קה:
ערבי פסחים פרק עשירי פסחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שמע
מינה תמני. תימה דהוה מצי למימר תשע שמע מינה
ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה. דלא מבדיל מקמי סעודתא דהוי
כח א מיי' פכ"ט מהל'
א) נ"א ל"ג, ב) [לעיל
סח: וש"נ], ג) לעיל דף
שבת הלכה יג טוש"ע
שעת הבדלה: לא חכימא אנא. דלא אמינא ליה אנא מדעתאי להא
שמותר לאכול קודם הבדלה כשאין לו אלא כוס אחד
קב: [וש"נ], ד) [ברכות
א"ח סי' רצט סעיף ד:
דחביבה מצוה בשעתה: ולא חוזאה אנא. מגיד: ולא אמינא ליה
ולפירוש רבינו ניסים (ב) דמיירי כשהתחיל לאכול מבעוד יום ניחא אך
כט ב מיי' שם הלכה ו
נב.], ה) שם לג. [שבת קנ:
שמע
מינה המבדיל בתפלה צריך
משמיה דגברא יחידאה: אלא גמרנא אנא. כך שמעתי בישיבה:
קשה על פירושו כדפי' לעיל:
לקמן קז.], ו) [לקמן קיז:],
סמג עשין כט
ז) [ברכות נב.], ח) [שם
[טוש"ע א"ח סי' רצד
שיבדיל על הכוס. וא"ת בפרק אין
וסדרנא אנא. מסדר שמועות לפני
וערובין מ:], ט) [ברכות
ס"א]:
רבותי תמיד: עיולי יומא. מחבבינא
עומדין (ברכות דף לג:) דאמר ליה רבינא
קידוש היום מפני שקידוש היום קודם לכבוד
ל ג מיי' פ"ז מהלכות
נב.], י) [לקמן קו: קז.],
לרבא הלכתא מאי א"ל כקידושא מה
ליה ועבדינן קידוש מאורתא כי היכי
כ) [ומסקנא דהתם אם
ברכות הל' טו סמג
יום א)(וכבוד לילה) ואם איתא לישבקיה עד
הבדיל בזו ולא הבדיל בזו
עשין כז טוש"ע א"ח סי'
דלנקטיה עילוון הייא: אפוקי יומא.
קידושא בתפלה ועל הכוס אף הבדלה
למחר וליעביד ביה תרתי א"ל חביבה מצוה
ב)
ינוחו לו ברכות על ראשו],
קפב ס"א:
כגון אבדלתא: מאחרינן ליה. היכא
אמאי לא פשיט ליה מברייתא דהכא
לא ד מיי' שם הלכה יד
ל) [וע"ע תוס' ברכות לז.
בשעתה ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה
❖
וי"ל משום דאיכא ברייתא התם
דאין לו אלא כוס אחד עד לאחר
ופכ"ט מהל' שבת
ד"ה נתן],
והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך
ג)
הלכה ז טוש"ע א"ח סי'
המזון: שמע מינה המבדיל בתפלה
שסוברת שא"צ להבדיל בשניהם דקתני
רעא סעיף יא:
על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך
כו'. דקתני הנכנס לביתו במוצאי
המבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על
לב ה מיי' פ"ז מהל'
הגהות הב"ח
אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס
שבת מבדיל אף על גב דסתם בני
ראשו והכא דמשמע ליה דודאי הבדיל
ברכות הלכה טו
א
כ)
(א) רש"י ד"ה ושמע מינה
ופכ"ט מהל' שבת הל"ז
אדם מבדילין בתפלה: וש"מ ברכה
בתפלה אף על גב דאיכא דלא מבדלי
אחד מניחו עד לאחר המזון ומשלשלן כולן
כוס של ברכה בהמ"ז צריך
טוש"ע א"ח סי' קצ ס"ד
טעונה כוס. ברכת המזון: ושמע
מדאמר המבדיל בזה ובזה כו' משום
לאחריו ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה
שיעור כצ"ל: (ב) תוס' ד"ה
וסי' רעא סעיף יד:
לג ו מיי' פכ"ט מהל'
מינה (ברכת המזון) [כוס] של ברכ'
שמע מינה וכו' ולפירוש
דרוב בני אדם מבדילים בתפלה:
(א)
א"ל אנא לא חכימא' אנא ולא חוזאה אנא
שמע מינה ברכה טעונה כוס.
שבת הלכ' טז טוש"ע
רבינו ניסים. נ"ב לעיל דף
צריך שיעור. דאי לא צריך שיעור
❖
ולא יחידא' אנא אלא גמרנא וסדרנא אנא וכן
א"ח סי' קפב ס"ג:
ק"ב ע"ב בד"ה מניחו:
ליחלקי' לתרי: ושמע מינה צריך
קצת משמע דאפילו ביחיד טעונה כוס
לד ז מיי' שם הלכה ה
מורין בבי מדרשא כוותי שאני לן בין
ד)
סמג עשין כט טוש"ע
המברך שיטעום. דאי לא טעים ליה
דהנכנס משמע שהוא יחידי וכן משמע
❖
עיולי יומא לאפוקי יומא עיולי יומא כל
א"ח סי' רצט ס"ה:
גליון הש"ס
ליברך עליה תרי זימני: ושמע מינה
לקמן (דף קיז:) דתנן שלישי אומר עליו
כמה דמקדמינן ליה עדיף ומחבבינן ליה
טעמו פגמו. כבר מברכת המזון:
ברכת המזון וקאמר בגמ' שמע מינה
גמ' וש"מ ברכה טעונה
כוס. עי' פ"א מ"ד דדמאי
אפוקי יומא מאחרינן ליה כי היכי דלא
בהמ"ז טעונה כוס וארבעה כוסות
ואליבא
רבינו חננאל
❖
ובר"ש שם:
רשב"ם
תיקנו אפילו ביחידי מיהו יש לדחות
ליהוי עלן כטונא שמע מינה מיהא מתני' תמני
ופרקינן חביבה מצוה
קידוש היום. קידוש הלילה שמקדשין
משום דבהמ"ז טעונה כוס בג' תיקנו
בשעתה, כלומר כיון
ש"מ ה) ב המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על
שהלילה קודם לקידושה
בפסח אפילו ביחיד כוס לברכת המזון
את היום על הכוס בלילה קודם לכבוד
מוסף רש"י
הכוס וש"מ $ ברכה טעונה כוס וש"מ כוס
ו)ג
ז)ד
מן היום. אין מעבירין
דאי בשום פעם אינה צריכה מה ענין
יום שלא ישתה אותו באמצע סעודה
חביבה מצוה בשעתה.
מצות הקידוש מן הלילה
של ברכה צריך שיעור וש"מ ח)ההמברך צריך
כוס בבהמ"ז היה להם לתקן שיר לכוס
אלא יקדש בו בלילה קודם אכילה:
צריכים אנו לחבבה (חולין
עד למחר. איני והתניא
שיטעו' וש"מ טעמו פגמו וש"מ טעם מבדיל
נד:). ומשלשלן. לשון
ט)ו
י)ז
הנכנס לביתו במוצאי
ולעביד ביה תרתי. קידוש היום והוי
שלישי והעולם אין נוהגין לברך בהמ"ז
שלשלת, כלומר סודרן
שבת מברך על היין
ושמע
על הכוס אלא בג' ורבינו שלמה בן
נמי כבוד היום קצת אע"פ שאינה
לאחר המזון (ברכות נב.).
ועל המאור ועל הבשמים
בתוך הסעודה: חביבה מצוה בשעתה. כדאמר באלו דברים (לעיל דף
רבינו מאיר אומר להטעין כוס אפילו ביחיד וכן מוכח במדרש שוחר
ברכה טעונה כוס. ברכת
ואומר הבדלה, ואם אין לו
המזון, דקתני מניחו לאחר
אלא כוס אחד מניחו לאחר
סח:) שהרי הקטר חלבים ואברים כשרים כל הלילה ואין ממתינין
טוב על קרא דשני רשעים שברת ועוד מוכיח מורי הר"ר יחיאל
. טעמו פגמו.
המזון (שם)
המזון ומשלשלן לאחריו.
להם בשבת עד שתחשך שנא' (במדבר כח) עולת שבת בשבתו הלכך
דטעונה כוס אפילו ביחיד דאי אינה טעונה כוס למה מניחו אחר
לברכת המזון ולקדוש
הנה מאחרת ההבדלה
❖
ולהבדלה (שם).
יקדש בו בלילה ולא ימתין בו עד מחר: ומי אמרינן. גבי ברכה
המזון יבדיל לפני המזון ויאכל כל אחד בעצמו ואז לא תהא טעונה
לאחר המזון ולא אמרינן
א
חביבה מצוה בשעתה.
חביבה מצוה בשעתה: ומשלשלן כולן לאחריו. לאחר ברכת המזון
כוס וא"ת לר"ג דאמר בכיצד מברכין (ברכות דף מד.) דכל ז' מינין טעונין
ופרקינן שאני עיולי יומא
ג' ברכות דהיינו בהמ"ז ואם יצטרך כוס גם אותו כוס יצטרך כוס
יין נר בשמים והבדלה כב"ש אליבא דר' יהודה והכי מפרשי' לקמיה
מאפוקי יומא, עיולי יומא
מוסף תוספות
מחבבינן ליה ולא מאחרינן
אחר א"כ לא יפטר לעולם וי"ל דלא תקנו כוס אלא אחר סעודת לחם
[קו.] ולא אמר חביבה מצוה בשעתה דלא מבדיל מקמי מזון דהויא שעת
ליה, אפוקי יומא דהיא
א. דרשאין ליחלק כל זמן
הבדלה: לא חכימא אנא. לא אמינא לה מדעתאי להא דחביבה מצוה
ולה"ג שאין לברך על הגפן אחר בהמ"ז אתי נמי ל) שפיר ונראה דכן
תליא בהבדלה מאחרינן
שלא התחילו לאכול
בשעתה: ולא חוזאה אנא. מגיד: ולא אמינא לה משמיה דגברא
הלכה דבהמ"ז טעונה כוס ובאלו דברים (שם דף נב.) דאיכא ברייתא
ביחד. תוס' הרא"ש.
ליה. ואסיקנא ש"מ מיהא
דסברה אינה טעונה מוקי לה התם כתנאי אליבא דב"ש: וש"מ כוס
מתניתא תמני. וסימ' תלתא
ב. שאין זה כבוד קידוש
יחידאה: אלא גמרנא אנא. כך שמעתי בישיבה: וסדרנא אנא.
כסי ותלתא טעמי ושתי
והבדלה שיניח המברך
של ברכה צריך שיעור. פי' מדאינו מחלקו לב' כוסות ותימה
מסדר שמועותי לפני רבותי כך מפרש רבינו שלמה. ובתלמידי רבינו
קדושות. מדקתני מבדיל
כוס מלא לפניו וישתה
דהא מדקתני אין אלא כוס א' משמע דאין לו כלי אחר דהכי אמרי'
יצחק כתב ה"ג לא חכימא ולא גמרנא אנא אלא מסדרנא אנא ונ"ל
על הכוס, ש"מ שהמבדיל
ממנו משהו בכלי אחר.
שם.
בתפלה צריך שיבדיל על
בברכות באלו דברים (ג"ז שם) דקאמר התם וסברי ב"ש בהמ"ז
פי' הדבר כן לא חכימא אנא לומר מה שאמרתי מעצמי מקדש והולך
הכוס. ומדקתני מניחו
טעונה כוס והתנן בא להם יין אחר המזון ואין לו אלא כוס אחד
כל היום כולו וגם לתרץ חביבה מצוה בשעתה ולא גמרנא אנא לא
לאחר המזון, ש"מ ברכת
מברך על היין ואח"כ מברך על המזון מאי לאו דמברך עליה ושתי
למדתי דבר זה מרבותי בסדר קידוש אלא סדרנא אנא כל סדרי
המזון טעונה כוס. ומדלא
מבדיל במקצתו, ש"מ כוס
ליה מיד לא דמברך ומנח ליה ולא שתי ומניחו לבהמ"ז והאמר מר
ברכות קידוש והבדלה נתתי לב בהן לברר את כולן לא נתישבתי עד
של ברכה צריך שיעור
שעמדתי על עיקרן ועל סדרן להורות לעולם כן: עיולי יומא. מחבבינן
המברך צריך שיטעום דטעים ליה בידיה שיניח מעט מן היין בידו
כדי רביעית ואין לו
וישתה ולא יפגום ומיירי שאין שם רביעית בצמצום משמע מדמוקי
ליה ועבדינן קידושא מאורתא כי היכי דלינקטי עילוון הייא דחביבה
אלא שיעור אחד. ומדלא
קתני מבדיל ומניחו לאחר
מצוה בשעתה וזריזין מקדימין למצוה: אפוקי יומא. כגון הבדלה
לה בטעים ליה בידיה ולא קאמר שיניח היתר מרביעית בכלי אחר
המזון ומברך עוד עליו
משום דקתני אין לו אלא כוס אחד היינו אין לו אלא כלי אחד וי"ל
מאחרינן ליה היכא דאשכחן שום עלילה לאחוריה כגון היכא דאין לו
ברכת המזון, ש"מ דאסור
אלא כוס אחד דמאחרינן ליה עד לאחר המזון: שמע מינה המבדיל
דהתם כיון דמיירי דאיכא טפי מרביעית א"כ אין לו אלא כוס אחד
לו לברך עד שיטעום.
וש"מ טעמו פגמו
בתפלה כו'. דקתני הנכנס לביתו במוצאי שבת מבדיל ואע"ג דסתם
היינו על כרחך כלי אחד דאי לענין דליכא שני רביעית קאמר הלא
לברכה. ושמע מינה טעם
בני אדם מבדילין בתפלה: ש"מ ברכה טעונה כוס. ברכת המזון:
א"צ שיעור לברך על היין לשתות דאפילו אמשהו מברך שלא יהנה
מבדיל מדקתני ומשלשלן
כלן בברכת המזון.
וש"מ כוס של ברכה צריך שיעור. רביעית לוג דאי לא תימא הכי
בלא ברכה והרי יכול לברך ולשתות העודף על הרביעית ורביעית
דצריך שיעור לחלקיה לתרי: וש"מ המברך צריך שיטעום. או הוא או
הנשאר יניח לברכת המזון אלא אין לו אלא כלי אחד קאמר אבל
הכא אין לו אלא כוס אחד אין נראה דכלי אחד קאמר דהא הנכנס
אחד מן השומעים ובשתיית אחד מהן יצאו כולן כדאמר בעירובין בפרק
לביתו קתני שלא התחיל לאכול ואי אפשר שלא ימצא כלי אחר
בכל מערבין (דף מ:) דאמר התם ליבריך עליה ולינחיה ומשני המברך
דמסתמא לא מיירי בגברא ערטילאי הלכך ע"כ לענין דאין לו שני
צריך שיטעום וליתביה לינוקא לית הלכתא כרב אחא בר יעקב דאתי
שיעורין קאמר ובברכות דמיירי בבא להם יין על השלחן אפשר שאין
למיסרך וביום הכפורים קאי וש"מ דהמברך צריך שיטעום לכתחלה
לו על השלחן אלא כלי אחד: ש"מ טעם מבדיל. ולא ימתין עד
ואם לא טעם כי אם אחד מהן יצאו כולן ידי חובתן אבל אין מברכין
למחר קודם אכילה: שמע מינה טעמו פגמו. נראה דס"ד דאיכא
על הכוס אם לא ישתה א' ממנו ואפילו בשתיית תינוק שפיר דמי
טפי מרביעית ומשום דליכא שתי רביעיות קרי ליה כוס אחד והשתא
ומברייתא זו שמעינן דצריך שיטעום דאי לא טעים ליה ליבריך עליה
מוכח שפיר דטעמו פגמו אף על גב דכוס של ברכה צריך שיעור
תרי זימני הבדלה בשעתה בלא שתיה וברכת המזון בשעתה וישתה:
וש"מ טעמו פגמו. לברכת המזון מדלא מבדיל ברישא קודם אכילה
דנהי דצריך שיעור יטעום מלא לוגמיו היתר על הרביעית והרביעית
ושותה ומשייר המותר לברכת המזון: וש"מ טעם מבדיל. אף על
יניח לבהמ"ז ורב אשי דחי דמיירי דליכא שיעור טעימה יותר מרביעית
פי שאכל מבדיל ולא ימתין עד למחר קודם אכילה דאיכא למאן דאמר
דאם טעמו חסר שיעורו ומיהו קשה היכי מוכח טעמו פגמו מדלא טעם
לקמן (דף קו:) טעם אינו מבדיל. הכא לא גרסי' טעם אינו מקדש:
העודף אכתי תיקשי ליה אמאי לא טעים ליה בידיה או בכלי אחר כדאמר
באלו דברים וי"ל בכוס חובה כגון הבדלה ובהמ"ז וקידוש צריך לשתות
ושמע
מכוס שיש בו רביעית ב הלכך לא אפשר למיטעם בידיה או בכלי אחר אבל בברכות דלא מיירי בכוס חובה אפשר לתקן ע"י דטעים ליה בידיה:
ושמע