הכל שוחטין פרק
ראשון
חולין
ב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הכל
הכל
שוחטין. כתוב בהלכות ארץ ישראל דנשים לא ישחטו מפני
שוחטין. כל היכא דתני הכל כולהו מייתי להו בשמעתא
א א
א)
קמייתא דערכין ומפרש הכל לאתויי מאי. והכל שוחטין
שדעתן קלות ואין נראה דאפילו במוקדשין שוחטות לכתחלה
ב)
דמתניתין פליגי בה אמוראי בגמרא למר לאתויי טמא בחולין ולמר
ל) כדאמרינן פרק כל הפסולין כל הפסולים ששחטו
ג) ד)
גמ'
ב ב
לאתויי כותי או מומרח): וכולן. בגמראט) מפרש מאי וכולן: ושחיטתן
דיעבד אין לכתחלה
לא
ורמינהי ושחט מלמד שהשחיטה כשרה כו'
ה)
ו)
כשרה דיעבד. בתמיה. וקשה רישא
ומשני הוא הדין דאפילו לכתחלה
ג ג
ז)
אלא משום דבעי למיתני טמא
דמשמע דההוא דאתרבי מהכל לכתחלה
ד ד
במוקדשים דלכתחלה לא תנא נמי
אתרבי ואילו סיפא משמע דכי מרבינן
ח)
ט)
ה
הכל
ששחטו ולא קאמר משום דבעי למיתני
מהכל דיעבד מרבינן לה אבל לכתחלה
י)
נשים דתנא להו ברישא אלא ודאי
לא אתרבי והא ליכא למימר כולה
ה ו
כ)
ל)
משום דנשים שוחטות לכתחלה אפילו
מתניתין לכתחלה וחדא קתני דכיון
במוקדשין והא דלא קתני הכל שוחטין
דתנא הכל שוחטין פשיטא דכשרה:
❖
וכל הכל לכתחלה הוא. דתקשה לך
אחד אנשים ואחד נשים כדקתני
מ) נ)
ולא תוכל לומר כולה דיעבד וה"ק
בתמורה התם אצטריך
שיטה מקובצת
שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה
הכל תורת שחיטה נוהגת בהן שאם
למיתנייה ד] כדפירש בריש תמורה
א
ב
ס)
❖
שחטו אותן הפסולין דמתרבי תהא
משום דכל הפרשה כולה נאמרה בלשון
א] אלא הכל מעריכין.
וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן וכולן ששחטו
נמחק מלת אלא: ב] ורישא
גמ'
שחיטתן כשרה: אלא הכל ממירים.
זכר אבל הכא אין חידוש באשה יותר
ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה: הכל
ה"ק הכל תורת תמורה:
מי מצית למימר לכתחלה יביא בהמת
מבאיש ובפרק כל הפסולין
ג] קטן היודע להפלות
שוחטין (א) לכתחלה ושחיטתן כשרה דיעבד
תורה אור השלם
גבי קדשים איצטריך למיתני נשים
חולין אצל בהמת קדשים ויאמר זו
ולפרש לשם מי נדר
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי
1. לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר
ולשם מי הקדיש ואם
משום דבשאר עבודות נשים פסולות
תמורת זו. הכל דתמורה מפרש התם
סמוך: ד] איצטריך
וכל הכל לכתחלה הוא אלא מעתה ג הכל
שמא
אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע
יקלקלו כו'.
אפילו כהנות:
לאתויי יורש שממיר בקרבן אביו
למיתני' כדמפרש בריש
בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר
ממירין אחד האנשים ואחד הנשים ה"נ
לאחר מיתת אביו דהתם תנן י) אין
בגמרא דייק מדקתני שמא
תמורה: ה] דילמא אתי
בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא
למטעי להכשיר שחיטתן:
דלכתחלה הוא והא כתיב לא יחליפנו ולא
ממירין בשל אחרים: טוב. תם:
וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:
יקלקלו ולא קתני שמא קלקלו ש"מ
1
❖
ו] עסקינן כמו ברישא:
ויקרא כז י
רע. בעל מום: התם כדקתני טעמא.
אין מוסרין להן חולין לכתחלה ופ"ה
ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב התם
2. וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא
דעקר להכל דרישא דלא תימא לכתחלה
אפילו אחרים רואין אותן וק' לפירושו
יִהְיֶה בְךָ חֵטְא:
כדקתני טעמא לא שהאדם רשאי להמיר
דברים כג כג
הוא אבל הכל שוחטין בדוכתיה קאי
דהא מסיפא שמעינן לה וכולן ששחטו
רבינו גרשום
אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים
3. טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר
ד
ואחרים רואין אותן כו' דמשמע דיעבד
דכל כמה דלא עקר ליה ותנא לא
הכל שוחטין ושחיטתן
מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם:
א] אלא הכל מעריכין ונערכין נודרין ונידרין
❖
שיהו הפסולים רשאים לשחוט כדעקר
דוקא וליכא למימר דדיעבד נקט
קהלת ה ד
כשרה. כלומר הכל
הכי נמי דלכתחלה והא כתיב וכי תחדל
שוחטין משמע לכתחלה
ה
2
התם משמע דלכתחלה רבינהו והדר
משום טמא במוקדשין או אין מומחין
ושחיטתן כשרה דאיעבד
לנדור לא יהיה בך חטא וכתיב 3 טוב אשר
תני ושחיטתן כשרה דמשמע דיעבד:
אבל חש"ו אפילו לכתחלה שוחטין
וקשיא רישא לסיפא:
הגהות הב"ח
לא תדור משתדור ולא תשלם ותניא טוב מזה
לא שהאדם רשאי. דכתיב לא יחליפנו
באחרים רואין אותן דהא רבא הוא
התם כדקתני טעם כלומר
(א) גמ'
[דאסור] לכתחלה: הכל
ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי רבי מאיר ר'
ורישא הכי קאמר הכל ב] דין תמורה
דדייק שמא קלקלו לא קתני ולרבא לא
ו
מעריכין. דאמר ערך פלוני
❖
נוהגת בהם והא דתנא ברישא הכל
קאי וכולן ששחטו אלא אחש"ו כדאמרינן
יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם ואפי'
נותן הכל לפי שהוא אם בן
חמשים כבן חמשים אם בן
ממירין ואיצטריך ליה תו לפרושי לא
בגמרא וי"מ דגרס לקמן רבה אבל
רבי יהודה לא קאמר
אלא באומר הרי זו
עשרים כבן עשרים אם בן
שהאדם רשאי כו' ולא נקט ברישא
רבא לא דייק בין יקלקלו לקלקלו
אבל
חדש כבן חדש: ונערכין
מוסף רש"י
לשון קצרה הכל שהמירו תמורתם
כי היכי דלא חייש בהא דלא קתני
דיכול להעריך עצמו ונותן
וכולן ששחטו.
ערכו הכל לפי הזמן וזה
ואם שחטו ור"ת מפרש דאין מוסרין להן חולין לכתחלה לשחוט אפילו
תמורה לשון התנאים הוא זה כמו הכל שוחטין הכל סומכין הכל
(לקמן לא.
הערך: נודרין. רשאי לומר
חייביןכ) הלכך הכא אע"ג דהוצרך להאריך לא שינה התנא את לשונו:
כדי להשליך לכלבים דלמא אתי ה] למיכל שיטעו להכשיר שחיטתן
דמי פלוני עלי ונותן (דמיו
ועי"ש יב: הובא לקמן ב:)
מומר. נתפסת השניה ושתיהן קדושות: וסופג את הארבעים.
מתוך שיראו שמוסרים להן כדפטר לקמןמ) שחיטתן מכסוי דלמא אתי
הכל ממירין.
כו' עד נותן) דמיו ושמין
אותו כעבד: ונידרין. רשאי
משום לאו דלא ימיר: הכל מעריכין. התם מפרש לאתויי מופלא
למימר שחיטה מעלייתא היא וניחא השתא דבאין אחרים רואין אותן
(תמורה ב.) לא שהאדם
לומר דמי עלי ונותן דמיו:
התם
כדקתני טעמא. פירש בקונטרס דעקר
סמוך לאיש קטן היודע להפלות ג] לשם מי מקדישין ואם סמוך
ו] עסקינן ברישא:
רשאי להמיר.
טוב מזה ומזה שאינו
לפרקו הוא כגון בן י"ב שנה ויום אחד דבריו קיימין אע"פ שעדיין
ליה להכל דרישא דלא תימא לכתחלה הוא ולשון כדקתני טעמא לא
(שם) אלא שאם
נודר כל עיקר. כלומר טוב
המיר מומר.
ממי שנודר ומשלם וממי
קטן הוא עד י"ג שנה ויום אחד: מעריכין. תורת מעריכין עליהם
משמע כפירושו ומה שפירש נמי במסקנא גבי דאי דיעבד תרתי
שנודר ואינו משלם. ואיזה
שאם אמר ערכי עלי או ערך פלוני עלי נדרו קיים ואע"ג דקטן הוא
דיעבד למה לי ואע"ג דבתמורה נמי תני והדר מפרש התם לא תנא
(ב"מ צא.)
זה מי שאינו נודר כל עיקר
כי האי גוונא הכל ממירין ותמורתן תמורה גבי הדדי ואי משום לא
זה הנודר חייב ליתן כפי שנים של נערך והדמים קצובין בפרשה :
ונותן בלא נדר שמי שנודר
(תמורה ב.) וסופג את
ואינו משלם חיישינן שמא
הכל נערכין. יש להם ערך ואפילו מוכה שחין שאינו שוה כלום לימכר
שהאדם רשאי להמיר משום דבעי לאסוקי וסופג את הארבעים
הארבעים.
יהא עובר בבל תאחר:
בשוק יש לו ערך הכתוב בפרשה ואם אמר על עצמו ערכי עלי
לאשמועינן דלוקין על לאו שאין בו מעשה אין נראה דמשום וסופג
(ב"מ צא.) הכל
מעריכין.
או אמר על אחר ערך מוכה שחין זה עלי לא אמרינן הואיל ודמים
את הארבעים לחודיה לא הוה ליה למיתני תרתי דיעבד דהוה מצי
אין לו ערך נמי אין לו: הכל נודרים. דמי עלי או דמי פלוני עלי.
למיתני הכל ממירים והממיר סופג את הארבעים ועוד דבריש תמורה
פריך הכל ממירים לכתחלה ולא שהאדם רשאי להמיר דיעבד
והתם מפרש דאיידי דבעי למיתני הכל נידרין תנא נמי הכל נודרים:
הכל נידרים. כל אדם השוה כלום יש לו דמים ואם אמר דמי עלי או
ומשני התם רב יהודה הכי קתני הכל מתפיסים בתמורה נ)אחד שוגג
אמר על אחר דמי פלוני עלי נותן לפי מה שהוא נמכר בשוק ואפילו היה
ואחד מזיד והוה ליה לשנויי דתנא ליה משום וסופג את הארבעים
ונערכין.
הנידר זה פחות מבן חדש ואמר דמי תינוק זה עלי יתן דמיו ואע"פ
כדפירש בקונטרס כאן ונראה לרבינו תם דשינויא דהכא הוי כההיא
(ערכין ב.)
שאין פחות מבן חדש נערך ואם אמר ערכו עלי פטור מכלום שלא
דתמורה והכי קאמר התם כדקתני טעמא דלהכי תנא הכל ממירים
נודרין.
נתנה בו תורה ערך דכתיב ואם מבן חדש ועד בן חמש
דמשמע לכתחלה לאשמעינן שאפילו המיר במזיד דהיינו לכתחלה
שנים דמים מיהא יש לו לפי שויו ואם אמר בתורת דמים נותן
מומר דלא תימא ארבעים בכתפיה וכשר כדאמרן בהתודה
ונידרין.
דמיו: לא יהיה בך חטא. הא אם תדור יהיה בך חטא: טוב
וקשה לפירושו דבסוף פרק קמא דתמורה משמע דמן
שאינו
(שם)
אשר לא תדור. לעיל מיניה כתיב את אשר תדור שלם ואפילו הכי
הדין ראוי להיות תמורה במזיד יותר מבשוגג דקאמר יהיה לרבות שוגג
נודר כל עיקר.
טוב אשר לא תדור שמא תדור ולא תשלם הכי מפרש ליה רבי
כמזיד ויש לומר דלענין בהמה שתהא כשרה למזבח פשוט לן שוגג
מאיר: טוב מזה ומזה. מנודר ומשלם ומנודר ואינו משלם: שאינו
יותר ממזיד אי נמי התם איירי במזיד ולא אתרו ביה דלא הוו ארבעים
וסופג
את הארבעים.
נודר כל עיקר. שהרגיל בנדרים בא לידי לא יחל דברו : רבי
בכתפיה וההוא מזיד פשוט לן יותר משוגג:
יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם. דהכי משמע טוב אשר לא
וא"ת הוה ליה למימר וסופג שמונים דהא תרי לאוי כתיב לא יחליפנו
תדור משתדור ולא תשלם אבל משתדור ותשלם לא שהוא טוב מכולם:
ולא ימיר ויש לומר דחד בשלו וחד בשל חברו כדאמר בתמורה
(נדרים ט.) נודר
ואפילו ר' יהודה לא קאמר אלא דאמר הרי זו. דאם מתה או נגנבה
וכגון דאמר חברו כל הרוצה להמיר בבהמתו ימיר דבענין אחר
ומשלם.
אינו חייב באחריותה. אי נמי כיון דאפרשה תו לא הדר ביה:
אין ממירין בשל אחרים והכי איתא בהדיא בתמורה פ"ק :
ס)
וכתיב טוב אשר לא תדור. מעיקרא מייתי מדברי תורה
אבל
טוב
מזה ומזה שאינו נודר כל
עיקר. פ"ה דלעיל מיניה כתיב את אשר תדור שלם ואפילו הכי
והדר מייתי מדברי קבלה:
טוב אשר לא תדור שמא תדור ולא תשלם
וקשה לר"ת דלא מייתי בגמרא ההוא קרא כלל ונראה לר"ת דכולי מלתא דריש מהאי
(שם)
קרא דהוה ליה למיכתב טוב אשר לא תדור
משתדור
ואנא ידענא דמשתדור ולא תשלם קאמר אלא להכי קאמר ולא תשלם לגלויי על
זה :
משתדור דמשתדור כדרך הנודרין
קאמר
שנודרין
ומשלמין
כדאמר
גבי שכיר ותושב
בא
זה ולימד על
אבל