נד:
אלו טרפות פרק שלישי חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אין
בעלי אומניות רשאין לעמוד מפניהם. פ"ה בעלי אומניות
וחזייה. תנא לדרב מתנא דאי לא ממעט ליה אתיא ליה לכלל
קצח א
א) ב)
טריפות בזה הכלל: דדמיא לנטולי. דמתני' דהא נטולה היא ומן
שעוסקים במלאכת אחרים וליישב לשון רשאים פירש כן ונראה
כ)
דאפילו עסוק במלאכתו לא מחייב כדאמרינן בפ"ק דקידושין
טרפות הוא כדאמרינן בניטל הכבד הילכך תנא אלו בטרפות
מה צ)[קימה] שאין בה חסרון כיס אף צ)[הידור] שאין בה חסרון
למעוטי ואיידי דתנא אלו
בטרפות תנא נמי אלו בכשרות ואע"ג
ג)
קצט ב
דלא ממעט מידי: הני. נטולי הוא
כיס והר"ר יעקב בר שמעון היה
ד)
מיישב לשון רשאין ק) אפילו עסוק
דטרפה אבל דרב מתנא כשרה:
וחזייה לדרב מתנא דאתיא בזה הכלל מאי
ה)
ולנטולי נמי לא דמיא. דהא לאו
במלאכתו דאין רשאין כמו אין חייבין
ו)
טעמא דדמיא לנטולי תנא אלו טרפות הני
נטולה לגמרי היא: הני. נטולי הוא
כי ההוא דתנן פרק המקדיש שדהו
הוא דטרפה הא דרב מתנא כשרה ור' שמעון
ז)
שור זה עולה אומדים
דכשרות ניטל הטחול והכליות אבל
ר ג
ח)
בן לקיש אמר אלו כשרות דוקא תנא טרפות
ט) י)
כמה אדם רוצה ליתן בשור זה
נטולת ירך דרב מתנא טרפה:
ותנא זה הכלל וחזייה לדרב מתנא דלא אתיא
רא ד ה
כ)
ניביה. גיד שבראשו שמחובר בחור
להעלותו עולה אע"פ שאינו רשאי
ל)
בזה הכלל מ"ט לאו לנקובי דמיא ולא לפסוקי
וקטן הוא מאד: מתעכל. נרקב:
ופירושו אע"פ שאינו חייב כדמתרגמינן
רב ו
מ)
❖
דמיא ולנטולי נמי לא דמיא תנא אלו כשרות
נ)
בוקא. ראש הקוליא התחובה בחור
לא תהיה לו כנושה לא תהא ליה
ל)
ס)
עצם האליה שקורין הנק"א: דלא
הני הוא דכשרות הא דרב מתנא טרפה גופא
כרשיא וכן יש לפרש ההיא דפ"ק
ע) פ)
מתחמי לכו שיעורא. שלא ראיתם
דקדושין אין אדם רשאי
צ) ק)
אמר רב מתנא האי בוקא דאטמא דשף
א]
רבינו גרשום
איסר האיטלקי מימיכם: דינרא
לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית
מדוכתיה טרפה ורבא אמר כשרה ואי איפסיק
ר)
פסיק ניביה. הגיד: עד
קורדינאה. אותו היו מכירים ומהרי
שלא יהא כבודו מרובה משל שמים
ניביה טרפה והלכתא אאיפסיק נמי כשרה עד
דאיעכול איעכולי כלומר
אררט הוא : ר' חנא פתוראה. שולחני
ולא שיהא אסור אלא אינו חייב
מ)
מחמת חולי. קורדינאה
דמתעכלא אתעכולי: עד כמה תחסר [וכו']:
ש)
מאותו מקום: כל בעלי
היה והיו לפניו מטבעות הרבה: אין
לעמוד קאמר ומיהו ברוב ספרים
ת)
אמר זעירי אתון דלא מיתחמי לכון שיעורא
אומניות עומדים מפניהם
בעלי אומניות. העוסקים במלאכת
גרס בההוא דערכין אע"פ שאינו
א)
ושואלין בשלומן. כלומר
שיעוריה בדינרא קורדינאה והוי כפשיטא
אחרים. והוא שולחני היה משתכר בשל
חייב אבל בספר שהועתק מאותו
ב)
אמרי' התם במסכת תענית
ג) ד)
גונבי עלי וקוצעי קציעות
זוטרתי ומשתכחא ביני פשיטי דפומבדיתא
אחרים למחצה וצריך להזהר ולתת
ספר שכתב רבינו גרשום כתוב אע"פ
ה)
כל בעלי אומניות
עיניו שם ולהשתדל עם כל העוברים
שאינו רשאי וגם רש"י הביא ראיה
אמר רבי חנא פתוראה עילא מינאי הוה קאי
ו) ז)
עומדין מפניהם ושואלין
ח)
לשאול מה הם צריכים והכי תניא
בתשובה מספר רבינו גרשום דרשאי
כו' ומה הן גונבי עלי
בר נפחא ובעא מיני דינרא קורדינאה לשערי
❖
כסלע
ט)
גזר ירבעם הרשע שלא
כיתר
בתוספתאנ) המושיב את חבירו בחנות
הוי כמו חיוב ר):
ביה טריפתא ובעי למיקם מקמיה ולא שבקני
יהא שום בר אדם
מכסלע. פ"ה דקאי אפלוגתא דשדרה
למחצית שכר אם היה אומן לא יעסוק
שיוליך בכורים לירושלם
אמר לי שב בני שב ב אין בעלי אומניות
וגולגולת דקאמרי בית הלל כדי
באומנותו לפי שאין עיניו על החנות
והיו נוטלין עלי ובכורים
לעזי רש"י
רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה
בתוכו ועליהן קציעות
בשעה שעוסק באומנותו: עומדין
שינטל מן החי וימות ואמר רב יהודה
❖
הנק"א. ירך.
וכשמגיעין אצל פרסדאו'
שעסוקין במלאכתם ולא והתנן ג כל בעלי
מפניהם. אמביאי בכורים קאי במס'
[אמר שמואל] בריש פרקין
אומרין להיכן אתם הולכין
אומניות עומדים מפניהם ושואלין בשלומן
בכורים : מפניהם עומדין.
וכן לטרפה ואמרינן בבכורות פרק
אומרין לעשות שני עיגולי
דבילה במכתש שלפנינו
מוסף רש"י
לכבדן כדי שיהו רגילים לבא: חביבה
ואומרין להם אחינו אנשי מקום פלוני בואכם
על אלו מומין כמה ינטל מן
וכשעוברין מפרסדאות
מצוה בשעתה. צריכים אנו לחבבה:
החי וימות ואמר שמואל כסלע ואיכא
בשלום אמר רבי יוחנן מפניהם עומדין מפני
בר נפחא.
נוטלין הבכורים ומעטרין
אותם בסלין וכן עושין
מכשילן. שאם לא יראום להם פנים
דאמרי התם במתניתא תנא כסלע
תלמידי חכמים אין עומדין אמר רבי יוסי בר
מן העצים לצורך המערכה
ור"ת מפרש דקאי אהא דאמר בסמוך
צהובים ודרך כבוד לא ירגילום לבא
אבין בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה
עושין אותן כמין סולמות
מפני הטורח: כסלע כיתר מכסלע.
גבי גלודה ואם נשתייר בה
(ואומרין) כשמגיעין אצל
שהרי מפניהם עומדין מפני תלמידי חכמים
פרסדאות [אומרין] לאנה
כסלע כשרה וקשה לפירושם דמלתא
היכא דשיערו רבנן כסלע כגון גבי
אתם הולכים [ואומרין]
אין עומדין ממאי דילמא כדי שלא תהא נמצא
דפשיטא הוא דסלע הוי כיתר מכסלע
פלוגתא דשדרה וגולגולת דתנןס) כמה
להביא שני גוזלות משובך
מכשילן לעתיד לבא אמר רב נחמן כסלע
דלא קתני בהו עד וי"ל דאשכחן
חסרון בשדרה כו' ובגולגולת בית שמאי
(סנהדרין צו.) עומדים
שלפנינו ומפניהם עומדין
מפניהם.
בעלי אומניות. ולא היא
כיתר מכסלע כאיסר כיתר מכאיסר אלמא
בכמה דוכתי דהוי כמו עד אע"ג
אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים
אלא כדי שלא יהו
❖
כדי שינטל מן החי וימות ואמר רב
דלא קתני בהו עד בפרק הזהב
קסבר רב נחמן עד ולא עד בכלל איתיביה
(קדושין לג.)
מכשילן לעתיד לבוא.
כמה תחסר ויהיה בה
יהודה אמר שמואל [בריש פרקין]
ש)
כלומר אין עושין להן
רבא לרב נחמן חבל היוצא מן המטה עד
כבוד יותר מת"ח אלא
אונאה ד' איסרין ופריך בגמרא
וכן לטרפה ואמרינן בבכורות
חמשה טפחים טהור מאי לאו חמשה כלמטה
כדי שלא יהו מכשילן
שיטה מקובצת
ורמינהי כמה תחסר ת)ולא יהיה בה
בפ' על אלו מומין כמה כדי
לעתיד לבוא שיהו באין
לא ד חמשה כלמעלה ת"ש מה' ועד עשרה
א] האי בוקא דאטמא.
אונאה כו' ומשני תנא דידן קא חשיב
שינטל מן החי וימות כסלע ואית
בפעם אחרת. אמר רב
טמא מאי לאו עשרה כלמטה לא עשרה
נ"ב עי' תוס' בכורות דף
נחמן כסלע כיותר מכסלע
ה
א) (מלמעלה למטה) ותנא ברא חשיב
דאמרי התם דבמתניתא תנא כסלע
מ ע"א: ב] דכי שיעור
כלומר מה דאמרינן
כלמעלה תא שמע הדקין שבכלי חרס ו הן
ב) (מלמטה למעלה) ובפרק הכונס
ואשמועינן רב נחמן הכא דכי שיעור
רבנן כסלע אסלע מצומצם
נקדרה כסלע טרפה מכרס
קאמרי: ג] לא חמשה
וקרקרותיהן ודופנותיהם יושבין שלא מסומכין
החיצונה כסלע יותר
עברה גדר ארבע אמות
רבנן כסלע סלע מצומצם קאמר דכי
ב]
כלמעלה כיותר מחמשה
מכסלע וטרפה: כאיסר
שיעורן
ג)(חייב) והתניא ד)(פטור) ומשני תנא
הוי מצומצם דינו כיתר מכסלע
והא דקתני עד ה' טהור
יותר מכאיסר. כלומר
ה)(ברא) חשיב מלמעלה למטה ותנא ו)(דידן) חשיב מלמטה למעלה
וטרפה: כאיסר כיתר מכאיסר. גבי מתני' דתנן עד כמה תחסר ונימא
עד ולא עד בכלל שלא
מה דאמרינן מגרגרת עד
הגיע לה' אבל אם הגיע
כמה תחסר ותהא כשרה
ומיהו אכתי קשה דגלודה גבי כשרות מיתניא וכי חשבת מלמעלה
דאכתי כשרה דהא גבי אלו כשרות קיימינא וקתני עד כמה כשרה בחסרון
לה' הוי כיותר מה' וטמא
עד כאיסר האיטאלקי
עד כאיסר וכיון דהוי כאיסר הרי היא כיתר מכאיסר וטרפה: אלמא
למטה ד' סלעים ג' וב' כשרה עד כסלע הוה ליה עד ועד בכלל
כדקתני טעמא: ד] זכר
אי חסרה כאיסר טרפה
קסבר. הא דקתני מתני' עד כאיסר כשרה לאו עד ועד בכלל קאמר
כיון דאמרת דכסלע כיתר מכסלע וכן גבי גולגולת דקאי אכמה
לפסח מצרים דכתיב והיה
כיותר מכאיסר. אלמא
לכם למשמרת וכתיב אסרו
קסבר רב נחמן עד ולא
אלא עד ולא עד בכלל וה"ק עד כאיסר כשרה ולא עד בכלל קאמר
חסרון וטהורה א"כ מאי פריך מחבל המטה ומהדקין שבכלי חרס
חג בעבותים וגו' ובו
עד בכלל איסר האיטלקי
אבל כאיסר עצמו טרפה דע"כ עד דמתני' אכשרות קאי וה"ק עד
וכי חשבת נמי בגלודה ובגולגולת מלמטה למעלה הויא ליה עד ולא
❖
משלשלין את המטה:
איסר גדול הוא: איתיביה
כמה תחסר ונימא אכתי כשרה היא וקתני עד כאיסר דאי אטרפות קאי
עד בכלל ואם כן הוה להקל ובמסקנא מוכיח דכל דוכתי הוי
רבא לרב נחמן. חבל
היוצא מן המטה כו'
לא שייך למיתני עד אלא כמה תחסר ותהא טרפה כאיסר: חבל
להחמיר ונראה דקאי אנקדר כסלע דאמרינן לעיל טרפה
מטה של חבלים לסוף
רבינו גרשום (המשך)
היוצא. לאחר שנסתרגה כל המטה נשאר מן החבל ותלוי במטה: עד
דלכשתמתח תעמוד על טפח ור' חייא בר אבא פליג ואמר כסלע
הסירוג משייר חתיכת חבל
ה' טפחים טהור. דקטן הוא ואינו ראוי לכלום הילכך לא הוי מן המטה
כשרה יתר מכסלע טרפה ואתא רב נחמן לאשמועינן דכסלע כיתר
טמא כלומר דהתם ודאי
והכי קאמר מטה של
דבר חשוב הוא וצריכין
חבלים שנטמאת בטומאה
ואם נטמאת המטה טהור: מאי לאו חמשה כלמטה. כפחות מה' וטהור
מכסלע ולא איירי כלל לענין עד ועד בכלל אבל בכאיסר אשמועינן
לקשור ממנו שום דבר
שמטמאה באהל חבל
דקטן הוא אלמא עד ועד בכלל: לא חמשה כלמעלה. כיותר ג]מחמשה
דעד ולא עד בכלל דע"כ מלמטה למעלה חשיב דאאלו כשרות קאי:
כגון שקנה טלה או
היוצא ממנה עד חמשה
הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהם כו'. למאי
וטמא כדקתני טעמא במס' כלים מחמשה ועד עשרה טמא
שום בהמה דקה קושרו
טפחים אינו מקבל טומאה
בו אבל יותר מעשרה
דלית ביה ממש. לאו
דגרסינן הן משמע דכלי חרס בתחלתן לא חשיב כלי
שבו קושרין את הפסחים זכר לפסח מצרים דכתי'ע) ד]אסרו חג בעבותים
ארוך ביותר ומחשבינן
חמשה כלמטה כלומר
בפחות מכדי סיכת קטן ועד לוג דקתני לא מצי קאי ז) (אהך) אלא
וגו' וכתיב והיה לכם למשמרתפ) ובו משלשלין את המטה: ועד עשרה טמא.
ליה כמאן (דגון) דחתיך
חמשה כשלשה כארבעה
ושרי מאי לאו עשרה
לקולא וש"מ עד ועד
כדפרשינן ומעשרה ולחוץ טהור דיותר מדאי יש ועומד ליקצץ וחבל בפני
אשברים קאי אמנם לא מצינו בשום מקום דבעינן שיעור לכלי חרס
כלמטה וש"מ עד ועד
בכלל. לא חמשה כלמעלה
מתחלתן והא דתנן במסכת מקואות החוטט בצינור
עצמו לא מקבל טומאה דטווי ואריג בעינן במסכת שבת :
בכלל לא עשרה כלמעלה.
עד ולא עד בכלל
מאי לאו עשרה כלמטה. וטמא אלמא עד ועד בכלל: הדקין שבכלי
לקבל צרורות בשל עץ בכל שהוא בשל חרס ברביעית היינו דוקא לקבל
מתיבי הדקין שבכלי
חמשה כששה לחומרא.
חרס הן וקרקעותיהן כו'
ת"ש מחמשה עד עשרה
חרס. כלי חרס דקין: הן וקרקרותיהן ודופנותיהן יושבין שלא מסומכין
צרורות והתם נמי פליג רבי ח)יהודה ואמר אף בשל חרס בכל שהוא
קרקעותיהן אלו השוליים:
כו'. בין שהן עצמן אין מחזיקין אלא כדי סיכת קטן או שנשברו ונשארו
ולא ט)קאמר רביעית אלא בשברי חרס ובסדר המשנה לא גרסינן הן
שלא מסומכין כלומר
במסכת כלים בפרק שני אלא גרסינן התם הדקין שבכלי
קרקרותיהן שולים שלהן או דופנותיהן נשארו ויכולין לישב לבדן בלא
יושבין לבדם שאין סומכין
אותם שיעורן בכדי סיכת
חרס וקרקרותיהן
כו' ומשתמע כמו
הן כיון דגרס וקרקרותיהן:
סמיכה עדיין כלי הן ושיעורן אם מחזיקין שמן כדי סיכת קטן טמאין:
קטן
שיעורן
עד