא הו"ל למשרי
בשניה דאין זה אלי ואנוהו:
ז] נ)(פשיטת) אצבע וגודל הויא בפשיטה
אצבע כשהן דבוקות זו בזו ופשוט
להו ומתלית להו מר בריה דרבנא עביד
ב] אמר ליה פוק: ג] חדתתא.
ולגבי אמה ואצבע בכפיפה לפי
מראש אצבע עד ראש גודל כשהן
כדידן אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר
אע"ג דהדר חלים חלים לשון
תורה אור השלם
שמאצבע לגודל מתפשט יותר הרבה
פשוטות וי"מ עד אצבע צרדה שצריך
חיבור שמתחבר וחוזר הקמט
שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה
ה
1. וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי
למקומו: ד] ואם יש שם
מבין אצבע לאמה. צרדה לשון צרתא
לעשות הרצועות ארוכות ממקום
קשר: ה] מדמני בהו שירים
שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ ויָרְאוּ
למשה מסיני אמר ר"נ ו ונוייהן לבר רב אשי
דדא צרה של אגודל והיינו אצבע
הנחתן עד אצבע צרדה וכפוף היינו
אגרדומין הס"ד: ו] תיבות
דברים כח י
מִמֶּJָ:
2. וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְראִיתָ
הוה יתיב קמיה דמר זוטרא איתהפכא ליה
אורך כו' עד על הקשר ל"ש:
הסמוך לגודל: רבה. ח] כשמניח
שכופף את אצבעו ומשער הרצועה עד
ז] דלגבי. ב) פשיטת אצבע
אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ:
❖
רצועה דתפילין א"ל לא סבר לה מר ונוייהן
תפילין קשר ליה ברישיה ושירי
שם ופשוטה היינו שמשער הרצועה
לגודל הויא פשיטת אמה
שמות לג כג
לאצבע ככפיפה לפי: ח] רבה.
הרצועות פשיט ושדי להו ותולין ט] על
ממקום הנחה עד ראש אצבע פשוטה
לבר א"ל לאו אדעתאי וראו כל עמי הארץ
1
כשהיה מניח תפילין קטר
כתיפו מאחריו: ומתלית להו. לרצועות
ובתפילין של ראש משערין הרצועות
כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך תניא
ליה: ט] ותולין. לו על כתפיו
הגהות הב"ח
מאחוריו: י] גודלן.
התלויות היה גודלן י] ומשלשן
שתגיע ראש האחד עד טיבורו וראש
ר"א הגדול אומר
אלו תפילין שבראש
ז
(א) רש"י
ומשלשלן: יא] תיבות ותולין
❖
טרני"ם בלע"ז: כדידן. כמנהג שלנו
השני עד הלב ושמא שום מדרש יש
לבר
לפניו ל"ש: יב] ראשו. כעין
2 והסרותי את כפי וראית את אחורי אמר
[ותולין לפניו]: קשר של תפילין.
וגבי תפילין של יד הוא דאמרינן בפ'
דלת כדי: יג] דמתהפכין.
יא]
רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא מלמד
ליה: יד] שכתוב. בהם:
שני דברכות ושמתם את דברי
שישים הרצועות על ראשו
טו] כדאמר. בפ"ק דברכות
גליון הש"ס
שהראה לו הקב"ה למשה קשר של תפילין
אלה על לבבכם שתהא שימה כנגד
[בענין] שיהא דל"ת כדי שיהא
יב] ס)
נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו
תוס' ד"ה אלו כו' אם
ואין עוז אלא תפילין
אמר רב יהודה ח קשר של תפילין צריך שיהא
הלב ובשימושא רבה דתפילין יש
שדי נראה עליהן דשי"ן נראה בקמט
צריך לחלוץ תפילין של
וכדאמר לעיל דמשום תפילין
למעלה כדי שיהו ישראל למעלה ולא למטה
דליפשו רצועי עד דלימטי לחדא כנגד
בית חיצונה שכפל הקלף כעין שי"ן
יד.
של ראש הקב"ה מטיל יראתו
❖
על העובדי כוכבים ותיבת
מילה מימינא ולחדא כנגד הלב
ודל"ת נראה בקשר ויו"ד נראה באותו
וצריך שיהא כלפי פנים כדי שיהו ישראל
יראו נמחק: טז] כדאמרן.
משמאלא עוד יש אומר דמצות שיעור
של יד כמין רצועה קטנה וראשה כפוף
לפנים ולא לאחור אמר רב שמואל בר בידרי
לעיל: יז] פי' ואידך אמאי לא
חשיב הנך דרב יהודה הני
לעזי רש"י
מעט כמין יו"ד: ונוייהן לבר. השם
רוחב הרצועות יותר מכחטה ופחות
אמר רב ואמרי לה אמר ר' אחא
אריכא
שכיחין כתב שחיטה ומילה
יהא נראה מבחוץ. לשון אחר נוייהן של
מכשעורה ואם יותר כשר. מ"ר:
טרני"ם [טריציי"ר].
וצריך ללומדן לפי שתמיד
אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב
מנשיא
עביד כי דידן. דפשיט ושדי להו
רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות
צריך להן ואי בעי למעבד
לקלוע (את רצועות
אמר שמואל תפילין מאימתי מברך
עליהן
קשר של תפילין דשכיחא
התפילין כדי שלא תיגררנה
❖
על כתיפיו מלפניו. מ"ר:
שחורות והוא נוייהן (א) וראיה לדבר
טפי מכולהו:
על הארץ).
ונוייהן לבר. הכא מוכח דארצועות
משעת הנחתן איני והא אמר רב
יהודה
מדאמרינן איתהפיכא ליה רצועה
א)
אמר שמואל כל המצות כולן
מברך
דתפילין א"לע) ולא סבר לה מר ונוייהן
קאי ולא כמו שפירש
מוסף רש"י
לבר והכי אמרינן לעיל מבפנים מאי
בקונטרס במסכת שבת
עליהן עובר לעשייתן אביי ורבא דאמרי
פוק חזי מה עמא דבר.
דקאי ת) אקציצה. מ"ר:
גנאי ודבר אחר איכא זימנין
תרוייהו משעת הנחה ועד שעת קשירה
ט
(עירובין יד:)
ב)
אלו תפילין שבראש. פי' בקונטרס
דמתהפכין יג] אלמא כה"ג הוי
גרדומי.
אמר
שכתוב עליהן רוב השם שי"ן
מתהפכין שנהפך צד הרצועה התחתון
(להלן לח:) קשר של
למעלה ונראה: איתהפכא ליה. שלא היתה הדל"ת ניכרת מבחוץ: לאו
ודלי"ת ונראה דדלי"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא
תפילין הלל"מ.
אדעתאי. שוגג הייתי: שם ה' נקרא עליך אלו תפילין של ראש. שכתוב
חשיבי מן השם של שדי מדחשיב להו לעיל ובריש פ' בתרא דמגילה
יד] בו רוב השם שי"ן ודל"ת: קשר של תפילין. מאחורי העורף והקב"ה
תשמישי קדושה ולא הן עצמן קדושין ובשום דוכתא לא
מניח תפילין כדאמר לעיל דמשום תפילין ש"ר יראו העובדי כוכבים
קרי להו כי אם קשר של תפילין עוד אמרינן בפ' במה מדליקין
טו] פ)
ונוייהן.
כדכתיב ויראו ממך: למעלה. בגובה הראש ולא למטה בצואר:
לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה
לבר.
כלפי פנים. ממול עורף ולא בצידי הראש. ל"א צ) כלפי פנים שיהא
בלבד למאי הילכתא אילימא כו' אלא לעורות והאמר אביי שי"ן של
הקשר מבפנים והנוי של דל"ת מבחוץ כדאמרן טז] ונוייהן לבר: בידרי.
תפילין הלכה למשה מסיני פירוש ופשיטא דצריך בהמה טהורה ומסיק
שם: מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן. משמע לאחר שהניחן:
אלא לרצועות משמע דד' ויו"ד לא חשיבי אותיות וה"ר יעקב
(עירובין צז.) לאו
אביי ורבא דאמרי תרוייהו. מאי משעת הנחתן דקאמר משעת הנחה
דאורלינ"ש מסופק $ אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לבית הכסא
אדעתאי.
דשמא כיון דמחופות עור לא צריך דלא אסרו אלא תפילין של ראש
ועד שעת קשירה דכיון דעדיין לא קשרן עובר לעשייתן הוא:
(ברכות כו.)
שכתוב שי"ן בעור ויש עוד לפרש דלכך קאמר אלו תפילין
בין
(שבת צה.) אלו תפילין
שבראש משום דנראין יותר משל יד דעל של יד אמרינן לקמן לך לאות ולא לאחרים לאות א) . מ"ר: משעת הנחה ועד שעת קשירה.
שבראש.
(חולין
מכאן היה מדקדק רבינו אליהו שצריך אדם לקשר תפילין בכל יום ור"ת מפרש דאין צריך ומביא ראיה מהא דאמרינן בפ"ק דחולין
פט.) עובר לעשייתן.
דצריך אדם שילמוד ג' דברים כתב שחיטה ומילה ורב יהודה אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואידך
הני שכיחן פי' יז] וצריך ללומדן
לפי שתמיד צריך להן ואי בעי למקשר קשר של תפילין בכל יום איכא דשכיחא טפי ומיהו בקונטרס
(פסחים ז:)
פי' שם איפכא הני שכיחן קשר
של תפילין וברכת חתנים וציצית ואין צריכין ללמוד שמנעוריו בקי בהן וכמו שפירשתי נראה דאדרבה
בתרא דעירובין קשר
כתב ושחיטה שכיחי
טפי מכולהו
ועוד
מדקדק
ר"ת דהך קשירה
לאו
ממש היא מהא דחשיב
בריש
פ'
של