נג:
אלו טרפות פרק שלישי חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שרקפא.
אהדדי. דכשם שהם נבעתים ממנו כך הוא נבעת מהם ואין לחוש:
קן של עופות ודרור קן לה מתרגמינן
קעג א
א)
שירקפא ובקונטרס פירש סל מלא עופות: אתי בהו
ב)
שרקפא. סל מלא עופות שנכנס הנץ ביניהם: אתריה דשמואל
קעד ב
לידי תקלה. והא דאמר לקמן בפירקין גבי ביצי ספק טרפה
הוה. ולאו אורח ארעא לאורויי קמיה באתריה בדבר שהן שוין בו אבל
שיחלא קמא משהינן לה אי הדרא טענה שריא ולא חיישינן לתקלה
אי הוו פליגי בה לא היה משדר להו קמיה להפסיד ממון ישראל דכל
ג)
ד)
וי"ל דהא אמר פ"ק דפסחים
מקום שיש נדנוד חטא אין חולקין
קעה ג
ה)
דתקלה עצמה תנאי היא ועוד התם
כבוד לרב כך שמעתי. ול"נ דה"ג אלא
אהדדי כי פליגי דאיהו קא שתיק ואינהו
ו) ז)
אי סופה לטעון ממהרת לטעון ועוד
אתריה דשמואל הוה ומהכא לא
ח)
קמקרקרן מר סבר מעשה קא עביד בהו ומר
דלמאי דמסיק הכא דלפרסומי מילתא
תפשוט דהדר ביה רב דלאו אורח
סבר מחמת בעתותיה הוא דקא עבדן אמר
קעו ד
ט)
עביד הכי ניחא: ספק שונרא ספק
ארעא למישרי באתריה מלתא דאיהו
אמימר הלכתא חוששין לספק דרוסה א"ל
קניא אימר קניא. לעיל בפ"ב
אסר והכי אמרינן בעירובין
רב אשי לאמימר האי דרב מאי א"ל לא
י)
פירשתי וא"ת דבריש
ורב אי ס"ל דאסור לימא ליה אתריה
קעז ה ו
כ)
שמיע לי כלומר לא סבירא לי ואי בעית
❖
דשמואל הוה: לישדינהו הכי. ישליכם
התערובת אמרינן גבי
אימא הדר ביה רב לגבי דשמואל דההוא
לנהר כמות שהם: מפרחן וסלקן.
נתערבה בטרפה האי טרפה ה"ד אי
שרקפא דספק דרוסות דאתא לקמיה דרב
דידע ליה נישקליה ואי דלא ידע ליה
וצדין אותן ציידים וימכרו לישראל:
גליון הש"ס
ולשהינהו י"ב חדש. כדין ספק טרפה
מהיכן ידע א"ר ינאי דאיערב נקובת
קעח ז
שדרינהו לקמיה דשמואל חנקינהו ושדנהו
גמ' נתמסמס וכו'.
כדלקמן בפירקין : לידי
הקוץ בדרוסת הזאב ור"ל אמר דאיערב
בנהרא ואי ס"ד לא הדר ביה לישרינהו אלא
תקלה. איידי דהוה בהו טובא לא
בנפולה ורבי ירמיה אמר דאיערב
❖
מאי הדר ביה ליסרינהו אלא אתריה
בולד טרפה ורבי אלעזר היא ומפרש
מצי לאזדהורי בהו ואתי למיכל חד
ח
דשמואל הוה למה לי למיחנקינהו לישדינהו
מינייהו: אתו. עובדי כוכבים והדרי
דכולהו כר' ינאי לא אמרי בין נקובת
קעט ט
הכי בנהרא מפרחן וסלקן ולשהינהו שנים
הגהות הב"ח
ומזבני לה לישראל: לפרסומי מילתא.
הקוץ לדרוסת הזאב מידע ידיע האי
עשר חודש אתי בהו לידי תקלה וליזבנינהו וכי אזל לנהרא אוושא מילתא
משיך והאי עגיל וא"כ אפשר לברר
א
(א) רש"י
(א)
❖
דכי (ב) ד"ה
לעובדי כוכבים אתו לזבנינהו לישראל
טפי. ולפי שעופות דקים היו ומרובים
כאן אי שונרא אי קניא וי"ל דדוקא
ב
היו לא יכול לבודקן ולהתירן בבדיקה
התם מן הזאב ולמעלה אבל בשונרא
❖
וליחנקינהו ולישדינהו לאשפה וליטעמיך
שנירקב
מפני הטורח שמא יטעה באחת מהן
לא ידיע ואם תאמר א"כ לישני התם
נישדינהו לכלבים אלא לפרסומי מלתא
שיטה מקובצת
אי נמי איידי דקליש זיהריה דנץ לא
דאיערוב נקובת הקוץ בדרוסת חתול
דאיסורא ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי
א] דכי הוי מותבי לה יתבא
לעזי רש"י
מאדים בשר ולא מינכר ודבר זה נראה
ובגדיים וטלאים וי"ל דניחא ליה
שפיר: ב] שהרי האדים
על לביני קניא נפק אתא כי ממסמס קועיה
❖
לי: ממסמס. מלוכלך: דרוסה
לאוקומי בכל הבהמות והאי דלא משני
הבשר ואיכא ודאי זיהרא:
שנקוטרוד"א
❖
דמא אמר רב אשי לא אמרינן ספק כלבא
[שנקטירו"ד]. רווי דם.
שאמרו. כגון ספק דרוסת ארי או
דאיערוב דרוסת הכלב בדרוסת הזאב
ספק שונרא אימר כלבא ה"נ ג ספק קניא ספק
שראהו שדרסה ואין מקום הדריסה
דלמא אפשר לברר:
רבינו גרשום
דרוסה שאמרו צריכה בדיקה
שונרא אימר קניא מחייה אמרי בני רבי חייא
ניכר מבחוץ: צריכה לבדוק. גבה
מוסף רש"י
לא על אימור לא על:
כו'. פ"ה כגון ספק
דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני
וכריסה וצידיה וכל שכנגדי) בני מעיים
סימנים שנדלדלו.
בעותי קא מבעתי אהדדי.
דרוסת ארי או שדרסה ואין מקום
ואם האדים שם בשר שנקוטרוד"א
מעיים אמר רב יוסף הא דבני ר' חייא כבר
כלומר לא משום דקא
דריס: דההוא שרקפא
הדריסה ניכר מבחוץ משמע דודאי
זהו הארס וטרפה שסופו לשרוף עד
פירשה שמואל דאמר שמואל משום ר' חנינא
(לעיל מב:)
דספק דרוסות. כלומר
דרוסה לא מהניא בדיקה וכן פירש
שינקוב את בני מעיים ואם לא האדים
נתמסמס הבשר.
בן אנטיגנוס דרוסה שאמרו צריכה בדיקה
סל מלא ספק דרוסות:
הרב רבי יצחק בר' מאיר ז"ל דודאי
בשר שם אין צריך לבדוק במקום אחר
(לקמן
ולישהנהו י"ב חדש.
כנגד בני מעיים בעי אילפא יש דרוסה
עז.)
כלומר ולאחר י"ב חדש
דרוסה אין לה בדיקה שפעמים
שאין דרוסה אלא כנגד בני מעיים
לישתרו: יש דרוסה
לסימנים או אין דרוסה לסימנים א"ר זירא הא
דלא מיטרפא במקום אחר: יש
שמאדים הבשר ואין יכול לכוין יפה
בסימנין או אין דרוסה
דבעי אילפא כבר פירשה רב חנן בר רבא
דרוסה לסימנין. אם דרסה כנגדם
ונראה דיש בדיקה אפילו לודאי
בסימנין: כלומר בהמה
שדרסה חיה מי צריך
דאמר רב חנן בר רבא אמר רב דרוסה
מי הוי טרפה מי אמרינן קשין הן אצל
דרוסה מדאמר בסמוך בדרוסה
למיבדקה בסימנין: סימנין
דרוסה וכשרה או לא: כנגד בית החלל
עד שיאדים הבשר כנגד בני מעיים
שאמרו צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו
שנדלדלו. כלומר נידלדלו
כולו. לאפוקי עובי הצואר או הירכים:
ובסימנים עד שיאדימו הסימנים
ממקומן: המסמסה מהו.
ואפילו בסימנין בעי אילפא סימנין שנדלדלו
כלומר שתמסמס בשר
סימנים שנדלדלו. איידי דא"ר זירא
עצמם אבל אם האדים הבשר שכנגד
בכמה אמר רבי זירא הא דבעי אילפא כבר
בהמה מהו טרפה אי
בהנך תרתי דלעיל כבר פירשה פלוני
הסימנים ולא האדימו הסימנים כשרה
לא: נתמסמס הבשר רואין
פירשה רבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר
קמסדר ואזיל לכל הנך דאמר בהו ר'
אע"ג דודאי נדרסה שהרי האדים
אותו כאילו אינו. יש אבר
חנה אמר שמואל סימנים שנדלדלו ברובן
שמותר יש אבר שאסור:
ד
זירא הכי: נדלדלו. נעקרו במקומות
הבשר ב] וא"כ איכא ודאי זיהרא ועוד
בסימנין עד שיאדימו
בעי רב אמי המסמסה מהו א"ר זירא הא
הרבה: המסמסה מהו. כגון דרסה
דקאמר בסמוך דמורי ביה רב מכפא
סימנין עצמן לא חשבינן
דבעי רב אמי כבר פירשה רב יהודה דאמר
לה דרוסה:
עד אטמא והיינו ע"כ ודאי דרוסה
בירך שלא כנגד החלל וראינו
רב יהודה אמר רב בדרוסה עד שיאדים
(ב) שניקב הבשר לאחר זמן מהו:
דרב לא חייש לספק דרוסה דלא הדר
ה
כנגד בני מעיים. אפילו בהאדימה:
ביה כדפירש בקונטרס לעיל מההיא
בשר כנגד בני מעיים $ נתמסמס הבשר רואין
ו
נתמסמס הבשר. במקום אחד: רואין
דכל גגות והא דאמר בריש
אותו כאילו אינו ה"ד נתמסמס אמר רב
אותו כאילו אינו. ואם יש בו טרפות
פירקין נפקא מינה לספק דרוסה
הונא בריה דרב יהושע כל שהרופא גורדו
ולא אמר לודאי דרוסה משום דאף
בניטל כולו כגון צומת הגידין טרפה
ומעמידו על בשר חי אמר רב אשי כי הוינן
דהאי נמי כנטול דמי: גורדו. אם
לספק דרוסה קיימא לן דחיישינן ועוד
בי רב כהנא אייתו קמן ההיא ריאה
היה בא לרפאותו גורדו ומשליכו
מדבעי בסמוך וושט נקובתו במשהו
דכי הוו א] מיתבי לה יתבה שפיר וכי
עד הבשר החי: כ) גורדו. בדל"ת:
דרוסתו נמי במשהו קנה נקובתו
הוו מדלו לה הוה (תלחה ונפלה תילחי
תלחה. מתפרקת ונופלין ממנה
בכאיסר דרוסתו בכמה אלמא אע"ג
חתיכות חתיכות: מדרב הונא בריה
דמאדים במשהו ונדרס ודאי בעי למימר
תילחי) וטריפנא לה מדרב הונא בריה
ז
דרב יהושע. דאמר כל שהרופא
דכשר עד שיהא בו בכאיסר ונראה שגם
דרב יהושע רב נחמן אמר בקוץ
ח
בקונטרס לא נקט ספק דרוסה אלא
גורדו קרוי המסמסה וכאילו אינו
עד שתינקב לחלל בדרוסה משיאדים
והויא לה ריאה שחסרה: בקוץ עד
משום דאז צריך לבדוק בכל מקום
בשר כנגד בני מעיים רב זביד מתני הכי
שתינקב לחלל. אבל הגיע לחלל יש
גבה וכריסה וצדה וכל מה שכנגד
בדרוסה משיאדים בשר כנגד בני
לחוש שמא ניקבו הדקין ובבדיקה
בני המעיים אבל אם היה ניכר
מעיים טבסימנים עד שיאדימו סימנים עצמם
אי אפשר מפני שאין נקב דק
מבחוץ מקום הדריסה לא היה
אמר רב פפי בעי רב ביבי בר אביי
ניכר בהן: בסימנין. דרסה
צריך לבדוק אלא כנגד אותו מקום:
וושט
בסימנין: עד שיאדימו הן עצמן.
אילימא
אבל משום האדמת בשר שכנגדן לא מיטרפא דרוב סימנין קשין הן ואין ארס שולט בהן אבל כי האדימו הן עצמן הרי נגלה ששלט בהן:
וושט