קד:
ערבי פסחים פרק עשירי פסחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ולית
המבדיל בין קודש לחול. ותו לא אמר בה שאר הבדלות ולא חתם בה:
הלכתא כוותיה. וטעמא לפי שאין חותמין בשתים וברייתא סברה
כג א מיי' פ"א מהל'
א) ברכות דף מו., ב) פי'
ברכות הלכה ה
שלא יאמרו שמעתתא
היא גרמא ליה למר. שלא הלכת אתה בעצמך: וברכת המצות. כגון
(כר') [כמאן] דאמר בפ' ג' שאכלו (ברכות ד' מט.) חותמין בשתים
ופי"א הלכה א סמג עשין
מפומך וגי' ס"י מפומיה
להתעטף בציצית ועל נטילת לולב: וברכה הסמוכה לחברתה. כגון
ופי' רשב"ם דהלכה כשמואל דחתים בין קודש לחול מדחתמינן במוצאי
❖
דרבנן, ג) [ירמיה י],
כז:
אותם של שמונה עשרה: וברכה אחרונה שבקרית שמע. אע"פ שאין
❖
שבת לי"ט בין קודש לקודש ספ"ק דחולין (דף כו:) ש"מ במוצאי שבת
ד) [ברכות מח:],
דחול חותמין בין קודש לחול:
ברכה אחרת למעלה הימנה שהתחיל
כל הברכות פותח בברוך וחותם
רבינו חננאל
בה בברוך: יש מהן. מאלו שהזכרנו
ולית הלכתא כוותיה עולא איקלע
מוסף רש"י
עולא איקלע לפומבדיתא בברוך. ותימה ברכה דאלהי
שפותח בהן בברוך ואינו חותם
לפומבדיתא אמר ליה רב יהודה לרב יצחק
שיש מהן פותח
ואבדיל בין קדש לחול
בברוך כגון ברכת פירות ומצות:
נשמה אמאי לא פותחת בברוך דהא
ברי' זיל אמטי ליה כלכלה דפירי וחזי היכי
בברוך. כגון ברכת פירות
בלבד, (אלא) [בלא] ברכה
ויש מהן שחותם ואינו פותח. כגון
מעיקרא לא הוות סמוכה לחבירתה
ומצות פותח ואינו חותם
בתחלה וברכה בסוף, אלא
אבדיל לא אזל שדר ליה לאביי כי אתא
❖
כדאמרינן בברכות (דף ס:) כי מתער
ברכה הסמוכה לחבירתה שהרי (ברכות מו.).
אמר בא"י המבדיל בין
אביי א"ל היכי אמר א"ל ברוך המבדיל בין
קדש לחול בלבד. אותבי
אומר אלהי נשמה וכן קשה מאתה
פוטרתה ראשונה שנפתחה בברוך:
עליה, כל הברכות כלן
קודש לחול אמר ותו לא אתא לקמיה דאבוה
הטוב והמטיב. אף על גב דסמוכה
הוא עד שלא נברא העולם ותפלת
פותח בהן בברוך וחותם
מוסף תוספות
א"ל היכי אמר אמר ליה אנא לא אזלי אנא
הדרך שחותם ואינו פותח בברוך
לחבירתה שהרי התחיל בברכת
בהן בברוך חוץ מברכת
א. נ"א. דאינה תפילה
המצות וברכת הפירות
וי"ל לפי שאינן ברכות אלא שבח
המזון בברוך משום דברכה באנפי
שדריתיה לאביי ואמר לי המבדיל בין קודש
וברכה הסמוכה לחברתה
אלא שבח והודאה
ותפלה בעלמא וברכה שאחר מגילה
נפשה איתקן משום הרוגי ביתר וכולה
א
לחול א"ל רברבנותיה דמר וסררותיה דמר
וברכה אחרונה שבקריאת
בעלמא, ומן הדין לא היה
נראה דחתמינן בא"י האל הנפרע
הודאה כברכת הפירות ומצות:
שמע, שיש בהם פותח
אפי' לחתום בברוך אלא
גרמא ליה למר דלא תימא שמעתיה מפומיה
בברוך ואינו חותם בברוך,
משום שיש בה אריכות
לעמו ישראל מכל צריהם האל
קשיא דברים חתימנן בה בברוך.
מיתיבי א) א כל הברכות כולן פותח בברוך
ויש מהן חותם בברוך
רשב"ם
המושיע שהיא ארוכה ולא דמיא
תוס' הרא"ש. ב. דחתימת
ואינו פותח בברוך. הטוב
וחותם בהן בברוך חוץ מברכת מצות וברכת
לברכת פירות ומצות שהן קצרות
ולית הלכתא כוותיה אלא כרב
ומטיב פותח בה בברוך.
הראשונה הויא פתיחה
הפירות וברכה הסמוכה לחבירתה וברכה
לברכה הסמוכה לה. שם.
וכן יש בירושלמי דמגילה ובגמרא
יהודה ומדהתם במוצאי שבת ליום
ג. ואי חשבת להו כתרתי
אחרונה שבקרית שמע שיש מהן פותח
דידן (דף כא:) בספרים ישנים דחותם
טוב חתמינן בין קדש לקדש הכא
הויא להו ח'. שם. ד. אלא
(בהן) בברוך ואין חותם בברוך ויש מהן
מאחר שיש כוס קבעוה
בה בברוך האל הנפרע כו' וברכה
במוצאי שבת לחול חתמינן בין קדש
על הכוס. שם. ה. הילכך
דבורא נפשות רבות חותם בירושלמי
לחול כך נראה בעיני דאי לא תימא
שחותם בברוך ואין פותח בברוך והטוב
יוצר האדם לא הויא
בא"י חי העולמים: חוץ מברכה
הכי שמואל דאמר כמאן ואנן היכי
סמוכה. שם. ו. וכיון
והמטיב פותח בברוך ואינו חותם בברוך
שלפעמים מפזרן לא
הסמוכה לחבירתה. פירוש לפי שחת'
קיימינן כוותיה כדלקמן: ולית
קשיא
מיקריין סמוכות. שם.
הלכתא כוותיה. כר' יהושע בן חנניה
בראשונה אין צריך לפתוח השניה
ז. הויא סמוכה לברכה
בברוך וברכה שלאחר הפטרה דצור כל העולמים עד שכל דבריו
לפי שאין חותמין בשתים בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מט.) אלא כשמואל
שלפני ק"ש. שם.
ב
ח. ולדבר. תוס' הרא"ש
דהא לייטי עלה דרב: זיל אמטי ליה. לעולא ובעלילה זו תראה
האמת והצדק ויש הפסק במחזורים ומתחיל נאמן אתה הוא ואין שם
ברכות מו:
היאך מבדיל: המבדיל בין קדש לחול. הוא דאמר ותו לא: א"ל.
ברכה לא בחתימת הראשונה ולא בפתיחת השניה ונראה דכולה
רב יהודה לרב יצחק בריה: סררותיה דמר. כעס עליו על שלא
ברכה אחת היא דכולה משתעיא בנאמנות ובאמיתות המקום ומה
הלך הוא בעצמו: דלא תיגמר שמעתיה מפומיה ב). דרב יצחק
שיש הפסק במחזורים לפי שהיו רגילים כל הציבור להפסיק שם
אלא מפומיה דאביי ואמרינן (יבמות דף צז.) כל תלמיד חכם שאומרים
ולומר שבח כדאמר במסכת סופרים (פרק יג הלכה י') וכן משמע התם
דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר: ברכת המצות. כגון
דברכה אחת היא דקאמר דמפטיר מברך ז' ברכות כנגד ז' קרואים
פי' בקריאת התורה בתחלה וסוף ואחת לפני הפטרה וד' אחריה
להתעטף בציצית ועל נטילת לולב וטעמו של דבר לפי שאין בהן
ריבוי דברים: וברכה הסמוכה לחבירתה. כגון אותן של שמונה
הרי ז' ג ושבע ברכות של נישואין שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם
עשרה ברכות: וברכה אחרונה שבקרית שמע. אע"פ שאין ברכה
ואשר יצר את האדם כו' שפותחין בברוך פירש רש"י בכתובות
(דף ח.) דשהכל ברא לכבודו נתקנה לאסיפת העם והיה ראוי
אחרת למעלה הימנה שהתחיל בה בברוך שהרי הפסיק קרית
לאומרה משעת אסיפה ד והיא ברכה בפני עצמה ה וכן יוצר האדם
שמע אעפ"כ אינו מתחיל בה בברוך וחשבינן לה ברכה הסמוכה
לא היתה צריכה שהרי יאמר אשר יצר אחריה אלא להזכיר שתי
לחבירתה לאותה שלפני ק"ש שהרי מחובר אמת ויציב על סופו של ק"ש
יצירות תיקנוה והקדימוה לאשר יצר והרי היא כמו לעצמה ואשר
וכדאמרינן בברכות (דף יד:) שצריך לסמוך אמת ויציב אחר אני ה'
ברא שפותחת בברוך לפי שאומר אותה לבדה כשאין פנים חדשות
אלהיכם כדכתיבג) וה' אלהים אמת הלכך כחדא ברכתא אריכתא דמיא:
יש. מאלו שהזכרנו שפותח בהן בברוך ואינו חותם כגון ברכת פירות
ור"ת אומר דשהכל ברא לכבודו ויוצר האדם לכך פותח בברוך בלא
ומצות: יש מהן. שחותמין ואינו פותח כגון ברכה הסמוכה לחבירתה
חתימה שהם קצרות כמו ברכת פירות ומצות ופתיחתן זו היא
שהרי פוטרתה הראשונה שנפתחה בברוך: וברכת הטוב והמטיב.
חתימתן ובאשר יצר את האדם צריך לפתוח בברוך שאם לא היה
פותח היה נראה הכל ברכה אחת וברכת לעסוק בדברי תורה והערב
דברכת המזון. אע"ג דסמוכה לחבירתה שהרי התחיל בברכת
נא אומר שהיא ברכה אחת כיון שאין פותח הערב נא בברוך
המזון אף על פי כן פותח בה בברוך משום דברכה באנפי נפשה
והבדלה נמי שפותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכת מאור משום
איתקן משום הרוגי ביתר שניתנו לקבורה הטוב שלא הסריחו
שלא תראה ברכה אחת ומיהו בירושלמי פריך והרי הבדלה ומשני
והמטיב שניתנו לקבורהד) אבל אנו מאריכין בה קצת כדי לומר בה שלש
רבי הוה מפזרן. ו וא"ת יהללוך שאחר הלל ויראו עינינו וישתבח
מלכיות כדמפרש בפ' שלשה שאכלו (ברכות מט.) הלכך כולה חדא
למה אין פותח בהן בברוך וי"ל דיהללוך הויא סמוכה לברכה
הודאה היא כברכת הפירות וכברכת המצות ולא בעיא חתימה:
דלקרוא את ההלל ויראו עינינו להשכיבנו וישתבח לברוך שאמר
קשיא
ולא הוו הפסוקים הפסק כמו ברכה אחרונה שבקריאת שמע ז דלא הוי קריאת שמע הפסק ואם כן נראה שאין להפסיק ח בין ברוך שאמר
לישתבח ומיהו קשה מיהללוך דלילי פסח דאין מברכין לקרוא את ההלל לכך נראה דברכה שאחר פסוקים אין צריך פתיחה
שבלא פתיחה ניכרת התחלה ובירושלמי (דברכות פ"א) פריך והרי גאולה פי' אשר גאלנו דסמוכה לברכה דקריאת הלל ומשני שנייא
היא הלל אם שמע בבהכ"נ יצא פירוש שהיו קורין הלל בלילי פסח בבית הכנסת כדאיתא במס' סופרים (פ"כ הלכה ט') התיב ר' אלעזר
בר ר' יוסי והרי סופה פירש רבינו שמואל בר ר' שמעי' סופה סוף ברכה דאשר גאלנו שחותם בברוך והיא כולה הודאה ומשני שתים
הן אחת להבא ואחת לשעבר פירוש שתי גאולות אשר גאלנו גאולה דלשעבר וגאולה להבא שמחים בבנין עירך ולכך חותם בברוך
דאין כולה הודאה דיש בה הפסק ותפלה שיגאל אותנו ופריך מהבדלה כדפרישית לעיל ופריך והרי נברך פי' ברוך הוא שאכלנו משלו
כו' דהויא ברכה בפני עצמה כדאמרינן בפ' ג' שאכלו (ברכות ד' מו.) ומתחיל ברכת הזן בברוך אע"פ שסמוכה לנברך ומשני שנייא היא שאם
היו שנים אוכלים אין אומר נברך ופריך והרי הזן פי' שאומר אחריו נודך ואין פותח בברוך אע"פ שפעמים אינה סמוכה לברכת הזן
כשרצו השנים לזמן והשלישי מפסיק לרב ששת עד הזן צריך לשמוע והלכה כרב ששת באיסורי וכשיגמור סעודתו קאמר התם בסוף
שמעתא דרבנן אמרי יחזור למקום שפסק קשיא ועוד פריך והרי הטוב והמטיב פי' בברכת המזון דסמוכה לחברתה ופותחת בברוך שנייא
ביבנה תיקנוה ופריך והרי קידוש פירוש דסמוכה לבורא פרי הגפן ופותחין בברוך שנייא היא שאם היה אוכל מבעוד יום עד שיקדש היום
אינו מברך בורא פרי הגפן ופריך והרי סופה של קידוש שחותמת בברוך וסלקא דעתך דכולה הודאה היא והויא כברכת פירות ומצות
א"ר יונה טופס ברכה כך היא דאמר ר' יודן מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם בברוך מטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך
פי' וקידוש הוא מטבע ארוך ויש הפסק שאומר כי הוא יום תחלה למקראי קודש ולכך חותם בברוך: הטוב והמטיב פותח ואינו
חותם בברוך. וא"ת והלא ארוכה היא ועוד דר"ת פי' שצריך לומר ג' גמולות ג' הטבות כמו ג' מלכיות דאמר בברכות (ד' מט.) צריכה ב'
מלכיות לבד מדידיה וי"ל שאין זה אריכות אלא שמזכיר שם שמים בהרבה לשונות מלכנו יוצרנו קדושנו קדוש יעקב רוענו כו' ואין ראוי לחתום בברוך:
קשיא