3/232

ערבי פסחים פרק

עשירי

פסחים

קיח.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

מאי

ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך. וקמ"ל דאפילו במקום

ה"ג רביעי גומר

עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול: שהקדוש

קג א ב ג מיי' פ"ח מהל'

א) ס"א ואמר ר' יהושע בן

לוי, ב) [צ"ל ואמר], ג) [עיין

חו"מ הל' י' וסמג שם

ברוך הוא יושב ברומו של עולם כו'. דכתיב הודו לאל השמים

שלא נהגו לברך אחריו בלילי פסח צריך לברך דאי נהגו

י)

אדר"נ ספ"א], ד) ס"א שלא

טוש"ע או"ח סימן תפ:

נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול: עשיר בשורו. מפסידו ממון

פשיטא א"נ דאפילו במקום שנהגו ה"א דוקא בימים אבל בלילה אין

קד ד מיי' פ"ו מהל' י"ט

עמדנו בראשונה אמר אביי

רבי

צריך לברך קא משמע לן: יוחנן אמר נשמת כל חי. נראה

[ומכפר] על גופו: קשין נקביו של אדם.

❖

כשהוא עצור כיום המיתה:

ועדיין, ה) [עי' בעין יעקב

הלכה טז:

ובילקוט ישעיה סימן נ"א],

ה"פ אף נשמת כל חי אחר יהללוך

ואקדיח

ו) מכות כג., ז) [נזיר כג.

רשב"ם

דאי לא תימא הכי אנן כמאן עבדינן

מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ה'

ב"ק לח: הוריו' י:], ח) צ"ל

גליון הש"ס

יהללוך. כ) (נשמת כל חי) וגומרין בו

וקורא נשמת כל חי ברכת השיר

את חנניה, ט) שר של ברד,

אלהינו ורבי יוחנן אמר ב נשמת כל חי ת"ר

י) [תהלים קלו], כ) עיין

גמרא אמר חנניה כי

לפי שבשבתות אומרים אותו אחר

בא"י מלך מהולל בתשבחות וזו היא

רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול

בטור סימן תפ, ל) [שמות

לשמך תן כבוד. עי'

פסוקי דזמרה ורבינו חיים כהן לא

ברכת השיר דמתניתין כלומר ברכת

❖

כג], מ) [עירובין נג.],

ירושלמי פ"ט דסוטה הל' ו

דברי ר"ט וי"א 1 ה' רועי לא אחסר מהיכן הלל

השבח: ור' יוחנן אמר נשמת כל חי.

היה חותם ביהללוך כי אם בנשמת

וביפ"מ שם: שם יורקמו

הגדול רבי יהודה אומר מהודו עד נהרות

ג 2

שר הברד. עי' ריש תענית

לבדו משום דלישנא דברכת השיר

אף נשמת דהיינו ברכת השיר דמתני'

❖

בבל ורבי יוחנן אומר משיר המעלות עד משמע חדא ברכה : מהודו עד

תוד"ה וישמע:

תורה אור השלם

דאילו יהללוך אנו אומרים בכל יום

נהרות בבל רב אחא בר יעקב אמר מכי על נהרות בבל. וכן אנו עושים

שאומרים בו את ההלל ומאי שנא

1. מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ רֹעִי

הגהות מהר"ב

לֹא אֶחְסָר: תהלים כג א

ליל פסח דנקט אם לא להוסיף עוד

ורננו צדיקים בה' אינו מן המזמור:

יעקב בחר לו יה עד נהרות בבל ולמה נקרא

2. הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב כִּי

רנשבורג

ברכה אחרת והיינו דאמר הלכה

מן

שמו הלל הגדול א"ר יוחנן מפני שהקב"ה

לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

א] גמ' מהר צועה להפתח.

כרבי יוחנן בתרוייהו וקבעוהו לאחר

תהלים קלו א

יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה א"ר יהושע בן לוי הני

3. עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם

נ"ב חסר סיפא דקרא ולא

הלל הגדול שצריך לאומרן כדלקמן

❖

עשרים וששה הודו כנגד מי כנגד כ"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן

ימות ועי' מהרש"א בח"א:

יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ

דהשתא איכא ברכה בכל חדא וחדא

אֶת צִיּוֹן: תהלים קלז א

להם תורה וזן אותם בחסדו א) אמר רב חסדא מאי דכתיב 2 הודו לה' כי טוב

4. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ

והכי הויא מילתא שפיר כך נראה

הודו לה' שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו ואת עני בשיו יתום

יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ:

מוסף רש"י

בעיני: ה"ג ת"ר רביעי גומר עליו

תהלים קלה ד

בביצתו אלמנה בתרנגולתה א"ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה

את ההלל ואומר עליו הלל הגדול:

5. אֶל הָאִשָּׁה אָמַר

את המועדות. חולו של

מועד (מכות כג.). את חג

דאילו ביולדה כתי' בעצב ובמזונות כתי' בעצבון (א"ר) יוחנן קשין מזונותיו

ה' רועי. על שם המזון שאכלו

הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ

ב)

המצות תשמור. מפרש

וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים

צריך לומר: שהקדוש ברוך הוא

של אדם יותר מן הגאולה דאילו בגאולה כתיב המלאך הגואל אותי מכל רע

בחגיגה (יח.) אם בראשון

וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ

יושב ברומו של עולם כו'. דכתיב

ובשביעי הרי כבר אמור,

מלאך בעלמא ואילו במזונות כתיב 8 האלהים הרועה אותי א"ר יהושע בן לוי

וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ:

הא לא בא להזהיר אלא על

בראשית ג טז

ביה נותן לחם לכל בשר והיינו דבר

בשעה שאמר הקב"ה לאדם וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר

ג)

6. וּלְאָדָם אָמַר כִּי

חולו של מועד שאסור

גדול: בטובתו. בטובה שהשפיע לו

בעשיית מלאכה (מכות

לפניו רבש"ע אני וחמורי נאכל באבוס אחד כיון שאמר לו 01בזעת אפך תאכל

שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ

❖

והכי משמע כי טוב כי לעולם חסדו

וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר

שם)

לחם נתקררה דעתו אמר ר"ש בן לקיש אשרינו אם עמדנו בראשונה ועדיין

ד)

צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל

חסד הוא עושה לעולם בכי טוב

מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה

לא פלטינן מינה דקא אכלינן עיסבי דדברא אמר רב שיזבי משמיה דרבי

כלומר בטוב שנתן לו: עשיר בשורו

בַּעֲבוּרֶךָ

בְּעִצָּבוֹן

מוסף תוספות

אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף דכתיב נותן לחם

עני בשיו. מפסידו ממון ומכפר על

תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:

בראשית ג יז

א. ולמה יחתום שתי

גופו: בעצבון. תרי משמע: כקריעת

לכל בשר וסמיך ליה לגוזר ים סוף לגזרים אמר ר"א בן עזריה קשין נקביו של

ה)

7. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי

פעמים על ברכה אחת.

ים סוף. כלומר נס גדול עושה לו

❖

אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף שנאמר א] מהר צועה להפתח וכתיב בתרי'

תוס' ר"פ.

מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת

הקדוש ברוך הוא למי שנותן לו מזונות

הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי

רוגע הים ויהמו גליו ואמר רב ששת משום ר"א בן עזריה כל המבזה את

ו)

וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם

כאשר עשה לישראל שקרע להם ים

המועדות כאילו עובד ע"ז שנאמר אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה

וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב

רבינו חננאל

סוף ונפקא מיניה למבעי רחמי:

הָאָרֶץ: בראשית מח טז

את חג המצות תשמור ואמר רב ששת משום ר"א בן עזריה כל המספר לשון

8. וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר

קשין נקביו של אדם. כשהוא עצור:

מאי ברכת השיר ר' יהודה

הרע וכל המקבל לשון הרע וכל המעיד עדות שקר בחבירו ראוי להשליכו

אומר יהללוך ר' יוחנן

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ

צועה. לשון עצור וחגור כמו צועה

אומר נשמת כל חי. ת"ר

אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם

לכלבים שנאמר לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה לא תשא שמע שוא

ברב כוחו (ישעיה סג): כל המבזה

חמישי אומר עליו הלל

וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה

וקרי ביה לא תשיא וכי מאחר דאיכא הלל הגדול אנן מ"ט אמרינן האי משום

הגדול דברי ר' טרפון, ויש

את המועדות. שעושה מלאכה בחולו

אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם

אומרים ה' רועי לא אחסר.

הַזֶּה: בראשית מח טו

של מועד דכתיב ל) את חג המצות

שיש בו ה' דברים הללו יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה ותחיית

9. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ

מהיכן הוא אומר הלל

תשמור ונפקא לן במסכת חגיגה

הגדול, רב אמר מהודו עד

המתים וחבלו של משיח יציאת מצרים דכתי' 61בצאת ישראל ממצרים וקריעת

לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב

על נהרות בבל, רבי יוחנן

הַשָּׂדֶה: בראשית ג יח

(דף יח.) איסור מלאכה בחולו של

ים סוף דכתיב הים ראה וינוס מתן תורה דכתי' ההרים רקדו כאילים תחיית

01. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל

אומר משיר המעלות עד

מועד: המקבל לשון הרע. שמקבלו

על נהרות בבל, רב אחא

המתים דכתיב 91 אתהלך לפני ה' חבלו של משיח דכתיב 02לא לנו ה' לא לנו

לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל

ומאמינו על חבירו. אע"ג דלקבוליה

בר יעקב אמר מכי יעקב

הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ

וא"ר יוחנן לא לנו ה' לא לנו זו שעבוד מלכיות איכא דאמרי אמר רבי יוחנן

בחר לו יה ועד על נהרות

כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר

לא מיבעי ליה למיחש ליה מיבעי

בבל. למה נקרא הלל

תָּשׁוּב: בראשית ג יט

לא לנו ה' לא לנו זו מלחמת גוג ומגוג רב נחמן בר יצחק אמר מפני שיש בו

כדמפרש במסכת נדה (דף סא.):

11. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר

הגדול, אמר רבי יוחנן

מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם שנא' אנה ה' מלטה נפשי חזקיה אמר מפני

וקרי ביה לא תשיא. נראה בעיני

מפני שהקב"ה יושב

כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ברומו של עולם ומחלק

תהלים קלו כה

דלא גרסינן ליה. דכולהו משתמע

שיש בו ירידתן של צדיקים לכבשן האש ועלייתן ממנו ירידתן דכתיב לא

21. מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ

מזון לכל בריה. אמר רבי

מלא תשא שכשמספר או מעיד הרי

לנו ה' לא לנו $ אמר חנניה כי לשמך תן כבוד אמר מישאל על חסדך ועל

יהושע בן לוי כ"ו הודו

וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא

נושא בפיו שמע שוא: וכי מאחר

כנגד כ"ו דור שלא היתה

יֶחְסַר לַחְמוֹ:

אמתך אמר עזריה למה יאמרו הגוים אמרו כולן עלייתן מכבשן האש דכתיב

להם תורה וזנם הקב"ה

ישעיהו נא יד

דאיכא הלל הגדול. שמשובח יותר

הללו את ה' כל גוים אמר חנניה שבחוהו כל האומים אמר מישאל כי גבר

31. אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא

בחסדו. מאי דכתיב הודו

כמו שפירש רבי יוחנן למעלה משום

לה' כי טוב, הודו למי

תַעֲשֶׂה לָּךְ: שמות לד יז

עלינו חסדו אמר עזריה ואמת ה' לעולם הללויה אמרו כולן ויש אומרים ואמת

41. וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן

שגובה חובו של אדם

דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר

ה' לעולם גבריאל אמרו בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך

בטובתו. פי' מכל אדם כפי

לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה

אנן מאי טעמא אמרינן האי הלילא

השג ידו, עשיר בשורו עני

לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב

כבשן האש אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ארד ואצנן ואציל

על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא

בשיו אלמנה בתרנגולתה

תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ:

שמות כב ל

יתום בביצתו. א"ר יוחנן

את הצדיק מכבשן האש אמר לו הקב"ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו

תבא על הציבור לכשנגאלין: חמשה

51. לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא

קשין מזונותיו של אדם

דברים. דמיירי נמי בגאולה:

נאה ליחיד להציל את היחיד ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה אמר

ז)

כפלים כיולדה, ביולדה

אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע

ההרים רקדו כאילים. בשעת מתן

כתיב בעצב תלדי בנים

תזכה ותציל שלשה מבני בניו דרש ר"ש השלוני בשעה שהפיל נבוכדנצר

לִהְיֹת עֵד חָמָס:

ובמזונות כתיב בעצבון

שמות כג א

תורה דכתיב (תהלים סח) למה תרצדון

הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש עמד $ יורקמו שר הברד לפני

61. בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל

ח)

תאכלנה. ר' אלעזר אומר

הרים וגו': גבריאל אמרו. כשניצולו

כקריעת ים סוף שנאמר

מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם

הקב"ה אמר לפניו רבש"ע ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללו

חנניה מישאל ועזריה והוא היה שם

לגוזר ים סוף לגזרים

תהלים קיד א

לֹעֵז:

מכבשן האש אמר לו גבריאל אין גבורתו של הקב"ה בכך שאתה שר ברד

71. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן

וסמיך ליה נותן לחם לכל

ט)

דכתיב (דניאל ג) ורויה די רביעאה

בשר. ר' לוי אמר יתר מן

יִסֹּב לְאָחוֹר:

והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש ארד ואקרר מבפנים

דמי לבר אלהין לפי שהקדוש ברוך

הגאולה שנאמר המלאך

תהלים קיד ג

ואקדיח

81. הֶהָרִים רָקְדוּ

הוא הבטיחו על כך כשנשלך אברהם

הגואל אותי מכל רע על

ידי מלאך, ובמזונות כתיב

כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי

באור כשדים וכשקיים לו אמר ואמת

האלהים הרועה אותי. רבי

תהלים קיד ד

צֹאן:

ה' לעולם שקיים הבטחתו: בשעה שהפיל נמרוד. שעל שם כן נקרא אמרפל על שם שאמר והפיל את אברהם בכבשן מ):

91. אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ

אלעזר בן עזריה אומר

כקריעת ים סוף שנאמר

ואקדיח

בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים:

מהר צועה להפתח וכתיב

תהלים קטז ט

02. לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ: תהלים קטו א 12. וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִׁי: בתריה רוגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו. ר' חמא בר' חנינא אמר כיום המיתה שנאמר לא ימות לשחת ולא יחסר לחמו.

תהלים קטז ד 22. הַלְלוּ אֶת יְיָ כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים: תהלים קיז א

אמר רב ששת קשין נקביו של אדם כקריעת ים סוף שנאמר מהר צועה להפתח וכתיב בתריה רוגע הים וגו'. אמר רב ששת

המבזה את המועדות כאלו עובד ע"ז שנאמר אלהי מסכה וגו' וכתיב בתריה את חג המצות תשמור. ועוד אמר המספר לשון

הרע והמקבלו והמעיד עדות שקר ראוי להשליכו לכלבים, שנאמר לא תשא שמע שוא וסמיך ליה לכלב תשליכון אותו. ואקשינן וכי מאחר דאיכא הלל הגדול מאי טעמא שבקינן ליה וקרינן להאי, ופריק ר' יוחנן מפני שיש בו ה' דברים יציאת מצרים

שנאמר בצאת ישראל ממצרים, קריעת ים סוף שנאמר הים ראה וינוס, מתן תורה שנאמר ההרים רקדו כאילים, תחית המתים שנאמר אתהלך לפני ה' בארצות החיים, חבלו של משיח שנאמר לא לנו ה' לא לנו. רב נחמן אמר מפני שיש בו מלוט

הצדיקים מגיהנם שנאמר אנא ה' מלטה נפשי. ענין אברהם אבינו שהפילו נמרוד לכבשן האש, וענין חנניה מישאל ועזריה שהפילן נבוכדנצר לכבשן האש.