ערבי פסחים פרק
עשירי
פסחים
קיג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ולא
תימא כהנא אנא. פירשתי באלו עוברין (לעיל דף מט:) ל):
גזייתא. כשמהלכים במבואות שבילי כרמים וסוסיהן משתמטין מכאן
סח א מיי' פ"י מהלכות
א) [צ"ל א"ל], ב) ב"ב קי.
אמר רב פפא אי לאו דרמאי שיכרא לא איעתרי. ובשילהי אלו
ע"ש, ג) לעיל קיב. שבת
מתנות עניים הלכה
ובורחין ביישוב אתו ודברי להו: שראשה אסיא. רופא ואמרי לה
קיח. ע"ש, ד) [לעיל קיב.],
יח טור שו"ע יו"ד סימן
ת"ח ותרוייהו חד טעמא: סוסיא. משום דהוא נטירותא בקרתא
עוברין (שם) קאמר רב פפא אי לאו דנסיבי כהנתא לא רנה סעיף א:
ה) [ליתא בע"י], ו) ס"א
מאויבים ומגנבים: ולא תינסב תרי.
❖
נשים שמא תתיעצנה עליך
איעתרי י"ל דהא והא גרמא ליה:
בגגות, ז) [עי' בפירוש
ב [טור או"ח סי' רצו]:
עשה שבתך חול ואל תצטרך
רשב"ם ב"ב צח: ד"ה בי
רעה: נסיב תלת. שאם תתיעצנה
חמוה וע"ש צא.], ח) כל
לבריות. והא דאמרינן
השלישית מגלה לך: פשוט נבילתא.
גזייתא נינהו דשמטי סוסיא ואתו דברי להו
מילי, ט) [ברכות מג:],
רבינו חננאל
הפשט עורה: סלקת לאיגרא שירותך
בפ"ב דביצה (דף טז:) דבהוצאת
י) [ש"ב יא], כ) [ובב"ב קי.
א) (וא"ל) רב לרב אסי לא תדור במתא דלא
מפ' ר"ת בע"א ע"ש בתו'
אמר ליה רב לרב כהנא
בהדך. כשתצא לדרך אפי' קרובה צא
שבתות וימים טובים אם פוחת
צניף בה סוסיא ולא נבח בה כלבא ואל
ד"ה ולא], ל) [ד"ה אמר],
הפוך נבלה ולא תהפוך
ומזונותיך עמך: מאה קרי בזוזא תותי
פוחתין לו היינו בשלו אם יש לו:
מ) [לעיל קה:], נ) [עיין
במילי. נטוש נבלה ושקול
תדור בעיר $ דריש מתא אסיא ולא תנסיב
דמשייר
❖
מקדושא לאבדלתא.
כנפיך להוו. אפילו המזונות בזול
מהרש"א בחידושי הלכות],
אגרא, ולא תימא אנא גברא
תרתי אי נסבת תרתי נסיב תלת א"ל רב
רבא וזילא בי מילתא.
אעפ"כ הוציאם עמך: לא תשתי סמא.
שמונע שתייתו בשביל
סלקת לאיגרא שירותיך
לרב כהנא הפוך בנבילתא ולא תיפוך
לא תלמד לשתות סמים מפני שתקבע
הבדלה ותימה דהא דוקא מ) קידוש
בהדך, כלומר כבר סעודתך
הגהות הב"ח
במילי פשוט נבילתא בשוקא ושקיל
להון ווסת ויהא לבך שואלך ותפזר
לילה קודם לכיבוד יום אבל הבדלה
ב) א
תהיה עמך. קרי בזוזא
❖
(א) גמ' משום ממון והא:
במתא, ונזדמן לך קרא
מעות. ל"א לא תהא רגיל לשתות
אינה קודמת נ) ומפרש מורי הר"י
אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא
בשדה, אל תזלזל בו אלא
סממנים כדאמר (לעיל מב:) ח)(כולהו
דקידוש יום קרי כיבוד יום והכי
אנא וסניא בי מלתא סלקת לאיגרא שירותך
הביאהו בידך. אמר ליה רב
שקייני) דמעלי להאי קשה להאי: לא
איתא בירושלמי פרק שלשה שאכלו
לחייא בריה לא תשתה
בהדך מאה קרי במתא בזוזא תותי כנפיך
גליון הש"ס
סמא, דמתנהג גופך בהאי.
תשוור ניגרא. פסיעה גסה שנוטלת
רבי יוסי בשם רבי יעקב ב"ר אדא
ניהוו א"ל רב לחייא בריה לא תשתי
גמ' דריש מתא אסיא. עי'
ולא תשדי באיגרא, כי
מאור עינים : ולא תעקר ככא. שן
איזהו כיבוד יום בפה"ג:
ט)
תוס' ב"ב דף קי. ד"ה ולא
המעלות מכחישות הגוף.
סמא ולא תשוור ניגרא ולא תעקר ככא
❖
תימא:
ממש משום חולי: דמלכותייהו אחורי
ואל תעקר ככא מפני העין.
שראה
ולא תקנא בחיויא ולא תקנא בארמאה תנו רבנן ג' אין מתקנאין בהן
פי', ככא המכתש [שבפה]
אודנייהו קיימי. כלומר עתידין לגדל
והוא אלצרם בלשון
ואלו הן נכרי קטן ונחש קטן ותלמיד קטן מ"ט דמלכותייהו אחורי אודנייהו
ותגדל אימתן וינקמו ממך: אדחלא
ישמעאל וכדכתיב ובטלו
מוסף רש"י
קאי א"ל רב לאיבו בריה טרחי בך בשמעתא ולא מסתייע מילתא תא אגמרך
הטוחנות כי מ(י)עטו,
על כרעך זבינך זבין. בעוד שהחול
ושקיל אגרא. כלומר
כלומר, אם יכאב לך אל
על רגליך כשבאת מן הדרך מכור מה
מילי דעלמא אדחלא אכרעיך זבינך זבין כל מילי זבין ותחרט בר מחמרא
הפשיטנה בשוק בשכר
תעקרהו שמא תכחש
שהבאת כדי שתחזור ותקנה ותביא:
לעין כל ואין כאן חילול
עיניך. ואל תקני בחויא ולא
דזבין ולא תחרט שרי כיסיך פתח שקיך קבא מארעא ולא כורא מאיגרא
השם כלל, ולא קרינא
בארמאה, שמא יפגעו בך.
שרי כיסך ופתח שקך. כלומר תקבל
תמרא בחלוזך לבית סודנא רהיט ועד כמה אמר רבא עד תלתא סאה אמר
ביה ומשניאי אהבו מות,
ולא תשוור ניגרא. אמר ליה
תחלה המעות ותנם בכיסך ואח"כ
דדרשינן ליה במסכת שבת
רב לאיבו בריה, טרחי בך
רב פפא אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי א"ד א"ר חסדא אי לא דרמאי
פתח השק ותן התבואה ללוקחים:
(קיד.) בת"ח שיש רבב
בשמעתא ולא אסתייעא
שכרא לא איעתרי מאי סודנא אמר רב חסדא סוד נאה וגמילות חסדים אמר
על בגדו, אבל לעשות
מילתא, תא אגמרך מילי
קבא מארעא ולא כורא מאיגרא. כלומר
מלאכה להתפרנס אין גנאי
דעלמא. אדחלא דאורחא,
רב פפא כל אגב גביא בעי כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי ודאתי
טוב לילך למקום קרוב ולהשתכר
(רשב"ם ב"ב קי.). ולא
פי' בעודנו אבק הדרך על
מעות רעות נינהו ג' דברים א"ר יוחנן משום אנשי ירושלים כשאתה יוצא
מעט מלהשתכר הרבה במדינת הים:
תימא כהנא אנא. כהן
רגליך קודם שתרחצם,
אני וחשוב וגנאי לי הדבר
זבינך זבון כל מילי זבין
תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט. אם
למלחמה אל תצא בראשונה אלא תצא באחרונה כדי שתכנס בראשונה
. אמר רב פפא
ואיחרט וכו'. שלשה
(שם)
יש לך תמרים באותו כלי שנותנים בו
ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות והוי משתדל עם מי שהשעה
אי לא דרמאי שיכרא.
דברים צוה ר' יהושע. אל
ג)
ד)
רב פפא מוכר שכר היה
תמרים רוץ מיד לבית עושה שכר
תרבה בגגות משום מעשה
משחקת לו (א"ר) שלשה דברים א"ר יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים אל
ה)
כדאמר באיזהו נשך (ב"מ
שהיה, מעשה דדוד שעלה
לעשות מהן שכר שאם תמתין תאכלם
תרבה ו) בגנות משום מעשה שהיה בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה
סה.) טרשא דרב פפא
על הגג וראה בת שבע
בין כך ובין כך ותפסיד: מאי סודנא.
שכראי לא פסיד (ברכות
ושלח ולקחה. ובתך בגרה
והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון מ"ט רב חסדא אמר משום ערוה רב כהנא
ז)
. ועשה שבתך חול
למה נקרא שם השכר סודנא: סוד
שחרר עבדך ותן לה. הוי
מד:)
ואל תצטרך לבריות.
אמר משום ממון (א) הא והא איתנהו אמר רבי יוחנן שלשה מנוחלי העוה"ב אלו
זהיר באשתך מחתנה
ב
נאה. עצה טובה שהרי מתעשרין
לא יטיל על אחרים כבוד
ראשון, או בערוה או
הן הדר בא"י והמגדל בניו לתלמוד תורה והמבדיל על היין במוצאי שבתות
הימנה: וגמילות חסדים. יכול לתת
שבתותיו (שבת קיח.).
בממון. א"ר יצחק שלשה
מאי היא דמשייר מקידושא לאבדלתא א"ר יוחנן שלשה מכריז עליהן הקב"ה
מנוחלי העוה"ב, הדר
מתנה לעניים ולעשות צדקה וחסד:
בארץ ישראל והמגדל בנו
כל אגב גביא בעיא. כל דבר שצריך
בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבידה
לתלמוד תורה והמשייר יין
לכתוב שטר עליו כגון מלוה ואמנה
מן הקידוש כדי להבדיל
לבעליה ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה רב ספרא רווק הדר בכרך הוה
עליו. שלשה הקב"ה מכריז
בעייא גביא כלומר עדיין עומד הוא
עליהן. על רווק הדר בכרך,
לגבות ויש לו טורח בו: מעות רעות. דפרע להו נהלייהו זוזא זוזא: צא באחרונה. שאם תנוס תכנס לביתך בראשונה: אל תרבה בגנות.
כגון ר' הושעיא ור' חנינא
כלומר אל תהא רגיל לעשות בית בפרהסיא במקום מגולה: משום מעשה שהיה. בדוד ובת שבע : משום ממון. שמבזבזת לו ממונך: רווק. פנוי:
י)
דהוו יתבי בשוק של זונות
ולא מדלי עינייהו ומסתכלי
תני
בהו. וכד משתבעי אמרי
רשב"ם
הכי, בחיי רבנן קדישי
גזייתא. כשהולכין במבואות שבילי כרמים וסוסיהן משתמטין ובורחין ביישוב: דרישא אסיא. רופא מפני שטרוד ברפואותיו ואינו עוסק
ארעא. ועל העשיר המעשר
כ)
פירותיו בצנעה, ועל עני
בצרכי ציבור: ולא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא. כלומר שאין בה סוס משום דהוי נטירותא דקרתא מגנבי לרדוף אחריהן ולתופשן:
המחזיר אבדה לבעלה. רב
ולא תנסוב תרתי נשי. שלא תתיעצנה עליך רעה: נסיב תלת. שאם תתיעצנה השתים השלישית מגלה לך: פשוט נבילתא בשוקא. פשוט
ספרא רווק הדר בכרך הוה
עורה בשכר: סלקת לאיגרא שירותך בידך. כשתצא לדרך אפי' במקום קרוב מזונותיך עמך: מאה קרי בזוזא תותי כנפיך להוי. אפילו
כו'.
המזונות בזול יהיו עמך: לא תשתי סמא. אל תשתה סמים מפני שנקבע להם ווסת ויהא לבך שואלך ותפסיד מעות ואפילו לרפואה לא
תישתי אם אפשר לרפואה אחרת: לא תשוור ניגרא. פסיעה גסה נוטלת מאור העינים. ואית דמפרשי ניגרא אמת המים ורגילין בני אדם
לקפוץ מעבר זה לעבר זה לקצר דרכן: לא תעקר ככא. שן ממש ומשום חולי שסופו תרפא: דמלכותייהו אחורי אודנייהו קיימין. כלומר
עתידין ליגדל ותגדל אימתן וינקמו ממך: אדחלא אכרעך זבינך זבין. בעוד החול על רגליך כשבאת מן הדרך מכור מה שהבאת כדי
שתחזור מהרה ותקנה ותביא ותמכרנו: זבין ותיחרט. כלומר אם יוקיר יכול אתה להתחרט על שמהרת למכור: בר מחמרא. שמא אילו
לא מכרו היה מחמיץ: שרי כיסך ופתח שקיך. קבל המעות תחלה ותנם בתוך כיסך ואח"כ פתח השק ותנם ללוקח: קבא מארעא ולא
כורא מאיגרא. מוטב שילך למקום קרוב להשתכר דבר מועט מלהשתכר הרבה במקום רחוק: תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט. אם יש
תמרים באותו כלי שנותנין בו תמרים מהר לעשות מהם שכר שאם תמתין תאכלם ובין כך ובין כך תפסיד: מאי סודנא. למה נקרא
עושה שכר סודנא: סוד נאה. עצה טובה היא שהרי מתעשרין הימנה: וגמילות חסדים. יכול לתת הימנה לעניים לעשות מהן צדקה
וחסד שהרי אין בה קרן גדול: כל אגב גבייא בעיא. כל דבר שצריך לכתוב שטר עליו כגון מלוה ואמנה גביא בעי כלומר עדיין הוא
צריך לגבות ויש בו טורח: מעות רעות. דפרע ליה ניהליה זוזא זוזא: כדי שתכנס בראשונה. אם תנוס: אל תרבה בגנות. כלומר אל
תהי רגיל לעשות דבריך בפרהסיא במקום מגולה: משום מעשה שהיה. דדוד ובת שבע
דכתיב
(שמואל ב יא) וירא (והנה) אשה רוחצת
מעל הגג: משום ממון. שמבזבזת
לו ממונך: דמשייר מקידושא.
שתייתו בשביל הבדלה: רווק. פנוי:
שיש לו מעט
יין
ומונע
תני