קח:
ערבי פסחים
פרק עשירי פסחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שאף
הן היו באותו הנס. ואי לאו האי טעמא לא היו חייבות משום
שאף הן היו באותו הנס. כדאמרינן (סוטה דף יא:) בשכר נשים
נה א ב מיי' פ"ז מהל'
א) [שבת כג. מגילה ד.
ערכין ג.], ב) נזיר לח.,
מצה הלכה ט סמג
דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא אף ע"ג דארבעה
צדקניות שבאותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה נמי אמרינן הכי
ד)
כוסות דרבנן כעין דאורייתא תיקון: היו באותו הנס. פי' רשב"ם
ג) [ברי"ף והרא"ש ליתא
עשין מ"א [טור או"ח סימן
דמשום דע"י אסתר נגאלו וכן גבי נר חנוכה במסכת שבת (דף כג.):
תיבות רב אמר], ד) [מגילה
תע"ב]:
[כדי מזיגת כוס יפה. שיעורו רובע] רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על
שעל ידם נגאלו וכן במגילה ע"י אסתר ובחנוכה ע"י יהודית וקשה
נו ג ד מיי' וסמג שם
ד.], ה) [שבת עז.],
ו) [מגילה ד.], ז) [דברים
טוש"ע א"ח סי' תעב
רביעית לוג דחמרא דלא דרי על חד
דאף משמע שאינן עיקר ועוד
א
טז], ח) [ועיין תוספות
סעיף ח:
תלת מיא לאו חמרא הואה). וקא סלקא
דבירושלמי גריס שאף הן היו באותו
שאף הן היו באותו הנס א"ר יהודה אמר
נז ה שם סעיף טו:
א)
ב)
מגילה ד. ד"ה שאף הן]:,
ספק משמע באותה סכנה דלהשמיד
דעתך דבין כולם קאמר שמואל דליהוי
נח ו מיי' שם הלכה ג'
ט) ערך עשר, י) [ועי'
שמואל ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן
❖
טוש"ע שם סעיף טז:
תוספות ברכות נ: ד"ה
רובע רביעית יין: שתאן חי. שלא
להרוג ולאבד והא דאמרינן דפטורות
ב
כדי מזיגת כוס יפה שתאן חי יצא שתאן
❖
מודים וכו'],
מזגו במים: בבת אחת. עירה ארבעתן
מסוכה אע"ג דאף הן היו באותו הנס
בבת אחת יצא השקה מהן לבניו ולבני ביתו
לתוך כוס אחד: ידי יין יצא. ששתה ד'
כי בסוכות הושבתי התם בעשה
רבינו חננאל
יצא שתאן חי יצא אמר רבא ידי יין יצא ידי
א
כוסות: ידי חירות לא יצא. כלומר
דאורייתא אבל בארבעה כוסות דרבנן
ג
תורה אור השלם
וארבע כוסות הללו צריך
חירות לא יצא שתאן בבת אחת ג) רב אמר
אין זו מצוה שלימה: כדי רביעית.
תיקנו גם לנשים כיון שהיו באותו
1. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי
שיהא בהן כדי מזיגת
הנס : שתאן חי יצא. משמע
ידי יין יצא ידי ארבעה כוסות לא יצא השקה
בין כולן. קשיא לשמואל דאמר רובע
ח)
ב
כוס יפה, וקימא לן דכוס
יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ
יפה הוא כוס של ברכה
יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים:
רביעית דהיינו כוס יפה: ה"ג מאי
דלכתחלה בעי מזיגה וכן בפ' שלשה
מהן לבניו ולבני ביתו יצא אמר רב נחמן בר
❖
והוא רביעית. שתאן חי
משלי כג לא
כוס יפה דקאמר שמואל לכל חד וחד
שאכלו (ברכות ד' נ:) אמרינן הכל
יצחק והוא דאשתי רובא דכסא מיתיבי ד'
אמר רבא ידי יין יצא ידי
ג
דהוו להו כולהו רביעית: אל תרא יין
מודים בכוס של ברכה שאין מברכין
חירות לא יצא. שתאן בבת
כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית
אחת אמר רבא ידי יין
כי יתאדם. אלמא יין מראה בעי:
עליו עד שיתן לתוכו מים וקשה דבפ'
הגהות הב"ח
אחד חי ואחד מזוג אחד חדש ואחד ישן רבי
יצא ידי ארבע כוסות לא
קליות (א) רשב"ם ד"ה ה"ג וכו'
שלשה שאכלו (שם נא.) אמר י' דברים
יצא. השקה מהן בניו ובני
יהודה אומר צריך שיהא בו טעם ומראה יין
רשב"ם
ורבינו שלמה פי' שכך
נאמרו בכוס של ברכה וצריך חי ורש"י
ביתו יצא, והוא דשתה
קתני מיהת כדי רביעית ואת אמרת כוס יפה
מקשה וכו' קאמר רובע
רובא דכסא. מיתיבי ארבע
שאף הן היו באותו הנס. דאמר במס'
פי' שם דהא דקאמרינן דצריך חי
❖
רביעית בין כולן:
כוסות הללו צריך שיהא
אמרי אידי ואידי חד שיעורא הוא מאי כדי
היינו שיתנוהו חי בכוס ברכת המזון
סוטה (ד' יא:) בשכר נשים צדקניות
ד
ד
בהן כדי רביעית אחד חי
מזיגת כוס יפה דקאמר לכל חד וחד דהוי להו
ואחד מזוג אחד חדש
לאפוקי שלא ימזגנו בכוס זה וישפוך
שהיו באותו הדור נגאלו וכן גבי
ואחד ישן. ופרקי' כוס
מוסף תוספות
בכוס אחר ויברך ור"ת פי' דחי דהתם
מקרא מגילה אמר הכי ו) משום דעל
כולהו רביעית רבי יהודה אומר צריך שיהא
יפה הוא רביעית תרויהו
היינו מזיג ולא מזיג כדאמר בבן סורר
ידי אסתר הוה וכן גבי חנוכה במס'
חדא שיעורא. ר' יהודה
א. [ד]לפירושו היה לו
בו טעם ומראה אמר רבא מאי טעמא דרבי
לומר שהן. תוס' מגילה ד.
אומר צריך שיהא בהן
שבת (ד' כג.) לשון מורינו הלוי: אמר
(סנהדרין ד' ע.) אינו נעשה בן סורר
יהודה דכתיב אל תרא יין כי יתאדם ת"ר
1
מראה יין כדכתיב אל תרא
ב. לכך נראה דה"פ דאף
ר"י אמר שמואל ד' כוסות הללו צריך
עד שישתה יין חי ומוקי לה במזיג ולא
יין כי יתאדם. ת"ר ארבע
הן היו וכו', כלומר שאף
הכל חייבין בארבעה כוסות הללו אחד אנשים
שיהא בהן. בכל אחד כדי שיהא בהן
מזיג והא דמשמע בהמוציא יין (שבת
כוסות הללו צריך שיהא
להן נעשה נס כמו
ואחד נשים ואחד תינוקות א"ר יהודה וכי מה
ה
לאנשים. תוס' ר"פ. וכן
בהן כדי רביעית אחד
ד' עו:) שמוזגו כראוי דקאמרינן כדי
מזיגת כוס יפה של ברכה שיעורו
אנשים ואחד נשים ואחד
בפסח שהיו משועבדות
תועלת יש לתינוקות
ביין ואלא מחלקין להן
שימזגנו ויעמוד על רביעית היינו
רובע רביעית לוג כדי שימזגנו ויעמוד
תינוקות. ר' יהודה היה
לפרעה במצרים וכן
קליות
בברכת הארץ דאמר בפרק שלשה
על רביעית לוג דכל חמרא דלא דרי
מחלק לתינוקות קליות
בחנוכה הגזירה היתה
מאד עליהן. תוס' מגילה
ואגוזים כדי שישאלו, וכן
שאכלו (ברכות ד' נא.) ומוסיף בברכת
על חד תלת מיא לאו חמרא הוא הכי
שם. ג.
היה רבי טרפון עושה.
לא נתחייבו נשים
הארץ ואומר ר"ת דמוסיף מים ולא כפרש"י דמוסיף יין וכן מפרש
מפרשינן לה במס' שבת בהמוציא יין (ד' עז.). והשתא קס"ד דמזיגת
מטעם שאף הן היו באותו
הנס. תוס' הרא"ש.
בערוך ובני נרבונ"א מפרשי דחי קאי אכוס שיהא שלם ולא שבור
כוס יפה ורובע רביעית לאו חד שיעורא הוא. כוס יפה כוס של בהמ"ז
ט)
ד. ומוזגו בתוכו. שם.
כדאמרי' בפ' בתרא דמכות (ד' טז.) ריסק תשע נמלים וא' חיה והיינו
משום דעשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה כו' כדאי' במס' ברכות
דשייך מיתה בכלי.
ה.
(ד' נא.): שתאן חי. שלא מזגן במים יצא וכגון שיש בו רביעית לוג
שלם דאפילו מת נמי חשיב בריה כדאמרינן בסוף גיד הנשה (חולין
תוס' ב"ב צז:
ד' קב:) גבי צפור טמאה בין בחייה בין במיתתה בכל שהו ואמרינן נמי
דבבציר מרביעית לאו כלום הוא דכי היכי דמזוג בעינן רביעית בין
הכל ה"נ חי בעינן רביעית: בבת אחת. עירה ארבעתן בתוך כוס
(ב"ק ד' נד.) שבירתן זו היא מיתתן ה ואתי שפיר דכולהו עשרה דברים
אכוס קיימי ונראה דדוקא ביינות שלהם שהיו חזקים צריך מזיגה אבל
אחד כך פירש רבינו שלמה. ולא נהירא דאפי' שותה הרבה בכלי אחד
בבת
אחת. נראה כפירוש רשב"ם ששתאן רצופין ולא
בשלנו לאי):
לא חשיב אלא כוס אחד דהאי רביעית אינו אלא למעוטי פחות
כפירש"י שעירה ארבעתן לתוך כוס אחד דשתאן משמע הרבה כוסות:
מרביעית אבל טפי מרביעית בכוס אחד חשוב כוס אחד. ונ"ל דהכי
ידי יין יצא. פי' ידי שמחת יו"ט דס"ד הואיל ותיקנו ד' כוסות לא
פירושו בבת אחת שלא על סדר משנתינו אלא שתאן רצופין: השקה
מהן. מכל כוס וכוס שלא שתה כולו כדמפרש לקמן: ידי יין יצא.
נפיק מידי שמחת יו"ט אלא אם כן יצא ידי ארבעה כוסות:
אחד חדש ואחד ישן. פירוש שפירש רשב"ם דישן עדיף הוא עיקר
ששתה ארבעה כוסות: ידי חירות לא יצא. כלומר אין זו מצוה שלימה
כדאמרינן (מגילה ד' טז:) ולאביו שלח כזאת וגו' יין ישן שרוח
שאין חשיבות אלא ביין מזוג. והני מילי ביינות שלהן דדרו על חד תלת
מיא אבל יינות שלנו לא בעי מזיגה: ידי יין יצא. משום שמחת י"ט
זקנים נוחה הימנו ואמרינן (ב"ב ד' צא:) כל מילי עתיקא מעלו והא
כדתניא לקמן (דף קט.) ושמחת בחגך ז) במה משמחו ביין: אבל ידי
דנקט שאינו פשוט קודם פירשו לעיל בכיצד צולין (ד' פה.) גבי אחד
עצם כו': רובא דכסא. היינו כמלא לוגמיו כדפרי' לעיל ומיהו
ארבעה כוסות לא יצא. וכולן חשובין כוס ראשון ולא יותר וצריך להביא
לכתחילה צריך לשתות רביעית: ואת אמרת כדי מזיגת כוס יפה.
עוד שלשה כוסות על הסדר: צריך שיהא בהן כדי רביעית. כלומר
בכל אחד ואחד כדי רביעית לוג: אחד חי. צריך רביעית דבציר
אית ספרים דגרסי מאי כדי מזיג' כוס יפה לכל אחד ואחד ולפי זה
ס"ד דמקשה דמזיגת כוס יפה דקאמר שמואל בין כולם קאמר דהיינו
מרביעית לא חשיבא שתייה כדנפקא לן מכל משקה אשר ישתה (ויקרא
יא): ואחד מזוג. שהיה בו רובע רביעית יין ושלשה רבעין מים דהוי
רובע רביעית הלוג וברייתא קתני רביעית הלוג יין חי בין כולן רובע
בין כולהו רביעית: ואחד ישן. שאין בו טעם יין כל כך שנעשה חלש.
רביעית לכל אחד והא דקתני אחד מזוג לא שדי ברביעית מזוג אלא
אי נמי חדש אין בו טעם יין: צריך שיהא בו טעם יין. למעוטי חדש
כלומר אחד יכול לשתותו מזוג אבל מ"מ ברייתא לא מיירי אלא בחי
וישן: ומראה. שיהא אדום: קתני מיהת כדי רביעית. לכל אחד ואחד
דסגי רביעית לכל ד' אך קשה איך היה סבור המקשה דסגי לכולהו
במזיגת כוס יפה והא איכא בהני ארבעה כוסות כוס של ברכה שהוא
ואת אמרת כדי מזיגת כוס יפה לכל אחד ואחד וס"ד דשני שיעורים
כוס יפה ורשב"ם נמי הקשה הלא ברייתא סתמא קתני לכך נראה
הן מדלא קאמר שמואל כדי רביעית כלשון הברייתא: הכי גרסינן
כמו שכתוב בספרים אידי ואידי חד שיעורא כדי מזיגת כוס יפה היינו
כספרים דגרסי אידי ואידי חד שיעורא הוא דכדי מזיגת כוס יפה זהו
רביעית. תירוצא היא לומר שלשון שמואל ולשון הברייתא אחד הן וכדי
רובע רביעית הלוג יין חי לכל אחד כדי שיהא רביעית עם המזיגה
וה"נ מיירי ברייתא דמצרכא רביעית עם המזיגה ומתחילה היה סבור
מזיגת כוס יפה דקאמר שמואל היינו רובע רביעית יין כדי שימזגנו
ויעמוד על רביעית כדאמר בהמוציא יין (שבת ד' עו:) כך נראית שיטה
דמצרכינן יין חי הרביעית הלוג לכל אחד ואחד ומזוג אשתייה קאי ולא
ארביעית דברייתא אבל לבתר דשני קאי שפיר ארביעית והך סוגיא
בעיני ועיקר. ורבינו (א)פי' שכך מקשה הגמ' דקס"ד דשמואל קאמר
כרב נחמן וכרבא דריש המוציא (שבת ד' עו:) דסברי כוס של ברכה
רביעית בין כולן וברייתא קאמר לכל אחד ואחד ותירץ הגמ' דשמואל
צריך שיהא בו רובע רביעית הלוג יין חי כדי שימזגנו ויעמוד על
נמי קאמר לכל אחד ואחד וקשיא לי והלא ברייתא סתמא קתני צריך
שיהא בהן ואיכא לפרושי נמי דבין כולן קאמר: אל תרא יין. אל
רביעית הלוג ושיעור הוצאת יין תנן התם דהוי כמזיגת הכוס יפה
דהיינו רובע רביעית וע"י מזיגה יעמוד על רביעית כשיעור כל
תחמוד להיות רגיל בו כי יתאדם מכלל דיין נמי מראה בעי וטעמא
נמי בעי כדמזהר עליה שלא להשתכר בו: ואחד התינוקות. שגם
המשקין דקתני סיפא ושאר כל המשקין ברביעית דאביי פריך עלה
הם נגאלו: וכי מה תועלת יש לתינוקות. הלא פטורין מן המצות:
התם חדא דתנן ובמזוג שני חלקי מים ועוד מים בכד ומצטרפין ונראה
לפרש דלאביי צריך רביעית שלימה להוצאת שבת וכן משמע התם
קליות
בההיא שמעתא דקאמר אביי עד כאן לא קאמר רבי נתן הכא דכזית בעי רביעית כו' ופרש"י דהתם לא נהירא כמו שמפורש שם וסבר
דכוס של ברכה בעי רביעית יין בין חי בין מזוג אבל מים בכד לא מצטרפים:
אל תרא יין כי יתאדם. הכא מייתי האי קרא לחשיבות יין אדום ובהמוכר פירות (ב"ב ד' צז.) פי' רשב"ם התם דמייתי לה לגריעותא ושם מפורש:
חוץ