ערבי פסחים פרק עשירי
פסחים
קי.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מצוה באנפי נפשה היא. ואין מצטרפין זה לזה: אמאי נמלך הוא. ואין מצטרפין לזוגות: הכי קאמר לא יאכל תרי ויעשה
צרכיו אפילו פעם
א) ס"א ויעשה צרכיו
א [מיי' פי"ג מהל' אבל
ולא ישתה תרי ויעשה
הל' ח]:
אחת. או אם שתה לא ישמש: דילמא חליש. מחמת תשמיש איידי דבזוגות קאי מיתרע: שלא ראה פני השוק. בין כוס לכוס: ולא אמרן.
צרכיו, ב) [ברכות יט.
ב [מיי' פ"ה מהל' מלכים
דמרעי ליה זוגות אלא לצאת לדרך אחר הזוגות אבל לעמוד בביתו לית לן בה: מני כשורי. כששותה כוס זה מסתכל בקורה זו וכשהוא שותה
❖
וש"נ], ג) [כתובות ח:],
הל' ג]:
שני מסתכל בשאצלה ולפי חשבון הקורות מזדהר בזוגות: כי הוה שתי חד כסא מנקטא תרי כסי. דהוו להו תלתא: אדם חשוב שאני.
ד) [סנהדרין כ: ב"ק
ס. ב"ב ק: יבמות עו:],
דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי: עשרה
ה) [במדבר ו], ו) [צ"ל
עשרה אין
רבינו חננאל
כוסות דבית האבל מפרש טעמא
מצוה באפי נפשה הוא לא יעשה צרכיו תרי
בהם משום זוגות.
❖
רבא],
בכתובות בפ"ק (דף ח:): שלום. תיבה
ולית
ליה דרבא דאמר
אמאי נמלך הוא אמר אביי הכי קאמר לא
השותה [שתי] כוסות דמו
בראשו, ואם ראה פני
שביעית לישא ה' פניו אליך וגו'ה): לטובה
לעיל כוס של
ברכה אין מצטרף
יאכל תרי וישתה תרי ולא יעשה צרכיו
א)
השוקא)אוישןאויצאלבית
תורה אור השלם
מצטרף (א). אם שתה שבעה וחזר
לרעה דבאותן עשרה כוסות איכא
הכסא אינו חושש. עשרה
אפילו פעם אחת דילמא חליש ומיתרע ת"ר
ברכת המזון: ומלכא לא מקרי
ושתה את השמיני אין שמיני מצטרף
1. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ
(זוגות) כוסות אין בהן
שותה כפלים דמו בראשו אמר רב יהודה
משום זוגות מדתקנינהו
עמהן: אפקינהו לרבנן בארבעה.
וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
מזיק. והא דתניא לא יאכל תרי
רבנן בבית האבל. וישמרך
במדבר ו כו
אימתי בזמן שלא ראה פני השוק אבל ראה
פעמים הרבה כשהיו נפטרים ממנו
היינו משום כשפים ורשב"ם פירש
2. יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ:
שהוא סוף ג' תיבות, ויחנך
❖
פני השוק הרשות בידו אמר רב אשי חזינא
היה משקן ויש פעמים שלא היה משקן
שהוא סוף חמשה, שלום
במדבר ו כד
דפעמים מזיק: (שייך לקמן דף קיא
האי
שהיא תיבה שביעית, הני
אלא ד' פעמים ונפטרין: דאותבן
ליה לרב חנניא בר ביבי דאכל כסא הוה
מאן דפגע באיתתא
ע"א):
כלהו לא מצטרפי לרעה.
בפרקא הוה. שהיה רגיל להקשות
כו'.
נפיק וחזי אפי שוקא ולא אמרן אלא לצאת
והא דאמר במי שמתו (ברכות
כלומר כוס הג' אינו
הגהות הב"ח
בשעת הדרשה: לא אתקרי מזיק.
מצטרף עם הד', ולא
דף כ.) ר' יוחנן הוה קאזיל ויתיב
לדרך אבל בביתו לא אמר ר' זירא ולישן
(א) רש"י ד"ה לטובה
הה' עם הו' ולא הז'
ולא חיישינן לזוגות: בתרי. כסי
אשערי טבילה כי היכי דילדן זרעא
כלצאת לדרך דמי אמר רב פפא ולצאת
מצטרף לרעה לא
עם הח'. רבה בר לואי
קטלינא ליה משום זוגות: איקרי
❖
כוותיה הכא דפגע בעת שעולה מן
מצטרף אם שתה כו':
דאיתזק משום דאותביה
לבית הכסא כלצאת לדרך דמי ובביתו לא
ונפיק. בזוגות מאי תקנתיה: זקפא.
לרבא בפירקא. אמר יוסף
המים ור' יוחנן אשערי טבילה יתיב
והא רבא מני כשורי ואביי כי שתי חד כסא
שידא, אתרי קטלינן, בין
אגודל: ואי שמע קלא. ואפילו קול
אי נמי התם יתיב הכא פגע אי נמי
א
בשוגג בין במזיד, ארבעה
מוסף רש"י
מנקיט ליה אימיה תרי כסי בתרי ידיה ורב
אדם או אשה דאמר ארבעה נימא
רבי יוחנן היה אומר שופך בוז על וגו':
במזיד מזקינן.
עשרה כוסות. להרבות
נחמן בר יצחק כי הוה שתי תרי כסי מנקיט
איהו חמשה: רישתינהי דנשים
נפתח
לו בשתיה כדכתיב (משלי
א) נראה דהיה לרבינו גרסא
כשפניות. השולטת
עליהם אמרה
ליה שמעיה חד כסא חד כסא מנקיט ליה תרי כסי בתרי ידיה אדם חשוב
ב)
לא) תנו שכר לאובד ויין
אחרת בגמרא דאם ישן או
לי דבר זה: חרי
חמימי בדיקולי
למרי נפש (כתובות ח:).
יוצא לבית הכסא אינו חושש
שאני אמר עולא עשרה כוסות אין בהם משום זוגות עולא לטעמיה דאמר
שהמלך פורץ גדר.
משום זוגות וצ"ע.
בזייא. צואה חמה
בסלים נקובים
עולא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה כוסות תיקנו חכמים בבית האבל
ג)א
גדרות של אחרים, לעשות
וקרועים: לפומייכו
נשי חרשייתא.
לו דרך. קצר מביתו
ואי ס"ד עשרה כוסות יש בהן משום זוגות היכי קיימי רבנן ותקנו מילתא
כשפניות: קרח
יזדמנו לפיכם נשים
לפרדסו או לכרמו (יבמות
דאתי לידי סכנה אבל תמניא יש בהן משום זוגות רב חסדא ורבה בר רב
עו: וכעי"ז סנהדרין כ:) או:
קרחייכי. יהי רצון שימרטו אותן
פורץ גדר שדה אחרים
הונא דאמרי תרוייהו 1שלום לטובה מצטרף לרעה לא מצטרף אבל שיתא יש
שערות שלכם שאתן מכשפות בהן:
לעשות לו דרך ולאוכלוסין
בהן משום זוגות רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו ויחונך לטובה מצטרף לרעה
פרח פרחייכי. ישא הרוח אותן
שלו, דאמרינן בב"ב (צט:)
דרך המלך אין לה שיעור
פירורי לחם שאתן מכשפות בהן:
לא מצטרף אבל ארבעה יש בהן משום זוגות אביי ורבא דאמרי תרוייהו
ולא יטה ימין
(ב"ק ס:)
איבדור
וישמרך לטובה מצטרף לרעה לא מצטרף ואזדא רבא לטעמיה דרבא אפקינהו
ושמאל, ובספרי בפרשת
2
רשב"ם
המלך נפקא לן מקראי,
לרבנן בארבעה כוסות אע"ג דאיתזק רבא בר ליואי לא חש לה למילתא דאמר
ונראה בעיני דמדכתב
מצוה באנפי נפשיה היא. ואין
ההוא משום דאותבן בפירקא הוה אמר רב יוסף אמר לי יוסף שידא אשמדאי
לבלתי רום לבבו מאחיו
מצטרפין זה לזה: נמלך הוא. דתשמיש
קדריש גדלהו משל אחיו,
מלכא דשידי ממונה הוא אכולהו זוגי ומלכא לא איקרי מזיק איכא דאמרי לה
כדדרשינן נמי והכהן הגדול
ראשון גמר ביאתו ובטל תאותו:
❖
להאי גיסא אדרבה מלכא [רתחנא הוא] מאי דבעי עביד שהמלך פורץ גדר
מאחיו (רשב"ם ב"ב צט:).
ד)ב
הכי קאמר לא יאכל תרי ויעשה
לעשות לו דרך ואין מוחין בידו אמר רב פפא אמר לי יוסף שידא בתרי קטלינן
צרכיו אפי' פעם אחת. כלומר אדם
בארבעה לא קטלינן בארבעה מזקינן בתרי בין בשוגג בין במזיד בארבעה
שאכל זוגות יזהר בעצמו שלא ישמש
מוסף תוספות
מטתו אחרי כן עד זמן מרובה דילמא
במזיד אין בשוגג לא ואי אישתלי ואיקרי ונפק מאי תקנתיה לינקוט זקפא
א. שהיה יושב שם בקבע
חליש מחמת תשמיש ואיידי דבזוגות
אין זו פגיעה. תוס' ב"מ
דידיה דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דשמאליה בידא דימיניה ונימא הכי אתון
פד.
קאי מיתרע מזליה: כפלים. כמו
ואנא הא תלתא ואי שמיע ליה דאמר אתון ואנא הא ארבעה נימא ליה אתון
זוגות: דמו בראשו. עון מיתתו על
ואנא הא חמשה ואי שמיע ליה דאמר אתון ואנא הא שיתא נימא ליה אתון ואנא
ראשו מוטל שהוא ממית עצמו: בזמן
הא שבעה הוה עובדא עד מאה וחד ופקע שידא אמר אמימר אמרה לי
שלא ראה פני השוק. בין כוס לכוס:
רישתינהי דנשים כשפניות האי מאן דפגע בהו בנשים כשפניות נימא הכי חרי
ולא אמרן. דמרעי ליה זוגות אלא
חמימי בדיקולא בזייא לפומייכו נשי דחרשייא קרח קרחייכי פרח פרחייכי
לצאת לדרך אבל לעמוד בביתו לית לן
בה: מני כשורי. כששותה כוס זה
איבדור
מסתכל בקורה זו וכששותה שני מסתכל בשאצלה ולפי חשבון הקורות יזהר בזוגות ובכל פעם ופעם עושה כן אע"פ שאינו יוצא לדרך: אביי
כי הוה שתי חד כסא מנקטא ליה אימיה תרי כסי. דהוי להו תלתא ולכך מזמנים אותם ביחד שלא יבוא הדבר לידי שכחה ויעמוד בזוגות:
אביי עיברתו אמו מת אביו ילדתו אמו מתה אמו והא דאמר אביי אמרה לי אם ההיא מרבינתיה הואי בקדושין (ד' לא:): אדם חשוב שאני.
דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי: עשרה כוסות אין בהן משום זוגות. וכל שכן טפי: עשרה כוסות תיקנו בבית האבל. בפרק קמא
דכתובות [ח:] מפרש טעמא: שלום. תיבה שביעית היא דכתיב [במדבר ו] ישא ה' וגו' לטובה מצטרף אם שתה ששה ושתה השביעי מצטרף לבטל
הזוגות: אבל לא לרעה. שאם ישתה כוס שמיני אחריו אין שמיני מצטרף על השביעי להזיק וסברא הוא כיון שבירכן בשלום שהוא תיבה
שביעית אין שום היזק בעולם: רבה ורב יוסף. כמו שהיו הדורות זו אחר זו היו מקילין בזוגות והולכין ופוחתין: רבא אפקינהו בארבעה.
פעמים הרבה כשהיו נפטרין ממנו היה משקן ופעמים שלא היה משקן אלא ארבעה כוסות ונפטרין. ואף על גב דתריץ רבהו) לעיל [קט:] כוס
של ברכה כו' אלמא סבירא ליה דארבע יש בהן משום זוגות אי לאו משום כוס של ברכה איכא לתרוצי דנהי דארבע להזיק ליכא
למיחש לכשפים מיהא איכא למיחש כדלקמן [ע"ב] והלכך איצטריך רבא לתרוצי לעיל הכי דלית להו לרבנן לתקוני מילתא דאתי בה לידי
סכנה ואפילו סכנת כשפים: דאותבן בפירקא. שהקשה לי בשעת הדרשה וביישני ברבים שדרכו היה להקשות לו ברבים: לא איקרי
מזיק. אין רגיל בכך דגנאי הוא לו ולא חיישינן לזוגות דמילתא דלא שכיחא היא ומיהו זימנין דניזוק והרוצה להחמיר ולעשות נטירותא
יתירתא עביד: בתרי כסי קטלינן ליה. משום זוגות: איקרי ונפק. בזוגות מהו תקנתיה: זקפא. גודל: אי שמע. ואפילו קול אדם
או קול אשה דאמר ד' נימא איהו חמשה שלא יעמוד בזוגות: עד מאה וחד. שהיה שד מונה זוגות והוא היה מוסיף אחת שלא לעמוד
בזוגות: פקע שידא. מרוב צער: רישתינהי דנשים כשפניות. גבירתן של נשים כשפניות השולטת עליהן ומלמדתן אמרה לי דבר זה:
חרי חמימי בדיקולי בזייא. צואה חמה בסלים קרועין ונקובין: לפומייכו חרשייתא. לפיכם נשים כשפניות: קרח קרחייכו. יהי רצון שימרטו אותן
שערות שלכם שאתם מכשפין בהן: פרח פרחייכו. הרוח ינשא אותם פירורי לחם שאתם מכשפות בו. ונראה לי דהאי דכתיב בנשים
כשפניות
ביחזקאל (יג) הנני אל
כסתותיכנה אשר אתנה מצודדות שם את הנפשות לפורחות
אחד מכלי
אומנות
של כשוף:
איבדור