קיח:
ערבי פסחים פרק עשירי פסחים
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
ואקדיח מבחוץ. לשרוף את הזורקים אותן לתוך האור דכתיב (דניאל ג) גובריא אילך די הסיקו לשדרך מישך ועבד נגו קטיל הימון
א) [שבת צז. חולין קכז.],
1. אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא
ב) ערכין טו., ג) [חולין
שביבא דנורא: ואמת ה' לעולם. שקיים לי דברו ושמר לי הבטחתו שהבטיחני להציל מבני בניו של אברהם: שנתן לו רבו מתנה.
הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא
כ:], ד) ר"ה יז. ע"ש,
זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ
פרנסה לדגים: ה"ג כיון דנחיתו כוכבי שמיא עלייהו נחיתו לאקורי נפשייהו בנחל קישון: ואמת ה' לעולם. ששילם לנו מתנותינו מחיל
ה) [שלח לו], ו) [אולי
וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:
מרוב חטאותם בגלות: כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים.
והיינו עקרת הבית: אומות העולם
פרעה להתפרנס ממנו: שמוני בניך.
מלת אמר טעות הדפוס],
תהלים קו ז
ז) [בקרא כתיב בזר],
מאי עבידתייהו. לשבוחי משום
2. וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא
ח) [ר"ש ברבי כצ"ל],
אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם
מן
דגבר עלינו חסדו הא עלן לשבוחי:
ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס אמר לו
שמים נלחמו הכוכבי' ממסילותם.
א)
ט) [ר"י בר' יוסי לרבי
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם
אגבורות ונפלאות. דחזיתו שעשה
כצ"ל], י) [דניאל ג], כ) צ"ל
במקומן היו עומדים וראשן
הקב"ה רד באותה שעה פתח גבריאל ואמר
מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם:
קודם ד"ה ואמת, ל) [דניאל
לי: וקנה. עדת ישראל בין הקנים
שמות יד ל
מגיע עד לארץ וכן פירש"י בנימוקי
ואמת ה' לעולם ר' נתן אומר ואמת ה' לעולם
ז], מ) [וע"ע תוספות לעיל
3. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב
ביער: חזיר מיער. זה אדום שכתוב בה
מקרא ותימה למ"דבפ'מי שהיה(לעיל
א
צד. ד"ה כל ותוספות חגיגה
דגים שבים אמרוהו כדרב הונא דאמר רב
בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם
❖
(שם ז) אכלה ומדקה ושארא ברגלה
יב. ד"ה מסוף],
דף צד.) כל העולם כולו תחת כוכב א'
וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ:
הונא ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו
רפסה וזה דרכו של חזיר: שכל
שמות יד ז
עומד האיך ירדו הכוכבים ב הלא מאחד
4. וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל
ב) וכדדרש רבה בר מרי מאי דכתיב 1 וימרו
מעשיה נכתבים בקולמוס אחד. כלו'
נתמלא העולם י"ל דלא איירי אלא
אֶל יְיָ כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת
מוסף רש"י
על ים בים סוף מלמד שהמרו ישראל באותה
פה אחד להם להרע: מתרפס. מתיר
בכוכבים של גלגל שהן מזלות קבועים
רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ
כך מצריים עולים מצד
פס פושט יד: ברצי. כלומר מתנים
שעה ואמרו כשם שאנו עולין מצד אחד כך
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה
אבל שאר כוכבים קטנים הם מ):
אחר. רחוק ממנו וירדפו
עֶשְׂרִים שָׁנָה:
עם ישראל לעשות רצונם בשוחד
מצריים עולים מצד אחר אמר לו הקב"ה לשר
כמצודה
אחרינו (שמות יד ל).
שופטים ד ג
בעיקרי בתים. קרו"ט
שהם מקבלים ואין מקיימין דבריהם:
5. מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ
של ים פלוט אותן ליבשה אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שנותן לו רבו
בלע"ז (חולין כ:). אע"פ
הַכּוֹכָבִים
מִמְּסִלּוֹתָם
זה שדלה אני במצות. כגון
מתנה וחוזר ונוטל ממנו אמר לו אתן לך אחד ומחצה שבהן אמר לו רבש"ע יש
רשב"ם
נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא:
בינונים, שאין זכיותיהן
שופטים ה כ
עבד שתובע את רבו אמר לו נחל קישון יהא לי ערב מיד פלט אותן ליבשה
מכריעין לתלות להם
ואקדיח מבחוץ. לשרוף את הזורקין
6. נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל
ובאו ישראל וראו אותן שנאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים
בזכותם, לך אני ולי נאה
2
קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן
אותן לתוך האור כדכתיב י) גובריא
להושיע. להטות כלפי
תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז:
מאי אחד ומחצה שבהן דאילו בפרעה כתיב שש מאות רכב בחור ואילו
❖
אילך די הסיקו לשדרך וגו' עד קטיל
3
חסד (ר"ה יז.).
שופטים ה כא
בסיסרא כתיב תשע מאות רכב ברזל כי אתא סיסרא [אתא עלייהו בדקרי
7. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת
הימון שביבא דנורא: פלוט אותן
4
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ
ליבשה. וניתנו לקבורה שם בזכות
דפרזלא הוציא הקב"ה עליהם כוכבים ממסילותם דכתיב] מן שמים נלחמו
5
תהלים קיג ט
יָהּ:
מוסף תוספות
שאמרו (שמות יד) כי ה' נלחם להם
8. אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ
הכוכבים כיון דנחיתו כוכבי שמים עלייהו אקדירו הני דקרי דפרזלא נחיתו
א. וכן איתא במדרש
במצרים והיינו דכתיב (שם טו) נטית
אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי:
לאקרורי למיסחי נפשייהו בנחל קישון אמר לו הקב"ה לנחל קישון לך והשלם
שאורך הכוכב מהלך ת"ק
תהלים קטז א
ימינך תבלעמו ארץ שנשבע הקב"ה
שנה כמן השמים ועד
9. הַלְלוּ אֶת יְיָ כָּל גּוֹיִם
ערבונך מיד גרפם נחל קישון והשליכן לים שנאמר 6 נחל קישון גרפם נחל
לארץ שלא תענש על קבורתן: שנותן
הארץ שהיה ראש אחד
שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים:
קדומים מאי נחל קדומים נחל שנעשה ערב מקדם באותה שעה פתחו דגים
תחוב ברקיע והשני היה
תהלים קיז א
לו רבו מתנה. פרנסה לדגים: כיון
בארץ. תוס' חגיגה יב.
01. יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי
של ים ואמרו ואמת ה' לעולם אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב 7 מושיבי
דנחיתו כוכבי שמיא עלייהו נחיתו
❖
ב. באויר העולם. שם.
מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו
עקרת הבית אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו
לאקורי נפשייהו בנחל קישון: כ) פתחו
ג)
לֵאלֹהִים:
תהלים סח לב
דגים. שבים: נחל קישון גרפם.
הדרה בעיקרי בתים: דרש רבא מאי דכתיב אהבתי כי ישמע ה' אמרה
ד)
8
11. גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת
רבינו חננאל
לים כדכתיב (קהלת א) כל הנחלים
כנסת ישראל רבש"ע אימת אני אהובה לפניך בזמן שתשמע קול תחנוני
אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים
הולכים אל הים: ואמת ה' לעולם.
וענין וימרו על ים בים סוף
מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף בִּזַּר
דלותי ולי יהושיע אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אע"פ שדלה אני
ישראל שבאותו הדור קטני
עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ:
ששילם לנו מתנותינו מחיל פרעה
במצות לך אני ולי נאה להושיע אמר רב כהנא כשחלה רבי ישמעאל בר' יוסי
אמנה היו אמרו כשם שאנו
תהלים סח לא
להתפרנס ממנו: אמרה כנסת ישראל.
עולין מצד זה כך המצרים
21. יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר
וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה: שלח לו ר' אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך שלח לו
עלו מן הצד האחר וכו'.
הזקנים והחשובים שבהן אמרו על
כך אמר אבא מאי דכתיב הללו את ה' כל גוים אומות העולם מאי עבידתייהו
אמרה כנסת ישראל אע"פ
תהלים פ יד
9
שאינם חשובים
כל כך כדמשמע אם
שדלה אני מן המצות לי
31. וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ
ה"ק הללו את ה' כל גוים אגבורות ונפלאות דעביד בהדייהו כל שכן אנו דגבר
הבנים שהאם צועקת על הבנים
נאה להושיע אהבתי כי
קֹדֶשׁ לַיְיָ לֹא יֵאָצֵר וְלֹא
עלינו חסדו (אמר לו) ועוד (חדא) עתידה מצרים שתביא דורון למשיח כסבור
ישמע ה' הללו את ה'
ששמוה עקרת הבית: שמוני בניך.
יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְיָ
ה)
כל גוים, וכל שכן אנו
יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל
בגלות: כחולדה זו
מרוב חטאתם
אינו מקבל מהם אמר לו הקב"ה למשיח קבל מהם אכסניא עשו לבניי במצרים
דגבר עלינו חסדו. וענין
לְשָׂבְעָה
וְלִמְכַסֶּה
הדרה בעיקרי בתים. והיינו עקרת
יאתיו חשמנים מני מצרים,
מיד 01 יאתיו חשמנים מני מצרים נשאה כוש ק"ו בעצמה ומה הללו שנשתעבדו
עָתִיק: ישעיהו כג יח
למלך המשיח. לא יאצר
הבית: אני אהובה לפניך. אהבתי
בהן כך אני שלא נשתעבדתי בהן לא כ"ש אמר לו הקב"ה קבל מהם מיד
ולא יחסן כי ליושבים
משמע כמו אהבתני כלומר אהבת
לפני ה', זה המקבל
01 כוש תריץ ידיו לאלהים נשאה מלכות [רומי] הרשעה ק"ו בעצמה ומה
אותי: לי נאה להושיע. יותר מכל
פני חבירו בישיבה.
הללו שאין אחיהן כך אנו שאנו אחיהן לא כ"ש אמר לו הקדוש ברוך הוא
האומות שהרי ישראל ייחדוך:
לגבריאל 11 גער חית קנה געור חיה וקנה לך עדה דבר אחר געור חית קנה
כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח
שדרה בין הקנים דכתיב יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה אמר רבי
לו כו'. בהרבה מקומות בש"ס מצינו
ו)
21
ששלח לו רבי לרבי ישמעאל ברבי
חייא בר אבא אמר רבי יוחנן געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד
יוסי בחליו כן והדברים שהשיב לו
11 עדת אבירים בעגלי עמים ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים
כאן לא השיב לו פעם אחרת ושמא
מתרפס ברצי כסף שפושטין יד לקבל ממון ואין עושין רצון בעלים פיזר עמים
ז)11
11
חלאים הרבה חלה רבי ישמעאל
קרבות יחפצון מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם קריבות שהיו
ובכל פעם ופעם שלח לו רבי והוא
חפצין בהן ועוד שלח לו ג' מאות וששים וחמשה שווקים בכרך גדול של רומי
משיב לו אי נמי כולן השיבן בפעם
וכל אחד ואחד היו בו שלש מאות וששים וחמשה בירניות וכל בירנית ובירנית
אחת ובש"ס סידרן במסכתות כל
היו בו שלש מאות וששים וחמשה מעלות וכל מעלה ומעלה היו בו כדי
אחת על מקומה: אומות העולם
לזון את כל העולם כולו אמר רבי (ישמעאל) לרבי ואמרי לה (לר' ישמעאל
מאי עבידתייהו. לשבוחי משום
ח)
ט)
דעלינו גבר חסדו הא עלן לשבוחיה:
בר יוסי) הני למן לך ולחברך ולחברותך שנאמר סחרה ואתננה קודש לה'
31
אגבורות ונפלאות. דחזינן שעשה
לא יאצר ולא יחסן כי ליושבים לפני ה' יהיה וגו' מאי לא יאצר תני רב יוסף
בעולם וכל שכן אנו כי גבר עלינו
לא יאצר זה בית אוצר ולא יחסן זה בית גניזה מאי כי ליושבים לפני ה' אר"א
חסדו יותר מכל אומה ולשון: יאתיו
זה
חשמנים. דורונות למלך המשיח
לירושלים כדכתיב לעיל מיניה מהיכלך על ירושלים לך יובילו מלכים שי: געור חיה. אומה הרשעה: וקנה לך עדה. ישראל. ואית דמפרשי
מצרים וכוש דכתיב אבירים ולא נהירא דסתם עדה ישראל: קנה. דריש לשון קנים: בין הקנים. ביער דחזיר ביער זו אדום שכתוב בה ל) אכלה
ומדקה ושארא ברגלה רפסה זה דרכו של חזיר: נכתבין בקולמוס אחד. כלומר כולן פה אחד להרע לישראל. אם בא ישראל לדין לפניהם כולן
מחייבין אותו מדכתיב קנה ולא כתיב קנים משמע קולמוס אחד: בעגלי עמים. עגלים של כל העולם הפקר שאין להם בעלים: מתרפס.
מתיר פס פושט יד: ברצי. כלומר מתנין עם ישראל לעשות רצונם בשוחד שהן מקבלין ואין מקיימין דבריהן: בירניות. מגדלים: לחברותך.
לחברי חבירך: בית אוצרותיהן. של תירוש דגן ויצהר: ולא יחסן. לשון חוסן. זה בית גנזיהן של כסף
וזהב הגנוזין וטמונים בחוזק ובחוסן:
זה