ערבי פסחים פרק
עשירי פסחים
קט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חוץ מערבי פסחים. ה"ג רבינו שמואל ולא נהירא דאטו לא יוכלו
קליות. קלי מחטים ישנים: חוטפין מצה. מגביהין את הקערה
נט א ב מיי' פ"ז מהל'
א
א) ס"א ר' טרפון, ב) ס"א
כדי שישאלו, ג) סוכה
מצה הלכה ג סמג
בשביל תינוקות שישאלו. ואית דמפרש חוטפין מצה אוכלין מהר וזה
לישן בלא אביהם וטעם שני שפירש שמא יעכבו עד שיחשך
כח. ע"ש דליתא רבי
עשין מא טוש"ע א"ח סי'
הלשון עיקר מדמייתי הא דר"ע בהדה: חוץ מערבי פסחים. כדי שישנו
הרבה אם כן לא היו צריכין לעמוד ביום כי אם בלילה לכך נראה
עקיבא, ד) [תוספתא יומא
תעב סעיף א:
התינוקות ביום ולא בלילה בשעת הגדה: קסתא דמורייסא. מדה
דגריס לילי פסחים והיו רגילין בבית המדרש לילי י"ט כדאמרינן
ס ג מיי' פ"ו מהל' י"ט
ב
פ"ד ה"ב], ה) ושמחת
אתה וביתך במה משמחם.
הל' יז סמג לאוין עה
שמוכרין בה את המורייס: תמנתא
(ביצה דף כא.) מעשה בשמעון התימני
רש"א, ו) [גי' הערוך
טוש"ע א"ח סימן תקכ"ט
קדמייתא. מדה שהיתה בה כבר
שלא בא בלילי י"ט לבית המדרש
קליות ואגוזין בערב פסח כדי שלא ישנו
קיסטא], ז) ס"א ברברבתא,
ס"ב:
בטבריא: הות יתירה. על תמנתא
למחר מצאו רבי יהודה בן בבא :
ח) עירובין ד: יד. יומא לא.
ג
ד [מיי' פט"ו מהל' נשיאת
וישאלו אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה
א)
שנאמר ושמחת אתה וביתך.
חגיגה יא. סוכה ו., ט) [דף
כפים הל"ד ופ"ו מהל'
דהשתא רביעית: ובה משערין
מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי
קיד: קטו:], י) [פ"י ה"ו],
בכורים הל' טו]:
רביעית לפסח. שהיו ממלאין אותה
תימה דהאי קרא גבי
❖
סא ה מיי' פי"א מהל'
כ) (בפיוט פ' שקלים),
שלא ישנו וישאלו תניא רבי אליעזר אומר
ומנערין אותה לתוך אותה של עכשיו
מעשר שני כתיב בפ' ראה ולא מייתי
איסורי ביאה הלכה
חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות
טז ופ"א מהל' מקוואות
א
(א)
עד שהיא מליאה ומים הנשארים
קרא דכתיב בפ' ראה גבי רגל ושמחת
הל' יב סמג לאוין קיא
שלא ישנו תניא אמרו עליו על ר' עקיבא
תורה אור השלם
ב)
ג)
בתמנתא הן הן רביעית: ברום
אתה ובנך ובתך וי"ל דיליף ממעשר
ועשין רמא טור ש"ע י"ד
בא"י
מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבהמ"ד חוץ
בכלי
אצבעים. וברום חצי אצבע ורום
דכתיב ביתו בהדיא:
1. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה
סי' קצח ס"א:
ב
סב ו מיי' פי"א מהל'
וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ
פשתן המגוהצין. אבל בבבל לא היו
חומש אצבע: ברברבתא. בגודל שיש
מערבי פסחים וערב יום הכפורים בע"פ
ד)
אס"ב שם ופ"ד
וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר
בטפח ארבע אצבעים מהן:
בקיאים לגהץ כדאמר (תענית כט:)
בשביל תינוקות כדי שלא ישנו וערב יוה"כ
מהל' מקוואות הלכה א
וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר
סמג לאוין קיא ועשין רמא
גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם:
אמה
בִּשְׁעָרֶיךָ: דברים טז יד
כדי שיאכילו את בניהם ת"ר חייב אדם
ג
❖
במה משמחו ביין. היינו בזמן
רשב"ם
2. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים
טוש"ע י"ד סי' רא ס"א:
לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' ושמחת
ה)1
וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי
קליות. קלי מחטים ישנים דחדש
הזה אבל בזמן בית המקדש
יְיָ אֱלֹהֶיךָ: דברים כז ז
בחגך במה משמחם ביין רבי יהודה אומר
3. וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ
אסור עדיין בלילה הראשון של פסח.
אין שמחה אלא בבשר:
מוסף רש"י
וזבחת שלמים ואכלת שם
אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים
לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן
ומקומות יש בספרד שמייבשין חטים
חוטפין מצות. שמצוה
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:
בראוי להם ביין ונשים במאי תני רב יוסף
ושמחת. תימה דהאי
ישנים במחבת על גבי האור ואוכלין
לטרוח מבעוד יום כדי
תהלים קד טו
4. וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ
להסב מהר (לעיל נ.).
בבבל בבגדי צבעונין בארץ ישראל בבגדי
אותם עם אגוזים בקינוח סעודה מפי
קרא בהר עיבל כתיב ולא מייתי קרא
אין שמחה אלא בבשר
שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם
רבינו שמואל החסיד וגם במשנה מצינו
דושמחת בחגך דדרשינן מיניה בחגיגה
פשתן מגוהצין תניא רבי יהודה בן בתירא
שנאמר וזבחת שלמים
אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד
❖
קליות מחטים ישנים ושנויה במסכת
(דף ח.) לרבות כל מיני שמחות
וגו'. ואע"ג דהאי קרא
הָעָרֶב: ויקרא טו טז
אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה
לאו ברגלים כתיב, דהאי
תרומות (פ"ה משנה ג) אגב גררא
לשמחה מכאן אמרו ישראל יוצאין ידי
אלא בבשר שנאמר וזבחת שלמים ואכלת
קרא בהר גריזים ובהר
2
חובתן בנדרים ונדבות וי"ל משום
דתנן סאה תרומה טהורה שנפלה
עיבל כתיב, מיהו ברגלים
שם ושמחת לפני ה' אלהיך ועכשיו שאין בית
הגהות הב"ח
לפחות ממאה חולין טמאין תירום
דהכא בהדיא כתיב וזבחת שלמים
שמחה כתיבא ושמחת בחגך
ושמחת: תמניתא. פי' רשב"ם
המקדש קיים $ אין שמחה אלא ביין שנאמר
(א) גמרא חוטפין מצה
(סוכה מב:). שלא יהא
ותישרף רבי אליעזר אומר תעלה א]
דבר חוצץ בין בשרו
בלילי פסחים בשביל
3 ויין ישמח לבב אנוש אמר רבי יצחק ו)קסתא
ותאכל נקודים או קליות או תלוש במי
דהיינו תומן ועוכלא ולא נהירא
למים. בשרו במים משמע
תינוקות (שלא ישנו) תא"מ.
דמוריסא דהוה בציפורי היא הות כמין לוגא
פירות: חוטפין מצה. מגביהין את
דבהמוכר את הספינה (ב"ב דף צ.)
ונ"ב לפי' קמא דרש"י לא
שיגע בשרו למים (ב"ק
גרסינן ליה: (ב) תוס' ד"ה
פב.). במים במי מקוה.
הקערה בשביל תינוקות שישאלו ואית
חשיב לוג ורביעית הלוג תומן ועוכלא
דמקדשא ובה משערין רביעית של פסח
רביעית וכו' וכן תעשה
המכונסין משמע ואע"ג
דמפרשי חוטפין מצה אוכלין מהר שני
וכל מדה ומדה פוחתת והולכת וכאן
ד
אמר רבי יוחנן תמנייתא קדמייתא דהוה
במים ויעלה רביעית הלוג
דלאו חיים, מדלא כתיב
כיצד רביעית הנמצא השלך
חיים (ערובין ד:) או:
לשונות הללו פירש רבינו. ויש גורסין
משמע שהיא יותר מרביעית:
בטבריא הות יתירה על דא ריבעא ובה
רביעית של תורה אצבעים.
החוצה ומן הנותרים קח
במים משמע מים מחוברים
מצות מגביהין את הקערה שיש בה
משערין רביעית של פסח א"ר חסדא רביעית
אחד מעשרים ופעמים יוסר
יחדיו
או: במים
ד
(שם יד:)
מצה ומרור וב' תבשילין. ולי נראה
מכאן קשה על פירוש
נ"ב פי' א' מעשרים
נקודתו בפת"ח משמע מים
של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים
שהוא סאה ומחצה ואח"כ
המיוחדים, לאפוקי שאובין,
חוטפין מסלקין את הלחם מיד
רבותיו של רבינו שלמה שפי' דרביעית
יוסר שתי פעמים חלק
ומיהו מים חיים לא צריך
וחצי אצבע וחומש אצבע כדתניא ורחץ
ז) ח)
4
התינוקות שלא יהו ישנים מתוך מאכל
בכל מקום היינו רובע הקב כי לפי
י"ב כיצד מסאה ומחצה
מדכתיב בזב (ויקרא טו)
במים את כל בשרו שלא יהא דבר חוצץ
הרבה כדרך התינוק אחר אכילתו
זה החשבון הוא רביעית הלוג פר"ת
ה
ג' לוגין שהוא חלק י"ב
מים חיים מכלל דשאר
מל"ו לוג ואח"כ חלק י"ב
טמאין לאו מים חיים
בין בשרו למים במים במי מקוה את כל
ושוב לא ישאלו אבל עכשיו כשחוטפים
רום המקוה ע"ב אצבעות השלך
ו
מג' לוגין היא רביעית
בעו, ומיהו במים המיוחדין
מהן לא ישנו וישאלו כלומר לא ישנו
רביעית ישאר נ"ד קח מכל עשרים
בשרו מים שכל גופו
עולה בהן
וכמה הן
הלוג: (ג) בא"ד וטול
במקוה, אע"פ שהן גשמים
שלא אכלו כדי שבען וישאלו כשיראו
אחד יעלה אצבעים וחצי אצבע וחומש
החמישית וכן תעשה
(חגיגה יא.). את כל
אמה
במים קח הרובע וככה
בשרו. משמע כל בשרו
השינויים שאנו עושין היכירא לתינוקות
וכן תקח ברוחב אחד מי"ב וכן באורך
❖
תשלך כצ"ל ותיבת מהר"י
כאחד (ערובין ד:).
כדלקמןט). וכן מוכח לשון התוספתאי) דתניא רבי אליעזר אומר חוטפין
הרי אצבעים
על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע
נמחק: (ד) בא"ד כאשר
מצה לתינוק כדי שלא יישן רבי יהודה אומר משמו אפילו לא אכל אלא
וכן תעשה במים ויעלה רביעית (ב) רביעית הנמצא השלך החוצה ומן
השלכנו מן המים מהר"י
❖
ולפי תלמוד שלנו:
חזרת אחת ולא טיבל אלא פרפרת אחת חוטפין מצה לתינוק כדי שלא
הנותרים קח אחד מעשרים ופעמים יוסר חלק שנים עשר או תקח
רבינו חננאל
יישן כלומר גוזלין. ורבינו פי' שכן עיקר אותו הלשון שפירשתי חוטפין
אחד מכ"ד והם ג' אצבעות חלק על חומשין והשלך העשירית ישארו
תניא רבי אליעזר הגדול
ממהרין לאכול מדקתני הא דר"ע בתרה ואיכא למימר דאגב גררא
שלשה עשר חומשין וחצי והם אצבעים וחצי וחומש אצבע או קח
אומר חוטפין מצה בלילי
גליון הש"ס
הפסח בשביל התינוקות
דקאמר כדי שלא יישן קא מייתי נמי להא עובדא דר' עקיבא דחייש
רביעית והם י"ח אצבעים והשלך הרביעי ישארו י"ג אצבעות וחצי וטול
גמרא אין שמחה אלא
שלא ישנו וישאלו. אמרו
החמישית מהר"י. קחה רובע וככה תשלך
שלא ישנו ותרי מילי נינהו רבי אליעזר איירי לחטוף מן התינוקות אחר
(ג)
ה
ביין. עי' ב"י א"ח סימן
על רבי עקיבא מימיו לא
תקכ"ט וביש"ש פ"ב
שאכלו מעט כדי שלא יישנו ור"ע איירי שצריך למהר לעשות הסדר
וחלק החמישי קח ולך או השלך עשירית
אמר הגיע זמן לעמוד
❖
דביצה:
מבית המדרש אלא לילי
טרם יישנו: חוץ מערבי פסחים. כדי שיישנו את התינוקות ביום ולא
המים ישארו ל"ו יעלה ב' סאין לכל טפח
הפסח בשביל התינוקות
בלילה בשעת הגדה. א"נ כשמעכבין עד הלילה לאחר שהחשיך ישנים
ולג' אצבעות סאה וחצי השלך מג' אצבעות
שלא ישנו, וערב יום
הגהות מהר"ב
הכפורים כדי להאכיל בניו
התינוקות: אנשים בראוי להם ביין. גמ' קאמר לה: קיסתא דמורייסא.
העשירית כאשר השלכנו מן המים (ד). ולפי
ובני ביתו. ת"ר חייב
רנשבורג
מדה שמוכרין בה המורייס: ובה משערין רביעית של פסח. שממלאין
תלמוד שלנו החשבון מכוון אבל על גירסת
אדם לשמח ביתו ברגל,
אותה ומחלקין אותה לארבע כוסות דלוג ארבע רביעיות: תמניתא.
ירושלמי דקאמר אצבעים על אצבעים ברום
א] רשב"ם ד"ה קליות
רבי יהודה אומר שמחת
וכו' ר"א אומר תעלה
אנשים ביין ושמחת הנשים
מדה והיינו תומן ועוכלא דמסכת סוטה (דף ח:): הוות יתירא על דא.
אצבע ומחצה ושליש אצבע וכן עשה הפייט
וכו'. נ"ב יש כאן גמגום
בבבל בבגדי צבעונין
תמניתא: ובה משערין רביעית של פסח. שהיו ממלאין אותה ומערין
ועל גובה חסר שתות מאצבעים והכל א'
וערבוב בלשון הרשב"ם כי
ושבארץ ישראל בבגדי
לתוך אותה של עכשיו עד שהיא מלאה ומים הנשארים בתומניתא
קשה כי לפי שיעור המקוה אינו מכוון וי"ל
לשון הזה לא נמצא שם
פשתן מגוהצין. בזמן
בכל המשניות באותו הפרק
שבית המקדש קיים אין
היא רביעית: [רביעית] של תורה. כגון רביעית יין של נזיר הלכה
דבירושלמי איירי באצבעות צפוריית והכא
וצ"ע להגיהו גם יפלא קצת
שמחה אלא בבשר ועכשיו
למשה מסיני (סוכה דף ו.) ורביעית דם הבאה משני מתים דנפקא
במדבריית ואצבעים וחצי וחומש הם י"ו
ראית הרשב"ם משם וזה
אין שמחה אלא ביין
❖
לן מקרא (נזיר דף לח.) וכגון רביעית שמן לרקיקי נזיר דאיכא דיליף
שתותים וחומש שתות באו לירושלים נכנס
י"ל בדוחק:
שנאמר ויין ישמח לבב
אנוש. א"ר חסדא רביעית
לה מקראי במנחות (דף פט.). ומדת חלל הכלי בריבוע הוי אצבעים
הכל בי"ג שתותים וחצי באו לצפורי נכנס
של תורה אצבעים על
אורך על אצבעים רוחב ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע
הכל בי"א שתותים ורביע שתות שהם
אצבעים (ורום) [ברום
מוסף תוספות
ומנא לן ממקוה: כדתניא ורחץ במים את כל בשרו במים במי מקוה.
אצבעים חסר שתות ונשאר רביע שתות בתלמוד שלנו יתר וכמו
אצבעים] וחצי אצבע
[וחומש אצבע] ובגודל.
א. דמשום הכי לא היה
מים המיוחדים שנקוו מתחלה מעצמן מדלא כתב במים למעוטי
כן צריך למעט מרוחב כי בתלמוד שלנו מיירי במרובעות וירושל'
כדתניא ורחץ במים את
צריך שימנעו מללמוד.
שאובין דאזיל השתא ומייתי וטביל: כל בשרו. מדלא כתב בשרו
בעגולות כמו שיסד כ) הפייט הכוס סובב אצבעים על אצבעים סובב
תוס' ר"פ. ב. לדרוש
כל בשרו. במים, מי מקוה,
באגדה. שם. ג. וקאמר
את כל בשרו, מים שכל
משמע שכל גופו עולה בהן שאינו נראה אלא כולו מכוסה בהן:
משמע עגול ואצבעים על אצבעים עגולות עולה לאצבעים על
בשרו עולה בהן וכמה הן,
הכא דבלילי פסחים לא
[אצבע] וחצי דמרובע יתר על העיגול רביע ואצבעים על אצבעים
דהיינו
היו דורשים כדי שלא
מרובעות מדבריות נכנסות באצבעים על אצבעים עגולות צפוריות ויש בעגולות יותר ד' שתותי שתות שהוא אחד מתשעה הסר ממנו רביע שתות
יישנו התינוקות. שם.
ד. מוכח בהדיא שהוא
הנשאר
פחות מרביעית הלוג. תוס' הרא"ש. ה. חשבון א' קצר מה"ר יחיאל מפריש. תוס' הרא"ש.