עט:
כיצד צולין פרק
שביעי
פסחים
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
וטמאין
אין עושין לא את הראשון ולא את השני. קשה לריב"א
וטמאין אין עושין לא את הראשון. דכיון דאינו כרוב לא עבדי
נה א מיי' פ"ז מהלכות
א) [תוספתא פ"ו ה"ב],
ב) [לקמן צא: סנהדרין
ק"פ הלכה ג:
בטומאה ובשני נמי לא דאינו מיעוט: יעשו בטומאה. אף הטהורין:
אי פלגא מיקרו איש לידחו לפסח שני ואי לא מיקרו איש
נו ב מיי' שם פ"ב הלכה
יב:], ג) ס"י ועודפות
רובא הוא כו'. כי איטמי רובא הוא דעבדי טמאין ראשון ובטומאה:
אלא ציבור ליעביד בטומאה בראשון וליכא למימר דמספקא ליה אי
ד ופרק ה הלכה ח:
עליהן היכי דמי כגון דאיכא
אבל פלגא ופלגא לא עבדי.
טמאים לראשון כלל: כולהו. אפילו
❖
חשיבי איש או ציבור דאם כן ליטמאו אחד מן הטהורים דבשלמא אי
נז ג מיי' פ"ז שם הל' ב:
א
ד' גברי טהורין ושש נשים
טהורו' שיתא גברי טמאין
לא מספקא ליה אתי שפיר דלמה
הטהורין אין צריכין להזהר בשמירת
וד' נשים טמאות וקסבר כו'
טהרה: מסתברא. דפלגא ופלגא נמי
יטמאו את הטהור לעשות בטומאה
וטמאין אין עושין לא את הראשון ולא את
ורש"ל מ"ז, ד) [מנחות יד:
רבינו חננאל
❖
כיון שדין של טמאין ליפטר לגמרי ב
טמאין עבדי בטומאה ולא מידחו:
טו. לעיל ע"א],
השני בראשון לא עבדי דלא הוו רובא בשני
וטמאין אינן עושין לא את
לרב. דאמר הללו לעצמן והללו לעצמן:
ואומר ר"י דלא מיקרו איש ומ"מ לא
לא עבדי דלא הוו מיעוטא תנן נטמא קהל
הראשון ולא את השני.
וללישנא בתרא דרב כהנא. דאמר
יעשו הטהורים בטומאה בשבילם
ואקשינן עליה דרב מדתנן
או רובו או שהיו הכהנים טמאין והקהל
מוסף רש"י
כיון שאין רוב טמאים ואין עושין נמי
טמאין אין עושין לא זה ולא זה הא
נטמא קהל או רובו יעשה
טהורים יעשה בטומאה רובו הוא דעבדי
נשים בראשון. לילה
בטומאה רובו של קהל
אלו לעצמן ואלו לעצמן דקסבר אין
דקתני טמאין נדחין לשני היכי
הראשון (לקמן צא:) בהבאת
הוא דעבדי בטומאה אבל
בטומאה אבל פלגא ופלגא לא עבדי בראשון
מתרצא לה: משלימות לטמאין.
קרבן ציבור חלוק אע"ג דלר' יהודה
הפסח ראשון (סנהדרין
פלגא [לא]. ומשני רב בזמן
❖
קשיא לרב אמר לך רב רובא עבדי כולהו
דאית ליה לקמן אין קרבן ציבור חלוק
דבזכרים הוו טהורים רובא אבל יש
יב:).
שרוב הקהל טמאין עושין
הכל בטומאה ואפי'
קאמר יעשו כולם בטומאה רב כהנא
מן הנשים טמאות יותר מן הטהורות
בטומאה פלגא ופלגא הללו עושין לעצמן
הטהורין אבל בזמן שחצי
לית ליה הך סברא אלא קסבר
עד שמשלימות החשבון למחצה על
והללו עושין לעצמן ה"נ מסתברא דקתני
הקהל טמאין עושין
מוסף תוספות
דמהאי טעמא נידחין לגמרי:
מחצה וקסבר האי תנא נשים
הטמאין
בטומאה
סיפא נטמא מיעוט הקהל טהורין עושין את
קסבר נשים בראשון רשות.
והטהורין
בטהרה.
א. דהשתא עבדי טמאים
בראשון רשות וכ"ש בשני הילכך דל
הראשון וטמאין עושין את השני מיעוט הוא
וטהורים בראשון. תוס'
ומוקמינן להאי שינויא
משום רב איצטריך למימר
נשים מהכא דאינן מן המניין וזיל בתר
שאנץ. ב. אבל אי משום
דודאי הכי הוא מדקתני
דעבדי בשני אבל פלגא ופלגא לא ועבדי
ספיקא הוא קשיא. שם.
הכי דאי בראשון חובה הוה אמרינן
זכרים והוו טמאים מיעוטא ומדחו
סיפא נטמא מיעוט הקהל
בראשון והללו עושין לעצמן והללו עושין
טהורין עושין הראשון
ג. ומיעוטא דטמאים
דהללו עושין לעצמן כו' אבל לרב
לשני אבל בפלגא ופלגא אי כמר אי
עבדי בשני. שם. ד. ולכך
וטמאין את השני מיעוט
לעצמן ואלא קשיא לרב כהנא אמר לך רב
כמר: כגון שהיו ישראל. הזכרים
כהנא אפילו הוו בראשון חובה אתי
עושין את השני אבל חצין
בקש רחמים על עצמו.
תוס' סנהדרין יד: ה. ודל
כהנא נטמאו מיעוט הקהל טהורין עושין את
של קהל לא. אי הכי קשיא
שפיר דפלגא בראשון לא עבדי ובשני
מחצה טהורין ומחצה טמאין וכשאתה
לרב כהנא. ומשני רב כהנא
נשים מינייהו הוו להו
עבדי כיון דבשני נשים רשות הוו
מונה הנשים עמהן רבין טהורים
הראשון וטמאין עושין את השני הא פלגא
טמאים רובא. תוס' שאנץ.
הכי קתני נטמא מיעוט
על הטמאים: בראשון חובה. והרי
להו טמאים מיעוטא והא דאמר בפר'
ג
הקהל טהורין עושין את
ו. לא את הראשון ולא.
ופלגא טהורין עושין את הראשון אבל
❖
שם.
הראשון וטמאין עושין את
קמא דסנהדרין (דף יב.) גבי חזקיהו
הן במנין ונמצאו טמאים מיעוטא:
טמאין אינן עושין לא את הראשון ולא את
השני, אבל אם הן מחצה
ובשני נשים רשות. ותנאי פליגי
שהשיא את ישראל לעשות פסח שני
ומחצה, טהורין עושין
השני התינח ללישנא בתרא דרב כהנא אלא
היכי דמי אמר רב אשי כגון שהיו
בהא מילתא בפ' האשה (לקמן דף צא:)
:
הראשון וטמאין אין עושין
רבינו חננאל (המשך)
להך לישנא דאמר רב כהנא טהורים עושין
לא [את] הראשון ולא [את]
בראשון לא עבדי. טמאין דהוה להו
ישראל מחצה טמאים ומחצה טהורין
לטעמיה, כגון שהיו
השני. וללישנא קמא דרב
את הראשון וטמאין עושין את השני מאי
מיעוטא: ובשני לא עבדי. דלגבי
ונשים משלימות לטהורים ועודפות
ישראל מחצה טהורין
כהנא אמר לך הוא הדין
איכא למימר אמר לך רב כהנא הוא הדין
עליהן מעיקרא סבר נשים בראשון
שני אין הנשים מן המנין למיהוי
אפי' פלגא ופלגא טהורין
ומחצה טמאין ונשים
משלימות
לטהורין
עושין הראשון וטמאין
חובה והוו להו טמאים מיעוטא
טהורין רובא הילכך לא הוו טמאים
דאפילו פלגא ופלגא נמי טהורין עושין את
ועודפות עליהן, פי' כגון
השני, ואיידי דתנא רישא
ומידחו לפסח שני ולבסוף סבר נשים
מיעוטא אלא פלגא ולרב מחצה על
הראשון וטמאין עושין את השני והאי דקתני
רוב הקהל תנא סיפא
שהיו עשרה טהורין
מחצה כרוב ולא עבדי בשני: ורב
בראשון רשות והוו להו טמאים רובא
ועשרה טמאין והטהורים
מיעוט. תניא כותיה דרב
מיעוט הקהל איידי דתנא רישא רובו תנא
הם ארבעה אנשים ושש
ותניא כותיה דרב כהנא
כהנא דאמר פלגא עבדי בשני
ורובא בשני לא עבדי והשתא לרב
נמי סיפא מיעוטו תניא כוותיה דרב תניא
בתרי לישני. לרב וללישנא
נשים הרי עשרה, והטמאים
מתרץ הכי כו': ונשים משלימות
וללישנא בתרא דרב כהנא לא הוה
הם ששה אנשים וארבע
בתרא דרב כהנא הא דתניא
כוותיה דרב כהנא כתרי לישני תניא כוותיה
לטהורין. שלא היו טהורין מחצה
נשים הרי עשרה, ומאי
טהורין עושין הראשון
צריך למינקט משלימות אלא עודפות
דרב היו ישראל מחצה טהורין ומחצה
וטמאין עושין השני היכי
עודפות עליהן דקתני
אלא על ידי הנשים ואי אזלינן בתר
עליהן גרידא וללישנא קמא דרב כהנא
דנפישין
טהורות
מתרצי לה, כגון שהיו
טמאין
הללו עושין לעצמן והללו עושין
זכרים הוו טמאין רובא. ועודפות
הוה מצי למינקט משלימות ולא
(מטהורות) [מטהורים].
ישראל מחצה טהורין
לעצמן תניא כלישנא קמא דרב כהנא הרי
וקסבר נשים בראשון
ומיעוט טמאין ונשים
עליהן לא גרסינן: ופלגא בראשון
עודפות אלא נקט משלימות ועודפות
חובה ובשני רשות. טמאים
משלימות
לטמאין
לא עבדי. בטומאה ללישנא קמא
דהשתא לכולהו לישני עשה שלא
שהיו
ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין
א)
בראשון לא עבדו דהוה
למחצה, ונמצאו מחצה
דרב כהנא: תנאי היא. האי תנא
כתורה והוה מצי לשנויי דלבסוף סבר
ד
להו פלגא ונדחין לפסח
טהורין ומחצה עם הנשים
טהורין עושין את הראשון וטמאין עושין
שני, בשני נמי לא עבדי
טמאין, וקסברי נשים
נשים בראשון חובה ובשני רשות ולכך
ותנא דלעיל דקאי כוותי האי תנא
ה
את השני ותניא כלישנא בתרא דרב כהנא
דנשים בשני רשות, ונשים
בראשון רשות, דל נשים
לאו שפיר עבד פסח שני אלא משום
סבר מחצה על מחצה הוי כרוב
מן הטהורין ומן הטמאין
מן הטמאין ונמצאו
הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה
דהתם אליבא דרבי שמעון קיימינן
ותנא דלעיל סבר אינו כרוב:
היו בראשון. ונמצאו
הטמאין מיעוט, ומיעוט
טמאין טהורין עושין את הראשון וטמאין
הטמאין ששה והטהורין
נדחין לפסח שני והטהורין
עושין בטומאה. אפילו הטהורין:
דאית ליה לקמן בפרק האשה (דף צא:)
ארבעה, הנה הטמאין רובה
עושין הראשון בטהרה כי
אינן עושין לא את הראשון ולא את השני
נשים בראשון רשות אי נמי ניחא ליה
לא ורובה בשני נמי לא עבדי.
רוב הקהל טהורין הן. לרב
לרב וללישנא בתרא דרב כהנא הא דתנא טהורין עושין את הראשון וטמאין
למידחי דאף מה שלא עשו בראשון
ורב כהנא הא דתניא כותיה
וללישנא קמא דרב כהנא
דרב, מוקים לה כתנאי דלא
הא דתניא טהורין עושין
היה שלא כדין:
את השני היכי מתרצי לה כגון שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין
מתרץ ליה. גופא היו
את הראשון וטמאין אין
נשים
בראשון רשות. הוה מצי
ונשים משלימות לטמאים וקסבר נשים בראשון רשות דל נשים מטמאין והוו
ישראל מחצה טהורין
עושין לא את הראשון ולא
למינקט בברייתא רוב
ומחצה טמאין הללו עושין
את השני היכי מתרצי לה.
להו טמאין מיעוטא ומיעוטא ידחו לפסח שני לרב וללישנא קמא דרב כהנא
לעצמן והללו עושין
רב מתרץ לטעמיה כגון
טהורים וע"י נשים היו רוב טמאים
הא דתניא טהורין עושין את הראשון וטמאין אין עושין לא את הראשון ולא
לעצמן, ואם היו הטמאין
שהיו ישראל מחצה
נדחין לפסח שני כיון דנשים בראשון
עודפין על הטהורין אפילו
טהורין ומחצה טמאין
את השני היכי מתרצי לה רב מתריץ לה כגון שהיו ישראל מחצה טמאין
א
אחד יעשה בטומאה.
ונשים עודפות על
רשות והוו להו מיעוט טמאים:
ומחצה טהורין ונשים עודפות על הטהורים וקסבר ב)נשים בראשון חובה ובשני
ורב
אלעזר בן מתיא אומר אין
הטהורין, וסבר האי תנא
כהנא מתרץ לה הכי כו'.
היחיד מכריע צבור
נשים בראשון חובה
רשות בראשון לא עבדי דהוי ליה מיעוט ומיעוטא לא עבדי בראשון ובשני
השתא נמי הוה מצי למינקט
לטומאה שנאמר לא תוכל
והאנשים והנשים שוים,
לזבוח את הפסח באחד
טהורין עושין את הראשון
לא עבדי דל נשים מינייהו והוו להו פלגא ופלגא ופלגא לא עבדי בשני ולרב
בברייתא רבותא דאפי' רוב טהורין
שעריך וגו'.
דהא רובא נינהו, טמאין
אין הטמאין עושין ו את השני כיון
כהנא דאמר פלגא נמי עבדי בשני הכי מתריץ לה כגון שהיו ישראל מחצה
אין עושין את הראשון
שבלא נשים הוו טהורים מיעוטא
דהא מיעוטא נינהו.
טהורין ומחצה טמאין ונשים משלימות לטהורין ג) בוקסבר נשים בראשון חובה
ומיעוט לא עבדי בראשון,
ומצינו למימר דנקט בכי האי גוונא
ובשני רשות בראשון לא עבדי דהוו להו פלגא ופלגא ופלגא בראשון לא עבדי
בשני נמי אין עושין דל
לאשמועי' דמחצה על מחצ' אינו כרוב:
נשים מן הטהורין דנשים
בשני נמי לא עבדי דל נשים מינייהו מן הטהורין הוו להו טמאין רובא ורובא
משלחין
בשני רשות והוו להו
לא עבדי בשני ולרב כהנא הא דתניא הרי שהיו ישראל מחצה טהורין
טמאין פלגא ופלגא לא
מדחו לפסח שני. הלכך
ומחצה טמאין הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן היכי מתריץ לה אמר לך רב כהנא תנאי היא
טמאין אין עושין לא את
איכא למ"ד מחצה על מחצה כרוב ואיכא למ"ד מחצה על מחצה אינו כרוב גופא הרי שהיו ישראל מחצה
הראשון ולא את השני.
וללישנא קמא דרב כהנא
טהורין ומחצה טמאין הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן היו טמאין עודפין על הטהורין ג אפי' אחד יעשו
דאמר פלגא ופלגא נמי
בטומאה לפי
שאין קרבן ציבור חלוק
ר"א בן מתיא
אומר אין היחיד מכריע
את הציבור לטומאה שנאמר
עבדי בשני מתרץ
ד)
לא