התכלת פרק
רביעי מנחות
נא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הרי
רבא אמר על מחבת מלמד שטעונה כלי. שרת טו] (הוא) ואפי' מודדו
היא לך כמנחת תמידין. דכתיב גבי שבת על
א)
קמז א
ב) ג)
בחצי עשרון שאינו (א) נמשח על כרחך אפייתו מיהא במחבת כלי
עולת התמיד ופסח נמי גמרינן מועדו מועדו מתמיד תימה כז] דלמד
ד)
קמח ב ג
מן הלמד הוי ונראה דגלויי מילתא בעלמא הוא: אפי לה מאתמול
❖
שרת הוא: טז] [ואי אפי לה מאתמול איפסל ליה בלינה]. דאפי'
ה) ו)
ז)
איפסלה בלינה. תימה דבסוף רבי ישמעאל מרבינן שתי
מנחות משקדשו בכלי נפסלו בלינה במסכת מעילה : ה"ג
ח)
ונאמר במנחת כבשים שמן.
הלחם מדכתיב מועדי ה' הכתוב
שיטה מקובצת
ועשרון סלת בלול בשמן כתית רובע
קבע מועד אחד לכולן ומסיק שתי
הרי היא כמנחת תמידין רבא אמר על
א]
1
א] הרי היא לו: ב] שטעונה
ההין ובמנחת יז] נסכי תמיד כתיב.
הלחם לאפייה וקסבר תנור מקדש
$ מחבת מלמד שטעונה כלי ואי אפי לה
ב] א
כלי. עיין תוס' דף סג ע"א:
לישנא אחרינא ונאמר במנחת נסכים
ואי אפי לה מאתמול איפסלה בלינה
ג] איפסל ליה בלינה. משמע
מאתמול ג] איפסיל ליה בלינה תניא כוותיה
מאחר דאיכא האי סברא אין
שמן והיינו הך: ג' לוגין לעשרון.
ואפ"ה בעי קרא וי"ל דה"א דאפי לה
צריך קרא דדוחות את השבת
דרבא על מחבת מלמד שטעונה כלי בשמן
דרובע ההין יח] ג' לוגין דהין י"ב
בתנור חול אבל הכא כתיב מחבת
ותימה בפ' ר' ישמעאל [ד'
להוסיף לה שמן ואיני יודע כמה הריני דן
ט)
עב ע"ג] מצריך [רבי] קרא
לוגין: במנחת נדבה נאמר.
על כרחו צריך לעשות במחבת כלי
י)
לשתי הלחם דדוחות את השבת
נאמר כאן שמן ונאמר להלן במנחת נסכים
ויצק עליה שמן מה להלן לוג אחד
שרת ותימה דה"נ לא בעי אלא אפייה
[אפייתן ומסיק קסבר] התנור
שמן מה להלן שלשת לוגין לעשרון אף
מקדש אע"ג דאית ליה נמי
כדאמר לקמן למנחה ולוג
אבל הקטרה פשיטא ליה דדחי
האי סברא דהכא דאי אפי לה
שמןה). ולקמן פריך והיכי מצי למידייניה
ובכל קרבנות בעינן קרא כדפי' לעיל
כאן שלשת לוגין לעשרון או כלך לדרך זו
ב
כו' וה"נ גבי פסח מצריך קרא
ממנחת נדבה הא הכא כתיב בשמן
לשחיטתן ולהקטרה ובמה הצד לא
בפסח שני דדחי שבת אע"ג
נאמר כאן שמן ונאמר במנחת נדבה שמן
דאית ביה נמי [האי סברא]
להוסיף וההוא שמן דהתם לאו להוסיף
ילפינן אפילו מעומר ושתי הלחם שכן
מה להלן לוג אחד אף כאן לוג אחד נראה
דאיפסלו בלינה אחר שחיטה
נ)
: דחביתין באין תמיד
הוא
באים עמהם מיני דמים וי"ל דכי
יט] (ב)
לכך צריך לומר דהכא נמי
למי דומה דנין תבש"ט מתבש"ט תדיר
אקראי דלעיל סמיך וא"ת אמאי
בבקר ובערב ומנחת נסכים באין
קטרה פשיטא להו דבעינן או מתעשה
איצטריך תו האי סברא כיון
(באה חובה) דוחה שבת דוחה טומאה ואין
תמיד עם התמיד. מנחת נדבה לא דחיא
אפי' בשבת כתנא דבי רבי ישמעאל
דנפיק מקרא וי"ל דמקרא לא
דנין תבש"ט משאינו תבש"ט או כלך לדרך
כ) ל)
[הוה שמעינן] דצריך פנים אלא
שבת וטומאה דכל קרבן שאין כ] לה
או מהרי היא לך כמנחת תמידין
מ)
בהקטרה אבל שאר עשיות כגון
זו ד] דנין יגי"ל מיגי"ל יחיד בגלל עצמה
זמן קבוע אינה דוחה שבת וטומאה:
דדריש אביי דשילהי האי פירקא
נ)
לישה ועריכה ואפיה לא הוי
ידענא דצריך פנים לכן איצטריך
(יין) לבונה ואין דנין יגי"ל משאינו יגי"ל
דריש ליה רבא גופיה
חביתין מנחת יחיד היא ובאה בגלל
ה]
ס) ע)
האי סברא דהכא לאשמועינן
ותימה היכי מוכח דאי אפי לה
עצמה שאין באה עם הזבח:
רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה
[דבכל העשיות] בעי פנים וא"ת
והא כלי שרת אינן מקדשין
מאתמול איפסלה בלינה הא כלי שרת
מנחת נסכים אינה טעונה לבונה
אומר סלת מנחה תמיד הרי היא לך כמנחת
2
אלא בזמנן וא"כ אפי' אפי לה
❖
אין מקדשין ס) אלא בזמנן וי"ל כדפי'
בפ' כל המנחות באות כא] :
ו] תמידין מה מנחת תמידין ג' לוגין לעשרון
מאתמול מאי איכפת לן הא לאו
תדיר חובה טומאה שבת יחיד
לעיל כיון דכתיב בקרא על מחבת
כב]
כג]
זמנו הוא עד למחר וי"ל דמ"מ
אף זו ג' לוגין לעשרון ר"ש אומר ריבה כאן
מוכח שפיר דדוחות [את השבת
גלל עצמה לבונה: רבי ישמעאל
על כרחין בעי קידוש כלי מיהו קשיא
דאי] אינן דוחות את השבת
תורה אור השלם
שמן וריבה במנחת כבשים שמן מה להלן
אומר. הואיל ולא אתיא מדינא תיתי
לקמן גבי שתי הלחם דהא
אלא שצריך לאפות מע"ש א"כ
1. עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה
שלשת לוגין לעשרון אף כאן שלשת לוגין
הוי ליה זמנו ואיפסל לה בלינה
מקרא סלת מנחה תמיד דכתיב
לא כתיב תנור בקרא והיכי מוכח
וא"ת וליסלקי אדעתייהו דלא
מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפינֵי מִנְחַת
לעשרון או כלך לדרך זו ריבה כאן שמן
בחביתין: ריבה כאן. כדאמרן לעיל
דאפייתן דוחה שבת ויש לומר כיון דלא
מקדש להן כלי ולא ליפסלו
פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחחַ לַיְיָ:
ויקרא ו יד
בלינה [דהא כלי שרת אינו]
בשמן להוסיף לה שמן וריבה במנחת
דחו שבת אם כן מאתמול נמי הוי
וריבה במנחת פרים ואילים שמן מה להלן
2. זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן
מקדש אלא לדעת כדמשמע בפ'
נסכים שמן ג' לוגין לעשרון דהיינו
זמנן וא"ת בסוף לולב וערבה
שני לוגין לעשרון אף כאן שני לוגין לעשרון
לולב וערבה כדתנן כמעשהו
וּבָנָיו
אֲשֶׁר
יַקְרִיבוּ
בחול כו' עד שלא לדעת וי"ל
גבי כמעשהו בחול כך
ריבוי דבמנחת נדבה ליכא אלא לוג:
לַיְיָ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ
נראה למי דומה דנין מנחה הבאה עשרון
דשאני הכא כיון דכתיב על
עֲשִׂירִת
הָאֵפָה סֹלֶת
במנחת נסכי פרים ואילים. ב' לוגין
מעשהו בשבת ופריך בגמרא ונייתי
מחבת בשמן צריך דעת לקדש
מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בּבֹּקֶר
ממנחה הבאה בעשרון ואין דנין מנחה
❖
לעשרון דכתיב בפרשת שלח לך
במקודשת אמר זעירי אין שיעור למים
וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב: ויקרא ו יג
בכלי. והקשה [מורי למה לי] על
הבאה עשרון ממנחה הבאה ב' וג' עשרונים
מחבת בשמן ללמד דטעונה כלי
והקריב על בן הבקר כד] (ג) סלת
ואי שדי לה במקודשת איפסלה לה
תיפוק ליה לפי שהיה בה שמן
הא גופא קשיא אמרת בשמן להוסיף לה
שלשה עשרונים בלול בשמן חצי ההין
בלינה ואמאי איפסל כיון דאין זמנה
והוא היה נמדד בלוג ומדות
הגהות הב"ח
הלח ודאי נתקדשו ותירץ דאי
שמן והדר תני נאמר כאן שמן ונאמר
מאתמול כח] וי"ל דהתם שאיבת מים
דהיינו ו' לוגין שתים לעשרון ובאיל
(א) רש"י
לאו קרא על מחבת בשמן [הוי
במנחת נדבה שמן אמר אביי מאן תנא
כתיב לאיל תעשה מנחה סלת שני
בלילה לאו מחוסר זמן הוא ע) וכי האי
כלי שרת (ב) ד"ה
אמינא] דלא הוי נמדד בלוג
של קדש אלא בלוג דחולין
גוונא כט] בסוף שתי הלחם
עשרונים בלול בשמן שלישית ההין
בשמן להוסיף ר"ש היא ז] (ואילו לא נאמר
תדיר
כדי שלא תיפסל בלינה: [לשון
דהיינו ד' לוגין שנים לעשרון: והדר
דבחול אשכחינהו דקאפו אמר
קאמר) ובדינא מאן קא מהדר ח] רבי
תו"ח] איפסל בלינה קשה איך
יחיד
יפסול בלינה הלא אין כלי שרת
תני נאמר כאן שמן ונאמר במנחת
להו דרך חול קאפיתו אף כי היום
ישמעאל רב הונא בריה דרב יהושע אמר
לבונה
מקדש אלא בזמנן וכ"ת אין
נדבה שמן. (ד) ו) והיכי מצי
יקדש בלינה איפסיל ליה לפי דבריהם
מצה
מקדשין ליקרב אבל מקדשין
כולה ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה
למיפרך והא שמן דנדבה לאו
היה אומר שהיו סבורים דזמנו בחול
ליפסל הא מוכח בפ' המזבח
כה]
(ג) ד"ה
היא והכי קאמר בשמן להוסיף לה שמן
מקדש [דף פ"ח] דאפי' ליפסל
ג
להוסיף הוא אלא לקבוע לה שמן והאי
וגם אופין אותו בכלי שרת א"נ לאחר
אין מקדשין וכ"ת דמפסל משום
דאי לקבוע שמן לא צריך כיון דכתיב בה
ט]
מנחה (ד) ד"ה
בשמן להוסיף הוא דלקבוע לא צריך
אפייה נותנין אותו בקערות זהב כפירוש
לילה דהוי מיום שלאחריו ואין
❖
והוה
מחוסר זמן לבו ביום ומאי
על מחבת כמנחת מחבת דמיא י] או אינו
כדמפרש לקמן: ז) [מאן תנא בשמן
הקונטרס והיה שם בלילה ומיפסלא
דוחקא יסלקנו בלילה ולמחר
להוסיף ר"ש היא. דאמר בסיפא
בלינה דלילה אין מחוסר זמן ולמ"ד
אלא לקבוע לה שמן דאי לא כתב רחמנא
יחזירנו והכי פריך לגבי לחם
הפנים לכי מטי לילה לבי
גליון הש"ס ריבה כאן שמן כו' כו] וילפינן לטעמיה
תנור אינו מקדש
בשמן ה"א תיהוי כמנחת חוטא הדר אמר
שמשי לקדוש ולפסול ומשני
מדינא דריבה כאן שמן. ולר' שמעון
נראה לי שגם הקערות לא התקדשו:
גמ' מחבת מלמד שטעונה
בשקדם וסלקו וי"ל ככתוב
תיהוי נמי לקבוע לה שמן תיתי מדינא ודן
תניא כוותיה דרבא. אע"ג דכאביי
כלי.
בתוס' [ע"כ]: ד] דנין יג"ל
ליכא למיפרך נילף ממנחת נדבה
❖
דינא ולא אתיא ליה ואצרכא קרא סולת
מיג"ל השני יודין האחרונים
יא]
נמי תניא הא אמרן דרבא
משום דהאי להוסיף ונדבה לקבוע
נמחק: ה] תיבת יין נמחק:
מנחה תמיד כדמסיים רבי ישמעאל מילתיה
ו] כמנחת תמיד. ותיבות מה
נמי לא פליג עליה אלא דלא צריך:
והא דלא סיימא ברישא משום דרבי
מנחת תמידין ג' לוגין לעשרון
רבה יב] אמר כולה ר"ש [ואילו לא נאמר
רבינו גרשום
תלמוד לומר סולת למנחה
ישמעאל אפסקיה ממאי דאמר להוסיף
אף זו ג' לוגין לעשרון נמחק:
קאמר] וה"ק בשמן להוסיף לה שמן דאי
הוא: ובדינא. דמנחת נדבה מאן
תמיד. תימה דא"כ
כמנחת תמידין שדוחה את
ז] תיבות ואילו לא נאמר קאמר
השבת דכתיב בה במועדו.
נמחק: ח] מהדר אמר רב הונא
לקבוע לה שמן לא צריך כיון דכתיב בה על
ח) קמהדר דהא ר' שמעון נפקא ליה
בשמן למה לי ויש לומר דאי לא בשמן
מלמד שטעונה כלי שרת דהיינו
בריה דרב יהושע ר' ישמעאל
שפיר מדינא בתרא: ר' ישמעאל.
לא הוה מסתבר לאקושי לגבי שמן:
מחבת יג] כמחבת דמיא ועד שלא יאמר
מחבת ואי אפי לה מאתמול
בנו של ריב"ב היא: ט] לקבוע
איפסילה בלינה דכל דבר
לה שמן: י] ויש אומרים לקבוע
ואיהו קאמר או כלך דלרבי ישמעאל
והכהן ותיבות או אינו אלא נמחק:
בשמן יש לי בדין ודן דינא לא אתיא ליה
שקדש בכלי נפסל בלינה חוץ
איכא למיפרך שפיר נילף ממנחת
מלחם הפנים: בשמן להוסיף
יא] תיבות סולת מנחת תמיד
ואצרכא בשמן הדר אמר תיהוי כמנחת פרים
יד] ואילים הדר אמר דנין
לה שמן יותר ממנחת נדבה
כדמסיים ר' ישמעאל מילתא
נדבה דהא לדידיה תרוייהו לקבוע
מנחה
וקאמר לקמן היכי משמע האי
רבה נמחק: יב] רבא אמר כולה
ולא להוסיף ואיצטריך קרא: ט) (כולה.
בשמן להוסיף: במנחת כבשים
ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן
שלשת לוגין לעשרון דכתיב
ברוקא היא וה"ק: יג] מחבת.
רישא ר"י אמר והכי קאמר רישא בשמן להוסיף לה שמן ור"י קאמר ליה: דאי לקבוע לה. לוג
שמן כשאר מנחות לא צריך דכיון
ביה רביעית ההין דהיינו ג'
כמנחת מחבת דמיא. או אינו
דכתיב על מחבת ממילא ידענא דצריכה שמן כמנחת מחבת): תהא כמנחת חוטא. והאי דכתיב מחבת שיביאנה באותו כלי: הדר
לוגין. מנחת כבשים היינו
אלא לקבוע לה שמן דאי לא
אמר ר"י וליהוי נמי לקבוע. כדאמרת אכתי נפקא ליה מדינא נאמר כאן שמן כו': ודן דינא ולא אתיא ליה. משום דפרכינן
תמידים: מנחת נדבה. כגון
כתב רחמנא בה הו"א תהוי
מנחת מחבת ומרחשת. שהיא
כמנחת חוטא הדר אמר ותהוי
כלך לדרך זו דנין יג"ל מיג"ל י) כו': ואצרכא קרא סלת מנחה תמיד. ואתא ר"ש למימר דל"צ קרא כיון דמוקמת לה להוסיף: כולה.
באה [יחיד] בגלל עצמה בלא
נמי דלקבוע לה שמן תיתי
רישא עד רבי ישמעאל אמר ואצרכא קרא סלת מנחה תמיד אתא רבי שמעון למימר ודאי להוסיף הוא ולא לקבוע ואיני יודע כמה יוסיף
זבח וטעונה לבונה כדאמרי'
מדינא ודן דינא ולא אתיא ליה
לקמן מנחת כבשים של תמיד
ואצרכה קרא ואיכא דאמרי רבא
הדר אמר קרא נמי לא צריך דמדינא בתרא נפקא: וה"ק רישא בשמן להוסיף לה שמן. כ) ור' שמעון קאמר לה דאי לקבוע לה לוג שמן
אין תמיד בא משל יחיד: הרי
אמר כולה ר' ישמעאל וה"ק
כשאר מנחות לא צריך דכיון דכתיב על מחבת ממילא ידעינן דצריכה שמן כמנחת מחבת]: הדר אמר ל) רבי שמעון תהא
היא לך כמנחת תמידין
בשמן להוסיף לה שמן דאי
שצריכה ג' לוגין. תבש"ט סימן
לקבוע לה שמן לא צריך כיון
כמנחת פרים ואילים. דאף על גב דלהוסיף הוא לא הויין אלא שני לוגין לעשרון מ) הדר אמר האי דפרכת תיהוי כמנחת פרים ואילים דנין
תמיד וחובה. ודוחה שבת
דכתיב בה על מחבת כמנחת
מנחה מחבת דמיא: יד] ואילים. ת"ל
וטומאה. יג"ל סימן. יחיד בגלל
עצמה ולבונה: וריבה במנחת כבשים שמן יותר ממנחת נדבה והכי קאמר בשמן להוסיף לה שמן אליביה דר' שמעון [היא] דקתני
סולת מנחת תמיד הרי היא לך כמנחת תמיד ואמר ליה ר"ש לא צריכת תיבות הדר אמר נמחק: טו] שרת. מדקבעי ליה כלי ש"מ כלי שרת
ר"ש אומר ריבה כאן שמן והיכי משמע דריבה דהא לקבוע לא צריך. ובדינא מאן קא מהדר ר' ישמעאל הילכך ליכא (למימר)
הוא [ואפי' מודדו] בעשרון שאינו: טז] ואי אפי מנחות. תיבות לה מאתמול איפסל ליה בלינה דאפי' ל"ש: יז] נסכים דתמיד: יח] ההין
[למקשי] והדר תני נאמר כאן שמן וכו' דהאי ר' ישמעאל הוא דקא מהדר ולא ר' שמעון. (וי"א היינו ר' ישמעאל) דאם לא כתב
היינו: יט] הוא. ולקמן משני לה הס"ד ואח"כ מה"ד חביתין: כ] שאין זמן קבוע לו: כא] באות מצה: כב] תבש"ט. תמיד באה חובה שבת
שמן הוה אמינא תיהוי חביתין כמנחת חוטא בלא שמן אע"ג דכתיב בה מחבת להכי איצטריך בשמן לקבוע לה שמן ולא להוסיף:
טומאה תיבת תדיר ל"ש: כג] יג"ל יחיד: כד] הבקר. מנחת סולת: כה] למיפרך הכי: כו] בכאן צ"ל ד"ה וה"ק רישא בשמן להוסיף לה
הדר א"ר ישמעאל וליהוי נמי דלקבוע אתא ואפי' הכי להוסיף תיתי מדינא ולא אתיא ואצרכא קרא דקתני ר' ישמעאל אומר מנחת
שמן ור' שמעון קאמר ליה: דאי לקבוע לה שמן. כשאר מנחות: לא צריך. קרא דכיון דכתיב על מחבת ממילא ידענא דצריכה שמן כמנחת
תמיד הרי היא כמנחת תמידין. רבא אמר בשמן להוסיף לה שמן ודינא קא מהדר כולה (ר' ישמעאל) [ר"ש היא] ועד שלא יאמר
מחבת: ויש אומרים. כר' ישמעאל: תהא כמנחת חוטא. והאי דכתיב מחבת שיביאנה באותו כלי: הדר אמר. ר' ישמעאל וליהוי נמי לקבוע
בשמן כלומר שאפי' לא נאמר בשמן יש לי בדין דלהוסיף לה שמן ודן דינא וכו':
כדאמרינא אכתי נפקא ליה מדינא נאמר כאן שמן כו': ודן דינא ולא אתיא ליה משום דפרכינן כלך לדרך זו דנין יג"ל מיג"ל כו' דלר'
ישמעאל איכא למיפרך שפיר ממנחת נדבה דהא לדידיה תרוייהו לקבוע ולא להוסיף: ואצרכיה קרא. וילפיה ולא ילפיה לטעמיה מדינא
דריבה כאן שמן ולר' שמעון ליכא למיפרך ממנחת נדבה משום דהאי להוסיף ונדבה לקבוע והא דלא סיימא ברישא משום דר' ישמעאל
אפסקיה ממאי דאמר דלהוסיף הוא: כולה ר' ישמעאל היא. כולה רישא עד ר' שמעון אומר תיבת ישמעאל נמחק: ואצרכה קרא סולת מנחת
תמיד ואתא ר' שמעון למימר ודאי להוסיף ולא לקבוע ואיני יודע כמה יוסיף וקרא נמי לא צריך דמדינא בתרא נפקא: הדר אמר תהא כמנחת פרים ואילים דאע"ג דלהוסיף הוא לא הויין אלא שני לוגין לעשרון ואצרכא קרא סולת מנחת תמיד ואתא ר' שמעון למימר דלא צריך קרא כיון
דמוקמת לה להוסיף והאי תיהוי כמנחת פרים ואילים דנין מנחת: כז] דלמד מן הלמד. פי' דתמיד יליף מפסח לענין טומאה במס' פסחים ד' סו ע"ב: כח] מאתמול היאך מקדש ליפסל וי"ל דהתם שאיבת מים. גליון וליכא לפרש יערנה בלילה בכלי חול דאין מצוה למלאות בכלי קדש ואם
צריך לערות בכלי חול למה לן למלאות בכלי קדש אדרבה גנאי הוא לעשות כן שלא לצורך מיהו קשה דהתם משמע דאי כלי שרת אינם מקדשים אלא לדעת היו יכולין לעשות תקנה ולשואבה בכלי שרת ולחשוב שלא לקדש והכי נמי ליחשוב שלא לקדש הכלי ויאפה מאתמול וי"ל כיון
דמחבת כתיב בקרא כלי שרת הוא ומקדש שלא מדעת לשון מורי דכיון דמצוה לעשות [במחבת] א"כ מצוה כמו כן לחשב שיקדש (דא"כ) [דאל"כ] למאי הילכתא אצרך רחמנא כלי אבל התם [אין] מצוה וא"צ לחשב. תו"ח: כט] גוונא אמרי' סוף שתי הלחם. והא דאמרי' בפ' שתי הלחם: