צד:
מי שהיה פרק
תשיעי פסחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מעולם
לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון. צ"ל דעגלה לאו
בן בנו של נמרוד. לאו דוקא בן בנו אלא כלומר מזרע נמרוד:
יא א מיי' פ"ה מהל'
א) [עירובין נג.], ב) ס"א
ל"ג, ג) [עי' תשובות ח"י
ק"פ הלכה ד:
שהמריד. השיא עצה לאנשי דור הפלגה לבנות מגדל להלחם בצבא
היינו מזל שור כדפי' בקו' ועקרב נמי אינו עקרב די"ב
יב ב מיי' פ"ז מהלכות
סי' רי"ט], ד) [ערוך בשם
השמים שהוא היה מלך בבבל כדכתיב (בראשית י) ותהי ראשית
ק"פ הלכה ו: מזלות דבפ"ק דראש השנה (דף יא:) קאמר די"ב מזלות לעולם ששה
❖
ר"ח גרס כסדנא דריחיא
ממלכתו בבל: וכן בין רקיע לרקיע. לאורכו י) של עולם כמדת
למטה מן הארץ וששה למעלה וכשהא' עולה שכנגדו שוקע והכא
ע"ש והגי' שלפנינו הוא
גי' רבינו גרשום ע"ש],
אמר שאינן זזים ממקומן ושניהם
גובהו כדכתיב אשר ברא אלהים אדם
כ)
ה) [בתוס' בכורות נה:
תורה אור השלם
לעולם למעלה אלא אחרים הם:
על הארץ ולמקצה השמים וגו' במסכת
בן בנו של נמרוד הרשע א) שהמריד את כל
בד"ה אין וכו' העתיקו
ואין דרך רחוקה לטמא. קצת
חגיגה (דף יב.) דריש ליה הכי. אלמא
1. יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם
באמצע הדבור בדף נו.
העולם כולו עלי במלכותו כמה שנותיו של
באויר], ו) לעיל סט.,
תימה כשהוא עומד חוץ לעזר'
עולם מהלך חמש מאות שנה צא
שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם
אדם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה
ז) [לעיל צג:], ח) [תוספתא
בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה
והוא ערל או טמא חייב בפסח ואם
וחשוב עשר פרסאות ליום נמצא עולה
רפ"ח], ט) [תוספתא רפ"ח
שנאמר 1 ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם
וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז
לכמה אלפים ותיובתא דרבא: גלגל.
ימול ויטהר יפטר מיהו דוגמת זה
כגירסת רש"י דהכא ד"ה
חִישׁ וַנָּעֻפָה: תהלים צ י
בגבורות שמונים שנה מן הארץ עד לרקיע
ה"ג בתוספתא כו'], י) ס"א
2. אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד
מצינו כל הראוי לבילה אין בילה
כמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים
❖
ואורכו, כ) [דברים ד],
אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר:
מהלך חמש מאות שנה ועוביו של רקיע
מעכבת בו (מנחות קג:):
בו. גלגל קבוע ואינו מגלגל אלא כעין
ישעיה יד טו
מה להלן חוץ לאכילתו. לא היה
מהלך ה' מאות שנה ובין (כל) רקיע לרקיע
אופן עגלה המונח בקרקע אבל
3. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא
ב)
טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה
לרש"י להזכיר כאן ואין שאת
המזלות מהלכים סביב הילוך מועט
מהלך ה' מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע
הגהות הב"ח
וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח
אלא אכילה דלא צריכא לכך אלא
ואין מקיפין את הגלגל אלא כל מזל
אך אל שאול תורד אל ירכתי בור תיובתא
(א) גמ' דרך רחוקה
2
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא
שומע אני: (ב) רש"י ד"ה
במעשר שני בירושלים שנטמא :
משמש את החמה נד ממקומו ומוליכו
א
מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן יְיָ לֹא
ת"ר חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות
אף כאן חוץ לאכילתו. ובסיפרי
לא מצינו וכו' ארבע
הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ
עד חבירו וחוזר למקומו לפיכך אין
חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל
הרוחות נ"ב פי' אף מדרום
יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא:
מסיים ואיזה מקום אכילתו
עגלה נראית בדרום ולא עקרב
❖
לצפון ומצפון לדרום:
במדבר ט יג
חוזר ומזלות קבועין א"ר תשובה לדבריהם
(ג) בא"ד כמין אופן ונתון
מפתח ירושלים ולפנים ולא מייתי
בצפון שהרי אין מקיפין אלא מהלכין
ב (ד)
מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב
ברקיע חציו למטה מן
ג)
הילוך מועט וחוזרין: לא מצינו עגלה
תנאי אלא כלומר כיון דאשכחן תנאי
הקרקע וחציו למעלה מן
רבינו חננאל
בצפון מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא
בדרום ועקרב בצפון. ואי ס"ד גלגל
דפליגי אליבא דר' אליעזר בשיעור
הקרקע וכשעול' צדו זה:
(ד) תו' ד"ה אף כאן כו'
כבוצינא דריחיא א"נ כצינורא דדשא חכמי
ת"ר חכמי ישראל אומרים
דרך רחוקה ה"נ ההוא דקתני ערל
חוזר ומזלות קבועין נמצא גלגל מוליך
ד)
ירושלים ולפנים תנאי הוא
גלגל קבוע ומזלות חוזרין
שלא מל ענוש כרת ג סבור דלר' אליעזר
ומגלגל המזלות לכל ד' הרוחות (ב) כשם
ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן
❖
לא מייתי תנאי:
וחכמי אומות העולם
דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ
שהוא מגלגל והיינו כמין אופן ונתון
אומרים גלגל חוזר ומזלות
הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות
קבועין. אמר רבי תשובה
דהשתא לא מצי עייל:
ברקיע חציו למטה מן (ג) הרקיע וחציו
העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן
בטומאה הלך אחר העומדים
לדבריהם, אם היו המזלות
גליון הש"ס
למעלה מן הרקיע וכשעולה צדו זה
קבועין והגלגל הוא
הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר $ ונראין
בעזרה. פי' בעשיית
שוקע צדו אחר לפי דברי חכמי
גמ' ונראין דבריהם. עי'
החוזר, היינו רואין פעמים
דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה
שיטה מקובצת כתובות יג:
עגלה בדרום ועקרב
פסח בטומאה הלך אחר טהורים
אומות העולם שאומרים גלגל חוזר
ד"ה השבתנו על המעוברת
בצפון, מדלא חזינן הכי
רותחין תניא ר' נתן אומר בימות החמה חמה
העומדים בעזרה דאותם שבחוץ
ולפי דברי חכמי ישראל שאומרים
שכתב משמו של ר"ת
ש"מ הגלגל קבוע
מהלכת בגובה של רקיע לפיכך כל העולם
הם בדרך רחוקה:
גלגל קבוע אין לפרש שוקע ועולה
דאע"ג דנצחו חכמי א"ה
והמזלות חוזרין. ואתקיף
שומע אני. רש"י לא גרס
לחכמי ישראל היינו נצחון
עלה רב אחא בר רב יעקב
אלא במזלות: דילמא כי בוצינא
כולו רותח ומעינות צוננין בימות הגשמים
בטענות אבל האמת היא
ודלמא כי סדנא דרחיא פי'
דריחיא. כברזל התחוב בנקב רחב
אפילו ב' וג' פרסאות
חמה מהלכת בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם
כחכמי ישראל והיינו
כמו הסדן הזה אע"פ
דאמרי' בתפלה ובוקע
והדין עמו דמשום הכי לא הוי דרך
שברחים שהשוכב עומד במקומו
שסובב הגלגל הקבוע בו
כולו צונן ומעינות רותחין תנו רבנן בארבעה
חלוני רקיע עכ"ל:
עולה ויורד שני קצות
רחוקה כיון שיכול לבוא בשעת שחיטה
והברזל חוזר ואם באת לגלגל השוכב
שם בטמאים הלך אחר
שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת
הסדן במקומן נראין
או בשעת אכילה לכך נראה לגרוס
מתגלגל סביב הברזל והברזל עומד
הרוב. עיין לעיל פ' ע"א
לעולם אין הדרומי(ן)
בהרים כדי לפשר את השלגין תמוז אב ואלול
❖
תוס' ד"ה משלחי' וצ"ע:
במקומו: אי נמי כי צינורא דדשא.
נראה בצפון ולא הצפוני
כדאיתא בתוספתא:
מהלכת בישוב כדי לבשל את הפירות תשרי
בדרום. אי נמי כצנורא
שהדלת סובבת בחור המפתן העליון
מה
והדבר אחד. ת"ר חכמי
מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש
והמפתן במקומו עומד ואם באת
ה)
ישראל אומרים חמה
מוסף רש"י
את הנהרות טבת שבט ואדר
מהלכת במדבר שלא ליבש את הזרעים: ורבי
מהלכת ביום למטה מן
לגלגל המשקוף הוא מתגלגל סביב
ערל. גדול, שלא מל.
הרקיע ובלילה למעלה מן
הציר והדלת עומד במקומו וכך
אליעזר אומר מאסקופת כו':
ואע"ג דמצי עייל ולא אמרינן ליה קום עייל
ערב הפסח, ענוש כרת.
הרקיע כמו שפרשוהו ר'
הגלגל מתגלגל בפני עצמו ומוליך
בשביל שהיה ראוי לתקן
יהודה ורבה. וחכמי אומות
ו) והתניא א יהודי ערל שלא מל ענוש כרת דברי רבי אליעזר אמר אביי
מו' שעות מזמן דשחיטת
העולם אומרין חמה
החמה והמזלות קבועים בגלגל אחר
דרך רחוקה לטהור ואין דרך רחוקה לטמא רבא אמר תנאי היא דתניא רבי
ז)
הפסח ולמעלה ולא ניתקן,
מהלכת ביום למעלה מן
בתוכו ואותו הגלגל אינו זז ממקומו
ולא דמי לטמא ושהיה
הארץ ובלילה למטה מן
ח) אליעזר אומר נאמר ריחוק מקום בפסח ונאמר ריחוק מקום במעשר מה
אלא גלגל חיצון מוליך חמה על פני
בדרך רחוקה שאין יכולין
הארץ. אמר רבי נראין
להלן חוץ לאכילתו אף כאן חוץ לאכילתו רבי יוסי בר רבי יהודה
לתקן באותן שש שעות,
דבריהם מדברינו וכו'.
כל המזלות אי נמי גלגל חמה מבפנים
ומיקמי הכי לא רמיא
ומפורשת עוד בבראשית
אומר משום רבי אליעזר חוץ לעשייתו כמאן אזלא הא דאמר רבי יצחק
וגלגל המזלות מבחוץ: למטה מן
❖
חיובא עלייהו (לעיל סט.).
רבה. כיצד חמה ולבנה
בר רב יוסף $ בטמאים הלך אחר רוב העומדין בעזרה כמאן כרבי יוסי בר
הרקיע. זורחת על הארץ כאשר אנו
שוקעין, ר' יהודה בר
ב
אילעאי אומר מאחורי
רואין ובלילה למעלה מן הרקיע זורחת
רבי יהודה שאמר משום רבי אליעזר: אמר לו רבי יוסי לפיכך וכו': תניא
כיפה ולמעלה. רבנן אמרי
מוסף תוספות
ואינה נראית למטה: ה"ג וחכמי
ט) רבי יוסי הגלילי אומר דרך (א) שומע אני מהלך שנים או שלשה ימים
מאחורי כיפה ולמטה, ר'
או"ה אומרים ביום למטה מן הרקיע
שמעון בן יוחאי אומר אין
א. שפודין אותו אפי'
כשהוא אומר ובדרך לא היה מגיד שמאסקופת העזרה ולחוץ קרוי דרך:
3
אנו יודעין א) [אם פורחין
בירושלים, אבל מעשר
ובלילה למטה מן הקרקע: מעינות
מתני'
הן] באויר אם שפין הן
שני שפודין אותו פסיעה
צוננין. אין לך מים נובעין שאינו
ברקיע ואם מהלכין הן
אחת חוץ משמע התם
כדרכן. תניא ר' יוחנן אומר
(מכות יט:) דנפקא לן
צונן ביום יותר מבלילה ואע"פ שמי נהרות חמין הן ביום בחום הקיץ הוא זה מפני שרחקו ממקום נביעתן ונתחממו בחום העולם אבל תכף
בימות החמה חמה מהלכת
מדאפקיה רחמנא בלשון
נביעתן הן צונן ביום לפי שהחמה גבוהה מהן: ובלילה מעינות רותחין. שהחמה מחממתן תחת הקרקע תדע שבעלות השחר אתה רואה
שאת. תוס' שאנץ. (וע'
בגובהה של רקיע לפיכך
עשן על הנהרות: בשפולו של רקיע. סמוך לקרקע בשולי הכיפה: לפיכך כל העולם צונן. שאינה מהלכת אלא בצדי העולם: ומעינות
מהרש"א). ב. ולפי' זה
כל העולם רותח ומעינות
צוננין. בימות הגשמים
איני יודע מה תירץ רבא
רותחים. דהיינו אצל המים מצדי העולם שהמעינות באות מהם: בארבע שבילין. מהלכת גבורתה של חמה: ולא אמרינן ליה קום עייל.
חמה מהלכת בשפולי רקיע
תנאי היא, דההיא ברייתא
ואי לא עיילת מיחייבת כרת: ענוש כרת. משום פסח. אלמא אמרינן ליה קום מהול: דרך רחוקה. פטרה את הטהור והרי הוא בדרך
לפיכך העולם כולו צונן
דערל שלא מל ענוש כרת
רחוקה דחוץ לעזרה דרך רחוק מיקרי דילפינן מריחוק מקום דמעשר מה להלן חוץ למקום הכשירו אף כאן חוץ למקום הכשירו והכשירו
ומעינות רותחין. ת"ר
אתי לא כמר ולא כמר,
בארבעה שבילין חמה
אפי' כמ"ד חוץ למקום
דפסח בעזרה היא הלכך לא אמרינן ליה קום עייל. אבל אין דרך רחוקה בטמא דלאו משום טעמא דריחוק איפטר טמא אלא משום
מהלכת ניסן אייר סיון
אכילתו, דמשמע לא
דלא מצי אכיל לאורתא. והכי נמי אין דרך רחוקה לערל והאי דנקט טמא משום דלעיל (דף צג:) אמרו להאי שינויא גבי טמא וכיון דערל מצי
בהרים כדי לפשר השלגין,
אמרינן ליה כשהוא פסיעה
לתקוני נפשיה מיחייב דלא פטריה רחמנא לטמא אלא משום דלא מצי למיכל באורתא והאי מצי למיכל והכי נמי ערל: נאמר ריחוק
תמוז אב ואלול בישוב כדי
חוץ מירושלים קום עול,
לבשל הפירות כו'. ר'
ובברייתא אמרינן קום
מקום בפסח. או בדרך רחוקה לכם (במדבר ט) ריחוק מקום במעשר כי ירחק ממך המקום (דברים יד) חוץ לחומת ירושלים אפילו
אליעזר אומר מאסקופת
מהול, וצריך לומר דלא...
פסיעה אחת דכתיב [שם] כי לא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה במס' מכות (דף יט:): חוץ לאכילתו. חומת ירושלים אבל חוץ לעשייתו
שם. ג. תנא שלישי. שם.
העזרה ולחוץ. ואקשינן
דהיינו חומת עזרה לא דאמרינן קום עול: חוץ לעשייתו. דגמרינן מריחוק דמעשר הכי מה להלן חוץ להכשירו והכשירו דפסח בעזרה.
ולא אמרינן ליה עול ועביד
פסח. והתניא ערל שלא מל
אלמא איכא תנאי דפליגי בדר' אליעזר ותנא דערל שלא מל פליג ואמר דלא פטר רבי אליעזר אלא בעומד חוץ למודיעים דלא מצינו
(ועשה) [ולא עשה] פסח
למימר ליה קום עול: הלך אחר רוב העומדים בעזרה. אם רובן טמאין אע"פ שבחוץ ישראל טהורין הרבה יעשה בטומאה דדרך
חייב כרת דברי ר' אליעזר,
רחוקה היא לאותן העומדין מבחוץ ואינן חשובין בעושי פסח ובתר הני [שבעזרה] אזלינן: ה"ג בתוספתא ר' יוסי הגלילי אומר דרך
אלמא אמרינן ליה קום
מהול ועביד פסחא. ושנינן
רחוקה שומע אני מהלך שנים ושלשה ימים כשהוא אומר ובדרך לא היה מגיד שמאסקופת עזרה ולחוץ קרוי דרך. ובספרים היא משובשת:
ערל כטמא ובטהרה תלנהו
מתני'
רחמנא, והני יכלו לטהר
ולעשות פסח פשעו ולא טהרו ולא עשו חייבין, אבל הטהור בדרך תלייה רחמנא והוא היה בדרך ריחוק מקום כמעשר, שנאמר וכי ירחק ממך המקום וגו' חוץ לאכילתו. אמר ר' יוסי למה נקוד על ה"א לא מפני שרחוקה
ודאי, אלא אפי' מאסקופת העזרה ולחוץ.
א) הושלם ע"פ ב"ר פ"ו ע"ש