תמיד נשחט פרק
חמישי
פסחים
נט.
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
יאוחר
דבר כו'. אע"ג דתמיד תדיר איצטריך למיכתב דה"א
יאוחר דבר כו'. טעמא דרישא קא מפרש תמיד קודם לפסח דדין
ג א מיי' פ"ג מהלכות
א) [זבחים יב.], ב) יומא
שהפסח יקדים משום עליה השלם: קטרת ונרות
טו. זבחים יא: מנחות פט.
תמידין הלכה יא:
הוא שיאוחר הפסח שנאמר בו בערב ובין הערבים תזבח את הפסח
ד ב מיי' פ"א מהלכות ק"פ
וע"ש בתוס', ג) ערכין כא.
נקדמו לפסח. הקשה ריב"א והלא בנרות כתיב נמי מערב ועד
בערב (דברים טז) ושחטו אותו וגו' (שמות יב) לתמיד שלא נאמר בו
[נזיר יח: ע"ש], ד) [הוריות
הלכה ד:
אלא את הכבש השני תעשה בין הערבים (במדבר כח): אי הכי
בקר ומה לי מערב ומה
לי בערב ויש לומר דמערב ועד בקר
ה ג מיי' פ"ו מהלכות
יג. זבחים צ.], ה) [במדבר
כח], ו) [צ"ל דאכילת קדשים],
תמידין הלכה ד ה:
קטרת ונרות נמי ליקדמו לפסח.
איצטריך ליתן לה מדתה ולא לאיחור:
ו ד שם הלכה יא ובהל' ק"פ
ז) [צ"ל דהשלמה], ח) [ועי'
אין
לך דבר שמתעכב כו' אלא
משום האי טעמא גופיה יאוחר דבר
יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים
א)
תוס' זבחים לג: ד"ה לענין],
שם:
קטרת. נראה לר"י דלא גרס
כו' דבקטרת ונרות חד בין הערבים
ז ה מיי' שם ופ"א מהל'
ט) [ועי' תוס' לקמן פח: ד"ה
לדבר שלא נאמר בו
בערב אלא בין הערבים
כופין], י) [וע"ע תוס' קידושין
תמידין הלכה ד:
כתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין
ונרות דע"כ לא חשיב אלא מידי
בלבד אי הכי קטרת
ונרות נמי נקדמו לפסח
ח ו מיי' פ"ג מהלכות פסולי
יג. ד"ה האשה ותוס' זבחים
הערבים יקטירנה (שמות ל) ובין
דהקטרה דבה הקפידה תורה לאחר
❖
מוקדשין הלכה יא:
ה. ד"ה עולתה],
יאוחר דבר שנאמר
בו בערב ובין הערבים
ט ז מיי' פ"א מהלכות
הערבים אתרוייהו קאי: דמיעט
כדכתיב והקטיר עליה חלבי וגו' דאי
לדבר שלא נאמר בו
אלא בין הערבים בלבד
מחוסרי כפרה הל"ה:
רחמנא. גבי נרות: אותו מערב
לא תימא הכי ליחשוב נמי ברישא
י ח מיי' פ"ט מהלכות
שאני התם דמיעט רחמנא אותו
דתניא
תורה אור השלם
ב)
ועד בקר ואין אחר מערב ועד
אין לך שקודם לתמיד של שחר אלא תמידין הלכה ו:
❖
מערב ועד בקר תן לה מדתה שתהא
בקר. ואין לך עבודה כשירה
קטרת ודישון מזבח הפנימי ושני גזרי
1. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ
א
1
לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת
אחריה להתחיל: תן לה מדתה.
עצים והטבת נרות דקודמין לתמיד
דולקת מערב עד בוקר דבר אחר אין לך
יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו
רבינו חננאל (המשך)
כל הני כדאמרינן באמר להן הממונה
חצי לוג לכל נר דאין לך ליל ארוך
עבודה שכשירה מערב עד בוקר אלא זו
מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְיָ חֻקַּת
שלא יהא לך בה כשיעור: ואתקש
(יומא דף לג.) ובתוספתא נמי ליתא:
שמתעכב אחר תמיד של בין
עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי
בלבד מאי טעמא אמר קרא יערוך אותו
1
אתי עשה דפסח דאית ביה כרת
הערבים אלא קטורת ונרות
שמות כז כא
יִשְׂרָאֵל:
קטרת לנרות. מה נרות אין
אהרן ובניו מערב עד בקר אותו מערב עד
2. וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת
ופסח ומחוסר כפורים בערבי
ודחי כו'. הקשה ריב"א הא
עבודה כשירה אחריה אף קטרת
פסחים שטובל ואוכל פסחו
הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה
בוקר ואין דבר אחר מערב עד בוקר ואיתקש
אין עבודה כשירה אחריה: תמיד
בעידנא דמיעקר עשה דהשלמה לא
לערב. ר' ישמעאל בנו של
קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ
קטרת לנרות ותניא כי קושיין תמיד קודם
ר' יוחנן בן ברוקה אומר
שמות ל ח
לְדֹרֹתֵיכֶם:
ב
קודם לקטרת וקטרת קודם לנרות.
מיקיים עשה דאכילת פסח דאינה
3. וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן
אף מחוסר כפורים בשאר
לקטרת קטרת קודמת לנרות ונרות קודמות
טעמא מפרש בסדר יומא בפ'
אלא בלילה ותירץ דמיירי שישחטו
[לד.]
ימות השנה שטובל ואוכל
קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
לפסח יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין
בקדשים. ואמרי' בשלמא
אמר להן הממונה: ההוא למעוטי
פסח עליו קודם שידחו עשה דהשלמה
בְּהֵיטִיבוֹ
אֶת
הַנֵּרֹת
מחוסר כפורים בפסח אתי
שמות ל ז
יַקְטִירֶנָּה:
עבודה שבפנים. ההוא אותו לאו
דשוחטין וזורקין על טבול יום
הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין
4. וְהֵבִיא אֹתָם אֶל הַכֹּהֵן
עשה דהוא עשיית הפסח
למעוטי פסח אתא שהיא עבודת חוץ
ומחוסר כפורים לכולי עלמא אפילו
דאית ביה כרת שנא' וחדל
הערבים בלבד והא כתיב אותו האי אותו
וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת
לעשות הפסח ונכרתה, ודחי
דמסתברא דכי קא ממעיט עבודת
לא יאכל לבסוף הואיל ובידו תלוי
רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ
מיבעי ליה למעוטי עבודה שבפנים ומאי
עשה דהוא עליה השלם
מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל:
פנים דכוותה קממעיט. נרות עבודת
ופטור מפסח שני אפילו לא אכל
כל הקרבנות דלית ביה
ויקרא ה ח
ניהו קטרת סלקא דעתך אמינא הואיל
פנים וקטרת עבודת פנים: תהא
הלכך כשהמקריב כפרתו מקיים
5. וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה
כרת, כלומר אין לך קרבן
וכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין
שקרב במערכה אלא קודם
2
כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן
מיקטרא קטרת. כבר תהא מקוטרת:
עשה דפסח דאז הוי ראוי לאכול שאם
תמיד של בין הערבים, הני
מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח
הערבים יקטירנה אימא נדליק נרות ברישא
אין לך כל דבר. באשים קודם לתמיד
לא היה יכול להקריב לא יהיה ראוי
❖
מיני קרבן דלית ביה כרת,
ויקרא ה י
לוֹ:
והדר נקטיר קטורת מיעט רחמנא אותו אלא
של שחר אלא קטורת שנאמר בה
לאכול לערב והפסח היה פסול ור"י
אבל האי דאי לא מקריב
כפרתו ועביד פסח אתי
בפרשת ואתה תצוה בבקר בבקר
מתרץ דדוקא בלא תעשה דחמיר
בין הערבים יקטירנה למה לי הכי קאמר
לידי כרת לא, אלא בשאר
גליון הש"ס
ובתמיד לא כתיב אלא חד בקר ה):
בעינן בעידנא דמיעקר לאו דלקיים
רחמנא בעידן דמדלקת נרות תהא מקטרא
ימות השנה אכילת קדשים
גמ' בשלמא לת"ק יבא
ומחוסר כפורים. כגון מצורע או זב
עשה אבל עשה דחמיר דחי עשה
עשה היא, וזה שאמר עליה
קטרת תנו רבנן אין לך דבר שקודם לתמיד
ג
עשה. ע' שבת דף ד ע"א
השלם כל הקרבנות עשה,
ששכח ולא הביא כפרתו קודם
הקל בכל ענין אפילו לא מקיים
של שחר אלא קטרת בלבד שנאמר בה
תוספות ד"ה וכי אומרין:
למה דחי זה העשה לזה
לתמיד ואם לא יביאנה לא יאכל פסח
עשה חמור בעידנא דקא עבר
רש"י ד"ה מעלה ומלינה
העשה. ופרקי' זה מחוסר
בבקר בבקר ויוקדם קטרת דבר שנאמר בו
וכו' לד"ה לא ירדו. עי' ראש
כפורים כגון זב ומצורע
דמחוסר כפורים אסור בקדשים
אעשה הקל כדמוכח בהשולח (גיטין דף
ח)
השנה דף ל ע"ב תוס' ד"ה
בבקר בבקר דכתיב והקטיר עליו אהרן
דל שאין עליו אלא עופות,
3
וענוש כרת: שטובל. ואע"פ שטבל
לח.) גבי רבי אליעזר ששיחרר עבדו
ונתקלקלו ומנחות מט ע"א
וחטאת העוף אין למזבח
קטרת סמים בבקר בבקר לדבר שלא נאמר
❖
אתמול בשביעי שלו צריך לטבול אחר
ובשילוח הקן (חולין דף קמא.) דהוה דחי
תוספות ד"ה ת"ל:
ממנו אלא דמה, ואין לו
בו אלא בקר אחד ואין לך דבר שמתעכב
קרבן במערכה אחר התמיד.
שהביא כפרתו דתנן בחומר בקודש
עשה דמצורע דחמיר לעשה דשילוח
רב פפא אומר אפי' תימא
(חגיגה כא.) האונן והמחוסר כפורים
הקן אי לאו דאמר רחמנא שלח
אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת
ד
מחוסר כפורים כגון מצורע
מוסף רש"י
תשלח אפי' לדבר מצוה ט): ובחטאת בהמה שהחלבים
צריכים טבילה לקודש: בשאר ימות
ונרות ה ופסח ומחוסר כפורים בערב הפסח
זה בנה אב לכל חטאות כו'.
דתניא מערב עד בקר.
שלה במזבח סלקי אלא
השנה. אם הביא שלמי נדבה קודם
שטובל שנית ואוכל את פסחו לערב רבי
בנרות כתיב יערוך אותו
מעלם ומלינם ע"ג המזבח.
התמיד והוא היה מחוסר כפורים
ואפילו לעכב קאמר דאי
אהרן ובניו מערב עד בקר
ירושלמי יכול יהא הקטרת
ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר
ואם לא יביא כפרתו לא יאכל את
למצוה אכתי לימא בשקרבה. הקשה
(יומא טו.). תן לה מדתה.
אימורין מעכבת כפרה ת"ל
אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה
תן לה למנורה מדת שמן
זבח. מכאן למדנו שאפי'
ריב"א דבת"כ משמע דליכא עיכובא
שלמיו דכתיב [שמות כט] ואכלו אותם אשר
כדי שתהא דולקת כל הלילה,
מעלן ומלינן נתכפר לו שהרי
שטובל ואוכל בקדשים לערב $ בשלמא
כופר בהם אלמא אכילת קדשים
דקתני התם גבי יולדת שאם הביאה
ושיערו חכמים חצי לוג לכל
אמרו אין מעכבין את הכפרה,
לתנא קמא יבא עשה דפסח שיש בו כרת
נר ונר ויש בו כדי להדליק
עשה היא בין הנאכלים לכהנים בין
עולתה תביא חטאתה ממין עולתה
בהדיא נאמר כי האימורין
כל הלילה של תקופת טבת,
אין מעכבין את הכפרה,
הנאכלים לישראל: דהשלמה. עליה
ובפרק כל התדיר (זבחים דף צ.) משמע
וידחה עשה דהשלמה שאין בו כרת אלא
ואם יותיר בקצרה יותיר (שם)
לפיכך אמר מעלן ומלינן,
השלם: האי עשה. דהשלמה ו)
דלא אצטריך האי זה בנה אב אלא
לר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה מאי
כך שיערו חכמים לילי תקופת
ונעשין אלו האימורין שמעלן
טבת שלא תכבה כל הלילה,
מהאי עשה (דאכילת קדשים) : הכא.
לחטאת העוף הבאה עם עולת
ומלינן על גבי המזבח כמי
ז)
אולמיה דהאי עשה מהאי עשה אמר רבינא
ובתמוז ובניסן ובתשרי אם
שנטמאו או שאבדו, ואוכלין
דקא"ר ישמעאל אף מחוסר כפורים
בהמה וליכא כי אם יולדת עשירה
אמר רב חסדא הכא בחטאת העוף עסקינן
תדליק שליש היום לא איכפת
הכהנים הבשר ונשלמה
במצורע עני קאמר שמביא חטאת
ובמסכת קנים (פ"ב) נמי אמרינן
לן (זבחים יא:). אין לך
הכפרה לבעלים באכילת
שאין למזבח אלא דמה רב פפא אמר אפילו
עבודה שכשרה מערב עד
הכהנים הבשר כדבעינן
העוף ונאכלת לכהנים ואין בה
האשה
שהביאה חטאתה ומתה
בקר. שתהא כשרה אחר
תימא בחטאת בהמה ומעלה ומלינה בראשו
למימר קמן. ואימורין של
הקטרה ועשה דהשלמה גבי הקטרה
מביאין יורשים עולתה כו' עולתה
תמיד של בין הערבים ואחר
אשם נמי עביד להו כמה
של מזבח והאיכא אשם בשלמא לרב פפא
כתיב וטהרה של מחוסרי כפרה
ומתה לא יביאו יורשים חטאתה
כל העבודות (מנחות פט.)
דעביד לאימורין של חטאת
משקיעת החמה ואילך עד
בהמה. אלא לרב חסדא
היינו דמלין לה אלא לרב חסדא מאי איכא
תלויה בחטאת כדכתיב (ויקרא יב)
משמע קצת אם היתה קיימת לא
בקר (שם מכת"י) מעבודות
דאוקמא בזב ואפילו במצורע
והקריבו לפני ה' וכפר עלי' ובחטאת
היתה מביאה אלא חטאתה ותירץ
למימר אמרי שקרב אשמו והאיכא עולה
שהן אמורות ביום כגון
דסבר כל מחוסר כפורים
קאי ביולדת: מעלה ומלינה בראש
רבינו חיים כהן דהא דפריך הכא
עבודות הדם וקמצו של מנחה
טהור הוא ואי לא עביד
וכ"ת זעולה לא מעכבא והתניא ג) ר' ישמעאל
שכשרין מהדלקת נרות ואילך,
פסח חייב כרת הנה מצורע
המזבח. כדכתיב והקריבו לפני ה'
ואפילו עיכובא יהא היינו דוקא
בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר כשם
שזו מאוחרת לכולן (זבחים
דל אע"פ שחטאתו ועולתו
וכפר עליה ולמחר יקטירנה לאחר
במצורע דכתיב ביה תהיה דמשמע
יא:) כלומר אין לך עבודת יום
עופות אי איפשר לו מכבש
שחטאתו ואשמו מעכבין אותו כך עולתו
תמיד של שחר ולינה אינה פוסלת
עיכובא כדאמר דריש הקומץ רבה
כשירה אחר הדלקתן, דדריש
לאשם והני אימורין [שהן]
מעכבתו וכי תימא בשקרבה עולתו ומי
הכי אותו מערב עד בקר ולא
למזבח היכי עביד, וכי תימא
בראש המזבח כדאמר בזבחים בפ'
(מנחות דף יט.) ומשני דכתיב והעלה
אחר מערב עד בקר (יומא
הקרבת אשמו אינו מעכבו
קרבה עולתו קודם לחטאתו ראשון והתניא
המזבח מקדש (דף פז.) $ לד"ה דלא
למעוטי מעיכובא י):
טו.). והקריב את אשר
מלאכול בקדשים והתניא
דכתיב והעלה. ודוקא בדיעבד
והקריב את אשר לחטאת ראשונה מה
לחטאת ראשונה. בשמיעת
ירדו: והא איכא אשם. מצורע דלא
שמעכב. וכי תימא בשקרב
ד) 4
הקול כתיב (זבחים צ.). זה
האשם מקודם התמיד אפילו
אתי עוף: וכ"ת אשם לא מעכב לא
תלמוד לומר אם ללמד שתהא קודמת
דהא
כתיב בהדיא
בנה אב. תלה טעם הקדמתו
הכי הא איכא עולת
גר'. דהיכי תיסק אדעתין דלא מעכב
ואחר ישחט את העולה:
❖
לעולה הרי כבר נאמר ואת השני יעשה
בשביל שם חטאת (שם).
העוף שהולכת במערכה, וכי
5
תימא עולתו אינה מעכבתו
הרי עיקר טהרה תלויה בו שהרי
עשאום
עולה כמשפט אלא זה בנה אב לכל
ח
מלאכול בקדשים והתניא
נותן מדמו על גבי בהונות: בחטאת
חטאות שיהו קודמות לכל עולות הבאות עמהן וקי"ל דאפילו חטאת העוף
שאפילו עולתו מעכבתו
רבינו חננאל
ואשם פשיטא לן דמעכבי טהרה
לאכול בקדשים. וכי תימא
קודמת לעולת בהמה אמר רבא שאני עולת מצורע דרחמנא אמר
בשקרבה עולתו והתניא זה
תניא כי קושיין תמיד קודם
לאכילת קדשים חטאת כדאשכחן
והעלה
בנה אב שיהו כל החטאות
לקטורת וקטורת לנרות ונרות
ביולדת אשם שהרי ממנו לבהונות:
קודמות לעולות הבאות
לפסח יאוחר דבר שנאמר
ואת השני. בתרי' דההוא קרא כתיב
זה בנה אב. הבנין
בשבועת ביטוי וממילא ידעי'
כיון דהאי שני
עולה חטאת הוה ראשון:
עמהן, וקיימא לן דאפילו
בו בערב ובין הערבים כו'.
חטאת העוף קודמת לעולת
אסיקנא הכי אמר רחמנא
הזה בנה הכתוב אב ללמד לכל חטאות שיקדמו לעולות הבאות עמהן: וקיימא לן. בזבחים בפרק כל התדיר (דף צ.) דהאי בנין אב
בהמה. ופריק רבא אין כל
בעידנא דמדלקת נרות תהא
לא איצטריך אלא לחטאת העוף הבאה עם עולת בהמה כגון יולדת
עשירה שמביאה עולתה בהמה וחטאתה עוף שתקדים חטאת לעולה:
החטאות קודמות לעולות
מקטרא קטורת זו היא לישנא
הבאות עמהן זולתי עולת
דיקא דמתיבתא. ת"ר אין לך
מצורע שאם הקדים העולה לחטאת כיפר שנאמר והעלה הכהן את העולה ואת המנחה.
מאי והעלה שהעלה כבר.
דבר קודם
לתמיד של
שחר
אלא קטורת בלבד שנאמר בבקר בבקר בהיטיבו
את הנרות יקטירנה, ואין לך דבר