נט:
אלו טרפות
פרק שלישי חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
להתיר חלבה. והכי קאמר אלו סימני חיה לידע שחלבה מותר:
כקרני חיה ולא טלפים כטלפי חיה וי"ל הכי כל שיש לו קרנים גרידא
רנב א
א)
ב)
שיש לה קרנים. לקמיה מפרש: טלפים. צפורני הפרסות: אי אתה
כקרני חיה חלבו מותר או שיש לו טלפים כטלפי חיה כמו כן אין
צריך לחזור. שאפילו נחתכו רגליה כשרה וחלבה מותר שהקרנים
לספוקי בבהמה רבי דוסא אומר יש לה קרנים כקרני חיה חלבה מותר
סימן מובהק הוא: קרש.
חיה היא ולקמיה מפרש לה: כרוכות.
יש לה טלפים כטלפי חיה אכתי איכא
לספוקי בבהמה דיש טלפי
חיה דומות כטלפי בהמה והשתא
גילדי גילדי קליפה על קליפה כעין
רנג ב
ג)
קרני השור: חרוקות. מלאות
מתני' דפ' בא סימן דכל שיש
להתיר חלבה והכי קאמר אלו הן סימני חיה
ד)
❖
לו קרנים יש לו טלפים מצי אתי
פגימות וחריצים קרניי"ר בלע"ז:
שחלבה מותר כל שיש לה קרנים וטלפים
ה)
והרי עז דחרוקות. דקס"ד הדר ביה
ככולי עלמא דרבנן מודו כל שיש לו
רבי דוסא אומר יש לה קרנים אי אתה צריך
ו)
קרנים יש לו פרסות סדוקות אך קשה
מכרוכות ואוקי סימנא אחרוקות
ז)
לחזור על טלפים יש לה טלפים צריך אתה
שיטה מקובצת
ח)
וכרוכות תו לא בעינן: מפוצלות.
על פירוש זה דכי פריך והרי עז שיש
לחזור על קרנים וקרש אע"פ שאין לו אלא
א] (משכא ארכו):
ט)
פורקייר"ש בלע"ז: והרי צבי דאין
לו קרנים וטלפים מסתמא הוי ההוא
ב] פירש בקונטרס דסלקא
י)
קרן אחת (א) מותר א] כללא הוא והרי עז דיש לו
מפוצלות. לא ידענא מאי קאמר
טלפים ט)דמו כטלפי דחיה כמו טלפים
דעתין: ג] לא סגי משום
כ)
❖
קרנים וטלפים וחלבו אסור כרוכות בעינן
דברייתא ולמה ליה למימר תרתי
דהא ודאי מפוצלות הן ונראה בעיני
עיזא דכרכין ובחדורות
וכרוכות נמי לא סגי
והרי שור דכרוכות וחלבו אסור חרוקות
דאיכא בעז כיון דבחד סגי להתיר
שמה שאנו קורין צבי לא היו הם
דשל שור נמי כרוכה פי'
והרי
עז דחרוקות. פי'
חלבה:
קורין צבי אלא אותן הנקראים
בעינן והרי עז דחרוקות וחלבו אסור מפוצלות
עגולה וחדורה פירוש גם
תורה אור השלם
חדין בראשיהן: ד] קאי
בקונטרס דסלקא דעתיה דהדר
שטיינבו"ק וקרנים שלהן אינן מפוצלין:
ב]
בעינן והרי צבי דאין מפוצלות וחלבו מותר
1. מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע
אלא אחדורות ולמ"ד עז
חדורות. עגולות שמעתי ולא כשל
ביה מכרוכות ואוקי סימנא אחרוקות
כרכין חיה: ה] וצבי
חדורות בעינן הלכך א היכא דמיפצלא לא
בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו
וכרוכות תו לא בעינן ותימה ולישני
עז שהן רחבות ולאה) נראה דכרוכות
משלי יח כ
כן הוא כדאמרינן בסוף
יִשְׂבָּע:
דינא ולא דיינא היכא דלא מיפצלא בעינן
2. אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא
מסכת כתובות וחזינן נמי:
היינו עגולות כדאמר בב"ק
ליה דתרוייהו בעינן חרוקות וכרוכות
ו] ומיהו כמו כן היה יכול
כרוכות חדורות וחרוקות והוא דמיבלע
יִירָא אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּבֶּר
גבי שיחין ומערות ובבכורות
ועוד בסמוך דבעינן חרוקות וכרוכות
❖
❖
לדקדק מקרש:
מִי לֹא יִנָּבֵא: עמוס ג ח
חירקייהו והיינו ספיקא דעיזא כרכוז ההיא
נמי גבי ו) פיו דומה לשל חזיר והכי
וחדורות אמאי לא סגי בכרוכות
עיזא כרכוז דהואי בי ריש גלותא דעקור מלא
גרסינן ב] חדורותז) כעין קרני איל וצבי
וחרוקות ומפרש הריב"ם דהאי והרי
רבינו גרשום
הגהות הב"ח
שחדין למעלה: הלכך. כיון דאיכא
עז מעיזא כרכוז פריך דכרוכות
צנא דתרבא מינה רב אחאי אסר רב
מפוצלות ואיכא דלאו מפוצלות: היכא
(א) גמ'
וחרוקות חלבו אסור למאן דאסר לה
כרוכות בעינן. כלומר
שמואל בריה דרבי אבהו אכל מיניה קרי
חלבו
סדק על סדק כשור
דמיפצלא לא דינא ולא דיינא. כלומר
בסמוך ואע"ג דלית הלכתא כוותיה
❖
אנפשיה מפרי פי איש תשבע בטנו שלחו
דמיחזי כקרן בתוך קרן:
1
אין להרהר ולחזר אחר סימן אחר
פריך אליביה היכי מפרש לה לברייתא
חדוקות בעינן דאינן
מתם הלכתא כוותיה דשמואל בריה דרבי
שאין פיצול בקרני בהמה: והיכא דלאו
ומשני מפוצלות בעינן ופריך והרי צבי
חלוקות: מופצלות בעינן.
אבהו והזהרו ברבינו אחאי שמאיר עיני
הגהות מהר"ב
שנים ושלשה בקרן אחת:
מפוצלות. כגון צבי: בעינן חדורות ח)
כו' עד היכא דלא מיפצלן בעינן
הדורות בעינן. עגולות:
גולה הוא: וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן
רנשבורג
ב
כרוכות וחרוקות. דניפוק מספיקא
כרוכות חרוקות וחדורות דבכרוכות
מפרי פי איש דהוא שריוה
אחת מותר: אמר רב יהודה קרש טביא
א] גמ'
דכולהו. חרוקות לאפוקי מספיקא
וחרוקות לבד לא סגיא משום עיזא
תשבע נפשו דקנה ואכל:
ג]
והזהרו ברבינו אחא כו'.
דבי עילאי טגרס אריא דבי עילאי אמר רב
דכרכוז ובחדורות וכרוכות נמי לא
דשור. חדורות לאפוקי מעז שהן רחבות.
ב] רש"י
כלומר אע"פ דהלכתא
כרוכות לאפוקי נמי מספיקא דעז. ואף
סגי דשל שור נמי כרוכות ועגולות
כהנא תשע אמהתא הוי בין אונא לאונא
כותיה דשמואל דשרי
❖
הזהרו ברבינו אחא דאסר:
על גב דשל עז אינן חדורות יש עז
וחדורות גם חדין בראשיהן ובחדורות
דאריא דבי עילאי אמר רב יוסף שיתסר
טביא דבי עילאי. צבי של
כרכוז ששמו עז וקרניו חדורות
ובחרוקות נמי לא סגיא משום עז
אמהתא הוי משכיה דטביא דבי עילאי אמר
אותו יער ששמו עילאי:
וחרוקות ומספקא לן אי מינא דעז
סתם הלכך בעינן כל תלתא והאי
בין אונא לאונא. כלומר
לעזי רש"י
ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה אלהיכם
בין אוזן לאוזן: פרשא
הוא: דמיבלע חירקייהו. חריציהן
הוא דמבלע חירקייהו כלומר בענין
קרניי"ר [קרינידי"ש].
קטיל אריא. לשון פרשים:
כאריה מתיל דכתיב 2 אריה שאג מי לא יירא
תכופות וסמוכין ומובלעים זה בזה:
אחר אין החריקה סימן והיינו ספיקא
א"ל איברא. כלומר ודאי
סדוק.
מאי רבותיה פרשא קטיל אריא אמר ליה
והיינו ספיקא דעיזא כרכוז. שקרניו
דעז דכרכוז לאו אמיבלע חירקייהו
פורקייר"ש
אני רוצה:
[פורקיידי"ש]. מפוצלות.
לאו כהאי אריא מתיל כאריא דבי עילאי
חדורות וחרוקות ומספקא לן כיון
קאי אלא אחדורות ד] דלמאן דאמר
שטיינבו"ק
עז כרכוז חיה היא לא בעי כלל
דחדורות וחרוקות חיה הוא או דילמא
מתיל אמר ליה בעינא דמיחזית ליה ניהלי
[אישטיינבו"ק]. אקו,
כיון דשמו עז מין בהמה הוא: דעקור
חדורות וקשה קצת דהוה ליה לפרש
יעל-סלע.
אמר ליה לא מצית חזית ליה אמר ליה
דיי"ן. צבי.
מלא צנא דתרבא מינה. לאחר שחיטה
בהדיא והרי עז דכרכוז כיון דמעז
איברא חזינא ליה בעא רחמי אתעקר
הוציאוהו ממעיה: מפרי פי איש.
כרכוז קא פריך וגם הלשון משמע
מדוכתיה כי הוה מרחיק ארבע מאה פרסי
בשכר ששמעתי וקבלתי שהוא מותר
שבא לפסוק הלכה היכא דלא מיפצלי
ניהם חד קלא אפילו כל מעברתא ושורא
בטני שבע ממנו: והזהרו ברבינו
וי"ל דיש שום מין עז דקרניה כרוכות
דרומי נפל אדמרחק תלת מאה פרסי ניהם
אחאי. לנהוג בו כבוד ולדון לפניו
וחרוקות ומההיא פריך ולא מעיזא
קלא אחרינא נתור ככי ושיני דגברי ואף
כהלכה עד שיחזור בו ולא להתירה
כרכוז והשתא קאי שפיר ספיקא
הוא נפל מכורסייא לארעא א"ל במטותא
בפניו מה שהוא אוסר שמאיר
דעיזא כרכוז אמיבלע חירקייהו:
והרי צבי שאין מפוצלות כו'.
עיני גולה הוא: קרש. דיי"ן בלע"ז:
מינך בעי רחמי עליה דלהדר לדוכתיה בעא
דבי עילאי. שם יער: טגריס.
פירש בקונטרס צבי אין זה שאנו
רחמי עליה ואהדר ליה לאתריה אמר ליה
קורין צבי דהא ודאי מפוצלות הן אלא
לא איתפרש לן היכא איירינן ביה:
קיסר לר' יהושע בן חנניה בעינא דאיחזי
משכיה. ארכו: אריה שאג מי לא
צבי זהו אותו שאנו קורין אותו
א]
לאלהיכו א"ל לא מצית חזית ליה א"ל איברא
יירא. כך ה' אלקים דבר מי לא
אשטנבו"ק דקרניה שלו אינם מפוצלות
חזינא
ינבא הרי שנמשל לו: פרשא קטיל
ור"ת אומר דזהו אותו שאנו קורין
אריא. אדם גבור הורג את הארי: דמחזית ניהליה. לאריא דבי
צבי דהא חזינן שאין עורו מחזיק את
בשרו וצבי כן הוא ה] כדאמר
עילאי: איברא. אמת אני רוצה לראותו ועל כרחך צריך אתה
במסכת כתובות בסוף וחזינן נמי דבשעה שהוא ישן עינו
להראותו לי: אפילו כל מעברתא. הפילו כל הנשים המעוברות:
אחת פתוחה ואמרינן במדרש שיר השירים דומה דודי לצבי מה צבי
זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה כך הקב"ה בשעת גלותן
להדי
וצרתן של ישראל נותן עינו עליהם לשומרם וה"ג ר"ת מבוצלות כלומר זקופות וראשיהם כפופות ושל צבי אינם כפופות כלל ומבוצלות
לשון כפיפה כדאמר בקדושין פרק האומר מאי משמע דהאי אגם לישנא דבוצלנא הוא דכתיב הלכוף כאגמון ראשו ואפילו
גרסינן מפוצלות אין לחוש דכמו מבוצלות הוא כדאשכחן פרק בכל מערבין י)דאפציל זירתא דהוי כמו דאבציל ובמשניות יש בכמה
מקומות הבקר במקום הפקר : וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת חלבו מותר. וא"ת בפרק במה מדליקין
אמר תחש קרן אחת היה לו במצחו וטהור היה מדאמר רב יהודה דאמר שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה
לו במצחו והיכי דייק מדרב יהודה שהיה תחש טהור והלא כל אותן שיש להן קרן אחת אינן שוין דהא איכא קרש שהוא חיה ושור שהוא
בהמה וי"ל דסמיך אמתניתין דבא סימן דכל שיש לו קרנים יש לו טלפים ומסתמא אפילו בקרן אחת איירי מדאשכחן שור
שהקריב אדם הראשון שקרן אחת היתה במצחו וטהור ומיהו כמו כן היה ו] לדקדק מקרש דהא חזינן שאין לו אלא קרן אחת והוא
הכי
מעלה גרה ומפריס פרסה:
גרסינן שיתסר כ) (הוי משכה אמהתא) דטביא דבי עילאי ולא גרסינן אריא דאפילו בין אונא לאונא
אית ליה תשע אמהתא א"כ משכיה טפי משיתסר: נתור ככי ושיני. מכאן משמע דככי לא הוי החניכיים שקורין יינציב"ש שאותן אין
א"ל רב לבריה לא תשתי סמא
ולא תעקור ככי אלא ככי הם השינים האחרונים הטוחנים
דרכן ליפול כדאשכחן בערבי פסחים
המאכל ושינים הם
השינים שלפנים
וכן על מה
אשא בשרי בשיני
מתרגמינן אטול
בסרי בככי.
:
בקומתן