אלו טרפות פרק
שלישי חולין
נח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מכאן
ואילך הוה ליה זה וזה גורם ומותר. אע"ג דבסוף כתובות
דשיחלא קמא. בלע"ז פושט"א. אותן שהיו במעיה בשעה שנטרפה
רלו א
א)
ב)
כולן אסורות דעובר ירך אמו הוא ועמה נטרפו: מכאן ואילך. היא
פסקינן כר' יהודה בפרדות דמספקא ליה בפרק
ג)
והזכר גורמין להם שיבאו ודבר שאיסור והיתר גרמו לו שיגדל מותר:
אותו ואת בנו אי חוששין לזרע האב או לא היינו
ד)
ושוין. ר' אליעזר ורבנן דפליגי בולד בהמה טרפה: בדספנא מארעא.
במילתא דשרי כל חד באפי נפשיה ולא שייך זה וזה גורם אבל הכא
ה)
רלז ב
היא מעצמה מתחממת בארץ ויולדת
דחד אסור וחד שרי הוי ליה זה וזה
ו) ז)
גורם: ושוין בביצת טרפה שהיא
וההוא חד גורם הוא: גדלה. משמע
שיחלא קמא אסירא
מכאן ואילך הוה ליה
ח)
אסורה. לא כמו שפירש הקונטרס
כל גידוליה באיסור: אלא הא דתנן.
ג
זה וזה גורם ומותר איתיביה רב אשי לאמימר
כיון דאמרת דהאי מודים בביצת
דקאי אפלוגתא דרבי אליעזר ורבי
ושוין בביצת טריפה שאסורה מפני שגדלה
א
טרפה בדספנא מארעא דחד גורם
יהושע אלא קאי אפלוגתא דבית שמאי
ט) י)
באיסור התם בדספנא מארעא ולישני ליה
כ) ל)
הוא קאמר מכלל דפלוגתייהו בזה וזה
ובית הלל דפליגי במתניתין במסכת
ד
בשיחלא קמא אם כן גדלה גמרה מיבעי ליה
מ)
גורם וע"כ בשנטרפה ולבסוף עיברה
עדיות דתנן התם ביצת נבלה
אלא הא דתנן ולד טרפה ר' אליעזר אומר
פליגי דאיכא זה וזה גורם: במאי קא
שכמותה נמכרת בשוק ב"ש מתירין
נ)
לא יקרב לגבי מזבח ור' יהושע אומר יקרב
ה
מיפלגי. על כרחך בנטרפה ולבסוף
ובית הלל אוסרין ומודים בביצת טרפה
ב
ס)
ע) עיברה: להודיעך כחו דרבי יהושע.
במאי קא מיפלגי בשנטרפה ולבסוף עיברה
שאסורה מפני שגידולה באיסור ואם
❖
תירוצא הוא: סבירא ליה כרב אחא
תאמר דהשתא חשבי בית הלל ביצת
ר' אליעזר סבר זה וזה גורם אסור ורבי
ג
רלח ו
בר יעקב. דאמר לעיל הלכה
נבלה כבשר דאסרי אפילו כמותה
יהושע סבר זה וזה גורם מותר אי הכי
גליון הש"ס
טרפה יולדת: ומתני לה לדאמימר
נמכרת בשוק ובפרק קמא דביצה
אדמיפלגי לגבוה ליפלגו להדיוט להודיעך
כדאמרינן. הני ביעי דטרפה כו'
אמרינן השוחט את התרנגולת
גמ' רבי אליעזר סבר
כחו דר' יהושע דאפילו לגבוה נמי שרי
❖
עובר ירך אמו.
דאיכא לפלוגי בין שיחלא קמא לשיחלא
ומצא בה ביצים גמורות מותרות
❖
וליפלגו להדיוט להודיעך כחו דרבי אליעזר
בתרא אפילו בטרפה ודאית: רבינא
לאכלן בחלב ואפילו רבי יעקב לא
דאפילו להדיוט נמי אסור כח דהיתרא עדיף
לא סבר לה. כוותיה ולא מצי למימר
פליג אלא דקאמר אם היו מעורות
כ)
לעזי רש"י
ליה ומודים בביצת טרפה שאסורה בדספנא
דשיחלא בתרא דהא לא טענה הלכך
בגידים אסורות אבל בשאינן מעורות
מוסף רש"י
פושט"א. כמות הביצים
מוקי לה לדאמימר בספק טרפה והכי
מותר ותירץ בהלכות גדולות דגבי
❖
מארעא דחד גורם הוא רב אחא סבר לה כרב
ולד טרפה.
בהטלה אחת.
קאמר דשיחלא קמא משהינן לה אי
איסור נבלה דאורייתא החמירו אבל
(בכורות
אחא בר יעקב ומתני לה לדאמימר כדאמרן
ז.) כח דהיתרא עדיף
הדרה וטענה לאו טרפה היא ושרו
בשר עוף בחלב דרבנן הקילו ורבינו
רבינא לא סבר לה כדרב אחא בר יעקב
ליה.
שיטה מקובצת
קמאי: מפני שגדלה באיסור. אלמא
תם תירץ דבביצת נבלה החמירו משום
ומתני לה לדאמימר בהאי לישנא אמר
א] דהא לא גזרינן הכא
טענה: במאי קא מיפלגי. על כרחך
דנבלה הוי דבר האסור אבל בשר עוף
אמימר הני ביעי דספק טרפה דשיחלא קמא
ביעי: ב] אלא הא דתניא
ד
בעיברה ולבסוף נטרפה דאי בנטרפה
בחלב דהוי היתר דכל חד וחד באפי
ולד טרפה ברייתא היא
משהינן להו אי הדרה וטענה שריין ואי לא
ברישא תו לא טענה ובהא פליגי רבי
נפשיה שרי ולפירושו מתיישב מה
והוה מצי: ג] לאתויי
אסירן איתיביה רב אשי לאמימר ומודים
(ביצה ב:)
שמפרש בערוך דהא דאמר בריש
אליעזר סבר [עובר] ירך אמו הוא
ברייתא לפי שר' יהושע
ל)
❖
הוזכר בה:
והרי הוא כאחד מאיבריה: ור' יהושע
בביצת טרפה שאסורה מפני שגדלה באיסור
פרק הדר עם הנכרי
סבר כו'. וכיון דהכי הוא אדמיפלגי
דאפילו ביעתא בכותחא לא לישרי
אמר ליה התם בדשיחלא קמא אם כן גדלה
כו': ומודים. ודאי בביצת [טרפה]:
איניש קמי רביה דהיינו כגון ששחט
רבינו גרשום
גמרה מבעי ליה תני גמרה אלא הא
בשיחלא קמא. דכיון דאגידא ביה
התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות
דתנן ולד טרפה ר' אליעזר אומר לא יקרב
הכא תנאי היא: הוי זה וזה
דמעורה בגידין כגופה דמיא: והלכתא
דאי בסתם ביצים אותן אין צריכין
גורם דתרנגול דהיתירא
לגבי מזבח ר' יהושע אומר יקרב במאי קא
ותרנגולת (דספק) דטרפה:
בזכר. ספק טרפה דידיה אי שהי שנים
היתר דאין לך ע"ה שלא ידע שמותר
בדספנא מארעא. דליכא
מיפלגי כשעיברה ולבסוף נטרפה $ רבי
עשר חדש ודאי לא נטרף ושוב אין
בחלב ולפי תירוץ הלכות גדולות קשיא
זה וזה גורם: א"כ גדלה
אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא ור' יהושע
צריך לבודקו כגון אם ספק דרוסה או
מאי אפילו דקאמר אפילו ביעתא
ה
גמרה מיבעי ליה. כלומר
אי בשיחלא קמא שהיו
סבר עובר לאו ירך אמו הוא אי הכי
נפולה או שמא ניקב הקרום מחמת
בכותחא אטו מי פשוט היתר זה כל
הביצי' במעיה כשנטרפה
שראינוהו שלקתה: כל בריה שאין לה
כך טפי משאר מילי הא פלוגתא היא
אדמיפלגי לגבוה ליפלגו להדיוט להודיעך
זהו גמרה באיסור' ולא
עצם אינה מתקיימת י"ב חדש.
דלמאן דאמר בשר עוף בחלב דאורייתא
גדלה דגדלה משמע
כחו דרבי יהושע וליפלגו בהדיוט להודיעך
דלאחר כן שניטרפה
ונפקא מינה כדמפרש רב פפא:
אסירא מידי דהוה אביצת נבלה ויש
כחו דרבי אליעזר כח דהיתירא עדיף ליה
גדלה באיסור: במאי קא
קישות שהתליעה באיביה. בעודה
לומר דלהכי קאמר אפילו שכל העולם
מיפלגי כגון שניטרפה
ומודים ודאי בביצת טריפה שאסורה
מחוברת: אסורה. התולעת באכילה
היו נוהגין בו היתר ובפרק קמא דביצה
ולבסוף עיברה. כלומר
בדשיחלא קמא מאי טעמא גופה היא והלכתא
השתא דסבירא לן דטרפה
דכיון דמהלכת בתוך הקישות
נמי פשיטא ליה לש"ס דשרי
יולדת ומשבחת במאי קא
ו בזכר כל שנים עשר חדש בנקבה כל
והקישות מחוברת בקרקע שורץ
גבי הא דאמר רב ביצה עם יציאת
מיפלגי ר' אליעזר ור'
שאינה יולדת אמר רב הונא כל בריה שאין
יהושע: כשניטרפ' ולבסוף
על הארץ קרינא ביה אבל התליעה
רובה נגמרה דקאמר למאי אילימא
י)
עיברה. אי ולד מותר
בו עצם אינו מתקיים י"ב חדש אמר רב
בתלוש לאו שורץ הוא עד דנפיק
דשרי לאוכלה בחלב הא במעי אמה
באכילה דזה וזה גורם
מיניה ומהלך על גבי הקרקע
אסירא והתניא השוחט התרנגולת כו'
פפא שמע מינה מדרב הונא הא דאמר
מותר לר' אליעזר ולרבי
יהושע אסור: איתיביה
כדמפרש בשילהי פרקין :
משמע דפשיטא ליה דלא הוה פליג
שמואל קישות שהתליע באיביה אסורה
רב אשי לאמימר ושוין
רב ועוד י"ל דהיינו טעמא דאסרי
שמע
הני
בביצת טרפה כו'. כלומר
ב"ה ביצת נבלה גזירה אטו ביצת
היאך אמרת דטרפה אינה
יולדת והא הכא דטרפה
טרפה וביצת טרפה אסורה משום דגמרה באיסור ומיהו אין נראה תירוץ זה דהא לא גזרינן א] ביעי דשיחלא בתרא אטו ביעי דשיחלא קמא
טענה ביצים: הכא במאי
אלא
הא דתניא ולד טרפה ב] כו'. ברייתא היא והוי מצי לאתויי מתניתין דתמורה כל האסורים לגבי
ואטו ביעי דספנא מארעא מ):
עסקינן בשיחלא קמא.
המזבח ולדותיהן מותרין רבי אליעזר אומר ולד טרפה לא יקרב לגבי מזבח אלא ניחא ליה לאתויי ברייתא שרבי יהושע הוזכר בה:
ג]
כלומר שהיו במעיה קודם
במאי קא מיפלגי בנטרפה. לשון הגמרא משמע דאי לאו דאמימר לא הוה קשה במאי קא מיפלגי אלא יש לומר משום דאסר אמימר
שנטרפה אבל לאחר
שנטרפה לא טענה אלא
דשיחלא קמא לא מיתוקם ליה פלוגתייהו בעובר ירך אמו ובעיברה ולבסוף נטרפה דאם כן קם ליה אמימר כרבי אליעזר דשמותי הוא ולאידך
הא דתנן ולד טריפה ר'
לישנא דלקמן יש לפרש משום דקסבר טרפה אינה יולדת קא קשה ליה במאי קא מיפלגי דלא מיתוקמא פלוגתייהו בזה וזה גורם אסור ואם
אליעזר אמר לא יקרב
כו'. כלומר השתא דאמרת
תאמר ואמאי לא ניחא ליה לרב אשי השתא לאוקומי פלוגתייהו בזה וזה גורם הא שמעינן ליה לרבי אליעזר בהדיא בפרק כל שעה
דטרפה אינה יולדת ר'
דאסר דקתני וכן היה רבי אליעזר אוסר בכל איסורין שבתורה ויש לומר דשמא לא שמיע ליה לרב אשי ההיא ברייתא:
אליעזר ור' יהושע במאי
ורבי אליעזר סבר זה וזה גורם אסור. כמו שהגירסא כאן כך יש לה להיות בפרק כל האסורין ויש ספרים דגרסי
קא מפלגי כו': והלכתא
התם למאן דאמר טרפה יולדת פליגי כשנטרפה ולבסוף עיברה דרבי אליעזר סובר עובר ירך אמו הוא וליתא: אי הכי אדמיפלגי
בזכר עד י"ב חדש.
כלומר ספק טרפה זכר
לגבוה ליפלגו להדיוט. לשון אי הכי קשה דבכל ענין יכול להקשות כן וצריך למצוא טעם למה היה מתיישב הא דמיפלגי לגבוה אי הוה מפרש
כל שמתקיים י"ב חדש
והלכתא
בזכר כל שנים עשר חדש.
ודאי לא טריפה הוא:
פלוגתייהו בעובר ירך אמו הוא יותר מהשתא דמוקי לה בזה וזה גורם ולאידך לישנא איפכא נ):
אמר רב פפא ש"מ מדרב
למאי דמסקינן השתא הלכתא דטרפה אינה יולדת לא מיתוקמא פלוגתייהו דרבי אליעזר ורבי יהושע אלא בעובר ירך אמו ורבי יהושע סובר
הונא הא דאמר שמואל
לאו ירך אמו הוא וגבי ביצה מודה כיון דאגידא בגופה כגופה דמיא ותימה דבריש שור שנגח את הפרה משמע איפכא דאמר
קישות שהתליע באביה
כו'. כלומר ש"מ מדרב
ס) רבה פרה שהזיקה גובה מולדה מאי טעמא גופה היא תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה מאי טעמא פירשא בעלמא היא ומשמע
הונא דאמר כל שאין בו
דאפילו ליתא לפרה גובה הכל מולדה ואמאי הא אפילו אי סייע הולד בנגיחה ע) דאי וולדה נגחו לא היה יכול לגבות מן הולד כל הנזק
עצם אינו מתקיים י"ב
היכא דליתא לפרה כיון דלאו ירך אמו הוא וגבי תרנגולת אמאי אינו גובה מביצתה ויש לומר דהתם מיירי בביצים גמורות דלא אגידי בגופה
חדש הא דאמר שמואל
קישות שהתליע במחובר
וגבי מזיק אמר ליה
אייתי ראיה דההיא שעתא הות אגידא בגופה ושקול וגבי טרפה אסור ולענין ולד היינו טעמא אף על גב דבעלמא
אסורה משום שרץ השורץ
הארכתי בו:
עובר ירך אמו הוא
לענין טרפות שאני דתלוי בחיות בהמה ולעובר
יש
לו
חיות
בפני עצמו ובבבא קמא
על הארץ:
הני