קי:
ערבי פסחים פרק עשירי פסחים
מסורת הש"ס
רבינו חננאל
רשב"ם
איבדור תבלונייכי. יהו מפוזרים תבלין שלכם: פרחיה זיקא למוריקא
א) [נדה סא.], ב) [צ"ל
ואסיקנא כל דקפיד קפדי
אזלה], ג) [גירסת הערוך
איבדור תבלונייכי. יהו מפוזרין תבלין שלכם: פרחיה זיקא למוריקא
חדתא דנקטיתו. ישא הרוח אותו כרכום חדש שאתן אוחזות בידכן לכשף
בהדיה. שני ביצים שני
צווא ועי' לעיל נו. בגמ'
אגוזים שני קשואים
חדתא דנקטיתו. ישא הרוח אותו בושם חדש שאתן אוחזות בידכן
בו: אדחנני ואחננכי לא (א) אתי לגו. כל זמן שחסו עלי מן השמים
ובפירש"י שם ד"ה צאוי
ודבר אחר הלכה למשה
לכשף בו: אדחנני וחננכי לא אתיתי לגו. כל זמן שחסו עלי מן השמים
ואני חסתי על עצמי ואתם חסתם על ביאתי לא באתי ביניכם: והשתא
וכו' וע"ע לקמן קיא. וצוו
מסיני, וגזרו רבנן על
כרעי' ובפרש"י והרשב"ם
דאתיתי לגו קרחנני וחננכי. הואיל
ואני חסתי על עצמי ואתן חסתן עלי
(ד"א) [כולהו זוגי] משום
שם], ד) כלים פכ"ז מ"ג,
ד"א שלא נתפרש. ההוא
לא באתי ביניכם: השתא דאתיתי לגו
ובאתי ביניכם יודע אני שנתקררו
איבדור תבלונייכי פרחא זיקא למוריקא חדתא
ה) יש כאן עירבוב לשון
דגרשה לדביתהו ואזלא
קרחנני וחננכי. השתא שבאתי ביניכם
רחמיכן מעלי וגם רחמי נתקררו שלא
בגירסת המשנה שהביאו
דנקטיתו נשים כשפניות אדחנני וחננכי לא
ואנסבא לחנואה שהוא
רש"י ורשב"ם דשם משנה
חסתי על עצמי: קפיד ארושמא
יודע אני שנתקררו עלי רחמיכם וגם
רגיל בעלה קדמאה למשתי
אתיתי לגו השתא דאתיתי לגו קרחנני וחננכי
ב' איתא העור ה' על
גביה ואשקייה זוגות
דחביתא. כשמוכרין יין חוקקין פגימות
רחמי נתקררו שלא חסתי על עצמי.
ה' והמפץ ו' על ו' וכמו
במערבא לא קפדי אזוגי רב דימי מנהרדעא
כו'. קערות וכוסות אין
ו)ל"א גרסי' חרי חמימי בדיקולי בזייא
הרבה בחבית למספר האיפות וקפיד
שהביאו רש"י סוכה טז.
בהן משום זוגות, זה
קפיד אפילו ארושמא דחביתא הוה עובדא
ד"ה אע"פ וצ"ע, ו) [צ"ע
הכלל כל שגמרו בידי
צואה רותחת בסלים קרועין יהא
עלייהו רב דימי שלא יניחום בזוגות
שפי' ל"א זה ממש כפי'
שמים חיישינן. כגון פירות
ופקע חביתא כללא דמילתא כל דקפיד קפדי
ויצאו: וד"א. יש פרי אחד שמקפידין
לפומייכו נשי חרשייתא אותן חרי יהא
הראשון], ז) [נדרים נג:],
וביצים, גמרו בידי אדם
בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה ומיהו
בזוגותיו: והא דאמרן לעיל עשרה
ח) [כלים פכ"ז מ"ב ושם
מזונות לפיכם כשפניות בתשובות
לא חיישינן. אמר רב יוסף
איתא: העור חמשה על
תרי דשכרא וחד דחמרא
הגאונים: קפיד ארושמא דחביתא.
תמניא כו' אין בהן משום זוגות. ה"מ
למיחש מיבעי כי אתא רב דימי אמר שתי
א)
חמשה המפץ ששה על
(לא) מצטרף [תרי דחמרי
כשמוכרים יין חוקקין פגימות בחבית
היכא דליכא כשפים נשים כשפניות:
ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר
ששה, וליתא שם המחצלת],
וחד דשכרא לא מצטרף]
❖
ט) [דף פו.],
גס ביה. פגע בו: ה"ג פקע הוא
למספר האיפות וקפיד עלייהו שלא
וסימנך כדתנן כל המחובר
הלכה למשה מסיני ומסתפקא להו לרבנן מאי
לו [מן החמור ממנו] הרי
יצאו בזוגות: כל דקפיד. יותר מדאי
וצווח דקלא. יבש הדקל מכח כשפים:
ניהו דבר אחר וגזור רבנן בכולהו זוגי משום
הוא כמוהו, היין טמא, קל
קערות. אם אכל שתי קערות: חנות
קפדי בהדיה השדים להזיקו ודלא קפיד
ממנו כמו השכר טהור.
הגהות הב"ח
דבר אחר והא דאמרן עשרה תמניא שיתא
אין בה משום זוגות. אם שתה בשתי
כ"כ לא קפדי בהדיה להזיקו ומיהו
כולי עלמא תרי אתכא
(א) רש"י ד"ה אדחנני
ארבעה אין בהן משום זוגי לא אמרן אלא
וחד בתר תכא לא מצטרף,
למיחש מיבעי אפילו מאן דלא קפיד
חנויות לא אמרינן כשתי כוסות דמי.
ואחנינכי לא אתיתי לגו:
משום מעשה דרבה בר
לענין מזיקין אבל לענין כשפים אפילו טובא
דלא קפדינן בהדיה דאי תימא דלא
לשון אחר חנות השותה בה זוגות לא
נחמני ופיר' בפרק השוכר.
נמי חיישינן כי הא דההוא גברא דגרשה
קפדי בהדיה כלל א"כ זוגות למה נזכרו
קפדי מזיקין עלה דלאו קביעותא היא
בגמרא כך היה להם לחכמים לומר לא
וההוא עובדא דלעיל כשפים שאני:
לדביתהו (אזיל) אינסבה לחנואה כל יומא
ב)
איספרגוס. משקין לשתות קודם
יזהר אדם בזוגות דלא ליקפדו בהדיה:
הוה אזיל ושתי חמרא הוה קא עבדא ליה
וד"א. עדיין יש פרי אחד שמקפידין
אכילתו בבוקר: זוגי לחומרא. אם
כשפים ולא קא מהניא לה ביה משום דהוה
בזוגותיו הלכה למשה מסיני דמזקי:
אינו יודע אם שתה זוגות אם לאו
מזדהר בנפשיה בזוגא יומא חד אשתי טובא
והא דאמרת לעיל עשרה אין בהן
ישתה דאם שתה זוגות הואיל ודעתו
ולא הוה ידע כמה שתי עד שיתסר הוה צייל
משום זוגות. ה"מ היכא דליכא נשים
לצרפן מצטרפין לטובה ואם לא שתה
ואיזדהר בנפשיה מכאן ואילך לא הוה צייל
כשפניות: גס ביה. פגע בו. ל"א
זוגות נמלך הוא ואין מצטרפות לרעה:
ולא איזדהר בנפשיה אפיקתיה בזוגא כי הוה
ואמרי לה זוגי לקולא. שלא ישתה
הבין בו שהיה מסוכן: אזל חבקיה
לדקלא. מתוך חולי ודאגה נסמך עליו:
דכיון דשתי גלי דעתיה דקפיד אזוגות
אזיל גס ביה ההוא טייעא א"ל גברא קטילא
ה"ג צווח דיקלא ופקע בו. והדקל יבש
ואי מעיקרא לאו בזוגות קאי והשתא
הוא דאזיל הכא אזיל חבקיה לדיקלא ג) צווח
מכח הכשפים: קערות. אם אכל שתי
שתי הוה מצטרפי להו וקפדי להו
דיקלא ופקע הוא אמר רב עוירא קערות
קערות תבשיל: גמרו בידי שמים.
בהדיה: כל המחובר לו. גבי טומאות
וככרות אין בהם משום זוגות כללא דמילתא
חיישינן דההוא דבר אחר דגזרו בשבילו
קאי דתנן (כלים פכ"ז מ"ב) מפץ חמשה
ה)
כל שגמרו בידי אדם אין בהן משום זוגות
כל זוגות גמרו בידי שמים הוי פירות
על חמשה מחצלת ששה על ששה והכי
גמרו בידי שמים במילי מיני דמיכל חיישינן
וכל דדמי ליה: חנות אין בה משום
קאמר אם יש מחצלת חמשה ואינו
חנות אין בהן משום זוגות נמלך אין בהן
זוגות. אם שתה בשתי חנויות לא
מקבל טומאה וטפח מפץ מחובר לו
משום זוגות אורח אין בו משום זוגות אשה
אמרי' כשני כוסות דמי. לשון אחר
הואיל וחמור הימנו מצטרף לו ומקבל
ועיקר חנות השותה בו זוגות לא קפדי
טומאה אבל אם מפץ ארבעה וטפח
אין בה משום זוגות ואי אשה חשובה
מזיקין עליה דלאו קביעותא היא
מחצלת מחובר לו הואיל וקל הוא ממנו
חיישינן אמר רב חיננא בריה דרבי יהושע
אין מצטרף לו: ה"ג אמר רב נחמן
וההוא עובדא דלעיל דההוא גברא
איספרגוס מצטרף לטובה ואין מצטרף
תרי מקמי תכא וחדא אתכא מצטרפי
דשתה בחנות כשפים שאני שעשתה לו
לרעה אמר רבינא משמיה דרבא זוגי לחומרא
גרושתו: אורח אין בו משום זוגות.
חד מקמי תכא ותרתי אתכא לא
ואמרי ליה זוגי לקולא אמר רב יוסף תרי
מצטרפי. הואיל ושתי אתכא זוגות לא
דאינו יודע אם ישקוהו עוד הלכך
דחמרא וחד דשיכרא לא מצטרף תרי
אכל כסא הוה ליה כנמלך: אשה.
מהני ליה צירוף: ודכ"ע. אפילו רב
דשיכרא וחד דחמרא מצטרף וסימניך זה
שאינה חשובה כאורח דמיא דאינה
משרשיא תרתי אתכא וחד בתר תכא
ד)
קבועה לשתות: אספרגוס. בלשון
לא מצטרפי: משום מעשה דרבה בר
הכלל כל המחובר לו מן החמור ממנו טמא
נחמני. דאצרכינהו לאהדורי תכא
פרסי קורין לכרוב אספרגוס וזהו
מן הקל ממנו טהור אמר רב נחמן אמר רב
ששנינו ז) הנודר מן הכרוב אסור
קמיה בב"מ בהשוכר את הפועלים
תרי קמא תכא וחד אתכא מצטרפי חד מקמי
(דף פו.): כל המזוג. אם שתה יין
באספרגוס ומשקין הוא שעושין מכרוב
תכא ותרי אתכא לא מצטרפין מתקיף לה
ומיין ורגילין היו לשתותו בכל בוקר
מזוג ואח"כ שתה משקה אחר המזוג
רב משרשיא אטו אנן לתקוני תכא קא בעינן
לרפואה קודם אכילה והלכך מצטרף
מצטרף בין לטובה בין לרעה:
לתקוני גברא בעינן וגברא קא מיתקן וקאי
לטובה ולא לרעה דמידי דרפואה הוא:
חוץ
(אלא א"ר משרשיא) דכולי עלמא תרי אתכא וחד לבתר תכא לא מצטרפי כי
לטובה. אם שתה שנים ושתה זה שלישי
ההיא מעשה דרבה בר נחמני אמר רב יהודה אמר שמואל כל המזוג מצטרף
מצטרף לאפוקי מזוגות: לרעה. אם
שתה א' וזה שני לא יצטרף לראשון:
חוץ
זוגי לחומרא. אם אינו יודע אם שתה זוגות אם לאו ישתה ואם שתה זוגות הואיל ודעתו לצרפן מצטרפין לטובה ואם לא שתה
זוגות נמלך ואינו מצטרף לרעה: ואמרי לה זוגי לקולא. שלא ישתה דכיון דשתי גלי אדעתיה דקפיד אזוגות ואי מעיקרא לא בזוגות
הוה קאי והשתא שתי מצטרפי להו בהדי הדדי הלכך לא ישתה דאפילו אי בזוגות הוה קאי דילמא כיון דלא קפיד לא קפדי
בהדיה: כל המחובר לו. גבי טומאות קאי דתנן ח) מפץ חמשה על חמשה מחצלת ששה על ששה וה"ק אם יש מחצלת חמשה ואינו
מקבל טומאה וטפח ממפץ מחובר לו הואיל וחמור ממנו מצטרף לו ומקבל טומאה אבל אם יש מפץ ארבעה וטפח מחצלת מחובר לו
הואיל וקל ממנו אין מצטרף לו. הכא נמי הואיל ושתי תרי שיכרא והדר שתי חד חמרא מצטרף להם הואיל וחשוב יותר: ה"ג אמר
רב נחמן תרי מקמי תכא וחד אתכא מצטרפין חד מקמי תכא ותרי אתכא לא מצטרפי. הואיל ושתי אתכא זוגות לא מהני ליה צירוף:
ודכ"ע. אפי' לרב משרשיא תרי אתכא וחד בתר תכא לא מצטרפי משום מעשה דרבה בר נחמני דאצרכינהו תכא לאהדורי קמיה
בב"מ בהשוכר את הפועלים ט) דאי חד דבתר תכא מצטרף לתרי דתכא לישקינהו כוס שלישי בתר תכא בלא אהדורי תכא: כל המזוג. אם
שתה יין מזוג ואח"כ שתה משקה מזוג
אחר המזוג מצטרף בין לרעה בין לטובה דכיון דתרווייהו מזוגין נינהו כמין אחד חשיבי ומצטרפי:
חוץ