אור לארבעה
עשר
פרק ראשון פסחים
ח.
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
מטה
החולקת בתוך הבית ומפסקת. פרש"י דלענין תחתיה
מפני שאור
הנר
יפה לבדיקה. לקמיה מפרש מאי מעליותא
מט א מיי' שם הל' ד
א) [פי' אורה מידו של
הקב"ה לו לצדיק כמו כי
טוש"ע שם סעיף ו:
מאבוקה: לאורה נבדקת. לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה
מיירי וקשה דלפי' לא ה"ל למימר החולקת אלא מפסקת
נ ב ג מיי' שם טוש"ע שם
קרן עור פני משה ושם
ודהיכא. באיזה מקום בחדר
אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:
ותו לא אלא י"ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע
סעיף א:
חביון עוזו אעפ"כ שם אצל
להדי ארובה. נגד החור ממש
לא סגיא לה לאור הארובה: אי נימא
הבית וחולקת היינו שמגעת
מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד
נא ד מיי' שם הלכה ו
א
המקום עוזו כלומר תוקף
טוש"ע שם סעיף ד:
האור הגדול אצל הקב"ה
אמאי לא היינו אכסדרה: לצדדין.
אחר אלא על גבי המטה או ישוח
נב ה מיי' שם טוש"ע שם
יותר מאצל הצדיקים ערוך
של חור: ונוגה. של עתיד לצדיקים
ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך
מפני שאור הנר יפה לבדיקה ואע"פ שאין
בערך קרן], ב) לקמן קג:,
סעיף ה:
בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל'
כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:
נג ו מיי' שם טוש"ע
ג) לקמן לא: ב"מ מב.,
ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר 1שבעת ימים
ד) [לקמן: וש"נ], ה) ב"ב
סעיף ו:
קרנים. מלשון כי קרן עור פניו (שמות
ובתוספתא ט) דקאמר רשב"ג אומר
שאור לא ימצא בבתיכם ואומר ויחפש
נד ז מיי' שם טוש"ע שם
י: ר"ה ד., ו) נ"א שאין
2
מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית
לד). וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו
מכניסין, ז) [צ"ל רשב"ג],
סעיף ג:
בגדול החל ואומר 3 בעת ההיא אחפש את
נה ח מיי' שם הלכה ה
של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני
ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק
ח) [לקמן לא:], ט) [פ"א
ירושלים בנרות ואומר נר ה' נשמת אדם
ה"ג], י) רש"ל, כ) [עי'
טוש"ע שם ס"ז:
4
הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו
צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי
ב
❖
נו ט מיי' שם טוש"ע שם
תוס' ב"מ מב. ד"ה שאין],
חופש כל חדרי בטן האי אור החמה היכי
אלא כנר בפני האבוקה: אורו
ומתוך הירושלמי משמע דברייתא
❖
סעיף ח:
דמי אי נימא בחצר האמר רבא חצר אינה
לאחריו. ואדם האוחזו לפניו הוא
דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך
א
בודק הלכך אין יפה לבדיקה: בעית.
בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים
צריכה בדיקה מפני שהעורבין מצויין שם
תורה אור השלם
לעזי רש"י
מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין
ואבנים משום דלא משמע ליה
אלא באכסדרה האמר רבא אכסדרה לאורה
1. שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא
ב
לבו על הבדיקה יפה: האי משיך
שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא]
אנפרי"ץ [אפינדי"ץ].
י)
יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל
נבדקת לא צריכא לארובה דבחדר ודהיכא
יציע.
אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה
נהוריה. אור הנר נמשך ומאריך
משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת
❖
אי לבהדי ארובה היינו אכסדרה אלא
מישטיי"ר. ארון כלים.
ג
הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת
במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא
המטה ומשני הא דמידליא התם
יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח
לצדדין ואבוקה לא והאמר רבא מאי דכתיב
נח במקום אחד: מיקטף איקטופי.
צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול
הָאָרֶץ: שמות יב יט
ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון
2. וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל
5
נפסק וקופץ תמיד. לשון הקוטפים
לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי
רבינו חננאל (המשך)
וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא
עוזו למה צדיקים דומין בפני שכינה כנר
מלוח (איוב ל): כל לאיתויי מאי.
במידליא א"צ דלא ניחא לעלות על
א)
בנר. וכן באבוקה אע"ג
הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן:
בפני האבוקה ואמר רבא אבוקה להבדלה
שהאבוקה להבדלה מצוה
בראשית מד יב
דלא תנא מקום ו) שמכניסין בו כו':
גבה ולעבור וי"ס דגרסי אין צריך
ב)
3. וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא
מן המובחר אין בודקין
חורי. שבכותל: העליונים והתחתונים.
בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי
מצוה מן המובחר אמר רב נחמן בר יצחק
אלא בנר, דמשיך נהוריה
אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם
הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר
גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים
ואורו לפניו ויכול להכניסו
זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין וזה
אינו
בַּנֵּרוֹת וּפָקַדְתִּי עַל
בחורין ובסדקין. תנו
מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך
תחתיה לרבותא ור"ח גרס בתרוייהו
הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל
יכול להכניסו לחורין ולסדקין רב זביד אמר
רבנן חורי הבית העליונים
שִׁמְרֵיהֶם
הָאֹמְרִים
לבדוק: וגג היציע. אע"פ שהוא
אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא
כו'. פירוש העליונים
זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו רב
פפא
בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב יְיָ וְלֹא
נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק
בעינן עצים סדורים ובבתרייתא
שאין יד מגעת להשתמש
צפניה א יב
יָרֵעַ:
אמר האי בעית והאי לא בעית רבינא אמר ג
בעינן :הכא כשהכלביכוללחפש
4. נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם
בהן, וכן התחתונים עם
אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:
הקרקע. והגג שאין בני
חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן:
האי משך נהורא והאי מיקטף איקטופי: כל
אחריו. ולכך אינו פטור אלא מפני
יציע. אנפרי"ץ: גג המגדל. משטיי"ר
אדם משתמשין בו וכן
משלי כ כז
מקום שאין מכניסין כו': כל מקום לאתויי מאי
של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים
הסכנה והא דמשמע גבי מפולת
5. וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה
היציע. וזה היציע יש
לו שלש שמות יציע
קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם
תוכו צריך בדיקה ולא גגו: ורפת
דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער
לאתויי הא דתנו רבנן חורי בית העליונים
ד
❖
צלע והתא, יציע דכתיב
חֶבְיוֹן עֻזֹּה: חבקוק ג ד
בקר. שאם היה שם חמץ הבהמות
וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת
והתחתונים וגג היציע וגג המגדל ורפת בקר
היציע התחתונה וגו',
ה
ו
אכלוהו: ולולין. מקום דירת תרנגולין.
עקרב אור"י שאני התם דודאי איכא
והוא מפורש בפ' המוכר
ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן אין
ז
את הבית בתחלתו. וכן
ומתבן. בית התבן דמה דרכו של
מוסף רש"י
חמץ ד הטריחוהו חכמים כ) להשכיר
צריכין בדיקה רשב"ג אומר מטה החולקת
הרפת כדכתיב ואין בקר
חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:
פועלים במרא וחצינא אבל הכא
חמץ שנפלה עליו
ברפתים. ולולין כדכתיב
בתוך הבית ומפסקת צריכה בדיקה ורמינהו
מפולת הרי הוא
החולקת. מעמידין אותה במקום
ובלולים יעלו אל התיכונה.
שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו :
ה
כמבוער. ואין צריך לבערו
חור שבין אדם לחבירו זה בודק עד מקום
ומתבן כמשמעו. ואוצרות
ח
מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא
שיזכה
דאין כאן עוד בל יראה
יין ושמן שאין מסתפקין
שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת
❖
דמילתא נקט: ומפסקת. יש הפסק
(ב"מ מב.).
מהן ואין נכנסין בהם
והשאר מבטלו בלבו ר' שמעון בן גמליאל אומר מטה החולקת בתוך הבית
בכל שעה, דליכא למיחש
בין שוליה לקרקע כגון שרגליה
שמא נכנס אדם לשם
גבוהים למטה: עד מקום שידו
ועצים ואבנים סדורים תחתיה ומפסקת אינה צריכה בדיקה קשיא מטה
בפת שבידו ושכחו. כל
מוסף תוספות
מגעת. כגון שהכותל עב הרבה:
אלו אין צריכין בדיקה.
אמטה קשיא חורין אחורין חורין אחורין לא קשיא הא בעילאי ובתתאי
וכן מטה החולקת בבית,
א. והיא במקום מחיצה,
ומפסקת. יש אויר בין שוליה לעצים:
והא במיצעי מטה אמטה לא קשיא הא דמידליא הא דמיתתאי ואוצרות
אם היא מוטלת בקרקעית
ובצד חיצון משתמשים
קשיא חורין אחורין. דקא תנא הכא
הבית ומפסקת, כלומר היא
בענין אכילתם ושתייתם
יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה אוצרות שמן אין
חורין צריכין בדיקה: הא. דקתני לעיל
מיושבת מן הכותל של
ושאר צרכיהם ובצד פנים
צריך בדיקה הכא במאי עסקינן במסתפק אי הכי שמן נמי שמן יש קבע
בית עד הכותל שכנגדו
מונחים שם בגדיהם
אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה
ומצניעם אותם שם. חי'
ואין אדם יכול לעבור
לאכילה יין אין קבע לשתיה תני רבי חייא עשו אוצרות שכר בבבל
תשמישתן כדקתני בהדיא והא
הר"ן. ב. דאי הוה קאי
לא מתחתיה ולא מצדדיה,
כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק אמר רב חסדא בי דגים אין צריך בדיקה
באמצעי שנוחים להשתמש: דמדליא.
כל הבית שהוא אחורי
אמטה לא שייך ביה צד
חיצון וצד פנימי. תוס'
אותה המטה אין צריך
שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה
והתניא צריכין בדיקה לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי אמר רבה בר רב
ר"פ. ג.
בדיקה. ואם מטה זו
ומשני, דקאמר
הרבה נוחה תשמישתה: דמיתתאי.
הונא בי מילחי ובי קירי צריך בדיקה אמר רב פפא בי ציבי ובי תמרי
מדליא. עד שיהיו עצים
אינו צריך בדיקה דהיינו
אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה
ואבנים סדורין תחתיה
בכל ענין, מיירי דמיתתיא
צריך בדיקה תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק
שאין מי שיכול לעבור
והא דקאמר הכא וכו'
תשמישתה: במסתפק. אוצר
מפני הסכנה מאי סכנה אי נימא מפני סכנת עקרב כי משתמש היכי
תחתיה. ואם הם אוצרות
דנקט עצים ואבנים וכו',
שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך
כיון דמידליא. שם.
יין ושמן במסתפק מהן,
אישתמש לא צריכא דנפל אי נפל למה לי בדיקה והתנן חמץ שנפלה
ט
ג)
וכן אוצרות שכר בבבל,
ד. כדקתני חמץ שנפלה
בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא
עליו מפולת. תוס' הרא"ש.
עליו מפולת הרי הוא כמבוער התם שאין הכלב יכול לחפש אחריו הכא
ובי דגים קטנים ובי ציבי
יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:
ובי תמרי ובי מלחי ובי
ה. בכך אלא לבדוק
כשהכלב יכול לחפש אחריו והא אמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין
יש קבע לאכילה. יודע הוא כמה שמן
ד)
קירי, כולן צריכין בדיקה.
בעצמו וכיון דאיכא סכנה
❖
לא צריך. חי' הר"ן.
פירוש קירי, שעוה. תנא
אמר רב אשי שמא תאבד לו מחט ואתי לעיוני בתרה וכה"ג לאו מצוה
צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם
אין מחייבין אותו להכניס
סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן
הוא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העוה"ב
ה)
ידו לחור שנפל עכשיו,
ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה
ואע"פ שהכלב יכול לחפש
הרי
רבינו חננאל
אחריו, דחיישינן לסכנת
פעמים ששתיית סעודה [זו] מרובה
עקרב. ואע"ג דאמר ר'
מפני שאור הנר יפה
משל אתמול ואין השמש בקי בדבר: עשו אוצרות שכר בבבל. להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין
אלעזר שלוחי מצוה אינן
לבדיקה. ואע"ג דקי"ל
בו אין קבע לשתייתו: הא ברברבי. אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה: זוטרי.
ניזוקין, חיישינן שמא
חצר אינה צריכה בדיקה
יתכוין לחפש אגב חיפוש
הואיל ועורבין מצויין
אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא: בי מלחי. בית המלח: ובי קירי. שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה
החמץ על מחט שאבדה
שם. ואכסדרה לאורה
להביא מלח ונרות: דנפל. אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן
לו קודם לכן. ואמרינן
נבדקת, אתא לא לאור
ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין: בשאין הכלב
וכה"ג לאו מצוה היא,
החמה לאשמעינן שהבודק
והתניא האומר סלע זו
ביום בזמן שהחמה מצויה
יכול לחפש אחריו. הכי מפרש לה ר"ש ז) בפ"ב ח) ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים: שמא תאבד לו מחט. קודם לכן ואתי
לצדקה בשביל שיחיו בני
בעולם כשהוא בודק
וניזוק: וכה"ג. דמתכוין למצוה
השתא לעיוני
בתרה וכיון דמתכוין אף
למחט
לאו שליח מצוה הוא
ולצרכו לאו שליח
מצוה הוא בתמיה:
או בשביל שאזכה לעולם
בבית אינו
בודק אלא
הבא הרי זה צדיק גמור.
הרי