ערבי פסחים פרק
עשירי פסחים
קד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ומר לא תלת אמר ולא שבע אמר. ומסתמא או ג' או ז' תיקנו
והא מר לא שלש אמר . כולן ארבע: מעין חתימה. ולא ממנינא
(ב)
א
א) [תוספתא דברכות פ"ה
א [מיי' פכ"ט מהל' שבת
הל"ב], ב) ע"ז דף נ.,
הל' יח טוש"ע או"ח סי'
הוא: ה"ג י"ט שחל להיות אחר השבת. דבעי למחתם המבדיל בין
כנגד שום דבר שלא לפחות או להוסיף כדאמר בהתכלת
ג) [לפני הרשב"ם לא היה
תצא סעי' א]:
קודש לקודש: ה"ג מ"ד מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר
(מנחות דף לט.) לא יפחות מז' כנגד ז' רקיעים והמוסיף לא יוסיף על י"ג
כב ב מיי' פכ"ט מהל'
הגירסא הך ואמאי וכו' עד
מאי
בינייהו. דרוב הברכות
בין קדושת שבת לקדושת יום טוב
כו': האמורות בתורה. כמו
כנגד ז' רקיעים וששה אוירים:
דזוזא], ד) [צ"ל אחר ד"ה
שבת הל' ג טור א"ח
❖
בין כהנים], ה) [ויקרא י],
סי' רצט:
הנך דלקמן: סדר הבדלות. היינו
הפתיחה והחתימה מענין אחד:
בעי למימר בין קדושת שבת
ו) [בראשית א], ז) [שם],
שבע הבדלות ואף על גב דאיכא
ח) [לקודש כצ"ל], ט) [ועי'
והא מר לא תלתא אמר ולא שבע אמר א"ל
❖
לקדושת יום טוב הבדלת.
תמני בין [יום] השביעי לא קא
תוספות ע"ז נ. ד"ה ה"ג],
רבינו חננאל
איברא בין יום השביעי לששת ימי המעשה
חשיב דמעין חתימה: וחותם
שאל ר' אפרים את ר"ת למה
ואקשינן והא מר ארבעה
מעין חתימה היא ואמר רב יהודה אמר
בסדר בראשית. ברוך סודר בראשית.
נהגו העולם להוסיף ולומר ואת
הוא דאמר וליתנהו לא
תורה אור השלם
שמואל המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה
יום השביעי מששת ימי המעשה
וכולהו הנך כתיבי ולהבדיל בין
תלת ולא שבע, ואמר
1. בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְיָ
להו תלת קאמינא אבל
סמוך לחתימתו ופומבדיתאי אמרי מעין
קדשת הבדלת וקדשת את עמך
הקודש ובין החול ובין הטמא ובין
בין יום השביעי לששת
אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת
ישראל בקדושתך ב דאין זה לא מעין
הטהור (ויקרא י) ויבדל אלהים בין
פתיחתן (א) סמוך לחתימתן מאי בינייהו איכא
ימי המעשה מעין חתימתה
אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְיָ לַעֲמֹד
האור ובין החשך (בראשית א) ויבדל
פתיחה ולא מעין חתימה והשיב לו
היא, דאמר שמואל כל
לִפְנֵי יְיָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ
בינייהו יום טוב שחל להיות אחר השבת
הברכות צריך לומר מעין
בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
בין המים (שם): ובין כהנים ללוים
ר"ת משום חיבת היום האריכו
דחתמינן בין קודש לקודש מ"ד מעין פתיחתן
חתימתן סמוך לחתימתן.
דברים י ח
כו'. מפרש להו לקמן. אבל הבדלה
כדי לומר פעם אחת מעין ז'
2. בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן
וקיי"ל כותיה פומבדיתאי
סמוך לחתימתן לא בעי למימר בין קדושת
דשבת לא כתיב' דמעין חתימה
הבדלות. בין קודש לחול אחד.
אמרי מעין פתיחתן סמוך
וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן
שבת לקדושת יום טוב הבדלת ומאן דאמר
לחתימתן, איכא בינייהו
לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים
קא חשיב ליה לקמן ולאו ממנינא:
בין אור לחשך ב'. בין ישראל
יום טוב שחל להיות אחר
הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם
מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר
מעין חתימה היא. דקאמר וחותם
לעמים ג'. בין יום השביעי לששת
שבת, דחתימתן בין קדש
לְהַקְטִיר לִפְנֵי יְיָ לְשָׁרְתוֹ
בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת
בסדר בראשית והויא ליה בין
ימי המעשה ד'. בין קדושת שבת
לקדש, מאן דאמר מעין
וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם:
❖
חתימתן סמוך לחתימתן,
דברי הימים א כג יג
יום השביעי לששת ימי המעשה
לקדושת י"ט הבדלת. פירוש שבי"ט
גופא אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא
צריך לומר בין קדושת
מעין חתימה ובצרי להו משבע:
שרי מידי דאוכל נפש. ואת יום
הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף
שבת לקדושת יום טוב
הבדלת, מאן דאמר מעין
השביעי מששת ימי המעשה קדשת
המבדיל
הגהות הב"ח
על שבע מיתיבי אומר הבדלות במוצאי
א) א
רשב"ם
פתיחתן סמוך לחתימתן
היינו חולו של מועד דשרי דבר
(א) גמ' אמרי מעין
לא צריך. אמר רבי יוחנן,
שבתות ובמוצאי ימים טובים ובמוצאי יום
והא מר לא שלש אמר ולא שבע
האבוד ובשבת אסור. זה חלוק
פתיחתו סמוך לחתימתו
בנן של קדושים אומרין
הכפורים ובמוצאי שבת ליום טוב ובמוצאי
כצ"ל וכן בכל העמוד:
הבדלה אחת. ומאי אינון
אמר. דארבעה אמר ומה ראית
שבת מי"ט והיא הבדלה אחת הרי
(ב) רש"י ד"ה והא מר
ר' מנחם בר סימאי,
יום טוב לחולו של מועד אבל לא במוצאי
ה'. הבדלת וקדשת את עמך ישראל
אם לתפוש את המועט דייך בג'
לא שלש אמר כו' דארבע
ואמאי קרו ליה בנן
יום טוב לשבת הרגיל אומר הרבה ושאינו
ואם לרבות באת היה לך לומר כל
בקדושתך שתי הבדלות בין כהנים
איכא הס"ד ותיבת כולן
של קדושים, דלא אסתכל
❖
נמחק:
מימיו בצורתא דזוזא.
רגיל אומר אחת תנאי היא דא"ר יוחנן בנן
שבע: איברא. באמת: מעין החתימ'.
לוים וישראלים ז' והוי מעין חתימה
נהגו העם לומר שלש
ולאו ממנינא הוא: חתימה. סוף
דבין קדש לקדש:
של קדושים אומר אחת ונהגו העם לומר
הבדלות, חנניה אומרה
מיתיבי אומרים הבדלות כו'.
הברכה חותם בברוך: פתיחתן.
אחת, ולית הלכתא כותיה.
שלש מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם
מוסף תוספות
ב)
המבדיל צריך שיאמר מעין
התחלתן: ומאי בינייהו. דהא
הוה מצי לאתויי מרבי
בר סימאי ג) ואמאי קרו ליה בנן של קדושים
הבדלות שבתורה.
וא"ת מאי קושיא, הא
א.
ברכת הבדלה מעין פתיחתן ומעין
יהודה הנשיא דלעיל אלא דניחא
לא אמרינן אלא דלא
דלא איסתכל בצורתא דזוזא שלח ליה רב
חתימתן איכא וכן רוב ברכות:
ליה למיפרך מברייתא:
יפחות משלש הא יותר
דלא מסתכל בצורתא דזוזא.
שמואל בר אידי חנניא אחי אומר אחת ולית
משלש ועד ז' מצי אמר.
יום טוב שחל להיות אחר השבת.
וי"ל וגו'. תוס' ר"פ.
הלכתא כוותיה אמר רבי יהושע בן לוי
דבעי למיחתם בין קודש לקודש:
ארבי מנחם קאי דאמר
ג
ב. אחר בין קדושת שבת
המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות
הכי גרסי' מאן דאמר מעין חתימתן
לקדושת יו"ט הבדלת.
במועד קטן בפרק בתרא (דף כה:)
תוס' הרא"ש. ג. ולא על
סמוך לחתימתן בעי למימר בין
כי קא ניחא נפשיה דר' מנחם בר
האמורות בתורה מיתיבי סדר הבדלות היאך
אביו ואמו. תוס' ע"ז נ.
קדושת שבת לקדושת יום טוב
רבי סימאי אישתנו כל צילמניא
אומר המבדיל בין קודש לחול בין אור
ד. משום דלא איסתכל
בצורתא דזוזא. שם.
הבדלת. והכי עבדינן לאפוקי נפשין
והוו למיחצלייא פירוש חלקים בלא
לחושך בין ישראל לעמים ובין יום השביעי
ה. [ד]שייך
שבת
מפלוגתא: אבל לא במוצאי יום
צורה ד ותולה קדושתו באביו שגם
בקדושת ישראל. תוס'
לששת ימי המעשה בין
טמא לטהור בין
בין
יום
טוב לשבת. דאפרכוס יוצא והמלך
אביו היה קדוש ט):
הרא"ש.
הים לחרבה בין מים העליונים למים
השביעי לששת ימי המעשה מעין
נכנס אין דרך ללוות האפרכוס
התחתונים בין כהנים
ללוים וישראלים
חתימה היא. ה"נ הוה מצי למיפרך
שהכל נמשכין אחר המלך: הרגיל.
וחותם בסדר בראשית ואחרים אומרים
שבקי בהן: אומר אחת. קשיא
הא לא כתיבא והא דלא קתני לה
ביוצר בראשית רבי יוסי ברבי יהודה
לר' אלעזר דאמר לא יפחות משלש:
לבסוף פירש רשב"ם דשנאה אחר
הכי גרסינן תנאי היא דאמר רבי
ג' הבדלות דכשאינו אומר רק
אומר חותם מקדש ישראל ואם איתא הא
יוחנן בנן של קדושים כו'. והיינו
ג' הבדלות הויא סמוך לחתימה
בין הים לחרבה לא כתיבא ביה הבדלה
תנאי בנן של קדושים שהוא תנא:
ואם תאמר לר' יוסי ברבי יהודה
סמי מכאן בין הים לחרבה אי הכי בין
ונהגו העם. תנאים שהיו בימיו
ולרב דחתמי מקדש ישראל היכי
יום השביעי לששת ימי המעשה נמי
נחלקו עליו ועושין העם על פיהן
הויא מעין חתימה אדרבה כהנים
מעין חתימה הוא בצר חדא וליכא שבע
הרי תנא אחר: ר' מנחם בר רבי
ולוים וישראלים הוי טפי מעין
אמרי
כהנים לוים וישראלים תרי מילי
סימאי. ואמרינן במסכת ע"ג
חתימה ויש לומר דבין יום השביעי
נינהו
בין לוים לישראלים דכתיב בעת
פרק ר' ישמעאל (דף נ.) אמאי קרי ליה
לששת ימי המעשה הוי שפיר מעין
1
בנן של קדושים משום דלא אסתכל
חתימה ה שקדשנו הקב"ה במצותיו
ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי בין הכהנים
בצורתא דזוזא: ולית הלכתא כוותיה.
ונתן לנו את השבת אבל כהנים
ללוים
דכתיב בני עמרם אהרן ומשה
2
גמרא קאמר ליה: האמורות בתורה.
לוים וישראלים לא הזכיר ישראל
ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים מחתם
כגון הנך דלקמן: סדר הבדלות.
אלא להקל שקלים בקדושתן מכהנים
מאי חתים רב אמר מקדש ישראל ושמואל
היינו שבע הבדלות אע"ג דאיכא
ולוים ולא הוי מעין חתימה:
אמר ב המבדיל בין קודש לחול לייט עלה
שמונה בין יום השביעי לששת ימי
ולית
אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב תנא משמיה דרבי יהושע בן חנניא כל
המעשה לא חשיב דמעין חתימה היא:
החותם מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול מאריכין לו ימיו ושנותיו
ד) וחותם בסדר בראשית. ברוך סודר
ולית
בראשית שבמוצאי שבת התחיל הקב"ה
לסדר מעשה בראשית. וכולהו הנך כתיבי ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהורה) ויבדל אלהים בין האור ובין החשךו) ויבדל בין
המים וגומרז) ואבדיל אתכם מן העמים (ויקרא כ). אבל הבדלה דשבת לא כתיבא דמעין חתימה חשיבא לקמן ולאו ממנינא הוא והאי דלא חשיב לה
לבסוף משום דלגבי שלש קתני לה דכי לא עביד אלא שלש הבדלות קאמר לה סמוך לחתימה: בין הים לחרבה. לקמן מסמי לה מברייתא:
בין כהנים ולוים וישראלים גרסינן. ולקמן מפרש ליה: מקדש ישראל. מכל עולמו שיצר לא קידש אלא ישראל ולפי פירוש זה שייכא חתימה
זו במוצאי שבת: מעין חתימה היא. דקאמרת וחותם בסדר בראשית והויא לה בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה ובצרו להו
משבעה: רב אמר מקדש ישראל. כר' יוסי בר' יהודה: ושמואל אמר המבדיל בין קדש לחול. שמואל לא סבירא ליה ככל הנך תנאי
דלעיל אלא כרבנן סבירא ליה דתנן בסוף פרק קמא דחולין (דף כו:) גבי יום טוב שחל להיות במוצאי שבת כיצד מבדילין בין קדש לחול ח)
כו' ואמרינן בגמרא היכא אמר לה
להך ברכה
בין קדש לקדש אמר
רב
יהודה בחתימתה רב
שישא בריה דרב אידי אמר בפתיחתה
ולית