אלו טרפות פרק
שלישי חולין
סא.
מסורת הש"ס
רבינו גרשום
מה
נשר מיוחד כו' אף כל כיוצא בו טמא. פירש רש"י דהאי אף
נשר. הוזכר בטמאים ודנין בנין אב הימנו דמה נשר מיוחד דאין לו
א) ב)
א"כ שאר עופות טמאין
ג)
למה לי. כלומר אי
אחד מכל הסימנין הללו וטמא אף כל שאין לו אחד מכל הסימנין הללו
כל לא מרבינן אלא מין נשר שאין עוף טמא בעולם אלא כ"ד
ד)
אמרינן מה תורין דאית
מין נשר הוא וטמא אבל עוף שיש בו אחד מכל אלו טהור וכל שכן
האמורין בתורה כדקתני לקמן לפיכך מנה הכתוב בטמאין והנך כ"ד
ה)
בהו ארבעה אף כל
שנים או שלשה או כולם חוץ מעופות
המפורשים בפרשה שגזירת
האמורין דאיכא בכולהו סימן טהרה חוץ מן הנשר ואין זה ראיה
ו)
דאית בהו ארבעה ואי
לית ליה ארבעה לא
הכתוב הוא שאע"פ שיש בהן סימן
דדילמא ה"ק לפיכך מנה הכתוב
ז)
א"כ שאר עופות טמאין
בטמאים משום דעל ידי כ"ד אלו
טהרה כדאמר לקמןא) טמאים והאי אף
מה נשר מיוחד שאין לו אצבע יתרה וזפק
ח)
לבר מנשר ומפרס ועזניה
וסימניהון נוכל להכיר כל הטמא
ט) לא מרבי אלא מין נשר דאין עוף
ומעורב דכתב רחמנא
ואין קורקבנו נקלף ודורס ואוכל טמא אף
למה לי דאית להו תלתא
שבעולם אבל אם היה בא למנות
טמא בעולם אלא כ"ד האמורין כאן
כל כיוצא בו טמא תורין שיש להן אצבע
תלתא סימנים ואעפ"כ
וכדתניא לקמן לפיכך מנה
בטהורים היה צריך למנות יותר וכן
טמאין הא אמרינן וגמרינן
יתרה וזפק וקורקבן נקלף ואין דורסין
הכתוב בטמאים ובהנך כ"ד אמרינן
כי קאמר ולעופות אין מספר ופריך
מתורין מה תורין דאית
ואוכלין טהורין אף כל כיוצא בהן טהורין
בהו ארבעה ולא פחות
דאית בהו בכולהו סימני טהרה חוץ
עופות טמאין כ"ד נינהו אלא לעופות
אף כל עופות לישתרו
אמר אביי לא נאמר פירושן מדברי תורה
מן הנשר: תורים. מנה הכתוב
טהורין אין מספר התם בעי למימר
בארבעה ולא פחות: אלא
אלא מדברי סופרים תני רבי חייא עוף הבא
לטהרה ומהן אתה דן בנין אב לכולן.
אין מספר שנוכל להכיר על ידיהם
מדכתב רחמנא עשרים
ואחד עופות. ש"מ דלא
בסימן אחד טהור לפי שאין דומה לנשר
ואע"ג דקשיא סיפא לרישא דרישא
כל האחרים ומשני דאין מספר
גמרינן מתורין: ונילף
מכשר אפילו בחד סימן וסיפא לא
לטהורים קאמר ושפיר קא מרבה הכא
נשר דלית ליה כלל הוא דלא תיכול הא
מהתם. כלומר משאר
עופות טמאין: התם כו'
מכשר עד דאיכא כולהו רישא דוקא
אפילו שאר מינין שאינן מין נשר:
איכא דאית ליה חד תיכול ולילף מתורין מה
כל
תרי מיבעיא. כלומר עורב
ג) עוף הדורס טמא. וא"ת
וסיפא לקמן מפרשב) לה: פירושן. לא
תורין דאיכא כולהו ארבעה אף ה"נ עד
אית ליה תרי סימנין ואף
נתפרשו הסימנין ממש בתורה אלא
והיכי קים להו לרבנן הך
על פי כן טמא:
דאיכא כולהו ארבעה אם כן שאר עופות
מדמנה תורין בטהורין והני איתנהו
מילתא וכי קניגי או בליסטרי היו
טמאין דכתב רחמנא למה לי ונילף מינייהו
בהו ומנה נשר בטמאין ובארבעה
שבדקו כל העופות טהורים ואין שום
מה התם תלתא ולא אכלינן אף כל תלתא
סימנין הללו הן חלוקין ש"מ הן הן
עוף טהור דורס הא אמר לקמן
ולא ניכול וכל שכן תרי וחד אם כן עורב
סימני טהרה: עוף הבא לפנינו בסימן
דלעופות טהורים אין מספר
אחד. של טהרה טהור וכל שכן אם
ואי הלכה למשה מסיני הוא א"כ ל"ל
דכתב רחמנא למה לי השתא דאית ליה
בא בשנים או שלשה ובלבד שיכיר בו
דכתב רחמנא פרס ועזניה תרוייהו
תלתא לא אכלינן דאית ליה תרי מיבעיא
שאינו מעשרים וארבעה הכתובים:
לא לכתוב אותו שדורס דממה נפשך
ולילף
אם כן. דמתורין ילפינן: שאר
חד מינייהו דורס שאין בכל אחד אלא
עופות טמאין למה לי. דכתבינהו והא לית חד בהו דליהוו ביה
חד סימן של טהרה ואותו שבזה אינו בזה כדמוכח בגמרא וי"ל דשמא
כולהו ארבעה סימנים דהכי אמרינן לקמן דבעשרים מינייהו איכא
קבלה היתה מימות נח שהקריב מכל עוף טהור ובדק את כולם
ג' סימנים ובעורב תרין ובפרס ובעזניה חד חד: ה"ג ולילף
ומסר לדורות שאין עוף טהור דורס אבל בשסועהד) לא שייך למימר
מינייהו מה התם תלתא ולא אכלינן אף כל תלתא ולא ניכול וכ"ש
הכי דאין זה מין בפני עצמו אלא ולד בהמה כדאיתא בהמפלת
הדורס.
תרי וחד: א"כ. דאפילו בתלתא נפקא לן מעופות המפורשין
: ה)
פי' בקונטרס שאוחז בצפורניו ומגביה
דלא מתכשר למה לי למיכתב עורב דלית ליה אלא תרי:
מן הקרקע מה שאוכל וקשה לר"ת דהא אפילו תרנגולת עושה כן
ומפרש ר"ת דורס ואוכל מחיים ואינו ממתין לה עד שתמות כי ההיא
א"כ
דפרק אלו עוברין ו) המשיא את בתו לע"ה כאילו כופתה לפני ארי מה ארי דורס ואוכל ואינו ממתין עד שתמות אף ע"ה מכה
ובועל ואינו ממתין עד שתתפייס וכן בסוף פ"ק דב"ק ארי בר"ה דרס ואכל פטור פירוש מחיים דהיינו אורחיה והוי שן טרף ואכל
חייב פירוש לאחר מיתה דלאו היינו אורחיה והוי ליה קרן ופריך והא כתיב ארי טורף בדי גורותיו ומשני בשביל גורותיו שהן קטנים דרכו
כל
להמית ומחנק ללבאותיו בשביל לבאותיו: ז) שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף טהור. בגמראח) קתני בברייתא ר"ג אומר
כל שיש לו אצבע יתרה וזפק וקורקבנו נקלף בידוע שהוא טהור ופי' שם בקונטרס דארישא סמיך דתני כל עוף הדורס טמא ואם אינו
דורס טהור ואתא למימר רבן גמליאל ואם אינו דורס ויש לו עוד שלשה סימנין בידוע שהוא טהור ואין לשון הברייתא משמע כן ומפרש
ר"ת כיון שיש לו ג' סימנין הללו של טהרה בידוע שאינו דורס וטהור וא"צ לבדוק בסימן של דריסה ויש ללמוד מתוך כך דהא דאמר לקמן
בגמרא דג' סימנין הדרי בכולהו פי' בי"ט עופות ע"כ חד מינייהו אינו דורס דאי יש להם אצבע יתרה וזפק וקורקבן נקלף א"כ אינן
דורסין ויש להם ארבע סימני טהרה אלא אינו דורס חד מינייהו מהתלת וכן יש לדקדק מדקאמר בגמרא עוף הבא בב' סימנין טהור והוא
שיכיר עורב ועל כרחך חד מאותן שני סימנים אינו דורס דכל עוף הדורס טמא ומדצריך להכיר עורב אלמא עורב לאו דורס ושני סימני
טהרה של עורב הדרי בכולהו י"ט עופות דסימן הרביעי דליתיה בי"ט עופות ליתיה אלא או בפרס או בעזניה כדמוכח בגמרא וא"ת ולמה
ליה למנקט הכא כל ג' סימני טהרה בתרי מינייהו היה יכול לומר בידוע שהוא טהור כגון באותו סימן דליתיה בי"ט עופות וסימן אחר
עמו דתו ליכא לספוקי בשום עוף טמא דנשר לית ליה שום סימן טהרה ופרס ועזניה לית להו אלא חד ועורב וי"ט עופות לית בהו אותן
תרי סימני טהרה אלא חד מינייהו וכי תימא דלא הוי ידעינן מאי נינהו אותן סימני טהרה דליתיה בי"ט עופות והלא היו מכירין שלך
כדאמר רבי יוחנן ט)לדידי חזי לי שלך וכו' לדידי חזי לי רחם ועביד שרקרק וכן התנשמת שהיא באות שבעופות ובפרק המפלת
קריא וקיפופא דעיניהם הולכות לפניהם כשל אדם והיינו כוס וינשוף והואיל ומכירין אותן ליבדקו בהן והיו יכולין להתיר עוף הבא לפנינו
באותו סימן רביעי שאין בכולן סימן אחר עמו דהשתא ליכא לספוקי בשום עוף טמא וכן עורב היו מכירין כדאמר בפ' מפנין
מטלטלין את הלוף מפני שהוא מאכל לעורבים ומפרש התם דכל ישראל בני מלכים הם ולקמן לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני
שהוא מינו ובפרק השולח אמרינן דאתא עורב ואמר עיליש ברח ובסוף פרק במה אשה האומר לעורב
צרח וא"כ לבדקו שני סימני טהרה דעורב ובאותן שני סימני טהרה דליתנהו בעורב ליתכשרו כולהו עופות וגם מתוך ההלכה יש קצת
לברר מדקאמר בגמרא והלא אנשי כפר תמרתא אוכלין אותה מפני שיש לה זפק וגבי סנונית לבנה קאמר והלא אנשי גליל אוכלין אותה
מפני שקורקבנו נקלף אלמא הנהו ב' ליתנהו בעורב וכי תימא דמתניתין לאו כל שלשה סימני טהרה בעיא אלא או או קתני וארישא
קאי דקתני כל עוף הדורס טמא ואם אינו דורס ויש לו אצבע יתירה או זפק או קורקבנו נקלף טהור אי אפשר לומר כן כלל שהרי הוכחתי
דחד משני סימני טהרה של עורב היינו אינו דורס א"כ באינו דורס ובאידך חד סימן דבעורב היכי אכלי להו ניחוש דלמא עורב הוא
ונראה לפרש דכל עיקר משנתנו לא באת אלא לאשמועינן ד' סימנין של טהרה וממילא ידעינן דבהנך סימני טהרה דליתנהו בעורב מחזקינן
ליה בטהורה: לא נאמר פירושן מדברי תורה אלא מדברי סופרים. פי' בקונטרס מדמנה תורין בטהורין והנהו איתנהו בהו ומנה נשר
בטמאין ובארבעה סימנין הללו הם חלוקין ש"מ הן הם סימני טהרה וקשה לפי' דקאמר בסמוך ונילף מפרס ועזניה א"כ נשר דכתב רחמנא
למה לי השתא דאית ליה חד לא אכלינן דלית ליה כלל מבעיא הא איצטריך נשר לאורויי לן סימני טהרה ומיהו מפרס ומעזניה לחודייהו הוה
ידעי דבכל מה שפרס חלוק מתורין הייתי עושה סימן טהרה וכל מה שעזניה חלוק מתורין הייתי עושה סימן טהרה ובין שניהם הם חלוקין
מתורין מכל ד' סימנין אבל קשה מתורין דקאמר דלא אצטריך למכתב אלא לקרבן הא צריכי למכתב משום דמינייהו ילפינן סימן טהרה
ועוד אי לא כתיבי תורין ה"א איפכא דד' סימני טהרה דהשתא ג' מהם יהו סימני טומאה שיהו בי"ט עופות ד' סימני טומאה ובנשר חד
ומיהו הכי לא הוה מצי למימר דהא פרס ועזניה ההוא דאית ביה סימנא דלא הדר בכולהו לא יהא בו שום סימן טומאה שהוא ממש
איפכא מי"ט עופות אבל היינו יכולין לעשות כל סימני עורב סימני טומאה ונראה לפרש דס"ד שיש שום תורין מיותר לאורויי לן
סימני טהרה לכך פריך ההוא תורין למה לי דלאורויי לן סימני טהרה זה הייתי יודע מתורין דאתא לגופיה ומנשר ומשני דאין שום
תורין מיותר וכולהו אתו לקרבן: מה התם תלתא ולא אכלינן כו'. ה"מ לשנויי דהוו ליה י"ט כתובים הבאים כאחד אלא דעדיפא
קא משני ומיהו קשה דזה הדבר עצמו היה רוצה ללמוד מתורין דבתלתא לא אכלינן עד דאיכא כולהו וכיון דמשני אם כן שאר עופות
טמאים דכתב רחמנא למה לי א"כ מאי הדר פריך ונילף מהתם מה התם תלתא ולא אכלינן כו' וי"ל דפריך ונילף מינייהו דבאותן ג'
סימנין לא ניכול אלא בתרי מינייהו ובחד דלית בהו אכלינן דהיינו תלתא דהא לא הוה ידעינן מתורין עד דאיכא כולהו ומשני א"כ
עורב דכתב רחמנא למה לי דכיון שאינך מטהר אלא בשני סימנין
ואחר
דליתיה בי"ט עופות א"כ לעורב דלית ביה
אלא תרי למה לי:
ונילף