התכלת פרק
רביעי
מנחות
מב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואביק
אין לה שיעור למעלה. דכמה דבעי ליהוי ארוך: ויש לה שיעור
להו מיבק. נ"ל שלא היה מעביר דרך נקב האבק אלא
א) ב)
לט א
ג) ד)
למטה. דמשולשת ד' בעינן אבל בציר מהכי לא יא] והדקתני משהו
שבעה חוטין לכל היותר והשמיני מניח וקושר בו דאל"כ
ה)
דבמשהו נמי מתכשרי יב] גרדומי: וצריך לפרודה כי צוציתא דארמאי.
היה יכול להעביר הציצית מן הטלית דרך האבק אחר עשייתן ולא
ו)
מ ב
משכחת כלאים בציצית: תמניא בגלימא. דריש גדילים ארבעה
ז)
כבלורית של עובדי כוכבים דבוקות מלמטה ופרודות מלמעלה: על
הקרן. על שפת חודה של קרן: גדיל.
וכן מתכלת שבשעת נתינתן בטלית
ח)
מא ג
ט) י)
חוט עבה וחזק בבגד תחילה כדי
יהו שמונה ורבי ירמיה מדפתי סובר
יג]
אין לה שיעור למעלה אבל יש לה שיעור
א
שלא יהא נוח ליקרע. ל"א גדיל אלו
כן ואם כן הוו להו שיתסר דלית ליה
למטה דאי לא תימא הכי כיוצא בו לולב אין
כ) ל)
אבק: מנין לציצית בעובד כוכבים
מב ד
מ)
הן חוטין שבשפתי שני הצדדים
יד]
לו שיעור הכי נמי דאין לו שיעור כלל והתנן
נ)
וקורין אוריל"ש: שתהא נוטפת על
שהיא פסולה. משמע הא אשה כשירה
ס) ע)
לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר
הקרן. שתהא תולה ומכה על הקרן
ולא אמר כל שאינו בלבישה אינו
פ)
מג ה
אלא אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור
צ)
ב
כלומר טו] ט) כשיגביהנה למעלה מן
בעשייה דהא לא כתיב בגופה לבישה
מד ו
למטה ה"נ אין לו שיעור למעלה אבל יש לו
❖
השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה
אלא בכלאים ומילתא אחריתי היא
מה ז
שיעור למטה ת"ר ציצית אין ציצית אלא ענף
בקרן: שירחיק מלא קשר גודל.
ע)
וגבי תפילין דרשי כי האי גוונא:
בישראל אינו צריך לברך.
צריך שיגביהנה מן השפה מלא קשר
וכן הוא אומר ויקחני בציצית ראשי ואמר
מו ח
א] 1
מוסף רש"י
דמשמע צונו ולא
גודל שיעור הציפורן עם בשר עד
טז]
אביי גוצריך ב] לפרודה כי צוציתא דארמאי ת"ר
לולב שיש בו ג' טפחים
לאחרים: ואל ימול כותי. לאחר
פרק ראשון: ואיצטריך דרב פפא.
מז ט
הטיל על הקרן או ג] על הגדיל כשירה רבי
כדי לנענע בו כשר.
דאמר לעיל ארבעה בתוך שלשה
שהמיר דתו דסתמייהו לשם הר גריזים
אליעזר בן יעקב ד] (אומר) פוסל בשתיהן
דמשמע שלא יגביהנה יותר מג'
אע"ג דגירי אמת הן ועובד כוכבים
מח י
כמאן אזלא הא דאמר רב גידל אמר רב דציצית
אצבעות: וכמה דקריב. לשפה טפי
אע"ג דבפ' המביא תניין
צריכה שתהא נוטפת על הקרן שנאמר על
ה]
2
פ) קא אמר גבי גט עובד כוכבים
מעלי ואפילו בחודה של שפה
כנפי בגדיהם כמאן כרבי אליעזר בן יעקב
ליתכשר: דסתר ובצר ממלא קשר
אדעתא דנפשיה עביד שאני התם
מט כ
(סוכה כט:)
חד מינייהו כתרי מינן.
אמר ר' יעקב אמר רבי יוחנן וצריך שירחיק
גודל. דנסתר יז] י) ונרחב [הנקב]
דסתם אשה לאו לגירושין קיימא אבל
ה
וירד [הגדיל] למטה עד שעמד
סתם מילה לשמה קיימא והכי משני
יח]
מלא קשר גודל ואיצטריך דרב פפא ואיצטריך
נ ל
(כתובות
עה.) רופא.
גבי זבחים ומתוך כך ניחא
בציר ממלא קשר. אי נמי נסתר
דר' יעקב דאי מדרב פפא הוה אמינא תוך ג'
ימול ארמאי.
יט] הבגד מלמטה שקורין אנפיליי"ר
בסמוך דמכשר ציצית בעובד כוכבים
נא מ
דלא לירחיק טפי וכמה דמקרב מעלי איצטריך
עד שנפחת מן השפה עד הנקב ממלא
מדכתיב ועשו להם דמשמע אחרים
דר' יעקב ואי מדרבי יעקב הוה אמינא מלא
ואל ימול כותי.
❖
קשר גודל: בשעת כ] עשייה כ)[איתמר].
יעשו להם ובתר הכי מכשר רב
קשר גודל דלא ליקרב טפי וכמה דרחיק מעלי
כ) [הא] דרבי יעקב ואנא נמי בשעת
טוייה שלא לשמה ומייתי תנאי מתפילין
צריכא רבינא ורב סמא הוו יתבי קמיה דרב
כא] ל) עשייה [הוה] מלא קשר גודל:
משמע דבציצית נמי בעי לשמה אע"ג
תורה אור השלם
אשי חזייה רב סמא לקרניה דגלימיה דרבינא
איכסף. רב סמא: א"ל . לרב
דעובד כוכבים כשר ותימה כיון
כב]
כותי ולא ארמאי.
1. וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי
סמא: חד מינייהו. מבני ארץ ישראל
דסתמא לשמו קאי אמאי איצטריך
דסתר ובצר ממלא קשר גודל אמר ליה לא
(עבודה זרה כו:) סוכת
בְּצִיצִת רָאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתי
ורבינא מא"י הוה: ועייף להו.
לרבות עובד כוכבים וי"ל כי היכי דלא
סבר לה מר להא דר' יעקב אמר ליה בשעת
עכו"ם.
ו
רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַים
(סוכה ח:)
כג] כופל לה מ) קודם שיתלם בציצית:
נימעטי מבני ישראל ותימה וגבי
וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה
עשייה איתמר איכסיף אמר ליה רב אשי לא
העושה סוכה לעצמו.
בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים אֶל פֶּתַח
❖
ומעייל להו בגלימא. מכניס הכפל
ספרים ותפילין ומזוזות למה לי
(שם מו.)
שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה
תתקיף לך חד מינייהו כתרי מינן רב אחא
בנקב הטלית: ואביק להו מיבק.
למעוטי עובד כוכבים מוקשרתם
צָפוֹנָה אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב
בר יעקב רמי ארבע ועייף להו מיעף ומעייל
ז
סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה:
עונבן שחוזר ומכניס כד] נ) שתים
וכתבתם תיפוק לי דסתמא לאו לשמו
יחזקאל ח ג
רבינו גרשום
להו בגלימא ואביק להו מיבק קסבר בעינן
הראשים בתוך הכפל ותלויין בעניבה
קאי דבפרק הניזקין
2. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
אבל יש לה שיעור למטה.
תמניא בגלימא כי היכי דליהוי גדיל גדילים
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ להֶם
כה] בטלית דהכי דריש גדיל שנים
פסל אזכרות שלא כתב לשמן דאמרינן
שפחות מד' אצבעות לא
צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהם
במקום פתיל רב ירמיה מדפתי רמי תמניא
כו] גדילים תרתי משמע שהן ד' חוטין
התם ס"ת שכתבתי אזכרות שבה לא
יעשה: וצריך לפרודה.
לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצת
הפתילין היוצאין מן הגדיל:
הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:
כז] ואחר כך כופלן לשמנה: רמי ח'.
כתבתי לשמן משמע אלא סתמן כתבן
דאינהו שיתסר ולא אביק להו מר בריה
כי צוציתא דארמאה.
במדבר טו לח
חוטין כח] דכתיב גדיליםס) לרבות עוד
דאיבעי למימר שכתבתי שלא לשמן
3. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל
כקווצות שיער של בלורי'
דרבינא עביד כדידן רב נחמן אשכחיה לרב
שדבוקה מלמעלה ופרודה
צ)
כט] שנים גדילים דהוו תמניא חוטין.
וי"ל דאיצטריך משום עבד ואשה
אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי
אדא בר אהבה רמי חוטי וקא מברך לעשות
מלמטה : הטיל על
תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲריךָ
כך ל] קבלה מרבינו יעקב הזקן
צדוקי ומסור ומומר אע"ג דתני עובד
הקרן. לסוף הקרן שלא
לְדֹרֹתָם: בראשית יז ט
ציצית א"ל מאי ציצי שמענא הכי אמר רב
ו]
4. הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ
לא] דמסכת יבמות: דאינהו שיתסר.
הרחיק שלשה אצבעות: או
כוכבים הכי נמי תני כותי אע"ג
ציצית אין צריכה ברכה כי נח נפשיה דרב
על הגדיל. על אותו חוט
ח
וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתה בְרִיתִי
לאחר שהכניסן בטלית כופלן והן
דסתמיה לשם הר גריזים ולא
גס שבתחילת הבגד. ואית
בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם:
❖
הונא על רב חסדא למירמא דרב אדרב ומי
שיתסר: כדידן. מכניס ד' חוטין
איצטריך ליה קרא אי נמי לא דק
דאמרי על הגדיל שהטיל
בראשית יז יג
הציצית בכנף לרוחב הבגד.
אמר רב ציצית אין צריך ברכה והא אמר רב
ואחר כך כופלן לשמונה: רמי חוטין.
ובעי למימר שלא לשמן דפ' כל הגט
שכשאורגין הבגד לרוחבו
היה מטיל ציצית לטליתו: ציצי.
תנן כל הגט שנכתב
יהודה אמר רב מנין לציצית בעובד כוכבים
אורגין אותו וגדל משם:
לעזי רש"י
ט
שתהא נוטפת על הקרן.
לב] ליגלג: אין צריכה ברכה. בשעת
שלא לשם אשה פסול ואע"ג דסתמא
שהיא פסולה שנאמר דבר אל בני ישראל
2
אוריל"ש. מללים (חוטים
כלומר תהא מרוחקת מן
עשייה: מאי רומיא. מאי קושיא: כל
נמי פסול אלמא לא דייק אי נמי נראה
הקרן ותהא יותר ארוך מן
בשפות אריגים).
ועשו להם ציצית בני ישראל יעשו ולא העובדי
אנפיליי"ר [אישפילי"ר].
הקרן: מלא קשר גודל. היינו
מצוה שכשירה בעובד כוכבים בישראל
דאזכרות לבד בעינן כולי האי ואיצטריך
❖
כוכבים יעשו והא מאי רומיא אמר רב יוסף
קשר השני של גודל דהיינו
להתפורר (בגד לחוטיו).
אינו צריך ברכה. דאין יכול לומר אשר
למעוטי אי כתב בלא אזכרה:
כאורך אצבע הגודל והיינו
קסבר רב חסדא כל מצוה שכשירה
בעובד
בתוך ג' אצבעות דקאמר
קדשנו דהא עובד כוכבים נמי כשר
ואילו
רב פפא ואידי ואידי הוי
כוכבים בישראל אין צריך לברך כל מצוה שפסולה בעובד כוכבים בישראל
שיטה מקובצת
בה. מפי המורה: רופא. מוהל: ואל
חד שיעורא: דלא לירחק
צריך לברך וכללא הוא והרי מילה
דכשירה בעובד כוכבים דתניא עיר
ימול כותי. לפי שמל לשם הר
טפי מן הקרן. וכמה דמקרב
א] אומר. וישלח תבנית יד
לגבי הקרן טפי מעלי:
ויקחני בציצית ראשי אמר
שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא
ארמאי ורופא כותי ימול ארמאי ז] ואל
גריזים כדמפרש התם במסכת ע"ז
איצטריך. דר' יעקב דאמר
אות ו' נמחק: ב] לפורדה:
: מידי הוא טעמא. דמקשי
ימול כותי דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כותי ולא ארמאי ובישראל צריך
צריך להרחיק מלא קשר
ג] על הגדיל. פי' רש"י
י
גודל: וכמה דרחיק טפי
ב' לשונות ונראה דצריך
רב חסדא: אלא לרב רב מיפסל
לברך דאמר מר המל אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה
כ
מעלי קמ"ל דרב פפא דבתוך
להקפיד על החוטין שבסוף
פסיל. מילה בעובד כוכבים הלכך
שלש: דסתר. שהיה מסותר
הטלית מכאן ומכאן שאין
מידי הוא טעמא אלא לרב רב ח] מיפסיל פסיל דאיתמר מנין למילה בעובד
הכנף: ובצר ממלא הקשר
בהם ערב כמו בשאר טלית
איכא למימר דרב חסדא לא לג] קשיא
כוכבים שפסולה דרו בר פפא משמיה דרב אמר ואתה את בריתי תשמור
גודל עד הציצית: בשעת
[שלא יהא תוך] ג' אצבעות
3
אלא לרב: ואתה את בריתי תשמור.
עשייה איתמר. שצריך
שצריך להרחיק מחודו של
ר' יוחנן אמר המול ימול המל ימול סוכה מסייע ליה תפילין הוי תיובתיה
ט] 4
שירחיק כמלא [קשר] גודל.
כנף וכן מסקנא דשמעתין
לד] לנימול כמותך אני מוסרו: המול
אבל אי הדר בצר ממלא
שלא ירחיק יותר מג'
הרי סוכה דכשירה בעובד כוכבים דתניא ל סוכת עובדי כוכבים סוכת נשים
ימול. קרי ביה המל ימול: סוכה
קשר גודל לית לן בה: חד
אצבעות ולא יפחות להרחיק
סוכת בהמה סוכת כותיים סוכה מכל מקום כשירה ובלבד שתהא מסוככת
מסייע ליה. לרב חסדא: סוכה מכל
מיניהו. מבני א"י עדיף כתרי
ממלא קשר גודל [לפיכך
מינן דאוירא דא"י מחכים.
טוב] שלא ירחיק מן הכנף
מקום. מפרש בפ"ק דמסכת סוכה :
כהילכתא ובישראל אין צריך לברך דתניא העושה סוכה לעצמו אומר
משום הוא רבינא: ועייף
יותר מדאי: ד] תיבת אומר
מפשרניא
להו מיעף. דליהוו תמניא
נמחק: ה] שתהא נוטפת על
מ ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה
והדר מעייל להו בגלימא:
הקרן. שיהא תולה ומכה
בא לישב בה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה ואילו
ואביק להו מיבק. והיה
י]
על הקרן ולפיכך לא יקשור
עונבן סמוך לכנף: קסבר
הציצית למטה ממש שאם כן
לעשות סוכה לא מברך תפילין תיובתיה והרי תפילין
דפסולות בעובד כוכבים דתני רב חיננא בריה דרבא
בעינן דליהוו תמניא חוטין
לא יהא [נוטפת על הקרן]
מפשרניא
בגלימא עצמה כי היכי
אלא קושר בצד העליון
דבעינן תמניא במקום פתיל:
ויהא נוטפת על הקרן וצריך
ולא אביק להו. אלא היה כורך על גבי חמיסר: כי דידן. ארבעה וכופלן: רופא קרי אומן שמל ומרפא: סוכה מסייעא ליה. לרב חסדא: להרחיק כשיעור המפורש משני צידי הכנף: ו] ציצי. דקא שמענא: ז] ואל ימול כותי דברי ר' מאיר. ואע"ג דסבר ר"מ דכותים גירי אמת הן
צריך לומר דלאחר מכאן נתקלקלו: הלכה דאין צריך לברך לא לעשות סוכה ולא לעשות ציצית מיהו העושה סוכה מברך שהחיינו ומנהג
העולם לסודרו על הכוס: ח] רב. מיפסל: ט] המול ימול. סוכה: י] הזה. נכנס לישב: יא] לא. והא דקתני: יב] מתכשרי. בגרדומי': יג] וחזק.
שאורגין בבגד: יד] חוטין. ∆ש¿aש∆ תƒ י: טו] שיגביהנה: טז] עם. הבשר: יז] ונרחב. הנקב וירד למטה: יח] עד. שניפחת מן הנקב עד השפה
ממלא קשר גודל תיבות שעמד בציר נמחק א): יט] נסתר. אריגת הבגד: כ] עשייה. איתמר דר': כא] עשייה הרחבתי: כב] א"ל. רב אשי
לרב: כג] להו. היה כופל לשמנה קודם שיתלם בכנף ומעייל: כד] ומכניס. שני הראשין: כה] בטלית. אביק לשון נקב שמכניסים בנקב של כפל כדאמרינן בהקומץ רבה [דף לג ע"א] הכר ציר אבקתא: בעינא תמניא בנקב הטלית דהכי דריש: כו] שנים. גדילים משמע. גדילים ד' גדילים
שמנה. מרש"י של מהר"פ: כז] תיבות ואח"כ כופלן לשמנה נמחק: כח] וכתב גדילים. ותיבות רמי ח' חוטין דכתיב נמחק: כט] עוד. שני ואות מ' נמחק: ל] כך קבלתי: לא] במסכת ואות ד' נמחק: לב] ציצי. לשון: לג] חסדא לא. מצי לאקשוי ותיבת אלא נמחק: לד] להומל כמותך:
א)