אלו טרפות פרק שלישי חולין
נג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
יש
דרוסה לחתול או לאו כו'. הרב ר' יצחק בר"מ מפרש דכל
אף לחולדה. שהיא קטנה הימנו יש דרוסה וכ"ש לחתול: אף
קסה א
א)
ב)
לחתול. שהוא גדול אין דרוסה וכ"ש לחולדה. ולקמיה מתרצינן לה:
הנך בעיות הוי בכמה זימנין דפעם ראשונה היה עוסק בעופות
באימרי רברבי. בבהמה דקה ס"ל אין דרוסה לחתול כדאמר רב
ושאלו אם יש דרוסה לחתול והשיב לו רב אפילו לחולדה יש דרוסה
ג)
לעיל בבהמה מן הזאב ולמעלה: בגדיים וטלאים. דקים
ושוב היה עוסק באימרי רברבי ושאלו אם יש דרוסה לחולדה אם
קסו ב ג
ד)
מאד: שאר עופות טמאים. חוץ מן
לאו והשיב לו אפילו לחתול אין דרוסה
ה) ו)
הגס והנץ: והא אנן תנן ודרוסת
ושוב היה עוסק בגדיים וטלאים ושאלו
יש דרוסה לחתול או
אין דרוסה לחתול א"ל
ז) ח)
קסז ד ה
הנץ בעוף הדק. מכלל דשאר עופות
חולדה וחתול יש להם דרוסה או לא
ט) י)
אף לחולדה יש דרוסה יש דרוסה לחולדה
❖
אפילו בעוף הדק לא: בדרברבי
וא"ל לחתול יש דרוסה ולא לחולדה
או אין דרוסה לחולדה א"ל אף לחתול אין
קסח ו
מיניה. א] ואפ"ה עוף הדק הוא:
וכן היה מפרש ההיא עובדא דשבת פ'
דרוסה לחתול ולחולדה יש להן דרוסה או
קסט ז
בית היני. שם מקום: ביד. שהכהו
תולין
גבי כילה
הגהות הב"ח
אין להן דרוסה א"ל לחתול יש דרוסה לחולדה
בידו: רגל. אחרונה: אבל שן לא.
מהו אמר לו אף מטה אסורה מטה
קע ח
(א) רש"י ונמצא
אין דרוסה ול"ק הא דא"ל אף לחולדה יש
דאין ארס החיה בשיניה: שלא
מהו א"ל אף כילה מותרת כילה ומטה
תחובה
❖
קעא ט
דרוסה בעופות הא דא"ל אף לחתול אין
מדעת. דכיון דשלא מדעת נפל כגון
מהו א"ל כילה אסורה ומטה מותרת
דרוסה באימרי רברבי הא דא"ל לחתול יש
מן הגג על הבהמה אע"פ שנתקעה
ולא קשיא כו' ועוד י"ל דכל הנך הוו
צפרנו בגבה אין משליך בה ארס:
בפעם אחת בתחלה שאלו יש דרוסה
קעב י כ ל
דרוסה לחולדה אין דרוסה בגדיים וטלאים
מוסף רש"י
לאחר מיתה. קס"ד שמת הארי
לחתול או לאו א"ל אתה שואל סתם
בעי רב אשי שאר עופות טמאין יש להן
❖
נקטינן.
ואחר כך נפל על הבהמה: דדריס.
יש דבר שאף לחולדה יש דרוסה והדר
דרוסה או אין להן דרוסה א"ל רב הלל לרב
(ערובין
בעי מיניה אם לחולדה יש דרוסה בכל
מחיים ולא הספיק לשלוף צפורנו
ה.)
אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר שאר עופות
מקום וא"ל אף לחתול פעמים שאין
ממנה עד שפסקו את ידו ומיתה
שיטה מקובצת
טמאין יש להן דרוסה והאנן תנן ודרוסת הנץ
דרוסה והדר בעי מיניה כיון דזה
דקאמר מיתת האבר שנחתך:
א] בדרברבי מיניה
בעוף הדק דרוסת הנץ בדכוותיה ואינך
דשליף. כשחולץ ומוציא צפרנו מגבה:
וזה פעמים יש דרוסה ופעמים שאין
בגדולים ממנו ואפי' הכי
עוף הדק הוא: ב] רוב
בדזוטרא מינייהו ואיכא דאמרי דרוסת הנץ
ונמצאת צפורן. (א) תלושה בגב: רוב
דרוסה שוים הן או לאו אמר לו יש
א
אריות דורסין כלומר
אריות דורסין. כלומר ב] אע"פ
דבר דלחתול יש דרוסה ולחולדה אין
בדרבי מיניה ואינך בדכוותייהו אמר רב
אע"ג דרוב אריות דורסין
דרוסה וכענין זה יש לפרש ההיא
שרוב אריות דורסין וקים לן שכל
קים לן שכל הדורס:
כהנא משמיה דרב שימי בר אשי אין
דשבת: שאר עופות טמאים
ג] לדריסה באחריני. ונ"ב
הדורס אין לך אחד בהן שתשמט
דרוסה לשועל איני והא כי אתא רב דימי
נ"א לדריסה אחרינא:
יש להן דרוסה או אין להן דרוסה.
צפרנו: נתחכך. השור וצפורן זו
ד] לספק דרוסה דאוקמה
אמר מעשה ודרס שועל רחל במרחץ של
❖
בכותל היתה: רב לטעמיה. לקמן:
הך דרוסה היינו דשדי זיהריה
אחזקתה:
בית היני ובא מעשה לפני חכמים ואמרו יש
מקום צפורן. שלא נשמט ולא נמצא
כי שליף ואין זה כי ההיא דלקמן
דרוסה אמר רב ספרא ההיא חתול הוה איכא
שם הצפורן אלא מקומה ומכתה
דכל עוף הדורס טמא דהוי
רבינו גרשום
דאמרי אמר רב כהנא משמיה דרב שימי בר
ניכרת בשור: לחה. שהיה בה דם:
מסימני טומאה ולא מבעיא ליה הכא
שאר עופות טמאין.
עבידא דמשתמטא. ושמא דרס:
אשי יש דרוסה לשועל איני והא כי אתא
אלא בעופות טמאין אבל פשיטא דאין
ב
כלומר דרוסת הנץ חזינן
ובא
מעשה
בדרא דסיחופיה. שעומדות בגב
דרוסה לטהורים:
רב דימי אמר מעשה ודרס שועל רחל
במתניתין שאר עופות
לפני חכמים ואמרו יש דרוסה.
טמאין יש להן דרוסה:
השור כסדר שהן סדורות ביד הארי:
במרחץ של בית היני ובא מעשה לפני
לאפוקי רגל דלא. כלומר
אימר כלבא. והא אמרינן אין
וא"ת ולישני ליה דהכא רחל קטנה
חכמים ואמרו אין דרוסה אמר רב ספרא
של אחריו: אלא מדעת.
דרוסה לכלב דאין לו ארס: על.
היתה ורב כהנא איירי באימרי רברבי
כלומר שדעתו לדרוס
ההוא כלב הוה אמר רב יוסף נקטינן אין
ג
אבל שלא מדעת אין
ארי בינייהו וישב שם: שלמא שוי.
וי"ל דא"כ מאי איריא דנקט רב כהנא
חשוב דריסה: קמ"ל בהדי
דרוסה לכלב אמר אביי נקטינן ד אין דרוסה
עשה שלום עמהם כדרך כמה חיות
שועל אפילו חתול נמי:
דשליף שדי זיהרא. כלומר
ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין
אלא ביד לאפוקי רגל דלא אין דרוסה אלא
שנעשות תרבות וגדלות עם בני אדם
ה
בהדי דשליף ידו מבהמה
ובהדי דשליף כבר (ככר)
בצפורן לאפוקי שן דלא אין דרוסה אלא מדעת
דרוסה. וא"ת ולישני ליה
ובהמות ואין מזיקין: נח ריתחיה.
ו
ידו מתה: אוקי תורא
בהני ולא חיישינן לדריסה באחריני ג]:
דהכא רחל גדולה היתה וכן משמע
לאפוקי שלא מדעת דלא אין דרוסה אלא
ז
אחזקתיה. כלומר ואין
מעואי. נוהם: מקרקרין. גועות.
מדלא נקט טלה וי"ל דא"כ לא הוה
חוששין: ולא אמרן אלא
מחיים לאפוקי לאחר מיתה דלא אמרי השתא
צפורן. כלומר שנמצא
דלשון צעקת ארי לחוד ולשון צעקת
רב דימי משמיענו שום
חדוש בהאי
שלא מדעת אמרת לא לאחר מיתה מיבעיא
צפורן בגבו של אחד
כל בהמה לחוד כמו בלשון עברית
מעשה דאפילו לחתול
אין דרוסה
מהן ולא ידעי אי נתחכך
לא צריכא דדריס ופסקוה לידיה מהו דתימא
קא
משמע לן דבהדי
ברברבי:
נוהם לאריד) וגועה לשורה) וערוג לאילו)
אי ארי דרס ונשמט
בהדי דדריס שדי זיהריה קמ"ל בהדי דשליף
צפורנו דאין חוששין
דשליף שדי זיהריה.
יש שטועין
וצהל לסוסז) וצפצוף לעופותח) וחרץ לכלבט):
לספק דרוסה. אבל מקום
אהדדי שדי זיהריה אמר רבה בר רב הונא אמר רב
להתיר לשחוט כשהנץ
שוכב ע"ג
צפורנו כו' כלומר אם
ארי שנכנס לבין השוורים ונמצא צפורן בגבו של אחד מהן אין חוששין שמא
נמצא מקום צפורן על
העוף ולא הסיר רגליו עדיין דאכתי
גבו ודאי חיישינן: אלא
ארי דרסו מאי טעמא רוב אריות דורסין ומיעוטן אין דורסין וכל הדורס אין
לא שליף ולא שדי ביה זיהריה ואסור
בלחה כלומר שהצפורן
לעשות כן דכשהנץ רודף אחר העוף
צפרנו נשמטת וזאת הואיל וצפורן יושבת לו בגבו אימר בכותל נתחכך אדרבה
לחה דאמרי' אי דרוסה
הוה והצפורן לחה לא
ולוכדו מכהו כמה פעמים ברגליו
רוב שוורים מתחככין ומיעוטן אין מתחככין וכל המתחכך אין צפורן יושבת לו
ודריס ושליף כמה זימנין: רוב אריות
הוה מישתמטא אלא ודאי
בגבו וזה הואיל וצפורן יושבת לו בגבו אימר ארי דרסו איכא למימר הכי ואיכא
בכותל נתחכך: והוא
דורסים.
וא"ת אפילו אם תמצא לומר
דקיימן בדרא דסיחופיה.
למימר הכי אוקי מילתא אחזקיה הו"ל ספק דרוסה ורב לטעמיה דאמר אין
כלומר דקיימן בשורת
דצפורן זה מחמת חיכוך אתא מ"מ
אצבעותיו: ספק על ספק
חוששין לספק דרוסה אמר אביי לא אמרן אלא צפורן אבל מקום צפורן חוששין
אפילו בשאר שוורים שאין בהם צפורן
לא על. כלומר ספק על
וצפורן נמי לא אמרן אלא לחה אבל יבשה עבדה דמשתמטא ולחה נמי לא אמרן
היה לנו לחוש כיון דרוב אריות שבין
זאב בין בהמות ספק
אלא חדא אבל תרתי ותלת חיישינן והוא דקיימא בדרא דסיחופיה איתמר רב
השוורים דורסין ובסמוך נמי דקאמר
אביי אבל מקום צפורן חיישינן למה
אמר אין חוששין לספק דרוסה ושמואל אמר חוששין לספק דרוסה דכולי עלמא
ח
לי מקום צפורן כלל ואומר ר"ת דהכי
ספק על ספק לא על אימא לא על ספק כלבא ספק שונרא אימא כלבא
ט
פירושו רוב אריות דורסין כלומר
י על שתיק ואיתוב בינייהו אימר שלמא שוי כ קטע רישיה דחד מינייהו נח
ראויין לדרוס שהן בריאים ודורסים
מריתחיה ל איהו קא מעואי ואינהו קמקרקרן בעותי קא מבעתי
ומעוטן חולין ואין דורסים ורוב
אהדדי
אריות הדורסים שהם בריאים אין
צפורן נשמטת מהן וזו הואיל וצפורן יושבת לו על גבו מסתמא האי ארי חולה הוא ולא מחמת דרוסה בא צפורן זה לכאן אלא בכותל
נתחכך והיה הארי שוכב אצל הכותל ומחמת שנתחכך השור בכותל וברגלו של ארי נשמטה ממנו הצפורן וישבה לו על גבו ופריך אדרבה אע"ג
דרוב שוורים מתחככין מ"מ רוב שוורים אין מתחככין במקום שרגל ארי מונחת שם שתשב לו צפורן על גבו ויש לתלות הצפורן בדריסת הארי
ד] דאוקמינן
ואע"ג דרוב הבריאים הדורסים אין צפורן נשמטת ומסיק דאיכא למימר הכי והכי ורב לטעמיה דלא חיישינן לספק דרוסה
אחזקתה קמייתא בחזקת שלא נדרס:
כל
הדורס אין הצפורן נשמטת. האי כל לאו דוקא וכן
כל
המתחכך דבסמוך אלא
כלומר רוב הדורסין
רוב
המתחכך י):
שרקפא