כל
המנחות פרק
ראשון
מנחות
ו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ת) מה לכלאים שכן מצותו בכך. ואע"ג דאפשר לקיים בטלית של
מ) כלאים לגבוה. אבנטו של כהן יז]: מצותו בכך. גזירת הכתוב שלא
א) ב)
כט א
יהא אבנט אלא של כלאים דכתיב תכלת וארגמן וגו'
צמר מ"מ בסדין של פשתן שחייב בציצית לא אפשר לקיים בכך
ג)
ל ב
ואמרינן מדשש כיתנא תכלת עמרא: רב שישא בריה
וא"ת ולימא גיד הנשה במחובר יוכיח דאין מצותו בכך ושרי לגבוה
ד)
לא ג
דרב אידי אמר. להכי איצטריך קרא משום דאיכא למימר ניהדר דינא
כדאמר בריש ג"ה וכי תימא מה לג"ה שכן מחובר הנך יוכיחו
ונייתי במה הצד דטריפה מותרת
וי"ל כיון דאין לו היתר אלא על ידי
ה)
לב ד
❖
ו)
לגבוה: מקריבין כקריבין. דמום פסול
חיבור לא שייך למיעבד מיניה יוכיח:
א] מה לכלאים שמצותו
בכך רב שישא בריה
ז)
בעל מום נמי הותר בעופות. ונ"ל
בכהן כמו בזבח אבל טריפות לא
דרב אידי אמר משום דאיכא למימר ליהדר
ח)
ט) י)
דהשתא מצי למילף ממחוסר
פסיל בכהנים דתנן בבכורות בפרק
שיטה מקובצת (המשך)
דינא ותיתי במה הצד מה למליקה שכן
כ)
מומין אלו ואלו כשרין
אבר ויוצא דופן ולבסוף כשאמר שכן
ל)
הצד השוה אלא עושה הוא
קדושתה אוסרתה חלב ודם יוכיחו מה לחלב
באדם ופסולין בבהמה אותו ואת
מומן ניכר אתי הכל שפיר:
קו"ח מן הצד השוה מיוצא
ודם שכן באים מכלל היתר מליקה תוכיח וחזר
שכן מומן ניכר. ואין לומר דמחוסר
מ)
דופן ובעל מום שמותרים
בנו וטריפה ויוצא דופן להכי איצטריך
נ) ס)
להדיוט ואסורים לגבוה
הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי
קרא: אמר ליה רב אחא [סבא]
זמן ואותו ואת בנו ומוקצה
ע) פ)
טריפה שאסורה להדיוט לא
צ)
זה ב] הצד השוה שבהן שאסורין להדיוט
כל שכן. תו"ח: ו] בטריפה
לרב אשי. ואכתי ל"ל קרא הא איכא
ונעבד ורובע ואתנן ומחיר יוכיחו דכל
ק)
שאין מומה ניכר: ז] ממשקה
למימר: יוצא דופן יוכיח. שכהן
הני יש להם לג] קול יותר מטריפה
ומותרין לגבוה אף אני אביא טרפה אף על פי
ר) ש)
ישראל. תוס' לקמן (דף
יוצא דופן כשר לעבודה וקרבן יוצא
בבני מעיים שאין יודע כלל כי היכי
ס"ו ע"ב ודף פ"ד ע"א):
שאסורה להדיוט תהא מותרת לגבוה מה
ח] מן המותר לישראל נפקא
דופן פסול דאמרינן בת"כ נ) כי
דחשיב יוצא דופן מומו ניכר משום דיש
להצד השוה שבהן שכן מצותה בכך אלא
אי נמי מכל: ט] תיבות
ת)
יולד פרט ליוצא דופן : מה ליוצא
לו קול ומחיה דשריא להדיוט ואסורה
ס)
ע)
פרט לטריפה שאינה עוברת
אמר רב אשי משום דאיכא למימר מעיקרא
נמחק: י] תתכשר צריכי.
דופן שאינו קדוש בבכורה. דפטר
לגבוה אין ללמוד טריפה דמה לחיה
ותיבות כתב רחמנא מן
דדינא פרכא מהיכא קא מייתית לה מבעל
רחם כתיב תאמר בטריפה
שכן אין במינה לגבוה ושכן מומה
הבקר נמחק: יא] אחת מנחת
מום מה לבעל מום שכן עשה בו מקריבין
א)
ניכר: דומיא דערלה וכלאי הכרם.
חוטא ואחת כל: יב] שלא
ג]
שקדושה בבכורה אם נולד עם טריפתו
ב)
רחץ ידים ורגלים ערל טמא.
כקריבין אמר ליה רב אחא ד] סבא לרב אשי
הלכך איצטריך קרא: בעל מום
וא"ת $ והא אמרינן פ' כל שעה
ג)
בכדי נקט טמא דהא תנא
❖
ד)
טבול יום וכ"ש טמא אלא
יוצא דופן יוכיח שלא עשה בו מקריבין
יוכיח. שקדש בבכורה ואסור לגבוה
ובכל הבשר
לפי שרגיל התנא לשנות
זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסר
אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:
כקריבין ומותר להדיוט ואסור לגבוה מה
יחד ערל וטמא הערל וכל
הצד השוה כו'. ולמה לי קרא: מליקה.
הטמאים וכן בקרא לא יוסיף
הואיל והיתה להם שעת הכושר קודם
תורה אור השלם
ליוצא דופן שכן אינו קדוש בבכורה בעל מום
(עוד עבור בך) [יבא בך
טריפה היא יח] לכתחילה דחותך שדרה
השרשה ויש לומר דכלאים דכתיבי
1. וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן מִן
יוכיח מה לבעל מום שכן עשה בו מקריבין
עוד] ערל וטמא ועי' בתוס'
ומפרקת כדאמרי' בפ"ק דשחיטת חולין
בהאי קרא איירי בענבים שעושין מהם
זבחים (דף טו ע"ב) תו"ח:
הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂראֵל
כקריבין יוצא דופן יוכיח וחזר הדין לא ראי
יג] ע"ג כלים כו'. לא זו אף
לְמִנְחָה וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמים
והותרה לגבוה מכלל איסורה
יין לנסכים כדדרשינן
זו קאמר לא מבעיא כלים
לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם נְאֻם אֲדנָי
זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה ה] הצד השוה
להדיוט אישתרי אף אני אביא טריפה
מן המאתים ממותר ב' מאות שנשתיירו
יט]
אֱלֹהִים: יחזקאל מה טו
דחייצי אלא אפילו בהמה
2. וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן
שבהן שמותרים להדיוט ואסורים לגבוה
דהוי בשר והוי מין במינו
(ולמה לי קרא) פ) : מליקה דחטאת
בבור הנהו לא היתה להם שעת הכושר
חייצי ולא מבעיא בהמה
כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת השָּׁבֶט
וכ"ש טרפה שאסורה להדיוט תהא אסורה
העוף לכהנים. ובבעל מום ויוצא דופן
דדוקא דחרצן שנזרע הוא שהיתה לו
אלא אפילו רגל חבירו שהוא
הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ ליְיָ:
❖
ויקרא כז לב
בשר אדם כמותו. תו"ח
לא אשכחן היתר לכהנים מכלל איסור
שעת הכושר קודם השרשה ומן החרצן
לגבוה מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו
ועיין תוס' זבחים (דף ק"י
דאין בהן שום איסור לגבי כהנים:
אין עושין נסכים וא"ת אותם ענבים
מכללן תאמר בטריפה שהותרה מכללה א"ל
ע"א): יד] קמץ ועלה בידו
כו'. וא"ת ואיך אפשר בלא
משולחן גבוה הוא דזכו. וגבי גבוה
גליון הש"ס
עצמן היתה להם שעת הכושר קודם
רב אחא בריה דרבא לרב אשי טרפה
מלח הכתיב על כל קרבנך
אשכחן בבעל מום בעופות היתר מכלל
שהוסיפו מאתים וי"ל דמה שנתוסף
תוס' ד"ה דומיא וכו'
תקריב מלח ולבונה נמי
שהותרה מכללה מאי היא אילימא מליקה
וא"ת הא אמרינן פכ"ש.
איסור וליכא מה להצד כו' ול"ל
באיסור אחר שנעשה כלאים שגדל
צריכא שתהא בביסא בשעת
כ]
דעולת העוף לגבוה בעל מום נמי בעופות
קמיצה וי"ל דבשעת הקטרה
קרא: בעל מום כא] מומן ניכר שאין
אחרי כן לא היה לו מעולם א) (אחרי כן)
היה נותן בה את המלח
אשתרויי אשתרי תמות וזכרות בבהמה ואין
מומן פסול אלא בגלוי כדאמרינן
שעת הכושר והאי דמיתסר אף מה
ולא בשעת קמיצה ולבונה
נמי היה מצדד לצדדין וקמץ
תמות וזכרות בעופות אלא מליקה דחטאת
בבכורות בפ' על אלו מומין
שגדל קודם לכן לפי שא"א להבדיל זה
ד"ה כתב וכו'
ממקום שלא היה שם לבונה:
העוף לכהנים כהנים משולחן גבוה קא זכו
ויוצא דופן מומו ניכר דאית ליה קלא
מזה להפריש תערובתם:
מסקינן דאין לחלק.
טו] שקמצו בראשי אצבעותיו
כתב רחמנא כל אשר יעבור. אע"ג
שכפף אצבעותיו שלא ע"ג
והכל יודעים: טריפה יש שאין כב] מומם
❖
ואלא פריך הכי מה להצד השוה שבהן שכן
פס ידו: הרגמ"ה. [וכדתנן
ניכר. כגון בבני מעיים: צ) שלא היתה
דמוכח דהיכא שהיתה לו שעת
מומן ניכר תאמר בטריפה ו] שכן אין מומה
בסיפא כיצד הוא עושה
פושט אצבעותיו על פס ידו:
לה שעת הכושר. דנטרפה ממעי אמה
הכושר לא ילפינן ממשקה ישראל אפ"ה
ניכר מש"ה איצטריך קרא וטריפה מהכא נפקא
טז] מהודר ממנחה עצמה
מוסף רש"י
דומיא דערלה וכלאי הכרם דכתיב
מייתי ליה בכל דוכתא בפ' כל האסורין
קאמר דאין בה קרבן אחר.
מהתם נפקא ז] 1 ממשקה ישראל מן המותר
❖
גבי נעבד משום דע"י
בההוא קרא דכתיב ביה כג] מן הצאן
הרגמ"ה: יז] כהן גדול הס"ד
הובא בסוף המסכת
לישראל ח] מכל אשר יעבור תחת השבט
ומה"ד מצותו בכך גזירת
2
תלתא קראי $ מסקינן דאין לחלק:
מן המאתים ממשקה ישראל ואמרינן
הכתוב היא: יח] טריפה היא
שקמצן זר אונן כו'. והוא הדין
נפקא פרט לטריפה שאינה עוברת צריכי
ט]
בפרק אלו עוברין במסכת פסחים
בתחילת': יט] להדיוט הס"ד
שיטה מקובצת
ומתיבת אשתרי עד תיבת
דאי ממשקה ישראל ה"א למעוטי היכא דלא
מן המאתים מן המותר ב'
ב) שתויי יין ופרועי ראש
א] מה לכלאים שמצותו
קרא נמחק: כ] וליכא למפרך
מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה
במיתה ומחלי עבודה כדאמרינן בפרק
היתה לה שעת הכושר דומיא דערלה וכלאי
בכך. וא"ת לפרוך כלאים
מה: כא] בעל מום מומו ניכר
של ציצית יוכיחו שאסור
שאין מום פוסל אלא בגלוי:
שבטלה במאתים: כל אשר יעבור תחת
אלו הן הנשרפין ותנא
הכרם אבל היתה לה שעת הכושר אימא
להדיוט ומותר לגבוה דהא
כב] מומה ניכר: כג] ביה
ושייר ג): בן בתירא אומר יחזור
השבט פרט לטריפה שאינה עוברת.
ציצית צורך גבוה הוא וליכא
ושה אחת מן הצאן מן
תתכשר כתב רחמנא כל אשר יעבור ואי כתב
למימר שמצותו בכך שהרי
המאתים: כד] עוברת כגון
כד] משום דאין לה חיות לא חשיב לה
ויקמוץ בימין. למאי דמוכח בגמרא
רחמנא כל אשר יעבור הוה אמינא למעוטי
אפשר לקיים מצות ציצית
שנחתכו רגליה מן הארכובה
דהוא הדין אכולהו פסולי דלעיל יש
עוברת . והאי קרא כתיב במעשר
כה]
בלא דחיה כגון צמר לצמר
ולמעלה ל"א מצאתי פרט
היכא דנטרפה ולבסוף הקדישה דומיא דמעשר
וי"ל דמ"מ חשוב מצותו
לטריפה שאינה עוברת משום
לתמוה דלא עריב פסול שמאל בהדי
וגמרינן שאר קרבנות מיניה בג"ש
בכך אחרי שיש לו טלית
וכו' עיין רש"י בכורות
אבל הקדישה ולבסוף נטרפה דבעידנא
נאמר כאן ק) תחת אמו ונאמר להלן
פסולי דלעיל לד] וי"ל משום דס"ד
של פשתן והוא חייב בציצית
(דף נ"ז ע"א): כה] עוברת
דאקדשה הוה חזיא אימא תתכשר כתב
תחת השבט כו' בפ"ט דבכורות :
דשמאל כיון דאית ליה הכשירא ביום
י]
ונראה לי דאיכא למפרך
שאינה עוברת בבריאות
מתני' כו] זר ואונן. וכל הני
מה לכלאים שכן הותר אצל
והאי: כו] מתני' אחת מנחת
רחמנא מן הבקר צריכי: מתני' אחד
הכיפורים ד) קבוע עבודה ולא תועיל
יא]
גבוה בבגדי כהונה. תו"ח:
חוטא בגמ' מפרש אמאי
בה חזרה: חסר שקמצו בראשי
מפרש בזבחים מקראי
כז]
מנחת חוטא ואחד כל המנחות שקמצן זר
ב] הצד השוה שבהן כו'.
תנא מנחת חוטא והלא בכלל
א
אינו כשאר הצד השוה
כל המנחות היא: כז] הני
אצבעותיו. אגב דמפרש יתר חוזר
דעבודתן פסולה ואזהרתן בסנהדרין
אונן טבול יום מחוסר בגדים מחוסר כיפורים
שבאין לקיים הקו"ח וללמוד
מפורשים בזבחים: כח] רגליו
ומפרש חסר כיוצא בו אף על גב
בסוף אלו הן הנשרפין :
מן הצד וזה בא לסותרו
להרצפה: כט] בן בתירא
שלא רחץ יב] ידיו ורגליו ערל טמא יושב עומד
ולקיים היוכיח כלומר נעשה
אומר יחזיר הקומץ לתוך
ערל. כהן ערל שמתו אחיו מחמת
דצרור וגרגיר וקורט משום חסר הוא:
יג] על גבי כלים על גבי בהמה ע"ג רגלי חבירו
יוכיח משניהם שהרי שניהם
הכלי ויחזור ויקמוץ בימין
מילה: יושב. לעמוד לשרת כתיב ר) :
שלא
אסורים להדיוט ומותרים
בן בתירא אכולהו: ל] גדוש.
פסול קמץ בשמאל פסול בן בתירא אומר יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין קמץ
ב
יד] ג
לגבוה אף אני אביא
כמו ברוצי המדו' במס'
ע"ג כלים או ע"ג בהמה או רגל
טריפה כו'. תו"ח: ג] מה
ביצה. ל"א שנמצא קמח:
ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט של לבונה פסול מפני שאמרו הקומץ
חבירו. בזבחים מפרש
לבעל מום שכן עשה
לא] שלא פשטן על גבי
היתר והחסר פסול ואיזהו היתר שקמצו מבורץ וחסר שקמצו בראשי
דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בין רגליו
בו מקריבין כו'. תאמר
כל פס היד: לב] תיבות
ד
טו]
בטריפה שהקריבין אסורין
היינו חלב נמחק: לג] להם
אצבעותיו: גמ' למה לי למתנא אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות ליתני כל
כח] לבין הרצפה: שמאל. מפרש
לפי המסקנא [והמקריבין
קול. גליון. וא"ת ולימא
בגמרא מנלן דפסול: בן בתירא .
כט]
מותרין] וזאת הפרכא לפי
רובע יוכיח שאין מומו
המנחות שקמצן זר ואונן לר"ש איצטריך דתניא א"ר שמעון בדין הוא שתהא
המסקנא היא וכיוצא בה
ניכר ובמס' תמורה קרי
אכולהו פליג אזר ואונן וכל הנך ש) :
מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה
בתלמוד וא"ת ונעשה מקריב
ליה אין מומו ניכר וי"ל
עלה בידו צרור.
נמצא קומץ חסר
דמ"מ לגבי טריפה קרי ליה
כקריבין מקו"ח זה ומה
שלא יהא קרבנו מהודר ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים
טז]
מומו ניכר דניכר להו לאותן
בעל מום שמותר להדיוט
מקום הצרור וכן מלח או לבונה:
שלא
שראו שרבעו אבל טריפה
ואסור לגבוה המקריבין
מבורץ. גדוש ל]. ל"א שנראה קמח
יש טריפות שאינו ניכר
כקריבין טריפה שאסורה
בראשי אצבעותיו. מעט שלא לא] פשטו על פס כל היד: גמ' שלא יהא קרבנו מהודר.
כגון נקבו הדקין. תו"ח:
להדיוט לא כ"ש וי"ל
חוצץ בין ראשי אצבעותיו לפס ידו:
לד] וי"ל. גליון דנקטיה
דאיכא דרשא בהדיא להתיר
שלא תהא המנחה נאה: חטאת חלב. לב] (היינו חלב) היינו סתם
חטאת. חטאת אינה טעונה נסכים בפרק שתי מדות :
לרבותא דסד"א כיון דשמאל
טריפה לעבודה. תו"ח: שכן
הכשירה ביה"כ אפילו בן
עשה מקריבין כקריבין. וא"ת
בתירא מודה דכיון שהוא קרוב להכשיר (ונפסל) (נמחק ונ"ל שצ"ל) [ומקרי שם] עבודה פסול עלה וכיון שהעבודה נעשית בפסול
אמאי לא עשינו מקריבין כקריבין מקו"ח דבעל מום ומה בעל מום שמותר להדיוט עשו בו מקריבין כקריבין טריפה שאסורה
תו לית ליה [תקנה] והוי כמו נשפך הדם על [הרצפה] דפסול קמ"ל בן בתירא דאפ"ה יחזור ויקמוץ בימין וא"ת והא לקמן קאמר איפכא
להדיוט אינו דין שיעשו בו מקריבין כקריבין וכן יוצא דופן נעשו בו מקריבין כקריבין מקו"ח דבעל מום ומה בעל מום שקדוש
דאמרינן מ"ש שמאל דאית ליה כו' ומשום הכי מכשיר בן בתירא שיחזור ויקמוץ וי"ל דודאי הסברות הפוכות קאי הכא ומדחי ליה
בבכורה עשו בו מקריבין כקריבין יוצא דופן שאינו קדוש בבכורה אינו דין שנעשו בו מקריבין כקריבין וי"ל דאיכא דרשה
וקאי הכא ומדחי ליה. תו"ח:
בת"כ שור כי יולד ולא אדם כי יולד: ד] אחא בר רבא לרב אשי: ה] הצד השוה שבהם שמותרים להדיוט. אין זה כשאר